משנה תורה מנוקד - ספר שופטים

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות עדות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

הִלְכּוֹת עֵדוּת פֵּרֶק ג

א אֶחָד דִּינֵי מְמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה, שֶׁנֶּאֱמָר "מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם" (ויקרא כד,כב; במדבר טו,טז). אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין, אֵין עֵדֵי מָמוֹן צְרִיכִין דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה.

ב כֵּיצַד: אָמְרוּ הָעֵדִים בְּפָנֵינוּ הִלְוָה זֶה אֶת זֶה מָנֶה בְּשָׁנָה פְּלוֹנִית--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִּוְּנוּ אֶת הַחֹדֶשׁ, וְלֹא אֶת הַמָּקוֹם שֶׁהִלְוָה בּוֹ, וְלֹא אֶת הַמָּנֶה אִם הָיָה מִמַּטְבֵּעַ פְּלוֹנִי אוֹ מִמַּטְבֵּעַ פְּלוֹנִי--עֵדוּתָן קַיֶּמֶת.

ג [ב] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּהוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת וּמַתָּנוֹת וּמְכִירוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן. אֲבָל בְּדִינֵי קְנָסוֹת--צְרִיכִין דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּמַלְקִיּוֹת וּבְגָלוּת. וְכֵן אִם רָאָה הַדַּיָּן שֶׁהַדִּין מְרֻמֶּה וְחָשַׁשׁ לוֹ--צָרִיךְ דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה כְּעֵדֵי נְפָשׁוֹת, אַף עַל פִּי שְׁהֶן עֵדֵי הוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת.

ד [ג] אַף עַל פִּי שְׁאֵין עֵדֵי מְמוֹנוֹת צְרִיכִין דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה, אִם הִכְחִישׁוּ הָעֵדִים זֶה אֶת זֶה בַּחֲקִירוֹת אוֹ בַּדְּרִישׁוֹת, עֵדוּתָן בְּטֵלָה; וְאִם הִכְחִישׁוּ זֶה אֶת זֶה בַּבְּדִיקוֹת, עֵדוּתָן קַיֶּמֶת.

ה כֵּיצַד: אֶחָד אוֹמֵר בְּנִיסָן לָוָה מִמֶּנּוּ, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר לֹא כִי, אֵלָא בַּאֲיָר, אוֹ שֶׁאָמַר הָאֶחָד בִּירוּשָׁלַיִם, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר לֹא כִי, אֵלָא בְּלוּד הָיִינוּ--עֵדוּתָן בְּטֵלָה; וְכֵן אִם אָמַר הָאֶחָד חָבִית שֶׁלְּיַיִן הִלְוָהוּ, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר שֶׁלְּשֶׁמֶן הָיְתָה--עֵדוּתָן בְּטֵלָה: שֶׁהֲרֵי הֻכְחֲשׁוּ בַּדְּרִישָׁה.

ו אֲבָל אִם אָמַר הָאֶחָד מָנֶה שָׁחוֹר, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר מָנֶה לָבָן הָיָה, זֶה אוֹמֵר בִּדְיָטָה הָעֶלְיוֹנָה הָיוּ כְּשֶׁהִלְוָהוּ, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר בִּדְיָטָה הַתַּחְתּוֹנָה הָיוּ--עֵדוּתָן קַיֶּמֶת. אַפִלּוּ אָמַר הָאֶחָד מָנֶה הִלְוָהוּ, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר מָאתַיִם--חַיָּב לְשַׁלַּם מָנֶה, שֶׁיֵּשׁ בִּכְלַל מָאתַיִם מָנֶה. וְכֵן אִם אָמַר הָאֶחָד דְּמֵי חָבִית שֶׁלְּיַיִן יֵשׁ לוֹ בְּיָדוֹ, וְזֶה אוֹמֵר דְּמֵי חָבִית שֶׁמֶן--מְשַׁלֵּם בַּפָּחוּת שֶׁבַּדָּמִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ז [ד] דִּין תּוֹרָה שְׁאֵין מְקַבְּלִין עֵדוּת, לֹא בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת וְלֹא בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, אֵלָא מִפִּי הָעֵדִים: שֶׁנֶּאֱמָר "עַל-פִּי שְׁנַיִם עֵדִים" (דברים יז,ו)--מִפִּיהֶם, וְלֹא מִכְּתָב יָדָן. אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁחוֹתְכִין דִּינֵי מְמוֹנוֹת בְּעֵדוּת שֶׁבַּשְּׁטָר, אַף עַל פִּי שְׁאֵין הָעֵדִים קַיָּמִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין. וְאֵין דָּנִין בְּעֵדוּת שֶׁבַּשְּׁטָר בְּדִינֵי קְנָסוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּמַכּוֹת וּבְגָלוּת, אֵלָא מִפִּיהֶם, וְלֹא מִכְּתָב יָדָן.

ח [ה] כָּל עֵד שֶׁנֶּחְקְרָה עֵדוּתוֹ בְּבֵית דִּין, בֵּין בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת בֵּין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת--אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. כֵּיצַד: אָמַר מֻטְעֶה הָיִיתִי, שׁוֹגֵג הָיִיתִי, נִזְכַּרְתִּי שְׁאֵין הַדָּבָר כֵּן, לְפַחֲדוֹ עָשִׂיתִי--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אַפִלּוּ נָתַן טַעַם לִדְבָרָיו.

ט וְכֵן אֵינוּ יָכוֹל לְהוֹסִיף בְּעֵדוּתוֹ תְּנָאי. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר: כָּל דְּבָרִים שֶׁיֹּאמַר הָעֵד אַחַר שֶׁנֶּחְקְרָה עֵדוּתוֹ, שֶׁיָּבוֹא מִכְּלָלָן בִּטּוּל הָעֵדוּת, אוֹ הוֹסָפַת תְּנָאי בָּהּ--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.

י [ו] עֵדִים הַחֲתוּמִין עַל הַשְּׁטָר--הֲרֵי הֶן כְּמִי שֶׁנֶּחְקְרָה עֵדוּתָן בְּבֵית דִּין, וְאֵינָן יְכוּלִין לַחְזֹר בָּהֶן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁאִפְשָׁר לְקַיַּם אֶת הַשְּׁטָר שֶׁלֹּא מִפִּיהֶם, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ שָׁם עֵדִים שֶׁזֶּה כְּתָב יָדָן, אוֹ שֶׁהָיָה כְּתָב יָדָן יוֹצֶא מִמָּקוֹם אַחֵר.

יא אֲבָל אִם אֵי אִפְשָׁר לְקַיְּמוֹ אֵלָא מִפִּיהֶם, וְאָמְרוּ כְּתָב יָדֵינוּ הוּא זֶה, אֲבָל קְטַנִּים הָיִינוּ, קְרוֹבִים הָיִינוּ, אֲנוּסִין הָיִינוּ, מֻטְעִין הָיִינוּ--הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִים, וְיִבָּטֵל הַשְּׁטָר.

יב [ז] אָמְרוּ פְּסוּלֵי עֵדוּת הָיִינוּ בַּעֲבֵרָה, אוֹ שֹׁחַד לָקַחְנוּ עַל עֵדוּת זוֹ--אֵין נֶאֱמָנִין: שְׁאֵין אָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ רָשָׁע, עַד שֶׁיָּעִידוּ עָלָיו עֵדִים שְׁהוּא רָשָׁע. וְכֵן אִם אָמְרוּ אֲמָנָה הָיוּ דְּבָרֵינוּ, אֵין נֶאֱמָנִין--שֶׁהַמֵּעִיד עַל שְׁטָר אֲמָנָה, כְּמֵעִיד בְּשֶׁקֶר.

יג [ח] אָמְרוּ הָעֵדִים שְׁטָר מְכָר זֶה, מוֹדָעָה נִמְסְרָה לָנוּ עָלָיו--אַף עַל פִּי שֶׁכְּתָב יָדָן יוֹצֶא מִמָּקוֹם אַחֵר, הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין. [ט] אָמְרוּ עַל תְּנָאי הָיָה שְׁטָר זֶה--אִם הָיָה כְּתָב יָדָן יוֹצֶא מִמָּקוֹם אַחֵר, אֵין נֶאֱמָנִין; וְאִם אֵין הַשְּׁטָר מִתְקַיֵּם אֵלָא מִפִּיהֶם, נֶאֱמָנִין, וְאוֹמְרִין לְבַעֲלֵי הַדִּין, קַיְּמוּ הַתְּנָאי וּבוֹאוּ לַדִּין. [י] אָמַר הָאֶחָד מִן הָעֵדִים עַל תְּנָאי הָיוּ הַדְּבָרִים, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר לֹא הָיָה שָׁם תְּנָאי--הֲרֵי כָּאן עֵד אֶחָד.

יד [יא] גַּם בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת, אֵין מְקַבְּלִין עֵדִים אֵלָא בִּפְנֵי בַּעַל דִּין. וְאִם הָיָה בַּעַל דִּין חוֹלֶה, אוֹ שֶׁהָיוּ הָעֵדִים מְבַקְּשִׁים לֵילֵךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְשָׁלְחוּ לְבַעַל דִּין וְלֹא בָא--הֲרֵי אֵלּוּ מְקַבְּלִין עֵדִים שֶׁלֹּא בְּפָנָיו.

טו בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּעֵדוּת עַל פֶּה. אֲבָל הַשְּׁטָר, מְקַיְּמִין בְּבֵית דִּין אֶת עֵדָיו שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּין. וְאַפִלּוּ הָיָה עוֹמֵד וְצוֹוֵחַ וְאוֹמֵר, שְׁטָר מְזֻיָּף הוּא, עֵדֵי שֶׁקֶר הֶן, פְּסוּלֵי עֵדוּת הֶן--אֵין מַשְׁגִיחִין בּוֹ, אֵלָא מְקַיְּמִין אֶת הַשְּׁטָר. וְאִם יֵשׁ לוֹ רְאָיָה לִפְסֹל, יִפְסֹל.

טז [יב] כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְאָיָה בָּעֵדִים, הוּא מִטַּפֵּל בָּעֵדִים עַד שֶׁיָּבִיא אוֹתָן לְבֵית דִּין. וְאִם יָדְעוּ בֵּית דִּין שֶׁבַּעַל דִּינוֹ אַלָּם, וְטָעַן הַתּוֹבֵעַ שֶׁהָעֵדִים מִתְפַּחֲדִים מִבַּעַל דִּינוֹ שֶׁיָּבוֹאוּ וְיָעִידוּ לוֹ--הֲרֵי בֵּית דִּין כּוֹפִין אֶת בַּעַל דִּינוֹ שֶׁיָּבִיא הוּא הָעֵדִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, דָּנִין בָּהֶן לָאַלָּם.

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות עדות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

יש לך שאלה או הערה?