משנה תורה מנוקד - ספר שופטים - הלכות מלכים ומלחמות פרק ו

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות מלכים ומלחמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

הִלְכּוֹת מְלָכִים וּמִלְחָמוֹת פֵּרֶק ו

א אֵין עוֹשִׂין מִלְחָמָה עִם אָדָם בָּעוֹלָם, עַד שֶׁקּוֹרְאִין לוֹ לְשָׁלוֹם--אֶחָד מִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת, וְאֶחָד מִלְחֶמֶת מִצְוָה: שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-תִקְרַב אֶל-עִיר, לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ--וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ, לְשָׁלוֹם" (דברים כ,י). אִם הִשְׁלִימוּ, וְקִבְּלוּ שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נוֹחַ עֲלֵיהֶן--אֵין הוֹרְגִין מֵהֶן נְשָׁמָה; וַהֲרֵי הֶן לַמַּס, שֶׁנֶּאֱמָר "יִהְיוּ לְךָ לָמַס--וַעֲבָדוּךָ" (דברים כ,יא).

ב קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן הַמַּס, וְלֹא קִבְּלוּ הָעַבְדוּת, אוֹ שֶׁקִּבְּלוּ הָעַבְדוּת, וְלֹא קִבְּלוּ הַמַּס--אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶם: עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ שְׁנֵיהֶם. וְהָעַבְדוּת שֶׁיְּקַבְּלוּ--הִיא שֶׁיִּהְיוּ נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְמַטָּה, וְלֹא יָרִימוּ רֹאשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, אֵלָא יִהְיוּ כְּבוּשִׁים תַּחַת יָדָם; וְלֹא יִתְמַנּוּ עַל יִשְׂרָאֵל, לְשׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם.

ג וְהַמַּס שֶׁיְּקַבְּלוּ--הוּא שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ בְּגוּפָם וּמְמוֹנָם, כְּגוֹן בִּנְיַן הַחוֹמוֹת, וְחִזּוּק הַמְּצוּדוֹת, וּבִנְיַן אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וְכַיּוֹצֶא בּוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "וְזֶה דְבַר-הַמַּס אֲשֶׁר-הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת-בֵּית ה' וְאֶת-בֵּיתוֹ וְאֶת-הַמִּלּוֹא, וְאֵת, חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם . . . וְאֵת כָּל-עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת, אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה . . . וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס-עֹבֵד, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וּמִבְּנֵי, יִשְׂרָאֵל, לֹא-נָתַן שְׁלֹמֹה, עָבֶד: כִּי-הֵם אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְשָׁלִישָׁיו, וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ, וּפָרָשָׁיו" (מלכים א ט,טו-כב).

ד [ב] וְיֵשׁ לַמֶּלֶךְ לְהַתְנוֹת עִמָּהֶם שֶׁיִּקַּח חֲצִי מְמוֹנָם, אוֹ הַקַּרְקָעוֹת וְיַנִּיחַ כָּל הַמִּטַּלְטְלִין, אוֹ כָּל הַמִּטַּלְטְלִין וְיַנִּיחַ הַקַּרְקָעוֹת--כְּפִי מַה שֶׁיַּתְנוּ. [ג] וְאָסוּר לְשַׁקַּר בִּבְרִיתָם וּלְכַזַּב לָהֶם, אַחַר שֶׁהִשְׁלִימוּ וְקִבְּלוּ שֶׁבַע מִצְווֹת.

ה [ד] וְאִם לֹא הִשְׁלִימוּ, אוֹ שֶׁהִשְׁלִימוּ וְלֹא קִבְּלוּ שֶׁבַע מִצְווֹת--עוֹשִׁין עִמָּהֶם מִלְחָמָה, וְהוֹרְגִין כָּל הַזְּכָרִים הַגְּדוֹלִים, וּבוֹזְזִין כָּל מְמוֹנָם וְטַפָּם; וְאֵין הוֹרְגִין אִשָּׁה וְלֹא קָטָן--שֶׁנֶּאֱמָר "וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף" (ראה דברים כ,יד; וראה דברים ב,לד), זֶה טַף שֶׁלַּזְּכָרִים.

ו בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת, שְׁהִיא עִם שְׁאָר הָאֻמּוֹת. אֲבָל שִׁבְעָה עֲמָמִין וַעֲמָלֵק שֶׁלֹּא הִשְׁלִימוּ, אֵין מַנִּיחִין מֵהֶם נְשָׁמָה: שֶׁנֶּאֱמָר "כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל-הֶעָרִים . . . רַק, מֵעָרֵי הָעַמִּים . . . לֹא תְחַיֶּה, כָּל-נְשָׁמָה" (דברים כ,טו-טז), וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּעֲמָלֵק "תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק" (דברים כה,יט).

ז וּמְנַיִן שְׁאֵינוּ מְדַבֵּר אֵלָא בְּאֵלּוּ שֶׁלֹּא הִשְׁלִימוּ: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-הָיְתָה עִיר, אֲשֶׁר הִשְׁלִימָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, בִּלְתִּי הַחִוִּי, יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן: אֶת-הַכֹּל, לָקְחוּ בַמִּלְחָמָה. כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת-לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, לְמַעַן הַחֲרִימָם" (ראה יהושוע יא,יט-כ)--מִכְּלַל שֶׁשָּׁלְחוּ לָהֶם לְשָׁלוֹם, וְלֹא קִבְּלוּ.

ח [ה] שְׁלוֹשָׁה כְּתָבִים שָׁלַח יְהוֹשׁוּעַ, עַד שֶׁלֹּא נִכְנַס לָאָרֶץ: הָרִאשׁוֹן שָׁלַח לָהֶם מִי שֶׁרוֹצֶה לִבְרֹחַ, יִבְרַח; וְחָזַר וְשָׁלַח מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁלִים, יַשְׁלִים; וְחָזַר וְשָׁלַח מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה, יַעֲשֶׂה.

ט אִם כֵּן, מִפְּנֵי מַה הִעְרִימוּ יוֹשְׁבֵי גִּבְעוֹן: לְפִי שֶׁשָּׁלַח לָהֶם בִּכְלָל, וְלֹא קִבְּלוּ; וְלֹא יָדְעוּ מִשְׁפַּט יִשְׂרָאֵל, וְדִמּוּ שְׁאֵין פּוֹתְחִין לָהֶם לְשָׁלוֹם. וְלָמָּה קָשֶׁה הַדָּבָר לַנְּשִׂיאִים, וְרָאוּ שֶׁרָאוּי לְהַכּוֹתָם לְפִי חֶרֶב לוּלֵי הַשְּׁבוּעָה: מִפְּנֵי שֶׁכָּרְתוּ לָהֶם בְּרִית, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "לֹא-תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית" (דברים ז,ב); אֵלָא הָיָה דִּינָם, שֶׁיִּהְיוּ לְמַס עֲבָדִים. וְהוֹאִיל וּבִטְעוּת נִשְׁבְּעוּ לָהֶן--בַּדִּין הָיָה שֶׁיֵּהָרְגוּ עַל שֶׁהִטְעוּם, לוּלֵי חִלּוּל הַשֵּׁם.

י [ו] עַמּוֹן וּמוֹאָב--אֵין שׁוֹלְחִין לָהֶם לְשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם, וְטֹבָתָם" (דברים כג,ז). אָמְרוּ חֲכָמִים, לְפִי שֶׁנֶּאֱמָר "וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ, לְשָׁלוֹם" (דברים כ,י), יָכוֹל עַמּוֹן וּמוֹאָב כֵּן--תִּלְמֹד לוֹמַר "לֹא-תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם". לְפִי שֶׁנֶּאֱמָר "עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ . . . בַּטּוֹב לוֹ" (דברים כג,יז), יָכוֹל עַמּוֹן וּמוֹאָב כֵּן--תִּלְמֹד לוֹמַר "וְטֹבָתָם". וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמָם, אִם הִשְׁלִימוּ מֵעַצְמָם תְּחִלָּה, מְקַבְּלִין אוֹתָן.

יא [ז] כְּשֶׁצָּרִין עַל עִיר לְתָפְסָהּ, אֵין מַקִּיפִין אוֹתָהּ מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ אֵלָא מִשָּׁלוֹשׁ רוּחוֹתֶיהָ, וּמַנִּיחִין מָקוֹם לַבּוֹרֵחַ, וּלְמִי שֶׁרוֹצֶה לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "וַיִּצְבְּאוּ, עַל-מִדְיָן, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', אֶת-מֹשֶׁה" (במדבר לא,ז)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁבְּכָּךְ צִוָּהוּ.

יב [ח] אֵין קוֹצְצִין אִילָנֵי מַאֲכָל שֶׁחוּץ לַמְּדִינָה, וְאֵין מוֹנְעִין מֵהֶם אַמַּת הַמַּיִם כְּדֵי שֶׁיִּיבְשׁוּ--שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ" (דברים כ,יט); וְכָל הַקּוֹצֵץ, לוֹקֶה. וְלֹא בַּמָּצוֹר בִּלְבָד, אֵלָא בְּכָל מָקוֹם, כָּל הַקּוֹצֵץ אִילַן מַאֲכַל דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה--לוֹקֶה. אֲבָל קוֹצְצִין אוֹתוֹ, אִם הָיָה מַזִּיק אִילָנוֹת אֲחֵרוֹת, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁמַּזִּיק בִּשְׂדֵה אֲחֵרִים, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁדָּמָיו יְקָרִים; לֹא אָסְרָה תּוֹרָה, אֵלָא דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה.

יג [ט] כָּל אִילַן סְרָק--מֻתָּר לָקֹץ אוֹתוֹ, וְאַפִלּוּ אֵינוּ צָרִיךְ לוֹ. וְכֵן אִילַן מַאֲכָל שֶׁהִזְקִין, וְאֵינוּ עוֹשֶׂה אֵלָא דָּבָר מוּעָט שְׁאֵינוּ רָאוּי לִטְרֹחַ בּוֹ--מֻתָּר לְקֻצּוֹ. וְכַמָּה יִהְיֶה הַזַּיִת עוֹשֶׂה, וְלֹא יְקֻצֶּנּוּ--רֹבַע הַקַּב זֵיתִים; וְדֶקֶל שְׁהוּא עוֹשֶׂה קַב תְּמָרִים, לֹא יְקֻצֶּנּוּ.

יד [י] וְלֹא הָאִילָנוֹת בִּלְבָד, אֵלָא כָּל הַמְּשַׁבֵּר כֵּלִים, וְקוֹרֵעַ בְּגָדִים, וְהוֹרֵס בִּנְיָן, וְסוֹתֵם מַעְיָן, וּמְאַבֵּד מַאֲכָלוֹת דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה--עוֹבֵר בְּ"לֹא-תַשְׁחִית" (דברים כ,יט); וְאֵינוּ לוֹקֶה, אֵלָא מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵיהֶם.

טו [יא] צָרִין עַל עֲיָרוֹת הַגּוֹיִים בַּשַּׁבָּת, וְעוֹשִׂין עִמָּהֶם מִלְחָמָה בַּשַּׁבָּת--שֶׁנֶּאֱמָר "עַד רִדְתָּהּ" (דברים כ,כ), וְאַפִלּוּ בַּשַּׁבָּת: בֵּין מִלְחֶמֶת מִצְוָה, בֵּין מִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת.

טז [יב] כְּשֶׁחוֹנִין, חוֹנִין בְּכָל מָקוֹם. וּמִי שֶׁנֶּהְרַג בַּמִּלְחָמָה--בִּמְקוֹם שֶׁיִּפֹּל, שָׁם יִקָּבֵר: קוֹנֶה מְקוֹמוֹ, כְּמֵת מִצְוָה. [יג] וְאַרְבָּעָה דְּבָרִים, פָּטְרוּ בַּמַּחֲנֶה: אוֹכְלִים הַדֳּמַאי; וּפְטוּרִים מֵרְחִיצַת יָדַיִם, בַּתְּחִלָּה; וּמְבִיאִין כָּל מִינֵי עֵצִים, מִכָּל מָקוֹם--וְאַפִלּוּ מְצָאָן תְּלוּשִׁים וִיבֵשִׁים, אֵין מַקְפִּידִין עַל כָּךְ בַּמַּחֲנֶה.

יז וְכֵן פְּטוּרִין מִלְּעָרַב עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת בַּמַּחֲנֶה, אֵלָא מִטַּלְטְלִין מֵאֹהֶל לְאֹהֶל וּמִסֻּכָּה לְסֻכָּה--וְהוּא שֶׁיַּקִּיפוּ כָּל הַמַּחֲנֶה מְחִצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה רְשׁוּת יָחִיד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת שַׁבָּת. וְאֵין מַחֲנֶה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה. וּכְשֵׁם שֶׁפְּטוּרִין מִכָּל אֵלּוּ בַּהֲלִיכָתָן, כָּךְ פְּטוּרִין בַּחֲזִירָתָן.

יח [יד] וְאָסוּר לְהִפָּנוֹת בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֶה, אוֹ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּכָל מָקוֹם; אֵלָא מִצְוַת עֲשֵׂה לְתַקַּן דֶּרֶךְ שָׁם מְיֻחֶדֶת לְהִפָּנוֹת בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְיָד תִּהְיֶה לְךָ, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (דברים כג,יג). [טו] וְכֵן מִצְוַת עֲשֵׂה לִהְיוֹת יָתֵד לְכָל אֶחָד וְאֶחָד תְּלוּיָה עִם כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ--יֵצֵא בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ, וְיַחְפֹּר בָּהּ, וְיִפָּנֶה, וִיכַסֶּה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ, עַל-אֲזֵנֶךָ . . ." (דברים כג,יד). וּבֵין שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן אָרוֹן, בֵּין שְׁאֵין עִמָּהֶן--כָּךְ הֶם עוֹשִׂים תָּמִיד, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ, קָדוֹשׁ" (דברים כג,טו).

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות מלכים ומלחמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

יש לך שאלה או הערה?