משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות שכנים פרק י

משנה תורה - ספר קניין - הלכות שכנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הִלְכּוֹת שְׁכֵנִים פֵּרֶק י

א מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הָעִיר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה, וּבַחַרּוּב וּבַשִּׁקְמָה חֲמִשִּׁים אַמָּה, מִפְּנֵי נוֹאי הָעִיר. וְכָל אִילָן הַנִּמְצָא קָרוֹב לָעִיר בְּפָחוּת מִזֶּה, קוֹצְצִין אוֹתוֹ. וְאִם הָאִילָן קָדַם, נוֹתְנִין לוֹ בְּנֵי הָעִיר אֶת דָּמָיו; וְאִם הָיָה הַדָּבָר סָפֵק וְלֹא נוֹדַע אֵיזֶה מֵהֶם קָדַם, אֵין לוֹ לְבַעַל הָאִילָן דָּמִים, אֵלָא נוֹטֵל עֵצָיו, וְהוֹלֵךְ.

ב מַרְחִיקִין גֹּרֶן קְבוּעָה מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹלִיךְ הָרוּחַ הַתֶּבֶן בְּעֵת שֶׁזּוֹרֶה, וְיַזִּיק לִבְנֵי הָעִיר. וְכֵן לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם גֹּרֶן קְבוּעָה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, אֵלָא אִם כֵּן הָיָה לוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה לְכָל רוּחַ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק הַתֶּבֶן לִנְטִיעַת חֲבֵרוֹ אוֹ לְנִירוֹ.

ג מַרְחִיקִין אֶת הַנְּבֵלוֹת וְאֶת הַקְּבָרוֹת וְאֶת הַבֻּרְסְקֵי מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה. [ד] וְאֵין עוֹשִׂין בֻּרְסְקֵי אֵלָא לְמִזְרַח הָעִיר, מִפְּנֵי שֶׁרוּחַ מִזְרָחִית חַמָּה וּמְמַעֶטֶת הֶזֵּק רֵיחַ עִבּוּד הָעוֹרוֹת.

ד [ה] מִי שֶׁבָּא לַעֲשׂוֹת מִשְׁרָה שֶׁלְּפִשְׁתָּן בְּצַד יָרָק שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, שֶׁהֲרֵי מֵי הַמִּשְׁרָה נִבְלָעִין בָּאָרֶץ וְהוֹלְכִין וּמַפְסִידִין אֶת הַיָּרָק, אוֹ שֶׁנָּטַע כְּרֵשִׁין קָרוֹב מִן הַבְּצָלִים שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, שְׁהֶן מְפִיגִין טַעְמָן, אוֹ שֶׁנָּטַע חַרְדָּל בְּצַד כַּוֶּרֶת דְּבוֹרִים, שֶׁהֲרֵי הַדְּבוֹרִים אוֹכְלִין הָעַלִּין וּמַפְסִידִין הַדְּבַשׁ--בְּכָל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, אֵינוּ צָרִיךְ לְהַרְחִיק בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק; וְעַל הַנִּזָּק לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ, אִם יִרְצֶה, עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לוֹ הַנֶּזֶק: שֶׁזֶּה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ הוּא עוֹשֶׂה, וְהַנֶּזֶק בָּא לַחֲבֵרוֹ מֵאֵלָיו.

ה בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שְׁאֵינוּ מַרְחִיק, בְּשֶׁהָיָה הַנֶּזֶק בָּא מֵאֵלָיו אַחַר שֶׁיִּפְסְקוּ מַעֲשָׂיו שֶׁלַּמַּזִּיק. אֲבָל אִם הָיוּ מַעֲשָׂיו שֶׁלְּזֶה שֶׁעוֹשֶׂה בִּרְשׁוּתוֹ מַזִּיקִין אֶת חֲבֵרוֹ בְּשָׁעַת עֲשִׂיָּתוֹ, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁמַּזִּיק בְּיָדוֹ; הַא לְמַה זֶה דּוֹמֶה, לְמִי שֶׁעָמַד בִּרְשׁוּתוֹ וְיוֹרֶה חִצִּים לַחֲצַר חֲבֵרוֹ וְאָמַר בִּרְשׁוּתִי אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁמּוֹנְעִין אוֹתוֹ.

ו וְכֵן כָּל הַהַרְחָקוֹת הָאֲמוּרוֹת לְמַעְלָה בְּעִנְיָן זֶה--אִם לֹא הִרְחִיקָן, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁהִזִּיק בְּחִצָּיו. לְפִיכָּךְ צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִשְׁרָה מִן הַיָּרָק, וּכְרֵשִׁין מִן הַבְּצָלִים, וְחַרְדָּל מִן הַדְּבוֹרִים, שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים אוֹ יָתֵר מְעַט--כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה הֶזֵּק בַּיָּדַיִם; אֲבָל לְהַרְחִיק עַד שֶׁלֹּא יָבוֹא הַנֶּזֶק מֵאֵלָיו, אֵינוּ צָרִיךְ.

ז [ו] בַּעַל עֲלִיָּה שֶׁהָיָה שׁוֹפֵךְ מַיִם, וְהֶן יוֹרְדִין עַל הַדָּר בַּבַּיִת לְמַטָּה--אִם הָיְתָה שָׁם מַעְזֵבָה שֶׁהַמַּיִם כָּלִים בָּהּ בְּעֵת שְׁפִיכָה, וְאַחַר שֶׁיִּפְסֹק הָעֶלְיוֹן מִלִּשְׁפֹּךְ יִבָּלְעוּ הַמַּיִם וְיֵרְדוּ וִינַטְּפוּ עַל הַתַּחְתּוֹן--צָרִיךְ הַתַּחְתּוֹן לְתַקַּן וּלְהַרְחִיק עַצְמוֹ מִן הַנֶּזֶק; וְאִם אֵין שָׁם מַעְזֵבָה, אֵלָא כְּשֶׁיִּשְׁפֹּךְ יֵרְדוּ הַמַּיִם מִיָּד--הֲרֵי זֶה כְּמַזִּיק בְּחִצָּיו, וְהָעֶלְיוֹן מְתַקֵּן אוֹ יִמָּנַע מִלִּשְׁפֹּךְ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ח [ז] מִי שֶׁהָיָה לוֹ בּוֹר בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וּבָא חֲבֵרוֹ וְנָטַע אִילָן בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ קָרוֹב לְבוֹר חֲבֵרוֹ--אֵין בַּעַל הַבּוֹר יָכוֹל לְעַכַּב עָלָיו וְלוֹמַר לוֹ, הֲרֵי שָׁרְשֵׁי הָאִילָן נִכְנָסִים לַבּוֹר שֶׁלִּי וּמַפְסִידִין אוֹתוֹ: שֶׁזֶּה נֶזֶק הַבָּא מֵאֵלָיו הוּא לְאַחַר זְמָן, וּבְעֵת שֶׁנָּטַע אֵינוּ מַזִּיקוֹ; וּכְשֵׁם שֶׁזֶּה חוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, כָּךְ זֶה נוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ.

ט וְכֵן רְאוּבֵן שֶׁחָפַר בּוֹר, וְיָרַד וּמָצָא שָׁרְשֵׁי אִילָן שֶׁלְּשִׁמְעוֹן בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ--קוֹצֵץ וְחוֹפֵר, וְהָעֵצִים שֶׁלּוֹ. וְאִם הָיָה קָרוֹב לְאִילָן שִׁמְעוֹן בְּתוֹךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה--הַשָּׁרָשִׁים שֶׁלְּשִׁמְעוֹן, וְקוֹצְצָן וְנוֹתְנָן לוֹ. וְאִם אֵינוּ צָרִיךְ לַחְפֹּר בּוֹר, וְיָצְאוּ הַשָּׁרָשִׁים שֶׁלְּשִׁמְעוֹן לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ--הֲרֵי זֶה מַעְמִיק שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעַכַּב הַמַּחְרֵשָׁה, וְכָל שֹׁרֶשׁ שֶׁיִּמְצָא בְּתוֹךְ שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים קוֹצְצוֹ; וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמֶּא יִיבַשׁ הָאִילָן שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ הוּא חוֹפֵר.

י [ח] מִי שֶׁהָיְתָה שְׂדֵה חֲבֵרוֹ נְטוּעָה גְּפָנִים אוֹ שְׁאָר אִילָנוֹת, וּבָא הוּא לִנְטֹעַ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ גְּפָנִים בְּצַד גְּפָנִים אוֹ אִילָנוֹת בְּצַד אִילָנוֹת--צָרִיךְ לְהַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ, יַרְחִיק בֵּין גְּפָנִים לִגְפָנִים שְׁתֵּי אַמּוֹת; וּבֵין גְּפָנִים לִשְׁאָר אִילָנוֹת, אוֹ בֵּין אִילָנוֹת לְאִילָנוֹת, אַרְבַּע אַמּוֹת בְּכָל מָקוֹם. הָיָה גָּדֵר בִּנְתַּיִם, זֶה סוֹמֵךְ לַגָּדֵר וְזֶה סוֹמֵךְ לַגָּדֵר בְּכָל מָקוֹם.

יא מִי שֶׁהָיָה אִילַן חֲבֵרוֹ נוֹטֶה לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, קוֹצֵץ מְלוֹא מַרְדֵעַ עַל גַּבֵּי הַמַּחְרֵשָׁה; וּבַחַרּוּב וּבַשִּׁקְמָה--קוֹצֵץ כָּל הַנּוֹטֶה, עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַמְּצָר. וְכֵן אִם הָיָה נוֹטֶה עַל בֵּית הַשְּׁלָהִין שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, אוֹ עַל בֵּית הָאִילָן--קוֹצֵץ אֶת כָּל הַנּוֹטֶה, עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַמְּצָר.

משנה תורה - ספר קניין - הלכות שכנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

יש לך שאלה או הערה?