משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות שכנים פרק יב

משנה תורה - ספר קניין - הלכות שכנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הִלְכּוֹת שְׁכֵנִים פֵּרֶק יב

א הָאַחִין אוֹ הַשֻּׁתָּפִין שֶׁבָּאוּ לַחְלֹק אֶת הַשָּׂדֶה, וְלִטֹּל כָּל אֶחָד חֶלְקוֹ--אִם הָיְתָה כֻּלָּהּ שׁוֹוָה וְאֵין שָׁם מָקוֹם טוֹב וּמָקוֹם רָע, אֵלָא חוֹלְקִין לְפִי הַמִּדָּה בִּלְבָד, וְאָמַר אֶחָד מֵהֶם תְּנוּ לִי חֶלְקִי מִצַּד זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה סָמוּךְ לַשָּׂדֶה הָאַחֶרֶת שֶׁלִּי וְיִהְיֶה הַכֹּל שָׂדֶה אַחַת--שׁוֹמְעִין לוֹ, וְכוֹפֶה אוֹתָן עַל זֶה: שֶׁעִכּוּבָן בְּדָבָר זֶה, מִדַּת סְדוֹם הִיא.

ב אֲבָל אִם הָיָה חֵלֶק אֶחָד מִמֶּנָּה טוֹב, אוֹ קָרוֹב לַנָּהָר יוֹתֵר, אוֹ קָרוֹב לַדֶּרֶךְ, וְשָׁמוּ אוֹתָהּ הַיָּפָה כְּנֶגֶד הָרַע, וְאָמַר תְּנוּ לִי בַּשּׁוּמָה שֶׁלִּי מִצַּד זֶה--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֵלָא נוֹטֵל בְּגוֹרָל. אָמַר תְּנוּ לִי חֲצִי מִדָּתָהּ מִן הַצַּד הָרַע בְּלֹא שׁוּמָה, וּטְלוּ אַתֶּם אֶת הַחֵצִי הַטּוֹב, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה חֶלְקִי סָמוּךְ לַשָּׂדֶה שֶׁלִּי--הוֹרוּ מִקְצַת הַגְּאוֹנִים שֶׁשּׁוֹמְעִין לוֹ; וּלְזֶה דַּעְתִּי נוֹטָה, וּבוֹ רָאוּי לָדוּן.

ג [ב] הַבְּכוֹר שֶׁחָלַק, נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים שֶׁלּוֹ כְּאֶחָד. אֲבָל הַיָּבָם שֶׁחָלַק עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי הָאָב, נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק אָחִיו בְּגוֹרָל: אִם עָלוּ בִּמְקוֹם אֶחָד, עָלוּ; וְאִם עָלוּ בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, עָלוּ.

ד [ג] אֶרֶץ מְרֻבַּעַת שֶׁהָיָה הַנָּהָר מַקִּיף לָהּ מִזְרָח וְצָפוֹן, וְהַדֶּרֶךְ דָּרוֹם וּמַעְרָב--חוֹלְקִין אוֹתָהּ בָּאֲלַכְסוֹן, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְזֶה נָהָר וְדֶרֶךְ, וּלְזֶה נָהָר וְדֶרֶךְ. וְאִם אָמַר תְּנוּ לִי הַחֵצִי שֶׁמִּצַּד זֶה שְׁהוּא בְּצַד שָׂדִי, שׁוֹמְעִין לוֹ. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר: כָּל דָּבָר שְׁהוּא טוֹב לְזֶה, וְאֵין עַל חֲבֵרוֹ הֶפְסֵד כְּלָל--כּוֹפִין אֶת חֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ.

ה [ד] אֶחָד מִן הָאַחִין אוֹ מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁמָּכַר חֶלְקוֹ לְאַחֵר--מְסַלְּקִין אֶת הַלּוֹקֵחַ, וְנוֹתְנִין לוֹ שְׁאָר הָאַחִים אוֹ הַשֻּׁתָּפִין דָּמִים שֶׁנָּתַן, וְהוֹלֵךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס זָר בֵּינֵיהֶן.

ו [ה] וְלֹא עוֹד, אֵלָא כָּל הַמּוֹכֵר קַרְקָע שֶׁלּוֹ לְאַחֵר--יֵשׁ לַחֲבֵרוֹ שְׁהוּא בְּצַד הַמְּצָר שֶׁלּוֹ לִתֵּן הַדָּמִים לַלּוֹקֵחַ, וּלְסַלַּק אוֹתוֹ, וְזֶה הַלּוֹקֵחַ הָרָחוֹק, כְּאִלּוּ הוּא שָׁלִיחַ שֶׁלְּבֶן הַמְּצָר: בֵּין שֶׁמָּכַר הוּא, בֵּין שֶׁמָּכַר שְׁלוּחוֹ, בֵּין שֶׁמָּכְרוּ בֵּית דִּין, בֵּין שֶׁמָּכַר שְׁלוּחָן--יֵשׁ בּוֹ דִּין בֶּן הַמְּצָר.

ז אַפִלּוּ הָיָה הַלּוֹקֵחַ תַּלְמִיד חֲכָמִים וְשָׁכֵן וְקָרוֹב לַמּוֹכֵר, וּבֶן הַמְּצָר עַם הָאָרֶץ רָחוֹק--בֶּן הַמְּצָר קוֹדֵם, וּמְסַלֵּק אֶת הַלּוֹקֵחַ. וְדָבָר זֶה מִשּׁוֹם שֶׁנֶּאֱמָר "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב" (דברים ו,יח): אָמְרוּ חֲכָמִים, הוֹאִיל וְהַמְּכָר אֶחָד הוּא--טוֹב וְיָשָׁר הוּא שֶׁיִּקְנֶה מָקוֹם זֶה בֶּן הַמְּצָר, יָתֵר מִן הָרָחוֹק.

ח הָיוּ בְּנֵי הַמְּצָר רַבִּים--כֻּלָּם זוֹכִים בְּזוֹ הַשָּׂדֶה הַנִּמְכֶּרֶת, וְהִיא בֵּינֵיהֶם לְפִי מִנְיָנָם, וְנוֹתְנִין כֻּלָּן הַדָּמִים לַלּוֹקֵחַ: וְהוּא, שֶׁבָּאוּ כֻּלָּם פַּעַם אַחַת. אֲבָל אִם קָדַם אֶחָד מֵהֶן, וְסִלַּק הַלּוֹקֵחַ--זָכָה בָּהּ לְבַדּוֹ, הוֹאִיל וְהוּא בֶּן הַמְּצָר.

ט וְכֵן אִם בָּאוּ מִקְצָתָן, וּמִקְצָתָן בִּמְדִינָה אַחֶרֶת--מְסַלְּקִין אוֹתוֹ אֵלּוּ הָעוֹמְדִים כָּאן בִּלְבָד, וְהִיא לָהֶן. וְכֵן הַמּוֹכֵר לְאֶחָד מִבְּנֵי הַמְּצָר, אוֹ לְאֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁלּוֹ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ שֻׁתָּפוֹ בַּקַּרְקָע, זָכָה בָּהּ; וְאֵין שְׁאָר הַשֻּׁתָּפִין אוֹ שְׁאָר בְּנֵי הַמְּצָר נוֹטְלִין עִמּוֹ.

י [ו] הַמּוֹכֵר כָּל נְכָסָיו לְאֶחָד--אֵין בַּעַל הַמְּצָר שֶׁלְּשָׂדֶה אַחַת מֵהֶן מְסַלֵּק אֶת הַלּוֹקֵחַ מֵאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה, שֶׁהֲרֵי הִיא וַאֲחֵרוֹת קָנָה כְּאֶחָד. וְכֵן הַמּוֹכֵר לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים, אוֹ הַלּוֹקֵחַ מִן הַגּוֹי--אֵין בּוֹ דִּין בֶּן הַמְּצָר.

יא [ז] הַמּוֹכֵר לַגּוֹי--מְשַׁמְּתִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיְּקַבַּל עָלָיו כָּל אֹנֶס שֶׁיָּבוֹא מִן הַגּוֹי, עַד שֶׁיִּנְהֹג הַגּוֹי עִם בֶּן הַמְּצָר הַזֶּה שֶׁלּוֹ בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל בַּכֹּל. וְאִם אֲנָסוֹ בַּדָּבָר שֶׁלֹּא כְּדִין יִשְׂרָאֵל, מְשַׁלֵּם הַמּוֹכֵר.

יב [ח] הַשְּׂכִירוּת, אֵין בָּהּ מִשּׁוֹם דִּין בֶּן הַמְּצָר. [ט] הַמְּמַשְׁכֵּן מָקוֹם, וְאַחַר כָּךְ מְכָרוֹ לְזֶה שְׁהוּא מְמֻשְׁכָּן בְּיָדוֹ--אֵין בּוֹ מִשּׁוֹם דִּין בֶּן הַמְּצָר.

יג וְכֵן הַמּוֹכֵר מָקוֹם רָחוֹק כְּדֵי לִגְאֹל מָקוֹם קָרוֹב, אוֹ שֶׁמָּכַר רָע כְּדֵי לִגְאֹל יָפֶה בְּדָמָיו, אוֹ שֶׁמָּכַר כְּדֵי לִתֵּן מְנָת הַמֶּלֶךְ, אוֹ שֶׁמָּכַר לִקְבוּרָה, אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לִמְזוֹן הָאִשָּׁה אוֹ הַבָּנוֹת--אֵין בְּאֶחָד מֵאֵלּוּ דִּין בֶּן הַמְּצָר, אֵלָא זָכָה הַלּוֹקֵחַ.

יד [י] וְלָמָּה אֵין בָּהֶן דִּין בֶּן הַמְּצָר: שֶׁכָּל אֵלּוּ טְרוּדִין הֶן לִמְכֹּר, וּמִפְּנֵי צֹרֶךְ גָּדוֹל מוֹכְרִין. וְאִם תֹּאמַר יֵשׁ בָּהֶן דִּין בֶּן הַמְּצָר, לֹא יִמְצְאוּ לוֹקֵחַ, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר לָמָּה אֶטְרַח וְאֶקַּח, וְיָבוֹא זֶה וִיסַלַּק אוֹתִי; וְאֵין הַבְּעָלִים יְכוּלִין לְהַמְתִּין, עַד שֶׁיָּבִיא בַּעַל הַמְּצָר מָעוֹת וְיִקְנֶה.

טו [יא] הֲרֵי שֶׁטָּעַן הַלּוֹקֵחַ וְאָמַר מִפְּנֵי הַמַּס וְכַיּוֹצֶא בּוֹ מָכַר לִי הַמּוֹכֵר, וּבַעַל הַמְּצָר אוֹמֵר שֶׁקֶר אַתָּה טוֹעֵן לְבַטַּל זְכוּתִי--עַל בַּעַל הַמְּצָר לְהָבִיא רְאָיָה, וְאַחַר כָּךְ יוֹצִיא מִיַּד הַלּוֹקֵחַ; וְאִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה, יִשָּׁבַע הַלּוֹקֵחַ הֶסֵּת.

טז [יב] אַפִלּוּ הָיָה שָׁם בַּדָּבָר סָפֵק, אֵין הַלּוֹקֵחַ מִסְתַּלֵּק אֵלָא בִּרְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁמֵּבִיא בַּעַל הַמְּצָר. לְפִיכָּךְ אִם טָעַן הַלּוֹקֵחַ וְאָמַר לוֹ גַּזְלָן אַתָּה לְשָׂדֶה זוֹ, עָרִיס אַתָּה, אוֹ שׂוֹכֵר אוֹ מְמַשְׁכֵּן--צָרִיךְ בַּעַל הַמְּצָר לְהָבִיא רְאָיָה שְׁהוּא בַּעַל הַמְּצָר, וְשֶׁקַּרְקָע זוֹ בְּחֶזְקָתוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יז [יג] הַמּוֹכֵר לִיתוֹמִים קְטַנִּים, אֵין בּוֹ דִּין בַּעַל הַמְּצָר: הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר שֶׁעוֹשִׂין חֶסֶד עִם אֵלּוּ, יָתֵר מִבַּעַל הַמְּצָר. [יד] וְכֵן הַמּוֹכֵר לָאִשָּׁה--אֵין בּוֹ דִּין בַּעַל הַמְּצָר, מִפְּנֵי שְׁאֵין דַּרְכָּהּ לִטְרֹחַ תָּמִיד וְלִקְנוֹת, וְהוֹאִיל וְלָקְחָה, חֶסֶד הוּא שֶׁתַּעֲמֹד הַקַּרְקָע בְּיָדָהּ. [טו] מָכַר לְטֻמְטוֹם וְאַנְדְּרֻגִּינוֹס, אֵין בַּעַל הַמְּצָר יָכוֹל לְסַלְּקָן, מִפְּנֵי שְׁהֶן סְפֵק אִשָּׁה.

יח [טז] הָיְתָה הַקַּרְקָע שֶׁלְּאֶחָד, וְהַבִּנְיָן אוֹ הָאִילָנוֹת שֶׁלְּאֶחָד--אִם יֵשׁ לְבַעַל הַבִּנְיָן אוֹ לְבַעַל הָאִילָנוֹת זְכוּת בַּקַּרְקָע, כָּל אֶחָד מֵהֶן בֶּן מְצָר שֶׁלַּחֲבֵרוֹ; לְפִיכָּךְ אִם מָכַר אֶחָד מֵהֶן חֶלְקוֹ, חֲבֵרוֹ מְסַלֵּק הַלּוֹקֵחַ.

יט אֲבָל אִם אֵין לְבַעַל הָאִילָנוֹת אוֹ לְבַעַל הַבִּנְיָן כְּלוּם בַּקַּרְקָע, אֵלָא כָּל זְמָן שֶׁיִּרְצֶה יֹאמַר לוֹ עֲקֹר אִילָנָךְ אוֹ הֲרֹס בִּנְיָנָךְ, וּמָכַר בַּעַל הַשָּׂדֶה--זָכָה הַלּוֹקֵחַ, וְאֵין בַּעַל הָאִילָנוֹת אוֹ בַּעַל הַבִּנְיָן מְסַלֵּק אוֹתוֹ. וְאִם מָכַר בַּעַל הָאִילָן אוֹ בַּעַל הַבִּנְיָן, הֲרֵי בַּעַל הַקַּרְקָע מְסַלֵּק אוֹתוֹ.

כ [יז] הָיָה מַפְסִיק בֵּינוֹ וּבֵין מְצָר חֲבֵרוֹ רֶכֶב שֶׁלִּדְקָלִים, אוֹ בִּנְיָן גָּבוֹהַּ וְחָזָק, אוֹ גֻּמָּה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--רוֹאִין: אִם יָכוֹל לְהַכְנִיס אַפִלּוּ תֶּלֶם אֶחָד בְּתוֹךְ הַדָּבָר הַמַּפְסִיק, עַד שֶׁיִּתְעָרְבוּ שְׁתֵּי הַשָּׂדוֹת--הֲרֵי זֶה בֶּן מְצָר שֶׁלּוֹ, וּמְסַלֵּק הַלּוֹקֵחַ; וְאִם לָאו, אֵינוּ מְסַלֵּק הַלּוֹקֵחַ.

משנה תורה - ספר קניין - הלכות שכנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

יש לך שאלה או הערה?