משנה תורה מנוקד - ספר שופטים - הלכות סנהדרין פרק כד

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות סנהדרין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו

הִלְכּוֹת סַנְהֶדְּרִין פֵּרֶק כד

א יֵשׁ לַדַּיָּן לָדוּן בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת, עַל פִּי הַדְּבָרִים שֶׁדַּעְתּוֹ נוֹטָה לָהֶן שְׁהֶן אֱמֶת, וְהַדָּבָר חָזָק בְּלִבּוֹ שְׁהוּא כֵּן, אַף עַל פִּי שְׁאֵין שָׁם רְאָיָה בְּרוּרָה; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הָיָה הוּא יוֹדֵעַ בַּוַּדַּאי שֶׁהַדָּבָר כֵּן, שְׁהוּא דָּן כְּפִי מַה שֶׁיֵּדַע.

ב כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁנִּתְחַיַּב אָדָם שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין, וְאָמַר לַדַּיָּן אָדָם נֶאֱמָן אֶצְלוֹ וְשֶׁדַּעְתּוֹ סוֹמֶכֶת עַל דְּבָרָיו, שֶׁזֶּה הָאִישׁ חָשׁוּד הוּא עַל הַשְּׁבוּעָה--יֵשׁ לַדַּיָּן לַהְפֹּךְ הַשְּׁבוּעָה עַל שֶׁכְּנֶגְדוֹ, וְיִשָּׁבַע וְיִטֹּל, הוֹאִיל וְסָמְכָה דַּעְתּוֹ שֶׁלַּדַּיָּן, עַל דִּבְרֵי זֶה. אַפִלּוּ הָיְתָה אִשָּׁה אוֹ עֶבֶד נֶאֱמָנִים אֶצְלוֹ--הוֹאִיל וּמָצָא הַדָּבָר חָזָק וְנָכוֹן בְּלִבּוֹ, סוֹמֵךְ עָלָיו וְדָן; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם יָדַע הוּא עַצְמוֹ שֶׁזֶּה חָשׁוּד.

ג וְכֵן אִם יָצָא שְׁטָר חוֹב לְפָנָיו, וְאָמַר לוֹ אָדָם שֶׁסּוֹמֵךְ עָלָיו, אַפִלּוּ אִשָּׁה אוֹ קָרוֹב, זֶה פָּרוּעַ הוּא--אִם סָמְכָה דַּעְתּוֹ עַל דְּבָרָיו--יֵשׁ לוֹ לוֹמַר לְזֶה, לֹא תִפָּרַע אֵלָא בִּשְׁבוּעָה; אוֹ אִם הָיָה עָלָיו שְׁטָר חוֹב לְאַחֵר, יִתֵּן לְזֶה שֶׁלֹּא נִפְגַם שְׁטָרוֹ כְּלָל, וְיַנִּיחַ זֶה שֶׁנִּפְגַם שְׁטָרוֹ בְּדִבְרֵי הָאֶחָד, אוֹ יַשְׁלִיךְ הַשְּׁטָר בְּפָנָיו וְלֹא יָדוּן בּוֹ כְּלָל: כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאֶה.

ד וְכֵן מִי שֶׁבָּא וְטָעַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ פִּקָּדוֹן אֵצֶל פְּלוֹנִי שֶׁמֵּת בְּלֹא צַוָּאָה, וְנָתַן סִימָנִין מֻבְהָקִין, וְלֹא הָיָה זֶה הַטּוֹעֵן רָגִיל לְהִכָּנֵס לְבֵית זֶה שֶׁמֵּת--אִם יָדַע הַדַּיָּן שֶׁזֶּה הַמֵּת אֵינוּ אָמוּד לִהְיוֹת לוֹ חֵפֶץ זֶה, וְסָמְכָה דַּעְתּוֹ שְׁאֵין זֶה הַחֵפֶץ שֶׁלַּמֵּת--מוֹצִיאוֹ מִן הַיּוֹרְשִׁין, וְנוֹתְנוֹ לְזֶה הָאָמוּד בּוֹ שֶׁנָּתַן סִימָנָיו; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה: שְׁאֵין הַדָּבָר מָסוּר אֵלָא לְלִבּוֹ שֶׁלַּדַּיָּן, שֶׁיָּדוּן כְּפִי מַה שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ שְׁהוּא דִּין אֱמֶת.

ה אִם כֵּן לָמָּה הִצְרִיכָה תּוֹרָה שְׁנֵי עֵדִים: שֶׁבִּזְמָן שֶׁיָּבוֹאוּ לִפְנֵי הַדַּיָּן שְׁנֵי עֵדִים--יָדוּן עַל פִּי עֵדוּתָן, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ אִם בֶּאֱמֶת הֵעִידוּ אוֹ בְּשֶׁקֶר.

ו [ב] כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, הֶן עִיקַר הַדִּין. אֲבָל מִשֶּׁרַבּוּ בָּתֵּי דִּינִין שְׁאֵינָן הֲגוּנִין, וְאַפִלּוּ יִהְיוּ הֲגוּנִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם, אֵינָן חֲכָמִים כָּרָאוּי וּבַעֲלֵי בִּינָה--הִסְכִּימוּ רֹב בָּתֵּי דִּינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יַהַפְכוּ שְׁבוּעָה אֵלָא בִּרְאָיָה בְּרוּרָה, וְלֹא יַפְגִימוּ שְׁטָר וְיַפְסִידוּ חֶזְקָתוֹ בְּעֵדוּת אִשָּׁה אוֹ פָּסוּל; וְכֵן בִּשְׁאָר כָּל הַדִּינִין. לֹא יָדוּן הַדַּיָּן בִּסְמִיכַת דַּעְתּוֹ וְלֹא בִּידִיעָתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמַר כָּל הִדְיוֹט וְהִדְיוֹט, לִבִּי מַאֲמִין לְדִבְרֵי זֶה, וְדַעְתִּי סוֹמֶכֶת עַל זֶה.

ז וְכֵן אֵין מוֹצִיאִין מִן הַיְּתוֹמִים אֵלָא בִּרְאָיָה בְּרוּרָה--לֹא בְּדַעַת הַדַּיָּן, וְלֹא בְּאֻמְדַּן הַמֵּת אוֹ הַטּוֹעֵן. וְאַף עַל פִּי כֵן, אִם הֵעִיד אָדָם נֶאֱמָן בְּדָבָר מִכָּל הַדְּבָרִים, וְנָטְתָה דַּעַת הַדַּיָּן שֶׁאֱמֶת הוּא אוֹמֵר--מַמְתִּין הוּא בַּדִּין, וְאֵינוּ דּוֹחֶה עֵדוּתוֹ; וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִם בַּעֲלֵי דִּינִין, עַד שֶׁיּוֹדוּ לְדִבְרֵי הָעֵד, אוֹ יַעֲשׂוּ פְּשָׁרָה, אוֹ יִסְתַּלַּק מִן הַדִּין.

ח [ג] וּמְנַיִן לַדַּיָּן שְׁהוּא יוֹדֵעַ בַּדִּין שְׁהוּא מְרֻמֶּה, שֶׁלֹּא יֹאמַר אֶחְתְּכֶנּוּ וְיִהְיֶה הַקֻּלָּר תָּלוּי בְּצַוַּאר הָעֵדִים--תִּלְמֹד לוֹמַר "מִדְּבַר-שֶׁקֶר, תִּרְחָק" (שמות כג,ז). כֵּיצַד יַעֲשֶׂה בּוֹ: יִדְרֹשׁ וְיַחְקֹר הַרְבֵּה, בִּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה שֶׁלְּדִינֵי נְפָשׁוֹת--אִם נִרְאֶה לוֹ לְפִי דַּעְתּוֹ שְׁאֵין בּוֹ רַמָּיוּת, חוֹתֵךְ הַדִּין עַל פִּי הָעֵדוּת.

ט אֲבָל אִם הָיָה לִבּוֹ נוֹקְפוֹ, שֶׁיֵּשׁ בַּדִּין רַמָּיוּת, אוֹ שְׁאֵין דַּעְתּוֹ סוֹמֶכֶת עַל דִּבְרֵי הָעֵדִים, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ יָכוֹל לְפָסְלָן, אוֹ שֶׁנּוֹטָה דַּעְתּוֹ שֶׁבַּעַל דִּין זֶה רַמָּאי וּבַעַל עָרְמָה וְהִשִּׁיא אֶת הָעֵדִים, אַף עַל פִּי שְׁהֶן כְּשֵׁרִים וּלְפִי תֻּמָּם הִטְעָם, אוֹ שֶׁנִּרְאֶה לוֹ מִכְּלַל הַדְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם דְּבָרִים אֲחֵרִים מְסֻתָּרִין, וְאֵינָן רוֹצִים לְגַלּוֹתָם--כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, אִם בָּאוּ לַדַּיָּן בַּדִּין--אָסוּר לוֹ לַחְתֹּךְ אוֹתוֹ הַדִּין; אֵלָא יְסַלַּק עַצְמוֹ מִדִּין זֶה, וְיָדוּנֶנּוּ מִי שֶׁלִּבּוּ שָׁלֵם בַּדָּבָר. וַהֲרֵי הַדְּבָרִים מְסוּרִים לַלֵּב, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר "כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא" (דברים א,יז).

י [ד] יֵשׁ לְבֵית דִּין לְהַלְקוֹת מִי שְׁאֵינוּ מְחֻיָּב מַלְקוּת, וְלַהְרֹג מִי שְׁאֵינוּ מְחֻיָּב מִיתָה, לֹא לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, אֵלָא לַעֲשׂוֹת סְיָג לַתּוֹרָה. וְכֵיוָן שֶׁרוֹאִין בֵּית דִּין שֶׁפָּרְצוּ הָעָם בַּדָּבָר--יֵשׁ לָהֶן לִגְדֹּר וּלְחַזַּק הַדָּבָר, כְּפִי מַה שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶם: הַכֹּל הוֹרָאַת שָׁעָה, לֹא שֶׁיִּקָּבַע הֲלָכָה לַדּוֹרוֹת.

יא מַעֲשֶׂה וְהִלְקוּ אָדָם שֶׁבָּעַל אִשְׁתּוֹ תַּחַת הָאִילָן; וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁרָכַב עַל הַסּוּס בַּשַּׁבָּת בִּימֵי יְוָנִים, וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וּסְקָלוּהוּ. וּמַעֲשֶׂה וְתָלָה שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח שְׁמוֹנִים בְּיוֹם אֶחָד בְּאַשְׁקְלוֹן; וְלֹא הָיוּ שָׁם כָּל דַּרְכֵי הַדְּרִישָׁה וְהַחֲקִירָה וְהַהַתְרָאָה, וְלֹא עֵדוּת בְּרוּרָה, אֵלָא הוֹרָאַת שָׁעָה, כְּפִי מַה שֶׁרָאָה.

יב [ה] וְכֵן יֵשׁ לְבֵית דִּין בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמָן, לְהַלְקוֹת לָאָדָם שֶׁשְּׁמוּעָתוֹ רָעָה, וְהָעָם מְרַנְּנִין אַחֲרָיו שְׁהוּא עוֹבֵר עַל הָעֲרָיוֹת: וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה קוֹל שְׁאֵינוּ פּוֹסֵק כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְלֹא יִהְיוּ לוֹ אוֹיְבִים יְדוּעִים שֶׁמּוֹצִיאִין עָלָיו שְׁמוּעָה רָעָה. וְכֵן מְבַזִּין אֶת זֶה שֶׁשְּׁמוּעָתוֹ רָעָה, וּמְחָרְפִין אֶת יוֹלַדְתּוֹ בְּפָנָיו.

יג [ו] וְכֵן יֵשׁ לַדַּיָּן תָּמִיד לְהַפְקִיר מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָלִים, וּמְאַבֵּד זְכוּתָן כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאֶה לִגְדֹּר פִּרְצוֹת הַדָּת וּלְחַזַּק הַבֶּדֶק, אוֹ לִקְנֹס אַלָּם זֶה; וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּעֶזְרָא "וְכֹל אֲשֶׁר לֹא-יָבוֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים, כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים--יָחֳרַם, כָּל-רְכוּשׁוֹ" (עזרא י,ח), מִכָּאן שֶׁהֶפְקֵר בֵּית דִּין הֶפְקֵר.

יד [ז] וְכֵן יֵשׁ לַדַּיָּן לְנַדּוֹת וּלְהַחְרִים מִי שְׁאֵינוּ בֶּן נִדּוּי, כְּדֵי לִגְדֹר פֶּרֶץ כְּפִי מַה שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָּךְ, וְיֹאמַר שֶׁנִּדּוּהוּ אוֹ הִחְרִימוּהוּ עַל דַּעְתּוֹ, וִיפַרְסַם חֶטְאוֹ בָּרַבִּים--שֶׁנֶּאֱמָר "אוֹרוּ מֵרוֹז, אָמַר מַלְאַךְ ה'--אֹרוּ אָרוֹר, יֹשְׁבֶיהָ: כִּי לֹא-בָאוּ לְעֶזְרַת ה'" (שופטים ה,כג).

טו [ח] וְכֵן יֵשׁ לַדַּיָּן לַעֲשׂוֹת מְרִיבָה עִם הָרָאוּי לְהָרִיב עִמּוֹ, וּלְקַלְּלוֹ, וּלְהַכּוֹתוֹ, וְלִתְלֹשׁ שְׂעָרוֹ, וּלְהַשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים עַל כָּרְחוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה, אוֹ שֶׁלֹּא עָשָׂה--שֶׁנֶּאֱמָר "וָאָרִיב עִמָּם וָאֲקַלְלֵם, וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים וָאֶמְרְטֵם; וָאַשְׁבִּיעֵם בֵּאלֹהִים" (נחמיה יג,כה).

טז [ט] וְכֵן יֵשׁ לוֹ לְכַתַּף יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְלֶאֱסֹר בְּבַיִת הָאֲסוּרִים, וְלִדְחֹף, וְלִסְחֹב עַל הָאָרֶץ--שֶׁנֶּאֱמָר "הֵן לְמוֹת הֵן לִשְׁרֹשִׁי, הֵן-לַעֲנָשׁ נִכְסִין וְלֶאֱסוּרִין" (עזרא ז,כו). [י] כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאֶה הַדַּיָּן שֶׁזֶּה רָאוּי לְכָּךְ, וְשֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָּךְ.

יז וּבַכֹּל יִהְיוּ מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְאַל יְהִי כָּבוֹד הַבְּרִיּוֹת קַל בְּעֵינָיו, שֶׁהֲרֵי הוּא דּוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם, וְכָל שֶׁכֵּן כְּבוֹד בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחַק וְיַעֲקוֹב הַמַּחְזִיקִים בְּדַת הָאֱמֶת--שֶׁיִּהְיֶה זָהִיר שֶׁלֹּא יַהֲרֹס כְּבוֹדָם, אֵלָא לְהוֹסִיף בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם בִּלְבָד: שֶׁכָּל הַמְּבַזֶּה אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיּוֹת; וְכָל הַמְּכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת. וְאֵין כְּבוֹד הַתּוֹרָה, אֵלָא לַעֲשׂוֹת עַל פִּי חֻקֶּיהָ וּמִשְׁפָּטֶיהָ.

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות סנהדרין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו

יש לך שאלה או הערה?