משנה תורה מנוקד - ספר משפטים - הלכות מלווה ולווה פרק טו

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות מלווה ולווה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

הִלְכּוֹת מַלְוֶה וְלוֹוֶה פֵּרֶק טו

א הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ בְּעֵדִים, וְאָמַר לוֹ אַל תִּפְרָעֵנִי אֵלָא בְּעֵדִים--בֵּין שֶׁאָמַר לוֹ בְּשָׁעַת הַלְוָאָה, בֵּין שֶׁאָמַר לוֹ אַחַר שֶׁהִלְוָהוּ--הֲרֵי זֶה צָרִיךְ לְפָרְעוֹ בְּעֵדִים, מִפְּנֵי הַתְּנָאי. טָעַן הַלּוֹוֶה וְאָמַר לוֹ, וְכֵן עָשִׂיתִי וּפְרָעְתִּיךָ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וְהָלְכוּ לָהֶם לִמְדִינַת הַיָּם, אוֹ מֵתוּ--הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, וְנִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הֶסֵּת וְנִפְטָר.

ב וְכֵן אִם אָמַר לוֹ אַל תִּפְרָעֵנִי אֵלָא בִּפְנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, אוֹ בִּפְנֵי רוֹפְאִים, וְאָמַר לוֹ, בִּפְנֵיהֶם פְּרָעְתִּיךָ, וְאוֹתָן הָעֵדִים שֶׁפְּרָעְתִּיךָ בִּפְנֵיהֶם מֵתוּ, אוֹ הָלְכוּ לִמְדִינַת הַיָּם--הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, וְנִשְׁבָּע הֶסֵּת וְנִפְטָר.

ג אֲבָל אִם אָמַר לוֹ אַל תִּפְרָעֵנִי אֵלָא בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וְאָמַר לוֹ פְּרָעְתִּיךָ בִּפְנֵי אֲחֵרִים, וּמֵתוּ אוֹ הָלְכוּ לִמְדִינַת הַיָּם--אֵינוּ נֶאֱמָן: שֶׁמִּפְּנֵי טְעָנָה זוֹ הִתְנָה עָלָיו, וְאָמַר לוֹ אַל תִּפְרָעֵנִי אֵלָא בִּפְנֵי רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן שְׁהֶם עוֹמְדִים עִמּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִדְחֶה אוֹתוֹ וְיֹאמַר בִּפְנֵי אֲחֵרִים פָּרַעְתִּי, וְהָלְכוּ לָהֶם.

ד [ב] יֵשׁ נֻסְחָאוֹת מִן הַתַּלְמוּד שֶׁכָּתוּב בָּהֶן, שֶׁהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ אַל תִּפְרָעֵנִי אֵלָא בְּעֵדִים, וְאָמַר לוֹ פְּרָעְתִּיךָ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וְהָלְכוּ לָהֶן לִמְדִינַת הַיָּם--אֵינוּ נֶאֱמָן. וּטְעוּת סוֹפְרִים הִיא; וּלְפִיכָּךְ טָעוּ הַמּוֹרִים, עַל פִּי אוֹתָן הַסְּפָרִים. וּכְבָר חָקַרְתִּי עַל הַנֻּסְחָאוֹת הַיְּשָׁנוֹת, וּמָצָאתִי בָּהֶן שְׁהוּא נֶאֱמָן. וְהִגִּיעַ לְיָדִי בְּמִצְרַיִם מִקְצַת תַּלְמוּד יָשָׁן כָּתוּב עַל הַגָּוִילִים, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ כּוֹתְבִין קֹדֶם לִזְמָן זֶה בְּקָרוֹב מֵחָמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה; וּשְׁתֵּי נֻסְחָאוֹת מָצָאתִי מִן הַגָּוִילִים בַּהֲלָכָה זוֹ, וּבִשְׁנֵיהֶן כָּתוּב וְאִם אָמַר פְּרָעְתִּיךָ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהָלְכוּ לָהֶן לִמְדִינַת הַיָּם, נֶאֱמָן.

ה וּמִפְּנֵי טְעוּת זוֹ שֶׁאֵרְעָה לְמִקְצַת הַסְּפָרִים, הוֹרוּ מִקְצַת גְּאוֹנִים שְׁאִם אָמַר לוֹ אַל תִּפְרָעֵנִי אֵלָא בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וּפְרָעוֹ בִּפְנֵי אֲחֵרִים--שְׁאֵינוּ נֶאֱמָן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיא עֵדִים שֶׁפְּרָעוֹ בִּפְנֵיהֶם; וְגַם זוֹ טְעוּת גְּדוֹלָה. וְהַדִּין הָאֱמֶת, שְׁאִם בָּאוּ עֵדִים שֶׁפְּרָעוֹ בִּפְנֵיהֶם--נִפְטָר, וְאֵין כָּאן מָקוֹם חֲשָׁשׁ. גַּם הַהוֹרָאָה הַזֹּאת עַל פִּי סִפְרֵיהֶן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן בְּאוֹתוֹ שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ, פְּרָעֵנִי בִּפְנֵי עֵדִים שֶׁשָּׁנוּ הֲלָכוֹת, וְהָלַךְ וּפְרָעוֹ בִּפְנֵי עֵדִים; וּטְעוּת סוֹפְרִים הִיא. וּמָצָאתִי בַּגָּוִילִים כָּתוּב, אֲזַל פַּרְעֵיהּ בֵּינֵיהּ לְבֵין דִּילֵיהּ.

ו אַף עַל פִּי שֶׁהַסְּפָרִים הַמֻּגָּהִין כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, כָּךְ יֵרָאֶה מִדִּין הַתַּלְמוּד. וְעוֹד, דְּבָרִים שֶׁלְּדַעַת הֶן; וְכִי מַה הָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת--אָמַר לוֹ אַל תִּפְרָעֵנִי אֵלָא בְּעֵדִים, פְּרָעוֹ בְּעֵדִים: וְכִי יֵשׁ לוֹ לֶאֱסֹר הָעֵדִים בְּבֵית הַסֹּהַר כָּל יְמֵיהֶם, שֶׁלֹּא יֵלְכוּ; וְעוֹד, אִם מֵתוּ, מַה יַעֲשֶׂה--נִמְצָא זֶה פּוֹרֵעַ פַּעַם אַחַר פַּעַם לְעוֹלָם, עַד שֶׁיָּבִיא עֵדִים. אִם כֵּן נַעֲשָׂת עֵדוּת זוֹ עֵדוּת בַּשְּׁטָר, וְנִמְצָא זֶה, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ אַל תִּפְרָעֵנִי אֵלָא בְּעֵדִים, נַעֲשָׂת מַלְוָה בַּשְּׁטָר; וְאֵין מִי שֶׁעָלָה זֶה עַל לִבּוֹ.

ז אֲבָל וַדַּאי אִם אָמַר לוֹ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי--הוּא הִפְסִיד עַל עַצְמוֹ, שֶׁפָּרַע בִּפְנֵי אֲחֵרִים וְהָלְכוּ לָהֶם; אֲבָל אִם בָּאוּ וְהֵעִידוּ שֶׁפְּרָעוֹ, אֵין כָּאן בֵּית מֵחוּשׁ. וּכְזֶה רָאוּי לָדוּן וּלְהוֹרוֹת.

ח [ג] הִתְנָה הַמַּלְוֶה עַל הַלּוֹוֶה, שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱמָן בְּכָל עֵת שֶׁיֹּאמַר שֶׁלֹּא פְרָעוֹ--הֲרֵי זֶה נוֹטֵל בְּלֹא שְׁבוּעָה, אַף עַל פִּי שֶׁטָּעַן שֶׁפְּרָעוֹ. וְאִם הֵבִיא עֵדִים שֶׁפְּרָעוֹ, אֵינוּ נוֹטֵל כְּלוּם.

ט [ד] הִתְנָה עָלָיו שֶׁיִּהְיֶה הַמַּלְוֶה נֶאֱמָן כִּשְׁנֵי עֵדִים--אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיא עֵדִים שֶׁפְּרָעוֹ--הֲרֵי זֶה גּוֹבֶה מִמֶּנּוּ בְּלֹא שְׁבוּעָה, שֶׁהֲרֵי הֶאֱמִינוֹ כִּשְׁנֵי עֵדִים: וְאַפִלּוּ הֵבִיא מֵאָה שֶׁפְּרָעוֹ בִּפְנֵיהֶם, שֶׁהַשְּׁנַיִם כְּמֵאָה. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ, הֲרֵי אַתָּה נֶאֱמָן עָלַי כִּשְׁלוֹשָׁה--הוֹאִיל וְיָרַד לְמִנְיָן--אִם פְּרָעוֹ בִּפְנֵי אַרְבָּעָה, הֲרֵי זֶה פָּרוּעַ.

י זֶה שֶׁהֶאֱמִין הַמַּלְוֶה כִּשְׁנֵי עֵדִים, מַה תִּהְיֶה תַּקָּנָתוֹ כְּשֶׁיִּפְרַע--יִקְרַע הַשְּׁטָר, אוֹ יָעִיד זֶה הַמַּלְוֶה עַל עַצְמוֹ שֶׁבִּטַּל כָּל שְׁטָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל פְּלוֹנִי, אוֹ יָעִיד עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַלּוֹוֶה שֶׁקִּבַּל כָּל חוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵצֶל פְּלוֹנִי.

יא [ה] הֲרֵי שֶׁפְּרָעוֹ, וְטָעַן הַמַּלְוֶה שֶׁלֹּא נִפְרַע, וְחָזַר וּפְרָעוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה מִפְּנֵי הַתְּנָאי--הֲרֵי הַלּוֹוֶה חוֹזֵר וְתוֹבֵעַ אֶת הַמַּלְוֶה בַּדִּין, וְאוֹמֵר לוֹ כָּךְ וְכָּךְ אַתָּה חַיָּב לִי, מִפְּנֵי שֶׁפְּרַעְתִּיךָ שְׁתֵּי פְּעָמִים: אִם הוֹדָה, יְשַׁלַּם; וְאִם כָּפַר, יִשָּׁבַע שְׁבוּעַת הֶסֵּת עַל כָּךְ שֶׁלֹּא פְרָעוֹ אֵלָא פַּעַם אַחַת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יב [ו] הִתְנָה הַלּוֹוֶה שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱמָן בְּכָל עֵת שֶׁיֹּאמַר פָּרַעְתִּי--אֵינוּ גּוֹבֶה בִּשְׁטָר זֶה, לֹא מִן הַיּוֹרֵשׁ וְלֹא מִן הַלּוֹקֵחַ. וְאַפִלּוּ אָמַר לוֹוֶה, לֹא פָרַעְתִּי--אֵין הַמַּלְוֶה טוֹרֵף בִּשְׁטָר זֶה מִן הַלָּקוֹחוֹת: שֶׁמֶּא יַעֲשׂוּ קְנוּנְיָה עַל נְכָסָיו שֶׁלְּזֶה.

יג טָעַן הַלּוֹוֶה בִּשְׁטָר זֶה וְאָמַר פָּרַעְתִּי מִקְצָתוֹ, וְהַמַּלְוֶה אוֹמֵר לֹא פָרַע כְּלוּם--מְשַׁלֵּם הַמִּקְצָת שֶׁהוֹדָה בּוֹ; וְנִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הֶסֵּת, שֶׁהֲרֵי הֶאֱמִינוֹ. וְאִם הִתְנָה עָלָיו שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱמָן בְּלֹא שְׁבוּעַת הֶסֵּת, אֵינוּ נִשְׁבָּע.

יד [ז] הִתְנָה הַמַּלְוֶה שֶׁיִּהְיֶה גּוֹבֶה בְּלֹא שְׁבוּעָה, הֲרֵי זֶה גּוֹבֶה מִמֶּנּוּ בְּלֹא שְׁבוּעָה. אֲבָל אִם בָּא לִגְבּוֹת מִיּוֹרְשָׁיו, יִשָּׁבַע וְאַחַר כָּךְ יִגְבֶּה; וְאִם הִתְנָה שֶׁיִּגְבֶּה אַף מִן הַיּוֹרֵשׁ בְּלֹא שְׁבוּעָה, גּוֹבֶה בְּלֹא שְׁבוּעָה. וְכֵן אִם הִתְנָה שֶׁיִּגְבֶּה מִן הָעִדִּית--גּוֹבֶה מִן הָעִדִּית אַף מִן הַיּוֹרְשִׁין, שֶׁכָּל תְּנָאי שֶׁבְּמָמוֹן קַיָּם. בָּא לִגְבּוֹת מִן הַלּוֹקֵחַ--לֹא יִטְרֹף אֵלָא בִּשְׁבוּעָה, שְׁאֵין זֶה מַתְנֶה לְאַבַּד מְמוֹן חֲבֵרוֹ.

יש לך שאלה או הערה?