משנה תורה מנוקד - ספר שופטים - הלכות ממרים פרק ה

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות ממרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז

הִלְכּוֹת מַמְרִים פֵּרֶק ה

א הַמְּקַלֵּל אָבִיו אוֹ אִמּוֹ--נִסְקָל, שֶׁנֶּאֱמָר "אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל, דָּמָיו בּוֹ" (ויקרא כ,ט). וְאֶחָד הַמְּקַלֵּל אוֹתָם בְּחַיֵּיהֶם, אוֹ לְאַחַר מוֹתָם--הֲרֵי זֶה נִסְקָל; וְצָרִיךְ עֵדִים וְהַתְרָאָה, כִּשְׁאָר כָּל מְחֻיְּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין. וְאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה, וְכֵן הַטֻּמְטוֹם וְהָאַנְדְּרֻגִּינוֹס: וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ גְּדוֹלִים, שֶׁהִגִּיעוּ לִכְלַל הָעֻנְשִׁין.

ב אֵינוּ חַיָּב סְקֵלָה, עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם בְּשֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת הַמְּיֻחָדִין; אֲבָל אִם קִלְּלָם בְּכִנּוּי--פָּטוּר מִן הַסְּקֵלָה, וְלוֹקֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁלּוֹקֶה עַל קִלְלַת כָּל אָדָם כָּשֵׁר מִיִּשְׂרָאֵל. [ג] וְכֵן הַמְּקַלֵּל אֲבִי אָבִיו, וַאֲבִי אִמּוֹ--הֲרֵי זֶה כִּמְקַלֵּל אֶחָד מִשְּׁאָר הַקָּהָל.

ג [ד] אַזְהָרָה שֶׁלַּמְּקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מְנַיִן: עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ בַּפֵּרוּשׁ; אֲבָל הָאַזְהָרָה, הֲרֵי הִיא בִּכְלַל "לֹא-תְקַלֵּל חֵרֵשׁ" (ויקרא יט,יד). הוֹאִיל וְהוּא מֻזְהָר שֶׁלֹּא לְקַלַּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, הֲרֵי אָבִיו בִּכְלַל כָּל יִשְׂרָאֵל.

ד [ה] הַמַּכֶּה אָבִיו אוֹ אִמּוֹ--מִיתָתוֹ בְּחָנֵק, שֶׁנֶּאֱמָר "וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, מוֹת יוּמָת" (שמות כא,טו); וְצָרִיךְ עֵדִים וְהַתְרָאָה, כִּשְׁאָר כָּל מְחֻיְּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין. וְאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה, וְכֵן הַטֻּמְטוֹם וְהָאַנְדְּרֻגִּינוֹס: וְהוּא, שֶׁיַּגִּיעוּ לִכְלַל עֻנְשִׁין.

ה אֵינוּ חַיָּב חָנֵק, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהֶן חַבּוּרָה; אֲבָל אִם לֹא עָשָׂה חַבּוּרָה, הֲרֵי זֶה כְּמַכֶּה אֶחָד מִשְּׁאָר יִשְׂרָאֵל. וְהַמַּכֶּה אוֹתָם לְאַחַר מִיתָה, פָּטוּר. [ו] וּמִי שֶׁהִכָּה אֶת אָבִיו עַל אָזְנוֹ, וְחֵרְשׁוֹ--חַיָּב, וְנֶהְרָג: שְׁאֵי אִפְשָׁר לוֹ שֶׁיֵּעָשֶׂה חֵרֵשׁ בְּלֹא חַבּוּרָה--אַפִלּוּ טִפַּת דָּם יָצַאת בִּפְנִים בָּאֹזֶן, וְנִתְחָרַשׁ.

ו [ז] הַמַּקִּיז דָּם לְאָבִיו, אוֹ שֶׁהָיָה רוֹפֵא וְחָתַךְ לוֹ בָּשָׂר אוֹ אֵבֶר--פָּטוּר. אַף עַל פִּי שְׁהוּא פָּטוּר, לְכַתְּחִלָּה לֹא יַעֲשֶׂה: אַפִלּוּ לְהוֹצִיא סִילוֹן מִבְּשַׂר אָבִיו אוֹ אִמּוֹ--לֹא יוֹצִיא, שֶׁמֶּא יַעֲשֶׂה חַבּוּרָה.

ז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם אַחֵר לַעֲשׂוֹת. אֲבָל אִם אֵין שָׁם מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה אֵלָא הוּא, וַהֲרֵי הֶן מִצְטַעֲרִין--הֲרֵי זֶה מַקִּיז וְחוֹתֵךְ, כְּפִי מַה שֶׁיַּרְשׁוּהוּ לַעֲשׂוֹת.

ח אַזְהָרָה שֶׁלַּמַּכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מְנַיִן--עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ: הוֹאִיל וְהוּא מֻזְהָר שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, הֲרֵי אָבִיו וְאִמּוֹ בִּכְלָל. [ט] שְׁתוּקִי חַיָּב עַל אִמּוֹ, וְאֵינוּ חַיָּב עַל אָבִיו: אַף עַל פִּי שֶׁנִּבְדְּקָה אִמּוֹ וְאָמְרָה, בֶּן פְּלוֹנִי הוּא--אֵין זֶה נִסְקָל אוֹ נֶחְנָק, עַל פִּיהָ. אֲבָל בְּנוֹ מִן הַשִּׁפְחָה, וּמִן הַנָּכְרִית--אֵינוּ חַיָּב לֹא עַל אָבִיו, וְלֹא עַל אִמּוֹ.

ט וְכֵן גֵּר שֶׁהוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה--אֵינוּ חַיָּב עַל מַכַּת אָבִיו, וְקִלְלָתוֹ. [י] וּכְשֵׁם שְׁאֵינוּ חַיָּב עַל אָבִיו, כָּךְ אֵינוּ חַיָּב עַל אִמּוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ" (שמות כא,יז)--אֶת שְׁהוּא חַיָּב עַל אָבִיו, חַיָּב עַל אִמּוֹ, וְזֶה שְׁאֵינוּ חַיָּב עַל אָבִיו, אֵינוּ חַיָּב עַל אִמּוֹ.

י [יא] הַגֵּר אָסוּר לְקַלַּל אָבִיו הַגּוֹי, וּלְהַכּוֹתוֹ וּלְבַזֵּהוּ--כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, בָּאוּ מִקְּדֻשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדֻשָּׁה קַלָּה, שֶׁהֲרֵי זֶה מְבַזֶּה אָבִיו; וְנוֹהֵג בּוֹ, מִקְצַת כָּבוֹד. אֲבָל הָעֶבֶד, אֵין לוֹ יֵחוּס, אֵלָא הֲרֵי אָבִיו כְּמִי שְׁאֵינוּ אָבִיו לְכָל דָּבָר, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ.

יא [יב] מִי שֶׁהָיוּ אָבִיו וְאִמּוֹ רְשָׁעִים גְּמוּרִים, וְעוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת--אַפִלּוּ נִגְמַר דִּינָם לַהֲרִיגָה, וְהֶם יוֹצְאִין לֵהָרֵג--אָסוּר לוֹ לְהַכּוֹתָן וּלְקַלְּלָם; וְאִם קִלַּל אוֹ חָבַל בָּהֶן, פָּטוּר. וְאִם עָשׂוּ תְּשׁוּבָה--הֲרֵי זֶה חַיָּב וְנֶהְרָג עֲלֵיהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהֲרֵי הֶן יוֹצְאִין לְמִיתָה.

יב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּבְנוֹ. אֲבָל אַחֵר שֶׁבָּא וְהִכָּהוּ אוֹ קִלְּלוֹ, אַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה--הֲרֵי זֶה פָּטוּר, הוֹאִיל וְהוּא הוֹלֵךְ לְמִיתָה. וְאִם בִּיְּשׁוֹ, חַיָּב בִּקְנַס הַמְּבַיֵּשׁ.

יג עָבַר אָבִיו אוֹ אִמּוֹ עַל עֲבֵרָה שֶׁלּוֹקִין עָלֶיהָ, וְהָיָה הוּא חַזָּן לִפְנֵי הַדַּיָּנִין--לֹא יַכֶּה אוֹתָם; וְכֵן אִם נִתְחַיְּבוּ נִדּוּי, לֹא יִהְיֶה שָׁלִיחַ לְנַדּוֹתָם. וְלֹא יִדְחֹף אוֹתָם, וְלֹא יְבַזֶּה אוֹתָם בִּשְׁלִיחוּת בֵּית דִּין, אַף עַל פִּי שְׁהֶן רְאוּיִין לְכָּךְ, וְלֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה. [יד] לַכֹּל, אֵין הַבֵּן נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לְאָבִיו לְהַכּוֹתוֹ וּלְקַלְּלוֹ--חוּץ מִמַּסִּית, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה "לֹא-תַחְמֹל וְלֹא-תְכַסֶּה עָלָיו" (דברים יג,ט).

יד [טו] מִי שֶׁנִּתְחַיַּב שְׁבוּעָה לִבְנוֹ--כָּךְ רָאִינוּ בּוֹ תָּמִיד שְׁאֵינוּ מַשְׁבִּיעוֹ בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה, שֶׁהֲרֵי זֶה בָּא לְקִלְלַת אָבִיו: אֵלָא מַשְׁבִּיעוֹ, שְׁבוּעָה שְׁאֵין בָּהּ אָלָה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהָאָב שֶׁהָרַג אֶת בְּנוֹ, אֵין אֶחָד מֵאֶחָיו שֶׁלַּנֶּהְרָג נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם.

טו וְלֹא עַל הַכָּיָה וְעַל הַקְּלָלָה בִּלְבָד הִקְפִּידָה תּוֹרָה, אֵלָא אַף עַל הַבִּזָּיוֹן: שֶׁכָּל הַמְּבַזֶּה אָבִיו אוֹ אִמּוֹ--אַפִלּוּ בִּדְבָרִים, אַפִלּוּ בִּרְמִיזָה--הֲרֵי זֶה בִּכְלַל אָרוּר מִפִּי הַגְּבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "אָרוּר, מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ" (דברים כז,טז). וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "עַיִן, תִּלְעַג לְאָב--וְתָבֻז לִיקְּהַת-אֵם . . ." (משלי ל,יז). וְיֵשׁ לְבֵית דִּין לְהַכּוֹתוֹ עַל זֶה מַכַּת מַרְדּוּת, וְלַעֲנֹשׁ כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאוּ.

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות ממרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז

יש לך שאלה או הערה?