משנה תורה מנוקד - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען פרק ח

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

הִלְכּוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן פֵּרֶק ח

א כָּל הַמִּטַּלְטְלִין בְּחֶזְקַת זֶה שְׁהֶן תַּחַת יָדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיא הַתּוֹבֵעַ עֵדִים שֶׁהַמִּטַּלְטְלִין הָאֵלּוּ יְדוּעִין לוֹ. כֵּיצַד: בֶּגֶד זֶה אוֹ כְּלִי זֶה שֶׁבְּיָדָךְ אוֹ שֶׁבְּתוֹךְ בֵּיתָךְ, שֶׁלִּי הוּא וַאֲנִי הִפְקַדְתִּיו אֶצְלָךְ, אוֹ הִשְׁאַלְתִּיהוּ לָךְ, וַהֲרֵי הָעֵדִים שְׁהֶן יוֹדְעִין אוֹתוֹ מִקֹּדֶם בִּרְשׁוּתִי, וְהַנִּתְבָּע אוֹמֵר לֹא כִי, אֵלָא אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי אוֹ נְתַתּוֹ לִי בְּמַתָּנָה--הֲרֵי זֶה הַנִּתְבָּע נִשְׁבָּע הֶסֵּת, וְנִפְטָר. [ב] טָעַן שְׁהוּא מַשְׁכּוֹן בְּיָדוֹ--יָכוֹל לִטְעֹן, עַד כְּדֵי דָּמָיו; וְנִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, וְנוֹטֵל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ב [ג] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּדְבָרִים שְׁאֵין עֲשׂוּיִין לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר, כְּגוֹן בְּגָדִים וּפֵרוֹת וּכְלֵי תַּשְׁמִישׁ הַבַּיִת וּדְבָרִים שֶׁלִּסְחוֹרָה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן. אֲבָל דְּבָרִים הָעֲשׂוּיִין לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר--אַף עַל פִּי שְׁהֶן תַּחַת יָדוֹ שֶׁלְּזֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִשְׁאִיל לוֹ כְּלִי זֶה וְלֹא שְׂכָרוֹ לוֹ בְּעֵדִים--הֲרֵי הֶן בְּחֶזְקַת בַּעְלֵיהֶן.

ג כֵּיצַד: רְאוּבֵן שֶׁהָיָה לוֹ כְּלִי הֶעָשׂוּי לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר, וְיֵשׁ לוֹ עֵדִים שְׁהוּא יָדוּעַ לוֹ, וַהֲרֵי אוֹתוֹ הַכְּלִי תַּחַת יַד שִׁמְעוֹן, וּרְאוּבֵן טוֹעֵן שְׁהוּא שָׁאוּל אוֹ שָׂכוּר, וְשִׁמְעוֹן טוֹעֵן אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי, אַתָּה נְתַתּוֹ לִי בְּמַתָּנָה, אוֹ מִשְׁכַּנְתּוֹ בְּיָדִי--אֵינוּ נֶאֱמָן; אֵלָא רְאוּבֵן נוֹטֵל כֶּלְיוֹ, וְנִשְׁבָּע הֶסֵּת עַל טְעָנַת שִׁמְעוֹן. וְאַפִלּוּ מֵת שִׁמְעוֹן, הֲרֵי רְאוּבֵן נוֹטֵל כֶּלְיוֹ. וְהוֹרוּ הַגְּאוֹנִים שֶׁיִּשָּׁבַע הֶסֵּת, לְפִי שֶׁטּוֹעֲנִין לַיּוֹרֵשׁ.

ד בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה כְּלִי זֶה נִרְאֶה וְעוֹמֵד בְּיַד שִׁמְעוֹן. אֲבָל אִם טָעַן רְאוּבֵן, וְאָמַר לְשִׁמְעוֹן כְּלִי פְּלוֹנִי יֵשׁ לִי אֶצְלָךְ וְשָׂכוּר הוּא, הוֹצִיאוֹ אֵלַי, וַהֲרֵי יֵשׁ לִי עֵדִים שְׁהוּא יָדוּעַ לִי, וְאָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי, אַתָּה נְתַתּוֹ לִי בְּמַתָּנָה--נֶאֱמָן, וְנִשְׁבָּע שִׁמְעוֹן הֶסֵּת וְנִפְטָר: מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם, וְאֵין בְּיָדִי כְּלִי זֶה--נֶאֱמָן לוֹמַר יֶשְׁנוֹ אֶצְלִי, וְאַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי.

ה אֵין כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֲמוּרִים, אֵלָא בְּשֶׁהָיָה בַּעַל הַכְּלִי טוֹעֵן אֲנִי הִפְקַדְתִּיו אֶצְלָךְ אוֹ הִשְׁאַלְתִּיהוּ לָךְ. אֲבָל אִם טָעַן שֶׁכְּלִי זֶה הָיָה שֶׁלּוֹ וְנִגְנַב אוֹ אָבַד אוֹ נִגְזַל, וְהֵבִיא עֵדִים שְׁהוּא יָדוּעַ לוֹ, וְזֶה שְׁהוּא תַּחַת יָדוֹ אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, אֲבָל אֲחֵרִים מְכָרוּהוּ לִי אוֹ נְתָנוּהוּ לִי בְּמַתָּנָה--אַף עַל פִּי שְׁהוּא מִדְּבָרִים הָעֲשׂוּיִין לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר, מַעְמִידִין אֶת הַכְּלִי בְּיַד זֶה שְׁהוּא בְּיָדוֹ; וְאֵינוּ נִשְׁבָּע כְּלָל, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ טוֹעֵן.

ו יָצָא לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים חֲזָקָה שֶׁנִּגְנְבוּ כְּלֵיהֶן--יִשָּׁבַע זֶה בִּנְקִיטַת חֵפֶץ כַּמָּה הוֹצִיא, וְיִטֹּל, וְיַחְזִיר הַכְּלִי לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת גְּנֵבָה. טָעַן אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי, אַתָּה נְתַתּוֹ לִי בְּמַתָּנָה--אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא לוֹ שֵׁם גְּנֵבָה--אִם לֹא הָיָה מִדְּבָרִים הָעֲשׂוּיִין לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת וְיַעֲמֹד הַכְּלִי בְּיָדוֹ.

ז מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, לְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ מִטַּלְטְלִין בְּיָדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לְקוּחִין הֶן בְּיָדִי, וְיִשָּׁבַע הֶסֵּת וְיִפָּטֵר--אִם אָמַר שֶׁלָּךְ הֶן, אֲבָל אַתָּה חַיָּב לִי כָּךְ וְכָּךְ--יִשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ וְאַחַר כָּךְ יִטֹּל, כְּדִין כָּל הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין.

ח [ז] מִי שֶׁהָיוּ בְּיָדוֹ דְּבָרִים הָעֲשׂוּיִין לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר--אַף עַל פִּי שֶׁהוֹדָה וְאָמַר לוֹ, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהָיוּ שֶׁלָּךְ, אֲבָל פְּלוֹנִי מְכָרָם לִי, אוֹ נְתָנָם לִי בְּמַתָּנָה--אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָן מִיָּדוֹ, אַפִלּוּ הֵבִיא זֶה עֵדִים שֶׁהָיוּ יְדוּעִין לוֹ: שֶׁאָדָם עָשׂוּי לִמְכֹּר אֶת כֵּלָיו.

ט [ח] טָעַן זֶה עָלָיו וְאָמַר, אֲנִי הִשְׂכַּרְתִּים לָךְ, אוֹ הִשְׁאַלְתִּים לָךְ--מוֹצִיאִין אוֹתָן מִיָּדוֹ. וְאִם הָיוּ מִדְּבָרִים שְׁאֵין עֲשׂוּיִין לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁלֹּא הִשְׁאִיל לוֹ וְלֹא הִשְׂכִּיר לוֹ, אֵלָא מִפְּלוֹנִי לָקַח; וְיַעֲמֹד כֶּלְיוֹ בְּיָדוֹ.

י [ט] אַל תִּטְעֶה בֵּין דְּבָרִים הָעֲשׂוּיִין לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר, לִדְבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר, כְּמוֹ שֶׁטָּעוּ רַבִּים וּגְדוֹלִים: שֶׁכָּל הַדְּבָרִים רְאוּיִין לְהַשְׁאִיל, וְדַרְכָּן לְהַשְׁאִיל; אַפִלּוּ חֲלוּקוֹ שֶׁלָּאָדָם, וּמַצָּעוֹ, וּמִטָּתוֹ--רְאוּיִין לְהַשְׁאִיל. אֲבָל דְּבָרִים הָעֲשׂוּיִין לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר--הֶם הַכֵּלִים שֶׁבְּנֵי אוֹתָהּ הַמְּדִינָה עוֹשִׂין אוֹתָן מִתְּחִלַּת עֲשִׂיָּתָן, כְּדֵי לְהַשְׁאִילָן וּלְהַשְׂכִּירָן וְלִטֹּל שְׂכָרָן, וַהֲרֵי הֶן לְבַעְלֵיהֶן, כְּמוֹ קַרְקָע שֶׁאוֹכֵל פֵּרוֹתֶיהָ וְהַגּוּף קַיָּם.

יא כָּךְ אֵלּוּ הַכֵּלִים, עִיקַר עֲשִׂיָּתָן כְּדֵי לֵהָנוֹת בִּשְׂכָרָן--כְּגוֹן הַיּוּרוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁלִּנְחֹשֶׁת שֶׁמְּבַשְּׁלִין בָּהֶן בְּבֵית הַמִּשְׁתָּאוֹת, וּכְגוֹן חֲלִי הַנְּחֹשֶׁת הַטּוּחַ בְּזָהָב שֶׁשּׂוֹכְרִין אוֹתוֹ לַכַּלָּה לְהִתְקַשַּׁט בּוֹ: שֶׁעִיקַר עֲשִׂיַּת אֵלּוּ הַכֵּלִים אֵינָן לִמְכִירַת עַצְמָן, וְלֹא לְהִשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן בַּעַל הַבַּיִת בְּבֵיתוֹ, אֵלָא לְהַשְׁאִילָן לַאֲחֵרִים כְּדֵי לֵהָנוֹת כְּנֶגְדָן, אוֹ לְהַשְׂכִּירָן וְלִטֹּל שְׂכָרָן.

יב וְכֵן אִם הָיָה לָאָדָם כְּלִי מִשְּׁאָר הַכֵּלִים, וְיֵשׁ לוֹ עֵדִים שְׁהוּא מַשְׂכִּירוֹ תָּמִיד וּמַשְׁאִילוֹ, וְהֻחְזַק לוֹ שְׁהוּא לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר--הֲרֵי הוּא כַּכֵּלִים הָעֲשׂוּיִין לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר. [י] וּכְלִי שֶׁהֶפְסֵדוֹ מְרֻבֶּה מִשְּׂכָרוֹ, וּבְנֵי אָדָם מַקְפִּידִין עָלָיו שֶׁלֹּא יַשְׁאִילוּ אוֹתוֹ--הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקַת שְׁאֵינוּ עָשׂוּי לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר, כְּגוֹן סַכִּין שֶׁלִּשְׁחִיטָה; לְפִיכָּךְ אַפִלּוּ בָּאוּ עֵדִים שֶׁהִשְׁאִילוֹ, אוֹ הִשְׂכִּירוֹ זֶה--אֵין מְבַטְּלִין בָּהֶן חֶזְקָתוֹ, אֵלָא הֲרֵי הוּא כְּכָל הַכֵּלִים.

יג רְאָיָה לִדְבָרֵינוּ, שֶׁהֲרֵי רַבָּא הוֹצִיא זוֹג שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ הַסַּרְבָּל וְסֵפֶר הַגָּדָה, בִּדְבָרִים הָעֲשׂוּיִין לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר; וְלוּלֵי שֶׁנִּתְבָּרַר לוֹ בְּעֵדִים שְׁהֶן מִדְּבָרִים הָעֲשׂוּיִים לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר, לֹא הוֹצִיאוֹ מִתַּחַת יַד הַיְּתוֹמִים. הַא שְׁאָר הַזּוֹגוֹת, וּשְׁאָר הַסְּפָרִים--אֵינָן בִּכְלַל דִּין זֶה, אַף עַל פִּי שְׁהֶן רְאוּיִין לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר. וְדָבָר זֶה עִיקָר גָּדוֹל בַּדִּין, וְהוּא דָּבָר שֶׁלְּטַעַם שֶׁרָאוּי לִסְמֹךְ עָלָיו וְלָדוּן בּוֹ, וּבָרוּר הוּא לְמוֹצְאֵי דַּעַת, וְרָאוּי לַדַּיָּן לָשׂוּם אוֹתוֹ לְנֶגֶד עֵינָיו וְלֹא יָלוּז.

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

יש לך שאלה או הערה?