משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות עבדים פרק ד

משנה תורה - ספר קניין - הלכות עבדים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

הִלְכּוֹת עֲבָדִים פֵּרֶק ד

א אָמָה עִבְרִיָּה, הִיא הַקְּטַנָּה שֶׁמְּכָרָהּ אָבִיהָ; וּמִשֶּׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אַחַר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְתֵעָשֶׂה נַעֲרָה--אֵינוּ יָכוֹל לְמָכְרָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ בָּהּ רְשׁוּת, וְיֵשׁ לוֹ לְקַדְּשָׁהּ לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה.

ב אַף הַקְּטַנָּה שְׁהִיא אַיְלוֹנִית בְּסִימָנֶיהָ, וְאֵינָהּ רְאוּיָה לַהֲבָאַת שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת--יֵשׁ לְאָבִיהָ לְמָכְרָהּ כָּל זְמָן שְׁהִיא קְטַנָּה. אֲבָל הַטֻּמְטוֹם וְהָאַנְדְּרֻגִּינוֹס--אֵינוּ נִמְכָּר לֹא בְּדִין עֶבֶד עִבְרִי, וְלֹא בְּדִין אָמָה עִבְרִיָּה.

ג [ב] אֵין הָאָב רַשָּׁאי לִמְכֹּר אֶת בִּתּוֹ אֵלָא אִם כֵּן הִעְנִי, וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ כְּלוּם--לֹא קַרְקָע, וְלֹא מִטַּלְטְלִין, וְאַפִלּוּ כְּסוּת שֶׁעָלָיו; וְאַף עַל פִּי כֵן כּוֹפִין אֶת הָאָב לִפְדּוֹתָהּ אַחַר שֶׁמְּכָרָהּ, מִשּׁוֹם פְּגָם מִשְׁפָּחָה. בָּרַח הָאָב, אוֹ שֶׁמֵּת, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לִפְדּוֹתָהּ--הֲרֵי זוֹ עוֹבֶדֶת עַד שֶׁתֵּצֵא.

ד [ג] אַמָּה עִבְרִיָּה נִקְנֵית בַּכֶּסֶף אוֹ בְּשׁוֹוֶה כֶּסֶף, וּבַשְּׁטָר. וְאֵינָהּ נִקְנֵית בִּפְרוּטָה, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לִקְנוֹתָהּ בְּדָמִים שֶׁרְאוּיִין לְגֵרָעוֹן, כְּדֵי שֶׁתִּגְרַע פִּדְיוֹנָהּ וְתֵצֵא.

ה כֵּיצַד בַּשְּׁטָר--כּוֹתֵב לוֹ עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַחֶרֶס בִּתִּי מְכוּרָה לָךְ, בִּתִּי קְנוּיָה לָךְ, וְנוֹתֵן בְּיַד הָאָדוֹן; וּשְׁטָר אָמָה עִבְרִיָּה, הָאָב כּוֹתְבוֹ.

ו [ד] אָמָה עִבְרִיָּה עוֹבֶדֶת שֵׁשׁ שָׁנִים כְּעֶבֶד שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי, אוֹ הָעִבְרִיָּה" (דברים טו,יב); וְיוֹצְאָה בִּתְחִלַּת שֶׁבַע. וְאִם פָּגַע בָּהּ יוֹבֵל בְּתוֹךְ שֵׁשׁ, יוֹצְאָה חִנָּם כָּעֶבֶד. וְאִם מֵת הָאָדוֹן--אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחַ בֵּן, יוֹצְאָה חִנָּם כַּנִּרְצָע: שֶׁנֶּאֱמָר "וְאַף לַאֲמָתְךָ, תַּעֲשֶׂה-כֵּן" (דברים טו,יז).

ז וְכֵן מְגָרַעַת פִּדְיוֹנָהּ, וְיוֹצְאָה; וְאִם כָּתַב לָהּ שְׁטָר שִׁחְרוּר, וּמָחַל עַל הַשְּׁאָר--יוֹצְאָה חִנָּם כָּעֶבֶד.

ח [ה] יְתֵרָה אָמָה עִבְרִיָּה, שְׁהִיא יוֹצְאָה בְּסִימָנִין. כֵּיצַד: כֵּיוָן שֶׁהֵבִיאָה סִימָנִין, וְנַעֲשָׂת נַעֲרָה--יוֹצְאָה לְחֵרוּת בְּלֹא כֶּסֶף. אַפִלּוּ הֵבִיאָה סִימָנִין מֵאַחַר יוֹם שֶׁלְּקָחָהּ--הֲרֵי זוֹ יוֹצְאָה לְחֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמָר "וְיָצְאָה חִנָּם" (שמות כא,יא): רִבָּה לָהּ הַכָּתוּב יְצִיאָה אַחֶרֶת בְּחִנָּם, יָתֵר עַל הָעֶבֶד; וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שְׁהִיא הֲבָאַת סִימָנֵי נַעְרוּת, וְתַחְזֹר לִרְשׁוּת אָבִיהָ, עַד שֶׁתִּבְגֹּר, וְתֵצֵא מֵרְשׁוּת אָבִיהָ.

ט הָיְתָה הַבַּת אַיְלוֹנִית שְׁאֵין לָהּ יְמֵי נַעְרוּת, אֵלָא יוֹצְאָה מִקַּטְנוּתָהּ לַבְּגָר--כֵּיוָן שֶׁבָּגְרָה, תֵּצֵא לְחֵרוּת.

י [ו] אֵין אָמָה עִבְרִיָּה יוֹצְאָה בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תֵצֵא, כְּצֵאת הָעֲבָדִים" (שמות כא,ז). וְכֵן עֶבֶד עִבְרִי--אִם הִפִּיל לוֹ שִׁנּוֹ אוֹ סִמָּה לוֹ עֵינוֹ, מְשַׁלֵּם לוֹ כְּדִין הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת חוֹבֵל.

יא נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁאָמָה עִבְרִיָּה נִקְנֵית בִּשְׁנֵי דְּבָרִים--בַּכֶּסֶף, אוֹ בַּשְּׁטָר; וְקוֹנָה עַצְמָהּ בְּשִׁשָּׁה דְּבָרִים--בַּשָּׁנִים, וּבַיּוֹבֵל, וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף, וּבִשְׁטָר שִׁחְרוּר, וּבְמִיתַת אָדוֹן, וּבְסִימָנִין.

יב [ז] יֵעַד אוֹתָהּ הָאָדוֹן לְעַצְמוֹ, אוֹ לִבְנוֹ--הֲרֵי הִיא כִּשְׁאָר הָאֲרוּסוֹת, וְאֵינָהּ יוֹצְאָה בְּאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ, אֵלָא בְּמִיתַת הַבַּעַל, אוֹ בְּגֶט; וּמִצְוַת יֵעוּד קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת פְּדִיָּה.

יג כֵּיצַד מִצְוַת יֵעוּד--אוֹמֵר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי, הֲרֵי אַתְּ מְאֹרֶסֶת לִי, הֲרֵי אַתְּ לִי לְאִשָּׁה: אַפִלּוּ בְּסוֹף שֵׁשׁ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה. וְאֵינוּ צָרִיךְ לִתֵּן לָהּ כְּלוּם, שֶׁמָּעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לְקִדּוּשִׁין נִתְּנוּ. וְנוֹהֵג בָּהּ מִנְהַג אִישׁוּת, לֹא מִנְהַג שִׁפְחוּת. וְאֵינוּ מְיַעֵד שְׁתַּיִם כְּאַחַת, שֶׁנֶּאֱמָר "יְעָדָהּ" (שמות כא,ח).

יד וְכֵיצַד מְיַעֲדָהּ לִבְנוֹ: אִם הָיָה בְּנוֹ גָּדוֹל, וְנָתַן רְשׁוּת לְאָבִיו לְיַעֲדָהּ לוֹ--הֲרֵי הָאָב אוֹמֵר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִבְנִי.

טו [ח] אֵין הָאָדוֹן מְיַעֵד אָמָה עִבְרִיָּה לֹא לוֹ וְלֹא לִבְנוֹ, אֵלָא מִדַּעְתָּהּ: אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר קִבַּל אָבִיהָ מָעוֹתֶיהָ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "יְעָדָהּ" (שמות כא,ח), מִדַּעְתָּהּ. וְאִם מֵת הָאָדוֹן--אֵין בְּנוֹ יָכוֹל לְיַעֲדָהּ לוֹ, שֶׁהֲרֵי יָצַאת לְחֵרוּת בְּמִיתַת הָאָדוֹן.

טז [ט] הַיֵּעוּד כָּאֵרוּסִין, וְאֵינוּ כַּנִּשּׂוּאִין; לְפִיכָּךְ אֵינוּ מִטַּמֵּא לָהּ, וְלֹא יוֹרְשָׁהּ, וְלֹא מֵפֵר נְדָרֶיהָ--עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.

יז "וְאִם-שְׁלָשׁ-אֵלֶּה--לֹא יַעֲשֶׂה, לָהּ" (שמות כא,יא)--לֹא יֵעֲדָהּ לוֹ, וְלֹא יֵעֲדָהּ לִבְנוֹ, וְלֹא נִפְדֵּית בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף; וְיָצְאָה חִנָּם בַּהֲבָאַת סִימָנִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, [י] יָתֵר עַל אוֹתָן הַדְּרָכִים שֶׁקּוֹנָה בָּהֶן עַצְמָהּ כְּעֶבֶד עִבְרִי.

יח אֵין הָאָדוֹן יָכוֹל לִמְכֹּר אָמָה עִבְרִיָּה, וְלֹא לִתְּנָהּ לְאִישׁ אַחֵר, בֵּין רָחוֹק, בֵּין קָרוֹב. וְאִם מָכַר אוֹ נָתַן--לֹא עָשָׂה כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמָר "לְעַם נָכְרִי לֹא-יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ, בְּבִגְדוֹ-בָהּ" (שמות כא,ח). וְכֵן עֶבֶד עִבְרִי--אֵינוּ יָכוֹל לְמָכְרוֹ לְאַחֵר, וְלֹא לִתְּנוֹ. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לֶאֱסֹר דָּבָר זֶה בְּאָמָה, אֵלָא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְיַעֲדָהּ לִבְנוֹ; לְכָּךְ נֶאֱמָר "לְעַם נָכְרִי לֹא-יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ".

יט [יא] אֵין אָמָה עִבְרִיָּה נִמְכֶּרֶת אֵלָא לְמִי שֶׁיֵּשׁ לָהּ עָלָיו אוֹ עַל בְּנוֹ קִדּוּשִׁין, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְיֵעוּד. כֵּיצַד: מוֹכֵר אָדָם אֶת בִּתּוֹ לְאָבִיו--שֶׁאַף עַל פִּי שְׁאֵין הָאָדוֹן יָכוֹל לְיַעֲדָהּ לוֹ, רְאוּיָה הִיא לִבְנוֹ: שֶׁהֲרֵי הָאָמָה בַּת אָחִיו. אֲבָל אֵינוּ יָכוֹל לִמְכֹּר אֶת בִּתּוֹ לִבְנוֹ--מִפְּנֵי שְׁאֵינָהּ רְאוּיָה לָאָדוֹן, שֶׁהֲרֵי הִיא אֲחוֹתוֹ, וְלֹא לִבְנוֹ, מִפְּנֵי שְׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו.

כ [יב] יֵשׁ לָאָדָם לִמְכֹּר אֶת בִּתּוֹ לַפְּסוּלִין, כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכוֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכוֹהֵן הִדְיוֹט: שֶׁאַף עַל פִּי שְׁהֶן בְּלָאו, קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהֶן.

כא [יג] הַמְּקַדֵּשׁ בִּתּוֹ כִּשְׁהִיא קְטַנָּה, וְנִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה--אֵינוּ יָכוֹל לְמָכְרָהּ, שְׁאֵין אָדָם יָכוֹל לִמְכֹּר אֶת בִּתּוֹ לְשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת; אֲבָל מוֹכְרָהּ לְשִׁפְחוּת אַחַר שִׁפְחוּת.

כב כֵּיצַד: מְכָרָהּ לְשִׁפְחוּת תְּחִלָּה, וְיֵעַד אוֹתָהּ הָאָדוֹן, וּמֵת הָאָדוֹן אוֹ גֵּרְשָׁהּ וְחָזְרָה לִרְשׁוּת הָאָב כִּשְׁהִיא קְטַנָּה--הֲרֵי הָאָב מוֹכְרָהּ פַּעַם שְׁנִיָּה, אַפִלּוּ לְכוֹהֵן גָּדוֹל. וְכֵן אִם נָפְלָה לִפְנֵי יָבָם מִן הַיֵּעוּד, וְחָלַץ לָהּ--אַף עַל פִּי שְׁהִיא חֲלִיצָה פְּסוּלָה מִפְּנֵי שְׁהִיא קְטַנָּה, הֲרֵי נִפְסְלָה מִן הַכְּהֻנָּה, וְיֵשׁ לוֹ לְמָכְרָהּ לְכוֹהֵן, הוֹאִיל וְקִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאַר.

כג [יד] הַמּוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְיָצַאת בַּשָּׁנִים אוֹ בַּיּוֹבֵל אוֹ בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף, וַעֲדַיִן הִיא קְטַנָּה--יֵשׁ לוֹ לַחְזֹר וּלְמָכְרָהּ פַּעַם שְׁנִיָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

כד [טו] הַמּוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ וְקִדְּשָׁהּ לְאַחֵר--אִם רָצָה הָאָדוֹן לְיַעַד, מְיַעֵד. וְאִם לֹא יֵעַד הָאָדוֹן, לֹא לוֹ וְלֹא לִבְנוֹ--כְּשֶׁתֵּצֵא מֵרְשׁוּת אָדוֹן, יִגְמְרוּ קִדּוּשֶׁיהָ וְתֵעָשֶׂה אֵשֶׁת אִישׁ.

כה [טז] הַמּוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וּפָסַק עִם הָאָדוֹן עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְיַעַד אוֹתָהּ--אִם רָצָה הָאָדוֹן לְיַעַד, מְיַעֵד: שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה; וְכָל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, תְּנָאוֹ בָּטֵל.

משנה תורה - ספר קניין - הלכות עבדים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

יש לך שאלה או הערה?