משנה תורה מנוקד - ספר שופטים

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות אבל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הִלְכּוֹת אֵבֶל פֵּרֶק יג

א כֵּיצַד מְנַחֲמִין אֶת הָאֲבֵלִים: אַחַר שֶׁקּוֹבְרִין אֶת הַמֵּת, מִתְקַבְּצִין הָאֲבֵלִים וְעוֹמְדִין בְּצַד בֵּית הַקְּבָרוֹת; וְכָל הַמְּלַוִּין אֶת הַמֵּת עוֹמְדִין סָבִיב לָהֶם, שׁוּרָה לִפְנֵי שׁוּרָה, וְאֵין שׁוּרָה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה, וְאֵין אֲבֵלִים מִן הַמִּנְיָן.

ב הָאֲבֵלִים עוֹמְדִין לִשְׂמֹאל הַמְּנַחֲמִין, וְכָל הַמְּנַחֲמִין בָּאִים אֵצֶל הָאֲבֵלִים אֶחָד אֶחָד, וְאוֹמְרִין לָהֶם תְּנֻחֲמוּ מִן הַשָּׁמַיִם; וְאַחַר כָּךְ הוֹלֵךְ הָאָבֵל לְבֵיתוֹ. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת, בָּאִים בְּנֵי אָדָם לְנַחֲמוֹ, בֵּין שֶׁבָּאוּ פָּנִים חֲדָשׁוֹת, בֵּין שֶׁלֹּא בָאוּ.

ג הָאָבֵל מֵסֶב בָּרֹאשׁ; וְאֵין הַמְּנַחֲמִין רַשָּׁאִין לֵישֵׁב אֵלָא עַל גַּבֵּי קַרְקָע, שֶׁנֶּאֱמָר "וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ" (איוב ב,יג). וְאֵינָן רַשָּׁאִין לוֹמַר דָּבָר, עַד שֶׁיִּפְתַּח הָאָבֵל תְּחִלָּה אֶת פִּיו--שֶׁנֶּאֱמָר "וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו, דָּבָר" (שם), וּכְתִיב "אַחֲרֵי כֵן, פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ, וַיְקַלֵּל, אֶת יוֹמוֹ" (איוב ג,א), "וַיַּעַן, אֱלִיפַז" (איוב ד,א). וְכֵיוָן שֶׁנִּעְנַע הָאָבֵל בְּרֹאשׁוֹ--שׁוּב אֵין הַמְּנַחֲמִין רַשָּׁאִין לֵישֵׁב אֶצְלוֹ, שֶׁלֹּא יַטְרִיחוּהוּ יוֹתֵר מִדַּי.

ד מֵת שְׁאֵין לוֹ אֲבֵלִים לְהִתְנַחַם--בָּאִים עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִין, וְיוֹשְׁבִין בִּמְקוֹמוֹ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הָאֲבֵלוּת; וּשְׁאָר הָעָם מִתְקַבְּצִין עֲלֵיהֶן. וְאִם לֹא הָיוּ שָׁם עֲשָׂרָה קְבוּעִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם--מִתְקַבְּצִין עֲשָׂרָה מִשְּׁאָר הָעָם, וְיוֹשְׁבִין בִּמְקוֹמוֹ.

ה הַכֹּל חַיָּבִין לַעֲמֹד בִּפְנֵי נָשִׂיא, חוּץ מֵאָבֵל וְחוֹלֶה; וּלְכָל הָעוֹמֵד מִפָּנָיו אוֹמֵר אָדָם שֵׁב, חוּץ מֵאָבֵל וְחוֹלֶה--שֶׁמַּשְׁמַע יֵשֵׁב בְּאֶבְלוֹ, יֵשֵׁב בְּחָלְיוֹ.

ו מְכַבְּדִין וּמְרַבְּצִין בְּבֵית הָאָבֵל, וּמְדִיחִין קְעָרוֹת וְכוֹסוֹת וְקִיתוֹנוֹת וּצְלוֹחִיּוֹת, וּמַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת; אֲבָל אֵין מְבִיאִין שָׁם לֹא אֶת הַמֻּגְמָר, וְלֹא אֶת הַבְּשָׂמִים.

ז אֵין מוֹלִיכִין לְבֵית הָאָבֵל הַמַּאֲכָל שֶׁמַּבְרִין בּוֹ, לֹא בִּכְלֵי כֶּסֶף וְלֹא בִּכְלֵי שַׁעַם וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן; אֵלָא בִּכְלֵי נְסָרִים שֶׁלַּעֲרָבָה קְלוּפָה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, שֶׁלֹּא לְבַיַּשׁ אֶת מִי שְׁאֵין לוֹ. וְאֵין מַשְׁקִין בִּזְכוֹכִית לְבָנָה אֵלָא בִּצְבוּעָה, שֶׁלֹּא לְבַיַּשׁ אֶת הָעֲנִיִּים שְׁאֵין יֵינוֹתֵיהֶן טוֹבוֹת.

ח אֵין שׁוֹתִין בְּבֵית הָאָבֵל יָתֵר עַל עֲשָׂרָה כּוֹסוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד--שְׁלוֹשָׁה קֹדֶם אֲכִילָה, וּשְׁלוֹשָׁה בְּתוֹךְ אֲכִילָה, וְאַרְבָּעָה אַחַר אֲכִילָה; וְלֹא יוֹסִיף, שֶׁמֶּא יִשְׁתַּכַּר.

ט אֵין אוֹמְרִין שְׁמוּעָה וְהַגָּדָה בְּבֵית הָאָבֵל, אֵלָא יוֹשְׁבִין דּוֹוִין. וְכֵן אֵין אוֹמְרִין בִּפְנֵי הַמֵּת, אֵלָא דְּבָרִים שֶׁלַּמֵּת; אֲבָל לַעְסֹק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בְּפָנָיו, אוֹ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת--אָסוּר.

י אֵין בּוֹכִין עַל הַמֵּת יָתֵר מִשְּׁלוֹשָׁה יָמִים, וְאֵין מַסְפִּידִין יָתֵר עַל שִׁבְעָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאָר הָעָם. אֲבָל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, הַכֹּל לְפִי רֹב חָכְמָתָן; וְאֵין בּוֹכִין עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִשְּׁלוֹשִׁים יוֹם--שְׁאֵין לָנוּ גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, וְכָתוּב "וַיִּתְּמוּ, יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה" (דברים לד,ח).

יא וְכֵן אֵין מַסְפִּידִין יָתֵר עַל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ--אֵין לָנוּ בַּחֲכָמִים גָּדוֹל מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, וּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בִּלְבָד נִסְפַּד. וְכֵן חָכָם שֶׁבָּאָה שְׁמוּעָתוֹ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אֵין סוֹפְדִין אוֹתוֹ.

יב [יא] אַל יִתְקַשֶּׁה אָדָם עַל מֵתוֹ יָתֵר מִדַּי--שֶׁנֶּאֱמָר "אַל-תִּבְכּוּ לְמֵת, וְאַל-תָּנֻדוּ לוֹ" (ירמיהו כב,י), כְּלוֹמַר יָתֵר מִדַּי: שֶׁזֶּה הוּא מִנְהָגוֹ שֶׁלָּעוֹלָם; וְהַמְּצַעֵר עַצְמוֹ עַל מִנְהַג הָעוֹלָם, הֲרֵי זֶה טִפֵּשׁ. אֵלָא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה--שְׁלוֹשָׁה לִבְכִי, שִׁבְעָה לְהֶסְפֵּד, שְׁלוֹשִׁים יוֹם לְתַסְפֹּרֶת וְלִשְׁאָר הַחֲמִשָּׁה.

יג [יב] כָּל מִי שֶׁלֹּא מִתְאַבֵּל כְּמוֹ שֶׁצִּוּוּ חֲכָמִים, הֲרֵי זֶה אַכְזָרִי; אֵלָא יִפְחַד וְיִדְאַג וִיפַשְׁפַּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וְיַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה. וְאֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁמֵּת, תִּדְאַג כָּל הַחֲבוּרָה כֻּלָּהּ.

יד כָּל שְׁלוֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים, יִרְאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לוֹ עַל כְּתֵפוֹ; מִשְּׁלוֹשָׁה וְעַד שִׁבְעָה, מֻנַּחַת בְּקֶרֶן זָוִית; מִכָּאן וְאִלַּךְ, עוֹבֶרֶת כְּנֶגְדוֹ בַּשּׁוּק. כָּל זֶה כְּדֵי לְהָכִין עַצְמוֹ לַחְזֹר, וְיֵעוֹר מִשִּׁינָתוֹ, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא-חָלוּ" (ירמיהו ה,ג), מִכְּלַל שֶׁצָּרִיךְ לְהָקִיץ וְלָחוּל.

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות אבל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

יש לך שאלה או הערה?