משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות שלוחין ושותפין פרק ד

משנה תורה - ספר קניין - הלכות שלוחין ושותפין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

הִלְכּוֹת שְׁלוּחִין וְשֻׁתָּפִין פֵּרֶק ד

א כְּשֶׁיִּרְצוּ הַשֻּׁתָּפִין לְהִשְׁתַּתַּף, בְּמַה יִקְנֶה כָּל אֶחָד מֵהֶן מְמוֹן חֲבֵרוֹ לְהִשְׁתַּתַּף בּוֹ: אִם בְּמָעוֹת נִשְׁתַּתְּפוּ--יָבִיא זֶה מָעוֹתָיו, וְיָבִיא זֶה מָעוֹתָיו, וְיַטִּילוּ אוֹתָן לְכִיס אֶחָד, וְיַגְבִּיהוּ אֶת הַכִּיס שְׁנֵיהֶם.

ב אֲבָל אִם כָּתְבוּ שְׁטָר, וְהֵעִידוּ עֵדִים--אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיַּד שְׁנֵיהֶם שֶׁיָּבִיא זֶה מֵאָה וְזֶה מֵאָה, וְיִשְׁתַּתְּפוּ בָּהֶן--לֹא קָנוּ, וַעֲדַיִן לֹא נַעֲשׂוּ שֻׁתָּפִין: שְׁאֵין הַמַּטְבֵּעַ נִקְנָה בַּחֲלִיפִין.

ג לְפִיכָּךְ אִם נִשְׁתַּתְּפוּ בִּשְׁאָר מִטַּלְטְלִין, כֵּיוָן שֶׁקָּנוּ מִיָּדָם שֶׁיָּבִיא זֶה חָבִיתוֹ שֶׁלְּיַיִן וְזֶה כַּדּוֹ שֶׁלִּדְבַשׁ, וַהֲרֵי נִשְׁתַּתְּפוּ בָּהֶן--נַעֲשׂוּ שֻׁתָּפִין בָּהֶן. וְכֵן אִם עֵרְבוּ פֵּרוֹתֵיהֶן, אוֹ שֶׁשָּׂכְרוּ מָקוֹם בְּשֻׁתָּפוּת, וְהִנִּיחַ זֶה חָבִיתוֹ וְזֶה כַּדּוֹ שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בָּהֶן--הֲרֵי אֵלּוּ שֻׁתָּפִין.

ד כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר--בְּכָל הַדְּרָכִים שֶׁקּוֹנֶה הַלּוֹקֵחַ, בְּאוֹתָן הַדְּרָכִים עַצְמָן קוֹנִין הַשֻּׁתָּפִין זֶה מִזֶּה הַמָּמוֹן הַמֻּטָּל בֵּינֵיהֶם לְהִשְׁתַּתַּף בּוֹ.

ה [ב] הָאֻמָּנִין שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בְּאֻמָּנוּת--אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדָם, אֵינָן שֻׁתָּפִין. כֵּיצַד: שְׁנֵי חַיָּטִים אוֹ שְׁנֵי אוֹרְגִים שֶׁהִתְנוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁכָּל שֶׁיִּקַּח זֶה וְזֶה בִּמְלַאכְתּוֹ, יִהְיֶה בֵּינֵיהֶן בְּשׁוֹוֶה--אֵין כָּאן שֻׁתָּפוּת כְּלָל, שְׁאֵין אָדָם מַקְנֶה לַחֲבֵרוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם.

ו אֲבָל אִם הָיוּ לוֹקְחִין הַבְּגָדִים מִמְּמוֹן עַצְמָן וְתוֹפְרִין אוֹתָן וּמוֹכְרִין, וְלוֹקְחִין הַשְּׁתִי וְהָעֵרֶב מִמָּעוֹתֵיהֶן וְאוֹרְגִים וּמוֹכְרִין, וְנִשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּמוֹן שֶׁלּוֹקְחִין בּוֹ--הֲרֵי אֵלּוּ שֻׁתָּפִין; וְכָל שֶׁיַּרְוִיחוּ בִּשְׂכַר מְלַאכְתָּן וּבְמַשָּׂאָן וּמַתָּנָן, הֲרֵי הוּא לָאֶמְצָע.

ז [ג] הַשֻּׁתָּפִין שֶׁהִטִּילוּ לְכִיס זֶה מָנֶה וְזֶה מָאתַיִם וְזֶה שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת, וְנִתְעַסְּקוּ כֻּלָּן בַּמָּמוֹן, וּפָחֲתוּ אוֹ הוֹתִירוּ--הַשָּׂכָר אוֹ הַפְּחָת בֵּינֵיהֶם בְּשׁוֹוֶה לְפִי מִנְיָנָם, לֹא לְפִי הַמָּעוֹת. וְאַפִלּוּ לָקְחוּ שׁוֹר לִטְבִיחָה, שֶׁאִלּוּ טְבָחוּהוּ הָיָה כָּל אֶחָד נוֹטֵל מִבְּשָׂרוֹ כְּפִי מָעוֹתָיו--אִם מְכָרוּהוּ חַי וּפָחֲתוּ אוֹ הוֹתִירוּ, הַשָּׂכָר אוֹ הַפְּחָת לָאֶמְצָע.

ח בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁנָּשְׂאוּ וְנָתְנוּ בַּמָּעוֹת שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בָּהֶן. אֲבָל אִם הַמָּעוֹת קַיָּמִין, וַעֲדַיִן לֹא הוֹצִיאוּ אוֹתָן, וּפָחֲתוּ אוֹ הוֹתִירוּ מֵחֲמַת הַמַּטְבֵּעַ, שֶׁשִּׁנָּהוּ הַמֶּלֶךְ אוֹ אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה--חוֹלְקִין הַשָּׂכָר אוֹ הַהֶפְסֵד לְפִי הַמָּעוֹת.

ט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּסְתָם. אֲבָל אִם הִתְנוּ שֶׁיִּטֹּל בַּעַל הַמֵּאָה שְׁלֹשֶׁת רְבָעִים מִן הַשָּׂכָר, וְיִטֹּל בַּעַל הַמָּאתַיִם רְבִיעַ, וְאִם יִפְחֲתוּ לֹא יִפְחֹת זֶה שֶׁיִּטֹּל שְׁלוֹשָׁה רִבְעֵי הַשָּׂכָר אֵלָא רְבִיעַ הַהֶפְסֵד, וְיַפְסִיד זֶה שֶׁנּוֹטֵל רְבִיעַ הַשָּׂכָר שְׁלוֹשָׁה רְבָעִים מִן הַפְּחָת--הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְקִין לְפִי מַה שֶׁהִתְנוּ, שֶׁכָּל תְּנָאי שֶׁבְּמָמוֹן קַיָּם.

י [ד] שֻׁתָּפִין שֶׁהִתְנוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁיַּעַמְדוּ בְּשֻׁתָּפוּת זוֹ עַד זְמָן קָצוּב--כָּל אֶחָד מֵהֶן מְעַכֵּב עַל חֲבֵרוֹ, וְאֵינוּ יָכוֹל לַחְלֹק, עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמָן, אוֹ עַד שֶׁיִּכְלֶה כָּל מְמוֹן הַשֻּׁתָּפוּת. וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לִטֹּל חֶלְקוֹ בַּקֶּרֶן וְלֹא בַּשָּׂכָר, עַד סוֹף הַזְּמָן.

יא נִשְׁתַּתְּפוּ סְתָם וְלֹא קָבְעוּ לָהֶם זְמָן--הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְקִין כָּל זְמָן שֶׁיִּרְצֶה אֶחָד מֵהֶן, וְזֶה נוֹטֵל חֶלְקוֹ מִן הַסְּחוֹרָה וְזֶה נוֹטֵל חֶלְקוֹ. וְאִם לֹא הָיָה בְּאוֹתָהּ הַסְּחוֹרָה דִּין חֲלֻקָּה, אוֹ הָיָה בַּחֲלֻקָּתָהּ הֶפְסֵד--הֲרֵי אֵלּוּ מוֹכְרִין אוֹתָהּ, וְחוֹלְקִין אֶת הַדָּמִים.

יב הָיָה זְמָן יָדוּעַ לִמְכִירַת אוֹתָהּ הַסְּחוֹרָה--יֵשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶן לְעַכַּב שֶׁלֹּא יַחְלֹקוּ, עַד שֶׁתִּמָּכֵר הַסְּחוֹרָה בִּזְמָן הַיָּדוּעַ לִמְכִירָתָהּ. וְאֵין אֶחָד מֵהֶן נוֹטֵל, לֹא מִן הַקֶּרֶן וְלֹא מִן הָרֵוַח, עַד זְמָן הַחֲלֻקָּה, אֵלָא אִם כֵּן הִתְנוּ בֵּינֵיהֶם.

יג הָיָה לָהֶם חוֹב אֵצֶל אֲחֵרִים--אֵינוּ יָכוֹל לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ לֹא נַחְלֹק עַד שֶׁנִּגְבֶּה כָּל חוֹב שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, אֵלָא חוֹלְקִין; וּכְשֶׁיִּפָּרְעוּ הַחוֹבוֹת, יִטֹּל כָּל אֶחָד חֶלְקוֹ.

יד הָיָה עֲלֵיהֶן חוֹב לְאַחֵר--אִם אֵינָן אַחְרָאִין זֶה לְזֶה, חוֹלְקִין; וְלִכְשֶׁיַּגִּיעַ זְמָן הַחוֹב לְפָרְעוֹ, יִתֵּן כָּל אֶחָד חֶלְקוֹ. וְאִם הֶן אַחְרָאִין--כָּל אֶחָד מֵהֶן מְעַכֵּב לַחְלֹק, עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמָן הַשְּׁטָר לְפָרְעוֹ וְיִפְרְעוּ הַחוֹב.

טו וְלָמָּה מְעַכֵּב: שֶׁהֲרֵי חֲבֵרוֹ אוֹמֵר לוֹ הוֹאִיל וְכָל אֶחָד מִמֶּנּוּ חַיָּב לְשַׁלַּם כָּל הַשְּׁטָר, נִשָּׂא וְנִתֵּן בְּדָמִים אֵלּוּ עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמָן. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ נַחְלֹק, וְטֹל אַתָּה דָּמִים כְּנֶגֶד כָּל הַשְּׁטָר, וַעֲשֵׂה בָּהֶן סְחוֹרָה לְעַצְמָךְ, וּתְשַׁלַּם כָּל הַשְּׁטָר בִּזְמַנּוֹ--יֵשׁ לוֹ לְעַכַּב עֲדַיִן וְלוֹמַר לוֹ שֶׁמֶּא נַפְסִיד, וְהַשְּׁנַיִם מַרְוִיחִין יָתֵר מִן הָאֶחָד.

טז [ה] הַנּוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ מָמוֹן לֵילֵךְ בּוֹ לִמְדִינָה פְּלוֹנִית לִסְחוֹרָה, אוֹ לִקְנוֹת בּוֹ פֵּרוֹת לִסְחוֹרָה, אוֹ לֵישֵׁב בּוֹ בְּחָנוּת--אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ וּלְהַחְזִיר הַמָּמוֹן מִיַּד הַשֻּׁתָּף, עַד שֶׁיֵּלֵךְ לִמְקוֹם שֶׁהִתְנוּ וְיַחְזֹר, אוֹ שֶׁיִּקְנֶה אוֹתָן הַפֵּרוֹת וְיִמְכֹּר, אוֹ עַד שֶׁיֵּשֵׁב בְּחָנוּת: שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁקָּבַע זְמָן הוּא.

משנה תורה - ספר קניין - הלכות שלוחין ושותפין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

יש לך שאלה או הערה?