משנה תורה מנוקד - ספר משפטים - הלכות מלווה ולווה פרק ז

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות מלווה ולווה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

הִלְכּוֹת מַלְוֶה וְלוֹוֶה פֵּרֶק ז

א הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ, וּמִשְׁכַּן לוֹ אֶת הַשָּׂדֶה עַד זְמָן קָצוּב, אוֹ עַד שֶׁיָּבִיא לוֹ מָעוֹת וְיִסְתַּלַּק, וְהָיָה הַמַּלְוֶה אוֹכֵל כָּל פֵּרוֹתֶיהָ--אַפִלּוּ אָכַל כְּשֵׁעוּר חוֹבוֹ, אֵין מְסַלְּקִין אוֹתוֹ בְּלֹא כְּלוּם: שְׁאִם תְּסַלַּק אוֹתוֹ בְּלֹא מָעוֹת, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁהוֹצִיאוֹ מִמֶּנּוּ בַּדַּיָּנִין. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאִם אָכַל יָתֵר עַל מָעוֹתָיו, אֵין מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ. וְכֵן אֵין מְחַשְּׁבִין מִשְּׁטָר לִשְׁטָר בְּמַשְׁכּוֹנָה.

ב הָיְתָה הַקַּרְקָע הַמְּמֻשְׁכֶּנֶת בְּיָדוֹ שֶׁלַּיְּתוֹמִים, וְאָכַל שֵׁעוּר חוֹבוֹ--מְסַלְּקִין אוֹתוֹ בְּלֹא כְּלוּם. אָכַל יָתֵר עַל חוֹבוֹ--אֵין מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ הַיָּתֵר, וּמְחַשְּׁבִין לוֹ מִשְּׁטָר לִשְׁטָר.

ג כֵּיצַד מְחַשְּׁבִין מִשְּׁטָר לִשְׁטָר: הֲרֵי שֶׁהָיְתָה שָׂדֶה זוֹ מְמֻשְׁכֶּנֶת לוֹ בְּמֵאָה דֵּינָרִין, וְשָׂדֶה אַחֶרֶת מְמֻשְׁכֶּנֶת לוֹ בִּשְׁטָר אַחֵר בְּמֵאָה דֵּינָרִין, וּשְׁתֵּי הַשָּׂדוֹת לָאָדָם אֶחָד, וְאָכַל מִפֵּרוֹת הַשָּׂדֶה הָאַחַת בַּחֲמִשִּׁים וּמִפֵּרוֹת הַשְּׁנִיָּה בְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים--אוֹמְרִים לוֹ הֲרֵי אָכַלְתָּ מִן הַפֵּרוֹת בְּמָאתַיִם וְאֵין לָךְ כְּלוּם, וּכְאִלּוּ שְׁנֵי הַשְּׁטָרוֹת שְׁטָר אֶחָד וּמַשְׁכּוֹנָה אַחַת.

ד [ב] מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְסַלַּק הַמַּלְוֶה, כָּל זְמָן שֶׁיָּבִיא לוֹ מָעוֹת--הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁפֵּרַשׁ, וְאֵינוּ צָרִיךְ לְפָרַשׁ דָּבָר זֶה. וְכֵן מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא יִסְתַּלַּק הַמַּלְוֶה, עַד סוֹף זְמָן הַמַּשְׁכּוֹנָה--הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁפֵּרַשׁ; וְכָל הַמְּמַשְׁכֵּן סְתָם, אֵינוּ יָכוֹל לְסַלְּקוֹ עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.

ה [ג] מְקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לְסַלַּק הַמַּלְוֶה, כָּל זְמָן שֶׁיִּרְצֶה הַלּוֹוֶה, וְהִתְנָה עִמּוֹ הַמַּלְוֶה, שֶׁלֹּא יִסְתַּלַּק עַד סוֹף זְמָן הַמַּשְׁכּוֹנָה--הֲרֵי זֶה אֵינוּ יָכוֹל לְסַלְּקוֹ. הָיָה הַמִּנְהָג שְׁאֵין הַמַּלְוֶה מִסְתַּלֵּק, עַד סוֹף זְמַנּוֹ, וְקִבַּל הַמַּלְוֶה עָלָיו שֶׁיִּסְתַּלַּק, בְּכָל עֵת שֶׁיָּבִיא לוֹ מָעוֹתָיו--הֲרֵי זֶה צָרִיךְ לִקְנוֹת מִיָּדוֹ עַל כָּךְ.

ו [ד] הַמַּשְׁכּוֹנָה בִּמְקוֹם שֶׁמִּנְהָגָם לְסַלַּק הַמַּלְוֶה, בְּכָל עֵת שֶׁיָּבִיא לוֹ מָעוֹתָיו--אֵין בַּעַל חוֹב שֶׁלַּמַּלְוֶה גּוֹבֶה מִמֶּנָּה כְּדֶרֶךְ שֶׁגּוֹבֶה מִן הַקַּרְקָע, וְאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּהּ פִּי שְׁנַיִם, וּשְׁבִיעִית מַשְׁמַטְתָּהּ. וּכְשֶׁמְּסַלֵּק אוֹתוֹ, אֵינוּ נוֹטֵל אַפִלּוּ פֵּרוֹת שֶׁבָּשְׁלוּ וְנָפְלוּ לָאָרֶץ; וְאִם הִגְבִּיהַּ אוֹתָן קֹדֶם שֶׁיְּסַלְּקוֹ, קָנָה אוֹתָן. וּמְקוֹם שְׁאֵינוּ יָכוֹל לְסַלְּקוֹ, עַד סוֹף זְמַנּוֹ--בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה מִמֶּנָּה, וְהַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּהּ פִּי שְׁנַיִם, וְאֵין הַשְּׁבִיעִית מַשְׁמַטְתָּהּ.

ז [ה] אַף עַל פִּי שֶׁמַּשְׁכּוֹנָה זוֹ אֲסוּרָה הִיא, וַאֲבַק רִבִּית כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ--אִפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מִנְהָג זֶה בִּטְעוּת, אוֹ לַגּוֹיִים, אוֹ דֶּרֶךְ כָּל מִי שֶׁחוֹטֶא וּמִשְׁכַּן בְּאוֹתָהּ הַמְּדִינָה: הוֹאִיל וַאֲבַק רִבִּית הִיא, הוֹלְכִין אַחַר הַמִּנְהָג. וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה שֶׁזֹּאת הַמַּשְׁכּוֹנָה בְּנִכּוּי.

ח [ו] גּוֹי שֶׁמִּשְׁכַּן חֲצֵרוֹ לְיִשְׂרָאֵל, וְחָזַר הַגּוֹי וּמְכָרָהּ לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר--אֵין הַמְּמַשְׁכֵּן חַיָּב לְהַעֲלוֹת שָׂכָר לְיִשְׂרָאֵל מֵעֵת שֶׁקָּנָה הַיִּשְׂרְאֵלִי, אֵלָא דָּר בֶּחָצֵר בְּלֹא שָׂכָר עַד שֶׁיַּחְזִיר לוֹ הַגּוֹי אֶת הַמָּעוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל חָצֵר זוֹ: שֶׁהֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַמְּמַשְׁכֵּן בְּדִינֵיהֶם, עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ מָעוֹתָיו וְיִסְתַּלַּק.

ט [ז] הַמְּמַשְׁכֵּן בַּיִת אוֹ שָׂדֶה בְּיַד חֲבֵרוֹ, וְהָיָה בַּעַל הַקַּרְקָע הוּא הָאוֹכֵל פֵּרוֹתֶיהָ, וְאָמַר לוֹ הַמַּלְוֶה לִכְשֶׁתִּמְכֹּר קַרְקָע זוֹ, לֹא תִמְכְּרֶנָּה אֵלָא לִי בְּדָמִים אֵלּוּ--הֲרֵי זֶה אָסוּר; וְאִם אָמַר לוֹ תִּמְכְּרֶנָּה לִי בְּשָׁוְיָהּ, וְעַל מְנָת כָּךְ אֲנִי מַלְוֶה אוֹתָךְ--הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

י [ח] מֻתָּר לְהַרְבּוֹת בִּשְׂכַר הַקַּרְקָעוֹת. כֵּיצַד: הִשְׂכִּיר לוֹ אֶת הֶחָצֵר, וְאָמַר לוֹ אִם מֵעַכְשָׁו אַתָּה נוֹתֵן לִי, הֲרֵי הִיא לָךְ בְּעֶשֶׂר סְלָעִים בְּכָל שָׁנָה, וְאִם תִּתֵּן שְׂכַר חֹדֶשׁ חֹדֶשׁ, הֲרֵי הִיא בְּסֶלַע בְּכָל חֹדֶשׁ--הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

יא [ט] הַמַּשְׂכִּיר שָׂדֶה לַחֲבֵרוֹ בַּעֲשֶׂרֶת כּוֹרִים לְשָׁנָה, וְאָמַר לוֹ תֶּן לִי מָאתַיִם זוּז שֶׁאֲפַרְנַס בָּהֶן אֶת הַשָּׂדֶה, וַאֲנִי אֶתֵּן לָךְ שְׁנֵים עָשָׂר כּוֹר בְּכָל שָׁנָה--הֲרֵי זֶה מֻתָּר: מִפְּנֵי שְׁאִם יְפַרְנַס אֶת הַשָּׂדֶה בְּדֵינָרִין אֵלּוּ, יִהְיֶה שְׂכָרָהּ יוֹתֵר.

יב וְכֵן אִם הִשְׂכִּיר לוֹ חָנוּת אוֹ סְפִינָה בַּעֲשָׂרָה דֵּינָרִין לְשָׁנָה, וְאָמַר לוֹ תֶּן לִי מָאתַיִם זוּז שֶׁאֶבְנֶה בָּהֶן חָנוּת זוֹ וַאֲצַיֶּרֶנָּה וַאֲכַיֶּרֶנָּה, אוֹ אֲתַקַּן בָּהֶן סְפִינָה זוֹ וּכְלֵי תַּשְׁמִישֶׁיהָ, וַאֲנִי אַעֲלֶה לָךְ שְׁנֵים עָשָׂר דֵּינָר בְּכָל שָׁנָה--הֲרֵי זֶה מֻתָּר. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ תֶּן לִי מָאתַיִם זוּז כְּדֵי לְהִתְעַסַּק בָּהֶן בְּחָנוּת, אוֹ אוֹצִיאֵם בִּסְחוֹרָה שֶׁלַּסְּפִינָה, אוֹ אֶשְׂכֹּר בָּהֶן מַלָּחִים, וַאֲנִי אַעֲלֶה לָךְ בַּשָּׂכָר--הֲרֵי זֶה אָסוּר.

יג [י] אָסוּר לְהַרְבּוֹת בִּשְׂכַר הָאָדָם. כֵּיצַד--לֹא יֹאמַר לוֹ עֲשֵׂה עִמִּי הַיּוֹם מְלָאכָה זוֹ, שְׁהִיא שׁוֹוָה כֶּסֶף, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה עִמָּךְ בְּשָׁבוּעַ אַחֵר, מְלָאכָה שְׁהִיא שׁוֹוָה שְׁתַּיִם.

יד [יא] וּמֻתָּר לָאָדָם לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ נַכַּשׁ עִמִּי וַאֲנַכַּשׁ עִמָּךְ, עֲדֹר עִמִּי וְאֶעְדֹּר עִמָּךְ; אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ נַכַּשׁ עִמִּי וְאֶעְדֹּר עִמָּךְ, עֲדֹר עִמִּי וַאֲנַכַּשׁ עִמָּךְ. כָּל יְמֵי גָּרִיד אֶחָד, וְכָל יְמֵי רְבִיעָה אֶחָד. לֹא יֹאמַר לוֹ חֲרֹשׁ עִמִּי בַּגָּרִיד, וַאֲנִי אֶחֱרֹשׁ עִמָּךְ בָּרְבִיעָה, שֶׁהֲרֵי טֹרַח הַחֲרִישָׁה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים יָתֵר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

טו [יב] הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל בִּימֵי הַחֹרֶף לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בִּימֵי הַקֹּר בְּדֵינָר בְּכָל יוֹם, וְנָתַן לוֹ הַשָּׂכָר, וַהֲרֵי שְׂכָרוֹ שׁוֹוֶה בִּימֵי הַחֹרֶף, סֶלַע בְּכָל יוֹם--הֲרֵי זֶה אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמַלְוֶה אוֹתוֹ הַיּוֹם כְּדֵי שֶׁיַּזִּיל לוֹ בִּשְׁכָרוֹ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ עֲשֵׂה עִמִּי מֵהַיּוֹם עַד זְמָן פְּלוֹנִי בְּדֵינָר בְּכָל יוֹם--אַף עַל פִּי שֶׁשּׁוֹוֶה שְׂכָרוֹ סֶלַע בְּכָל יוֹם, הֲרֵי זֶה מֻתָּר: הוֹאִיל וְהוּא מַתְחִיל לַעֲשׂוֹת מֵעַתָּה, אֵינוּ נִרְאֶה כְּנוֹטֵל שְׂכַר מָעוֹתָיו שֶׁהִקְדִּים וּנְתָנָן לוֹ בִּשְׂכָרוֹ.

יש לך שאלה או הערה?