משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות שכנים פרק ט

משנה תורה - ספר קניין - הלכות שכנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הִלְכּוֹת שְׁכֵנִים פֵּרֶק ט

א לֹא יַחְפֹּר אָדָם בּוֹר וְלֹא שִׁיחַ וְלֹא מְעָרָה, וְלֹא יָבִיא אַמַּת הַמַּיִם, וְלֹא יַעֲשֶׂה בְּרֵכַת מַיִם לִשְׁרוֹת בָּהּ הַבְּגָדִים לְכִבּוּס, בְּצַד כּוֹתָלוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ--אֵלָא אִם כֵּן הִרְחִיק מִכּוֹתַל חֲבֵרוֹ שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים, וְיָסוּד בְּסִיד לְכוֹתַל בּוֹר זֶה, אוֹ מִקְוֵה מַיִם זֶה, אוֹ כּוֹתַל הָאַמָּה מִצַּד חֲבֵרוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבָּלְעוּ הַמַּיִם וְיַזִּיקוּ כּוֹתַל חֲבֵרוֹ.

ב מַרְחִיקִין אֶת הַגֶּפֶת וְאֶת הַזֵּבֶל וְאֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַסִּיד וְאֶת הַסְּלָעִים מִכּוֹתָלוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים, אוֹ סָד בְּסִיד. מַרְחִיקִין אֶת הַזְּרָעִים וְאֶת הַמַּחְרֵשָׁה וְאֶת הַגֻּמָּה שֶׁמִּתְקַבֵּץ בָּהּ מֵי רַגְלַיִם מִן הַכּוֹתָל שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים.

ג מַרְחִיקִין אֶת הָרֵחַיִם שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים מִן הָרֵחַיִם הַתַּחְתּוֹנָה, שְׁהֶן אַרְבָּעָה מִן הָעֶלְיוֹנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָנִיד אוֹתוֹ, אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְבַהֲלֶנּוּ בְּקוֹל הָרֵחַיִם. [ד] וּמַרְחִיקִין אֶת הַתַּנּוּר מִן הַכּוֹתָל שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים מִקַּרְקָעִיתוֹ, שְׁהֶן אַרְבָּעָה מִשְּׂפָתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵחַם הַכּוֹתָל.

ד [ה] אֶבֶן שֶׁהַכּוֹבֵס מַכֶּה הַבְּגָדִים עָלֶיהָ עַד שֶׁיִּתְלַבְּנוּ, צָרִיךְ לְהַרְחִיק אוֹתָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת מִכּוֹתָלוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ: שֶׁבְּעֵת שֶׁכּוֹבֵס עָלֶיהָ הַמַּיִם נוֹתְזִין, וּמַזִּיקִין הַכּוֹתָל.

ה [ו] לֹא יַשְׁתִּין אָדָם מַיִם בְּצַד כּוֹתָלוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, אֵלָא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּכוֹתַל לְבֵנִים. אֲבָל בְּכוֹתַל אֲבָנִים, יַרְחִיק טֶפַח; וְאִם הָיוּ הָאֲבָנִים צְחִיחַ סֶלַע, מַשְׁתִּין בְּצִדּוֹ בְּלֹא הַרְחָקָה.

ו [ז] מַרְחִיקִין אֶת הַסֻּלָּם מִן הַשּׁוֹבָךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִקְפֹּץ הַנְּמִיָּה בְּעֵת שֶׁמַּנִּיחַ הַסֻּלָּם, וְתַעֲלֶה לַשּׁוֹבָךְ וְתֹאכַל הַגּוֹזְלוֹת. [ח] וּמַרְחִיק אֶת הַכּוֹתָל מִן הַמַּזְחֵלָה שֶׁלַּחֲבֵרוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לְבַעַל הַמַּזְחֵלָה לִזְקֹף סֻלָּם וּלְתַקַּן מַזְחֵלָה שֶׁלּוֹ, הוֹאִיל וְהִחְזִיק בָּהּ.

ז [ט] רְאוּבֵן שֶׁהָיָה כּוֹתָלוֹ סָמוּךְ לְכוֹתַל שִׁמְעוֹן כְּמִין גַּם, וּבָא רְאוּבֵן לַעֲשׂוֹת כּוֹתָל שֵׁנִי כְּנֶגֶד כּוֹתַל שִׁמְעוֹן עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ הַשְּׁלוֹשָׁה כּוֹתָלִין כְּמִין בֵּית--הֲרֵי שִׁמְעוֹן מְעַכֵּב עָלָיו, עַד שֶׁיַּרְחִיק מִכְּנֶגְדּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַמָּקוֹם שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַכּוֹתָלִים רָחֵב, כְּדֵי שֶׁיָּדוּשׁוּ בּוֹ רַבִּים וְתִתְחַזַּק הָאָרֶץ.

ח בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּכוֹתַל גִּנָּה אוֹ בְּכוֹתַל חָצֵר בְּעִיר חֲדָשָׁה; אֲבָל בְּעִיר יְשָׁנָה כְּבָר נִתְחַזְּקָה, וּבוֹנֶה כְּנֶגְדוֹ בְּלֹא הַרְחָקָה. וְכֵן אִם לֹא הָיָה בְּאֹרֶךְ כּוֹתַל שִׁמְעוֹן שֶׁבּוֹנֶה כְּנֶגְדוֹ אֵלָא פָּחוּת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, בּוֹנֶה כְּנֶגְדוֹ וְאֵינוּ מַרְחִיק, וְאַף עַל פִּי שֶׁמּוֹנֵעַ הָרֶגֶל מִלְּהַלַּךְ שָׁם, שֶׁהַכּוֹתָל שְׁהוּא פָּחוּת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אֵינוּ צָרִיךְ חִזּוּק הָאָרֶץ.

ט [י] מִי שֶׁבָּא לַחְפֹּר בּוֹר בְּסוֹף שָׂדֵהוּ סָמוּךְ לִמְצָר חֲבֵרוֹ--אִם שְׂדֵה חֲבֵרוֹ אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְבוֹרוֹת, סוֹמֵךְ וְאֵינוּ יָכוֹל לְמַחוֹת בְּיָדוֹ. וְאִם יִמָּלֵךְ חֲבֵרוֹ לַחְפֹּר בּוֹר בְּצִדּוֹ--צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִכּוֹתַל הַבּוֹר שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה בֵּין חֲלַל שֵׁנִי הַבּוֹרוֹת עֹבִי שִׁשָּׁה טְפָחִים.

י הָיְתָה שְׂדֵה חֲבֵרוֹ עֲשׂוּיָה לְבוֹרוֹת--אֵינוּ סוֹמֵךְ, עַד שֶׁיַּרְחִיק מִן הַמְּצָר שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים וְיַחְפֹּר; וּכְשֶׁיָּבוֹא חֲבֵרוֹ לַחְפֹּר--יַרְחִיק גַּם הוּא שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְיַחְפֹּר.

יא הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁלִּשְׁנַיִם--לֹא יַעֲשֶׂה בַּעַל הַבַּיִת תַּנּוּר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אֵלָא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ עַל גַּבָּיו גֹּבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת; וְכֵן לֹא יַעְמִיד בַּעַל הָעֲלִיָּה תַּנּוּר, עַד שֶׁיִּהְיֶה תַּחְתָּיו מַעְזֵבָה שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים, וּבַכִּירָה טֶפַח. וְאִם תַּנּוּר שֶׁלַּנַּחְתּוֹמִים הוּא, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה תַּחְתָּיו אַרְבָּעָה טְפָחִים; וְכִירָה שֶׁלַּנַּחְתּוֹמִין, שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִרְחִיק כַּשֵּׁעוּר, אִם יָצַאת הָאֵשׁ וְהִזִּיקָה--מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיק כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ.

יב מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ חָנוּת תַּחַת אוֹצַר חֲבֵרוֹ--לֹא יַעֲשֶׂה בָּהּ לֹא נַחְתּוֹם, וְלֹא צַבָּע, וְלֹא רֶפֶת בָּקָר, וְלֹא יַכְנִיס לָהּ אַסְפַּסְתָּא וְכַיּוֹצֶא בָּהּ מִדְּבָרִים שֶׁעוֹלֶה מֵהֶם הֶבֶל חַם הַרְבֵּה: מִפְּנֵי שֶׁהַחֹם מַפְסִיד פֵּרוֹת שֶׁבָּאוֹצָר.

יג לְפִיכַּךְ אִם הָיָה אוֹצַר יַיִן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שְׁאֵין הַחֹם מַפְסִידוֹ--הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה בְּחָנוּתוֹ כָּל מְלֶאכֶת אֵשׁ; אֲבָל לֹא יַעֲשֶׂה רֶפֶת בָּקָר, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְסִיד רֵיחַ הַיַּיִן. וְאִם הֻחְזְקָה הֶחָנוּת בַּתְּחִלָּה לְרֶפֶת אוֹ לְנַחְתּוֹם וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, וְאַחַר כָּךְ רָצָה בַּעַל הָעֲלִיָּה לַעֲשׂוֹת עֲלִיָּתוֹ אוֹצָר--אֵינוּ יָכוֹל לְמַחוֹת בְּיָדוֹ.

יד [יג] כִּבַּד בַּעַל הָעֲלִיָּה וְרִבַּץ עֲלִיָּתוֹ, אוֹ שֶׁרִבָּה בַּחַלּוֹנוֹת, כְּדֵי לַעֲשׂוֹתָהּ אוֹצָר, וְקָדַם זֶה וְעָשָׂה תַּנּוּר קֹדֶם שֶׁיַּכְנִיס פֵּרוֹת לָאוֹצָר, אוֹ שֶׁהִתְחִיל לֶאֱצֹר שֻׁמְשְׁמִין אוֹ רִמּוֹנִים אוֹ תְּמָרִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וְקָדַם זֶה וְעָשָׂה הַתַּנּוּר קֹדֶם שֶׁיֶּאֱצֹר הַחִטִּין, אוֹ שֶׁעָשָׂה בַּעַל הֶחָנוּת מְחִילָה עַל גַּבָּהּ לְהַבְדִּיל בֵּין הֶחָנוּת וּבֵין הָאוֹצָר--בְּכָל אֵלּוּ בַּעַל הָאוֹצָר מְעַכֵּב עָלָיו; וְאִם עָבַר, וְעָשָׂה תַּנּוּר וְכַיּוֹצֶא בּוֹ--אֵין בַּעַל הָאוֹצָר יָכוֹל לְהָסִיר הַתַּנּוּר בְּכָל אֵלּוּ.

משנה תורה - ספר קניין - הלכות שכנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

יש לך שאלה או הערה?