משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות שכנים פרק יא

משנה תורה - ספר קניין - הלכות שכנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הִלְכּוֹת שְׁכֵנִים פֵּרֶק יא

א מִי שֶׁעָשָׂה גֹּרֶן בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, אוֹ קָבַע בֵּית הַכִּסֵּא, אוֹ מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אָבָק וְעָפָר וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--צָרִיךְ לְהַרְחִיק כְּדֵי שֶׁלֹּא יַגִּיעַ הֶעָשָׁן אוֹ רֵיחַ בֵּית הַכִּסֵּא אוֹ הָאָבָק וְהֶעָפָר לַחֲבֵרוֹ, עַד שֶׁלֹּא יַזִּיקוֹ.

ב אַפִלּוּ הָיְתָה הָרוּחַ הִיא שֶׁמְּסַיַּעַת אוֹתוֹ בְּעֵת שֶׁעוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ, וּמוֹלֶכֶת הֶעָפָר אוֹ נְעֹרֶת הַפִּשְׁתָּן וְהַמּוֹץ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וּמַגִּיעַתָּן לַחֲבֵרוֹ--הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַרְחִיק כְּדֵי שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ וְלֹא יַזִּיקוּ, וְאַפִלּוּ עַל יְדֵי הָרוּחַ הַמְּצוּיָה: שֶׁכָּל אֵלּוּ כְּמִי שֶׁהִזִּיק בְּחִצָּיו הֶן.

ג [ב] אַף עַל פִּי שְׁהוּא חַיָּב לְהַרְחִיק כָּל כָּךְ--אִם הוֹלִיכָה הָרוּחַ הַמְּצוּיָה אֶת הַמּוֹץ וְאֶת הֶעָפָר וְהִזִּיקָה בָּהֶן, הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִלְּשַׁלַּם: שֶׁהָרוּחַ הִיא סִיְּעָה אוֹתוֹ, וְאֵין נֶזֶק זֶה בָּא מִכּוֹחַ הַמַּזִּיק עַצְמוֹ.

ד [ג] הַכּוֹתֵשׁ אֶת הָרִיפוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וּבְעֵת שֶׁמַּכֶּה מְנַדְנֵד חֲצַר חֲבֵרוֹ עַד שֶׁיְּנַדְנֵד כְּסוּי הֶחָבִית עַל פִּי הֶחָבִית--הֲרֵי זֶה כְּמַזִּיק בְּחִצָּיו; וְחַיָּב לְהַרְחִיק כְּדֵי שֶׁלֹּא יְנַדְנֵד, אוֹ יְבַטַּל מְלַאכְתּוֹ שֶׁמַּזֶּקֶת. וְאִם הִזִּיק בְּעֵת הַנִּדְנוּד--חַיָּב לְשַׁלַּם, שֶׁהֲרֵי מִכּוֹחוֹ בָּא הַנֶּזֶק.

ה [ד] כָּל הַהַרְחָקוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּפְּרָקִים שֶׁלְּמַעְלָה--אִם לֹא הִרְחִיק, וְרָאָה חֲבֵרוֹ וְשָׁתַק--הֲרֵי זֶה מָחַל, וְאֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר וּלְהַצְרִיכוֹ לְהַרְחִיק. וְהוּא, שֶׁיֵּרָאֶה מִמֶּנּוּ שֶׁמָּחַל--כְּגוֹן שֶׁסִּיַּע עִמּוֹ מִיָּד, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ לַעֲשׂוֹת, אוֹ שֶׁרָאָהוּ שֶׁעָשָׂה בְּצִדּוֹ בְּלֹא הַרְחָקָה וְשָׁתַק וְלֹא הִקְפִּיד עַל זֶה: שֶׁכָּל הַמַּחְזִיק בַּנֶּזֶק, זָכָה בּוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ו בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאָר נְזָקִין, חוּץ מֵאַרְבַּעַת מִינֵי נְזָקִין אֵלּוּ הָאֲמוּרוֹת בְּפֵרֶק זֶה--שְׁהֶן הֶעָשָׁן, וְרֵיחַ בֵּית הַכִּסֵּא, וְהָאָבָק וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, וְנִדְנוּד הַקַּרְקָע: שֶׁכָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ, אֵין לוֹ חֲזָקָה. וְאַפִלּוּ שָׁתַק הַנִּזָּק כַּמָּה שָׁנִים, הֲרֵי זֶה חוֹזֵר וְכוֹפֵהוּ לְהַרְחִיק. וְכֵן הֶזֵּק רְאִיָּה בִּמְקוֹם שֶׁצָּרִיךְ מְחִצָּה, כּוֹפֵהוּ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ז וְלָמָּה שִׁנּוּ נְזָקִים אֵלּוּ מִשְּׁאָר נְזָקִין, לְפִי שְׁאֵין דַּעְתּוֹ שֶׁלָּאָדָם סוֹבֶלֶת נֶזֶק מֵאֵלּוּ; וְחֶזְקָתוֹ שְׁאֵינוּ מוֹחֵל, שֶׁהֶזֵּקָן הֶזֵּק קָבוּעַ. וְאִם קָנוּ מִיָּדוֹ שֶׁמָּחַל בִּנְזָקִים אֵלּוּ, אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ.

ח [ה] מִי שֶׁהִחְזִיק לַעֲשׂוֹת מְלֶאכֶת דָּם אוֹ נְבֵלוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן בִּמְקוֹמוֹ, וְיָבוֹאוּ הָעוֹרְבִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן בִּגְלַל הַדָּם וְיֹאכְלוּ, וַהֲרֵי הֶן מְצֵרִין לַחֲבֵרוֹ בְּקוֹלָם וְצִפְצוּפָם, אוֹ בַּדָּם שֶׁבְּרַגְלֵיהֶם שְׁהֶן יוֹשְׁבִין עַל הָאִילָנוֹת וּמְלַכְלְכִין פֵּרוֹתֵיהֶם--אִם הָיָה חֲבֵרוֹ קַפְּדָן אוֹ חוֹלֶה שֶׁצִּפְצוּף הַזֶּה מַזִּיקוֹ, אוֹ שֶׁהַפֵּרוֹת שֶׁלּוֹ נִפְסָדִין לוֹ בַּדָּם--חַיָּב לְבַטַּל אוֹתָהּ הַמְּלָאכָה, אוֹ יַרְחִיק עַד שֶׁלֹּא יָבוֹא הֶזֵּק מֵחֲמָתוֹ: שֶׁנֶּזֶק זֶה דּוֹמֶה לְרֵיחַ בֵּית הַכִּסֵּא וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, שְׁאֵין לוֹ חֲזָקָה.

ט וְכֵן בְּנֵי מָבוֹי אוֹ בְּנֵי חָצֵר שֶׁנַּעֲשָׂה אֶחָד מֵהֶן אֻמָּן, וְלֹא מִחוּ בּוֹ שֶׁהֲרֵי הִחְזִיק, וְהָיוּ הָעָם נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ, וְשָׁתְקוּ--לֹא הִחְזִיק בְּדָבָר זֶה, וְיֵשׁ לָהֶם בְּכָל עֵת לְעַכַּב וְלוֹמַר אֵין אָנוּ יְכוּלִין לִישַׁן מִקּוֹל הַנִּכְנָסִין וְהַיּוֹצְאִין: שֶׁזֶּה הֶזֵּק קָבוּעַ הוּא, כְּמוֹ הֶעָשָׁן וְהָאָבָק. וּכְזֶה הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים.

י [ו] מִי שֶׁהִחְזִיק בְּנֶזֶק שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲזָקָה, כְּגוֹן שֶׁפָּתַח חַלּוֹן, אוֹ הִעְבִיר אַמַּת הַמַּיִם, אוֹ לֹא הִרְחִיק מַה שֶׁרָאוּי לְהַרְחִיק, וַהֲרֵי הַמַּחְזִיק טוֹעֵן אַתָּה אָמַרְתָּ לִי לַעֲשׂוֹת, אוֹ מָחַלְתָּ לִי אַחַר שֶׁרָאִיתָ, אוֹ הֻכַּר הַנֶּזֶק וְשָׁתַקְתָּ וְלֹא מִחִיתָ בִּי, וְהַנִּזָּק אוֹמֵר עַכְשָׁו הוּא שֶׁרָאִיתִי וְלֹא יָדַעְתִּי מִקֹּדֶם, אוֹ שֶׁאָמַר כְּשֶׁרָאִיתִי מִחִיתִי בָּךְ וְאַתָּה אוֹמֵר עַתָּה אַרְחִיק אוֹ אֶסְתֹּם, וְאַתָּה מַדְחֶה אוֹתִי מִיּוֹם לְיוֹם כְּדֵי שֶׁתִּקְבַּע הֶזֵּקָךְ--בְּכָל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, עַל הַנִּזָּק לְהָבִיא רְאָיָה; וְאִם לֹא הֵבִיא, יִשָּׁבַע הַמַּזִּיק הֶסֵּת וְיִפָּטֵר.

יא [ז] הִחְזִיק בְּנֶזֶק שְׁאֵין לוֹ חֲזָקָה, כְּגוֹן עָשָׁן וּבֵית הַכִּסֵּא וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וְטָעַן הַמַּזִּיק שֶׁקָּנָה מִיָּדוֹ שֶׁלַּנִּזָּק--עַל הַמַּזִּיק לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ; וְאִם לֹא הֵבִיא, יִשָּׁבַע הַנִּזָּק הֶסֵּת שֶׁלֹּא קָנוּ מִיָּדוֹ עַל כָּךְ, וִיסַלַּק זֶה הֶזֵּקוֹ.

משנה תורה - ספר קניין - הלכות שכנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

יש לך שאלה או הערה?