משנה תורה מנוקד - ספר שופטים - הלכות סנהדרין פרק ד

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות סנהדרין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו

הִלְכּוֹת סַנְהֶדְּרִין פֵּרֶק ד

א אֶחָד בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, אוֹ סַנְדְּרֵי קְטַנָּה, אוֹ בֵּית דִּין שֶׁלִּשְׁלוֹשָׁה--צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד מֵהֶן, סָמוּךְ מִפִּי סָמוּךְ. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ סָמַךְ יְהוֹשׁוּעַ בַּיָּד, שֶׁנֶּאֱמָר "וַיִּסְמֹךְ אֶת-יָדָיו עָלָיו, וַיְצַוֵּהוּ" (במדבר כז,כג).

ב וְכֵן הַשִּׁבְעִים זְקֵנִים--מֹשֶׁה רַבֵּנוּ סְמָכָם, וְשָׁרָת עֲלֵיהֶן שְׁכִינָה. וְאוֹתָן הַזְּקֵנִים סָמְכוּ לַאֲחֵרִים, וְהָאֲחֵרִים לַאֲחֵרִים; וְנִמְצְאוּ הַסְּמוּכִין אִישׁ מִפִּי אִישׁ, עַד בֵּית דִּינוֹ שֶׁלִּיהוֹשׁוּעַ, עַד בֵּית דִּינוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְאֶחָד הַנִּסְמָךְ מִפִּי הַנָּשִׂיא, אוֹ מִפִּי אֶחָד מִן הַסְּמוּכִין, אַפִלּוּ לֹא הָיָה אוֹתוֹ הַסָּמוּךְ בַּסַּנְדְּרֵי מֵעוֹלָם.

ג [ב] וְכֵיצַד הִיא הַסְּמִיכָה לַדּוֹרוֹת: לֹא שֶׁיִּסְמְכוּ יְדֵיהֶן עַל רֹאשׁ הַזָּקֵן, אֵלָא שֶׁקּוֹרִין לוֹ רִבִּי, וְאוֹמְרִין לוֹ הֲרֵי אַתָּה סָמוּךְ, וְיֵשׁ לָךְ רְשׁוּת לָדוּן אַפִלּוּ דִּינֵי קְנָסוֹת. [ג] וְאֵין סוֹמְכִין סְמִיכָה זוֹ, שְׁהִיא מִנּוּי הַזְּקֵנִים לְדַיָּנוּת, אֵלָא בִּשְׁלוֹשָׁה: וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הָאֶחָד מֵהֶן, סָמוּךְ מַפִּי אֲחֵרִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ד אֵין קָרוּי אֱלֹהִים אֵלָא בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, שֶׁנִּסְמְכוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד, וְהֶם הָאֲנָשִׁים הַחֲכָמִים הָרְאוּיִין לָדוּן שֶׁבָּדְקוּ אוֹתָן בֵּית דִּין שֶׁלְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהִמְחוּ אוֹתָן וְסָמְכוּ אוֹתָן.

ה בָּרִאשׁוֹנָה, הָיָה כָּל מִי שֶׁנִּסְמַךְ סוֹמֵךְ תַּלְמִידָיו. וַחֲכָמִים חָלְקוּ כָּבוֹד לְבֵית הִלֵּל הַזָּקֵן, וְהִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה אָדָם נִסְמָךְ אֵלָא בִּרְשׁוּת הַנָּשִׂיא, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה הַנָּשִׂיא סוֹמֵךְ, אֵלָא אִם כֵּן הָיָה אָב בֵּית דִּין עִמּוֹ, וְלֹא יִהְיֶה אָב בֵּית דִּין סוֹמֵךְ, אֵלָא אִם כֵּן הָיָה הַנָּשִׂיא עִמּוֹ. אֲבָל שְׁאָר הַחֲבוּרָה, יֵשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶם לִסְמֹךְ בִּרְשׁוּת הַנָּשִׂיא--וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ שְׁנַיִם עִמּוֹ, שֶׁהַסְּמִיכָה אֵינָהּ בְּפָחוּת מִשְּׁלוֹשָׁה.

ו אֵין סוֹמְכִין זְקֵנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ הַסּוֹמְכִין נִסְמְכוּ בָּאָרֶץ. אַפִלּוּ הָיוּ הַסּוֹמְכִין בָּאָרֶץ, וְהַנִּסְמָךְ חוּצָה לָאָרֶץ--אֵין סוֹמְכִין; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם הָיוּ הַסּוֹמְכִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְהַנִּסְמָכִין בָּאָרֶץ. הָיוּ שְׁנֵיהֶם בָּאָרֶץ--סוֹמְכִין אוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ עִם הַסּוֹמְכִין בְּמָקוֹם אֶחָד; אֵלָא שׁוֹלְחִין לוֹ, אוֹ כּוֹתְבִין לוֹ שְׁהוּא סָמוּךְ, וְנוֹתְנִין לוֹ רְשׁוּת לָדוּן דִּינֵי קְנָסוֹת, הוֹאִיל וּשְׁנֵיהֶם בָּאָרֶץ. וְכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִחְזִיקוּ בָּהּ עוֹלֵי מִצְרַיִם, רְאוּיָה לִסְמִיכָה.

ז יֵשׁ לַסּוֹמְכִין לִסְמֹךְ אַפִלּוּ מֵאָה בְּפַעַם אַחַת, וְדָוִיד הַמֶּלֶךְ סָמַךְ שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף בְּיוֹם אֶחָד. [ח] וְיֵשׁ לָהֶן לְמַנּוֹת לְכָל מַה שֶׁיִּרְצוּ, לִדְבָרִים יְחִידִים--וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְכָל הַדְּבָרִים.

ח כֵּיצַד: חָכָם מֻפְלָא, שֶׁרָאוּי לְהוֹרוֹת בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ--יֵשׁ לְבֵית דִּין לִסְמֹךְ אוֹתוֹ וְלִתֵּן לוֹ רְשׁוּת לָדוּן, לֹא לְהוֹרוֹת בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, אוֹ יִתְּנוּ לוֹ רְשׁוּת לְהוֹרוֹת בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, לֹא לָדוּן דִּינֵי מְמוֹנוֹת, אוֹ יִתְּנוּ לוֹ רְשׁוּת לְזֶה וּלְזֶה, אֲבָל לֹא לָדוּן דִּינֵי קְנָסוֹת, אוֹ לָדוּן דִּינֵי קְנָסוֹת, אֲבָל לֹא לְהַתִּיר בְּכוֹרוֹת בְּמוּמָן, אוֹ יִתְּנוּ לוֹ רְשׁוּת לְהַתִּיר נְדָרִים בִּלְבָד, אוֹ לִרְאוֹת כְּתָמִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ט וְכֵן יֵשׁ לַסּוֹמְכִין לִתֵּן רְשׁוּת עַד זְמָן וְלוֹמַר לַנִּסְמָךְ, יֵשׁ לָךְ רְשׁוּת לָדוּן אוֹ לְהוֹרוֹת, עַד שֶׁיָּבוֹא הַנָּשִׂיא לְכָאן, אוֹ כָּל זְמָן שְׁאֵין אַתְּ עִמָּנוּ בַּמְּדִינָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

י חָכָם מֻפְלָא שֶׁהָיָה סוֹמֶה בְּעֵינוֹ אַחַת--אַף עַל פִּי שְׁהוּא רָאוּי לְדִינֵי מְמוֹנוֹת--אֵין סוֹמְכִין אוֹתוֹ לְדִינֵי מְמוֹנוֹת, מִפְּנֵי שְׁאֵינוּ רָאוּי לְכָל הַדְּבָרִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יא הֲרֵי שֶׁלֹּא הָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵלָא סָמוּךְ אֶחָד--מוֹשִׁיב שְׁנַיִם בְּצִדּוֹ, וְסוֹמֵךְ שִׁבְעִים כְּאֶחָד אוֹ זֶה אַחַר זֶה; וְאַחַר כָּךְ יֵעָשֶׂה הוּא וְהַשִּׁבְעִים בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, וְיִסְמְכוּ בָּתֵּי דִּינִין אֲחֵרִים.

יב נִרְאִין לִי הַדְּבָרִים, שְׁאִם הִסְכִּימוּ כָּל הַחֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְמַנּוֹת דַּיָּנִין וְלִסְמֹךְ אוֹתָן--הֲרֵי אֵלּוּ סְמוּכִין, וְיֵשׁ לָהֶן לָדוּן דִּינֵי קְנָסוֹת, וְיֵשׁ לָהֶן לִסְמֹךְ לַאֲחֵרִים. אִם כֵּן, לָמָּה הָיוּ הַחֲכָמִים מִצְטַעֲרִין עַל הַסְּמִיכָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבָּטְלוּ דִּינֵי קְנָסוֹת מִיִּשְׂרָאֵל: לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְפֻזָּרִין, וְאֵי אִפְשָׁר שֶׁיַּסְכִּימוּ כֻּלָּן; וְאִם הָיָה שָׁם סָמוּךְ מִפִּי סָמוּךְ, אֵינוּ צָרִיךְ דַּעַת כֻּלָּן, אֵלָא דָּן דִּינֵי קְנָסוֹת לַכֹּל, שֶׁהֲרֵי נִסְמַךְ מִפִּי בֵּית דִּין. וְהַדָּבָר צָרִיךְ הֶכְרֵעַ.

יג [יב] בֵּית דִּין שֶׁנִּסְמְכוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְיָצְאוּ לְחוּצָה לָאָרֶץ--הֲרֵי הֶם דָּנִין דִּינֵי קְנָסוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, כְּדֶרֶךְ שֶׁדָּנִין בָּאָרֶץ: שֶׁהַסַּנְהֶדְּרִין נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ--וְהוּא, שֶׁיִּהְיוּ סְמוּכִין בָּאָרֶץ.

יד [יג] רָאשֵׁי גָלִיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל--בִּמְקוֹם מֶלֶךְ הֶן עוֹמְדִים, וְיֵשׁ לָהֶן לִרְדּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם, וְלָדוּן עֲלֵיהֶן, בֵּין רָצוּ בֵּין לֹא רָצוּ: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה" (בראשית מט,י), אֵלּוּ רָאשֵׁי גָלִיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל. [יד] וְכָל דַּיָּן הָרָאוּי לָדוּן, שֶׁנָּתַן לוֹ רֹאשׁ גָּלוּת רְשׁוּת--יֵשׁ לוֹ לָדוּן בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָצוּ בַּעֲלֵי דִּינִין, בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ דָּן דִּינֵי קְנָסוֹת.

טו כָּל דַּיָּן הָרָאוּי לָדוּן, שֶׁנָּתְנוּ לוֹ בֵּית דִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל רְשׁוּת לָדוּן--יֵשׁ לוֹ לָדוּן בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבָעֲיָרוֹת הָעוֹמְדוֹת עַל הַגְּבוּלִין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָצוּ בַּעֲלֵי דִּינִין. אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אֵין רְשׁוּתָן מוֹעֶלֶת לוֹ לִכּוֹף אֶת בַּעֲלֵי דִּינִין: אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָדוּן דִּינֵי קְנָסוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אֵינוּ דָּן אֵלָא לְמִי שֶׁרָצָה לָדוּן אֶצְלוֹ; אֲבָל לִכּוֹף אֶת בַּעֲלֵי דִּינִין וְלָדוּן לָהֶם, אֵין לוֹ רְשׁוּת, עַד שֶׁיִּטֹּל רְשׁוּת מֵרֹאשׁ גָּלוּת.

טז [טו] מִי שְׁאֵינוּ רָאוּי לָדוּן מִפְּנֵי שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ, אוֹ מִפְּנֵי שְׁאֵינוּ הָגוּן, שֶׁעָבַר רֹאשׁ גָּלוּת וְנָתַן לוֹ רְשׁוּת, אוֹ שֶׁטָּעוּ בֵּית דִּין וְנָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת--אֵין הָרְשׁוּת מוֹעֶלֶת לוֹ כְּלוּם, עַד שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי: שֶׁהַמַּקְדִּישׁ בַּעַל מוּם לַמִּזְבֵּחַ, אֵין קְדֻשָּׁה חָלָה עָלָיו.

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות סנהדרין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו

יש לך שאלה או הערה?