משנה תורה מנוקד - ספר משפטים - הלכות מלווה ולווה פרק יד

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות מלווה ולווה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

הִלְכּוֹת מַלְוֶה וְלוֹוֶה פֵּרֶק יד

א הַפּוֹגֵם אֶת שְׁטָרוֹ, אוֹ שֶׁעֵד אֶחָד מֵעִיד עַל שְׁטָרוֹ שְׁהוּא פָּרוּעַ, וְהַבָּא לִפָּרַע שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַלּוֹוֶה, וְהַטּוֹרֵף מִיַּד הַלּוֹקֵחַ, וְהַנִּפְרָע מִן הַיּוֹרֵשׁ בֵּין קָטָן בֵּין גָּדוֹל--לֹא יִפָּרַע אֵלָא בִּשְׁבוּעָה כְּעֵין שֶׁלַּתּוֹרָה; וְאוֹמְרִין לוֹ כְּשֶׁיִּתְבַּע, הִשָּׁבַע וְאַחַר כָּךְ תִּטֹּל. וְאִם הָיָה הַחוֹב לִזְמָן קָבוּעַ, וְתָבַע בִּזְמַנּוֹ--נִפְרָע שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה; עָבַר זְמַנּוֹ, לֹא יִגְבֶּה אֵלָא בִּשְׁבוּעָה.

ב הַתּוֹבֵעַ אֶת חֲבֵרוֹ לְפָרְעוֹ, וְטָעַן הַלּוֹוֶה שֶׁפָּרַע שְׁטָר זֶה אוֹ מִקְצָתוֹ, וּבַעַל הַשְּׁטָר אוֹמֵר לֹא פָרַעְתָּ כְּלוּם--אוֹמְרִים לוֹ שַׁלַּם לוֹ. טָעַן הַלּוֹוֶה וְאָמַר יִשָּׁבַע לִי שֶׁלֹּא פְרַעְתִּיו וְיִטֹּל--מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁלֹּא פָרַע כְּלוּם, אוֹ שֶׁלֹּא פְרָעוֹ אֵלָא כָּךְ וְכָּךְ, וְאַחַר כָּךְ יִטֹּל; וְאִם הָיָה הַמַּלְוֶה תַּלְמִיד חֲכָמִים, אֵין נִזְקָקִין לִשְׁבוּעָתוֹ.

ג הוֹצִיא עָלָיו שְׁטָר מְקֻיָּם, וְהַלּוֹוֶה טוֹעֵן וְאוֹמֵר שְׁטָר מְזֻיָּף הוּא וּמֵעוֹלָם לֹא כָתַבְתִּי שְׁטָר זֶה, אוֹ שֶׁטָּעַן שֶׁחוֹב זֶה רִבִּית הוּא אוֹ אֲבַק רִבִּית, אוֹ שֶׁטָּעַן שְׁהוּא שְׁטָר אֲמָנָה, אוֹ שֶׁטָּעַן כָּתַבְתִּי לִלְווֹת וַעֲדַיִן לֹא לָוִיתִי--כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר, טָעַן טְעָנָה שְׁאִם הוֹדָה בָּהּ בַּעַל הַשְּׁטָר, הָיָה הַשְּׁטָר בָּטֵל--וְהַמַּלְוֶה עוֹמֵד בִּשְׁטָרוֹ וְאוֹמֵר שֶׁזֶּה שֶׁקֶר טוֹעֵן, וְאָמַר הַלּוֹוֶה יִשָּׁבַע לִי וְיִטֹּל: הֲרֵי זוֹ מַחְלֹקֶת בֵּין הַגְּאוֹנִים. יֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה שֶׁחַיָּב בַּעַל הַשְּׁטָר לְהִשָּׁבַע כְּעֵין שֶׁלַּתּוֹרָה, כְּמִי שֶׁטָּעַן עָלָיו שֶׁפְּרָעוֹ. וְרִבּוֹתַי הוֹרוּ שֶׁלֹּא יִשָּׁבַע הַמַּלְוֶה, אֵלָא אִם טָעַן עָלָיו הַלּוֹוֶה שֶׁפְּרָעוֹ בִּלְבָד, שֶׁהֲרֵי הוֹדָה בַּשְּׁטָר, וּלְפֵרָעוֹן הוּא עוֹמֵד; אֲבָל כָּל אֵלּוּ הַטְּעָנוֹת, לֹא כָּל הִמֶּנּוּ לְבַטַּל שְׁטָר מְקֻיָּם, אֵלָא יְשַׁלַּם, וְאַחַר כָּךְ יִטְעֹן עַל הַמַּלְוֶה בְּמַה שֶׁיִּרְצֶה--אִם יוֹדֶה, יַחְזִיר לוֹ, וְאִם כָּפַר, יִשָּׁבַע הֶסֵּת. וּלְזֶה דַּעְתִּי נוֹטָה.

ד הַמּוֹצִיא שָׁטַר חוֹב עַל חֲבֵרוֹ--מַלְוֶה אוֹמֵר לֹא נִפְרַעְתִּי כְּלוּם, וְלוֹוֶה אוֹמֵר פָּרַעְתִּי מֶחְצָה, וְהָעֵדִים מְעִידִים שֶׁפְּרָעוֹ כֻּלּוֹ--נִשְׁבָּע הַלּוֹוֶה, וְנוֹתֵן מֶחְצָה: שֶׁהֲרֵי הוֹדָה בְּמִקְצָת; וְאֵינוּ כְּמֵשִׁיב אֲבֵדָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵימַת הַשְּׁטָר עָלָיו. וְאֵין הַמַּלְוֶה גּוֹבֶה הַמֶּחְצָה, אֵלָא מִבְּנֵי חוֹרִין, שֶׁהֲרֵי הַלָּקוֹחוֹת אוֹמְרִים אָנוּ עַל הָעֵדִים נִסְמֹךְ, וַהֲרֵי בִּטְּלוּ שְׁטָר זֶה.

ה הוֹצִיא עָלָיו שְׁטָר חוֹב שְׁאֵינוּ יָכוֹל לְקַיְּמוֹ, וְאָמַר הַלּוֹוֶה אֱמֶת שֶׁאֲנִי כָּתַבְתִּי שְׁטָר זֶה, אֲבָל פְּרַעְתִּיו, אוֹ אֲמָנָה הוּא, אוֹ כָּתַבְתִּי לִלְווֹת וַעֲדַיִן לֹא לָוִיתִי, וְכָל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה--הוֹאִיל וְאִם רָצָה, אָמַר לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם וַהֲרֵי מִפִּיו נִתְקַיַּם--הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, וְיִשָּׁבַע הֶסֵּת וְיִפָּטֵר. וְאִם קִיְּמוֹ הַמַּלְוֶה אַחַר כָּךְ בְּבֵית דִּין, הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר הַשְּׁטָרוֹת.

ו הוֹצִיא עָלָיו שְׁטָר מְקֻיָּם, וְאָמַר הַלּוֹוֶה מְזֻיָּף הוּא, וּמֵעוֹלָם לֹא כְּתַבְתִּיו, אוֹ שְׁטָר אֲמָנָה הוּא, וְאָמַר הַמַּלְוֶה כֵּן הַדְּבָרִים, אֲבָל שְׁטָר כָּשֵׁר הָיָה לִי עָלָיו וְאָבַד--אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּלְוֶה, הוּא שֶׁשָּׁבַר אֶת שְׁטָרוֹ, וְאִלּוּ רָצָה, אָמַר אֵינוּ מְזֻיָּף שֶׁהֲרֵי נִתְקַיַּם בְּבֵית דִּין--אֵינוּ גּוֹבֶה בּוֹ כְּלוּם, אֵלָא נִשְׁבָּע הַלּוֹוֶה הֶסֵּת וְנִפְטָר: שֶׁהֲרֵי זֶה הַשְּׁטָר כַּחֶרֶס הוּא חָשׁוּב.

ז שְׁטָר שֶׁלָּוָה בּוֹ וּפְרָעוֹ--אֵינוּ חוֹזֵר וְלוֹוֶה בּוֹ, שֶׁכְּבָר נִמְחַל שִׁעְבּוּדוֹ וְנַעֲשָׂה כַּחֶרֶס.

ח הַמּוֹצִיא שְׁטָר חוֹב מְקֻיָּם עַל חֲבֵרוֹ, וְאָמַר הַלּוֹוֶה וַהֲלוֹא פְרַעְתִּיךָ, וְאָמַר לוֹ הַמַּלְוֶה כֵּן הָיָה, אֲבָל חָזַרְתִּי וְהִחְזַרְתִּי לָךְ הַמָּעוֹת, וְהִלְוִיתִי אוֹתָךְ פַּעַם שְׁנִיָּה--הֲרֵי בָּטַל הַשְּׁטָר: שֶׁשְּׁטָר שֶׁנִּפְרַע, הֲרֵי הוּא כַּחֶרֶס. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ הִחְזַרְתִּי לָךְ הַמָּעוֹת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ טוֹבוֹת, עַד שֶׁתַּחְלִיפֵם--לֹא בָטַל הַשְּׁטָר, וַעֲדַיִן שִׁעְבּוּדוֹ קַיָּם.

ט הוֹצִיא עָלָיו שְׁטָר מְקֻיָּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָלָיו מָנֶה, וְאָמַר לוֹ הַלּוֹוֶה וַהֲלוֹא פְרַעְתִּיךָ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וּבָאוּ אֵלּוּ וְהֵעִידוּ שֶׁפְּרָעוֹ, אֲבָל לֹא הִזְכִּיר לוֹ הַשְּׁטָר, וְאָמַר לוֹ הַמַּלְוֶה כֵּן הוּא שֶׁפָּרַעְתָּ, אֲבָל חוֹב אַחֵר פָּרַעְתָּ שֶׁהָיָה לִי אֶצְלָךְ--הֲרֵי בָּטַל הַשְּׁטָר.

י בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהֵעִידוּ שֶׁנָּתַן לוֹ בְּתוֹרַת פֵּרָעוֹן. אֲבָל אִם רָאוּהוּ נוֹתֵן לוֹ מָעוֹת, וְלֹא יָדְעוּ אִם נָתַן בְּתוֹרַת פֵּרָעוֹן, אוֹ בְּתוֹרַת פִּקָּדוֹן, אוֹ בְּתוֹרַת מַתָּנָה--אִם אָמַר בַּעַל הַשְּׁטָר, לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם--הֲרֵי זֶה הֻחְזַק כַּפְרָן, וּבָטַל הַשְּׁטָר. וְאִם אָמַר פֵּרָעוֹן שֶׁלְּחוֹב אַחֵר הוּא--הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, וְנִשְׁבָּע וְנוֹטֵל מַה שֶׁבַּשְּׁטָר: שֶׁהֲרֵי לֹא פְרָעוֹ בְּעֵדִים; וּמִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר מַתָּנָה נְתָנָם לִי, נֶאֱמָן לוֹמַר פֵּרָעוֹן שֶׁלְּחוֹב אַחֵר הֶן.

יא אָמַר לוֹ הַלּוֹוֶה וַהֲלוֹא שְׁטָר חוֹב זֶה דְּמֵי שׁוֹר שֶׁלָּקַחְתִּי מִמָּךְ הוּא, וְאַתָּה גָּבִיתָ דְּמֵי בְּשָׂרוֹ, וְאָמַר לוֹ בַּעַל הַשְּׁטָר, כֵּן אֲנִי גָּבִיתִי אֶת דָּמָיו מֵחוֹב אַחֵר שֶׁהָיָה לִי אֶצְלָךְ--הוֹאִיל וְהוֹדָה מֵעַצְמוֹ שֶׁדְּמֵי הַשּׁוֹר הוּא הַחוֹב, וּמִדָּמָיו נִפְרַע--בָּטַל הַשְּׁטָר, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין עָלָיו עֵדִים שֶׁפָּרַע מִדָּמָיו; וְיִשָּׁבַע הַלּוֹוֶה הֶסֵּת שֶׁפְּרָעוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יב [י] הוֹצִיא עָלָיו שְׁטָר חוֹב בְּעֵד אֶחָד, וְהַלּוֹוֶה טָעַן פָּרַעְתִּי--הֲרֵי זֶה מְחֻיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוּ יָכוֹל לִשָּׁבַע, וּמְשַׁלֵּם. טָעַן וְאָמַר יִשָּׁבַע לִי שֶׁלֹּא פְרַעְתִּיו, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע: שֶׁאַפִלּוּ הָיוּ בַּשְּׁטָר שְׁנֵי עֵדִים, וְאָמַר יִשָּׁבַע לִי שֶׁלֹּא פְרַעְתִּיו--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יג [יא] וְכֵן הוֹרוּ רִבּוֹתַי, שֶׁהַכּוֹפֵר בְּמַלְוָה עַל פֶּה בְּבֵית דִּין, וּבָא עֵד אֶחָד שֶׁלָּוָה--הֲרֵי זֶה יִשָּׁבַע שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה. חָזַר וְאָמַר כֵּן הָיָה, לָוִיתִי וּפָרַעְתִּי, אוֹ מָחַל לִי, אוֹ נִתְחַיַּב לִי מִמָּקוֹם אַחֵר--הֲרֵי זֶה מְחֻיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוּ יָכוֹל לִשָּׁבַע, וּמְשַׁלֵּם.

יד [יב] מִי שֶׁטָּעַן שֶׁפָּרַע הַשְּׁטָר, וְאָמַר יִשָּׁבַע הַמַּלְוֶה וְיִטֹּל--אוֹמְרִים לוֹ הָבֵא מָעוֹתָיו, וְאַחַר כָּךְ יִשָּׁבַע וְיִטֹּל. אָמַר אֵין לִי כְּלוּם לְשַׁלַּם--מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ תְּחִלָּה, בְּתַקָּנַת הַגְּאוֹנִים שְׁאֵין לוֹ; וְלִכְשֶׁתַּשִּׂיג יָדוֹ, וְיִתֵּן לְבַעַל חוֹבוֹ, יַשְׂבִּיעוֹ שֶׁלֹּא פְרָעוֹ, וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן לוֹ.

טו [יג] מִי שֶׁהָיָה לוֹ חוֹב עַל חֲבֵרוֹ בַּשְּׁטָר, וְאָבַד הַשְּׁטָר וַהֲרֵי הָעֵדִים קַיָּמִין--אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ, וְטָעַן שֶׁפָּרַע--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת. וְהוֹרוּ רִבּוֹתַי שֶׁאַפִלּוּ הָיָה הַחוֹב לִזְמָן, וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִפָּרַע--הוֹאִיל וּכְתָבוֹ לוֹ שְׁטָר וְאֵין בְּיָדוֹ שְׁטָר, וְהַלּוֹוֶה טוֹעֵן פָּרַעְתִּי--נֶאֱמָן, וְנִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁפְּרָעוֹ: שֶׁאָנוּ חוֹשְׁשִׁין שֶׁמֶּא פְּרָעוֹ, וּלְפִיכָּךְ קָרַע הַשְּׁטָר אוֹ שְׂרָפוֹ. וְכֵן הוֹרוּ רִבּוֹתַי שֶׁאַפִלּוּ הָיָה הַשְּׁטָר יוֹצֶא מִתַּחַת יְדֵי אַחֵר, וְהַלּוֹוֶה טוֹעֵן מִמֶּנִּי נָפַל אַחַר שֶׁפְּרַעְתִּיו--אַף עַל פִּי שְׁהוּא בְּתוֹךְ זְמַנּוֹ, נִשְׁבָּע הֶסֵּת וְנִפְטָר: שֶׁכֵּיוָן שְׁאֵין הַשְּׁטָר בְּיַד הַמַּלְוֶה, אֵין שָׁם חֲזָקָה.

טז [יד] שְׁנַיִם שְׁהֶן אוֹחֲזִין בַּשְּׁטָר--הַמַּלְוֶה אוֹמֵר שֶׁלִּי הוּא, וְהוֹצֵאתִיו לְהִפָּרַע בּוֹ מִמָּךְ, וְהַלּוֹוֶה אוֹמֵר פְּרַעְתִּיו, וּמִמֶּנִּי נָפַל: אִם הָיָה הַשְּׁטָר שֶׁיָּכוֹל לְקַיְּמוֹ--זֶה יִשָּׁבַע שְׁאֵין לוֹ בְּדָמִים אֵלּוּ פָּחוּת מֵחֶצְיָן, וְזֶה יִשָּׁבַע שְׁאֵין לוֹ בָּהֶן פָּחוּת מֵחֶצְיָן; וִישַׁלַּם הַלּוֹוֶה מֶחְצָה. וְאִם אֵינוּ יָכוֹל לְקַיְּמוֹ--יִשָּׁבַע הַלּוֹוֶה הֶסֵּת שֶׁפְּרָעוֹ, וְיֵלֵךְ לוֹ.

יז [טו] הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ מָנֶה יֵשׁ לִי בְּיָדָךְ, וְהַלָּה אוֹמֵר אֵין לָךְ בְּיָדִי כְּלוּם, אוֹ שֶׁאָמַר פְּרַעְתִּיךָ--אָמַר לוֹ הַתּוֹבֵעַ הִשָּׁבַע לִי הֶסֵּת, אָמַר לוֹ הַנִּתְבָּע וַהֲלוֹא שְׁטָר יֵשׁ לָךְ עָלַי, וְאַתָּה רוֹצֶה לְהַשְׁבִּיעַ אוֹתִי תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ תּוֹצִיא הַשְּׁטָר הַפָּרוּעַ וְתִגְבֶּה בּוֹ--אוֹמְרִים לוֹ הָבֵא הַשְּׁטָר. אָמַר הַמַּלְוֶה אֵין לִי עָלָיו שְׁטָר מֵעוֹלָם, אוֹ שְׁטָר הָיָה לִי וְאָבַד--הוֹרוּ רִבּוֹתַי שֶׁאוֹמְרִים לַמַּלְוֶה בַּטַּל כָּל שְׁטָר שֶׁיֵּשׁ לָךְ קֹדֶם זְמָן זֶה, וְאַחַר כָּךְ תַּשְׁבִּיעֵהוּ הֶסֵּת, אוֹ הַחְרֵם חֶרֶם סְתָם, וְלֵךְ וּבַקַּשׁ עַד שֶׁתִּמְצָא הַשְּׁטָר.

יש לך שאלה או הערה?