משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות שכנים פרק ח

משנה תורה - ספר קניין - הלכות שכנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הִלְכּוֹת שְׁכֵנִים פֵּרֶק ח

א הַמְּבַקֵּשׁ לְהוֹצִיא זִיז מִכּוֹתָלוֹ עַל אַוֵּיר חֲצַר חֲבֵרוֹ כָּל שְׁהוּא--בַּעַל הֶחָצֵר מְעַכֵּב עָלָיו, שֶׁהֲרֵי מַזִּיקוֹ בִּרְאִיָּה בְּעֵת שֶׁתּוֹלֶה בּוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. הוֹצִיא אֶת הַזִּיז, וְלֹא מִחָה בּוֹ לְאַלְתַּר בַּעַל הֶחָצֵר--הֲרֵי הִחְזִיק בַּעַל הַזִּיז.

ב הָיָה בַּזִּיז טֶפַח, הִחְזִיק בְּאַוֵּיר הֶחָצֵר כְּנֶגְדוֹ; וְאִם רָצָה בַּעַל הֶחָצֵר לִבְנוֹת תַּחַת הַזִּיז, וּלְבַטַּל תַּשְׁמִישׁוֹ--בָּעַל הַזִּיז מְעַכֵּב עָלָיו. וְאִם אֵין בַּזִּיז טֶפַח, לֹא הִחְזִיק בְּאַוֵּיר הֶחָצֵר; וּבְכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה בַּעַל הֶחָצֵר לִבְנוֹת תַּחְתָּיו, וּלְבַטַּל תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁלַּזִּיז--אֵין בַּעַל הַזִּיז יָכוֹל לְעַכַּב עָלָיו.

ג הָיָה הַזִּיז שֶׁהוֹצִיא רָחְבּוֹ טֶפַח, וּמָשׁוּךְ בְּאַוֵּיר חֲצֵרוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים, וְלֹא מִחָה בּוֹ--הִחְזִיק בְּאַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה. וְאִם רָצָה לְהַרְחִיב אֶת הַזִּיז, עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה אַרְבָּעָה טְפָחִים עַל אַרְבָּעָה טְפָחִים--הֲרֵי זֶה מַרְחִיב; וְאֵין בַּעַל הֶחָצֵר יָכוֹל לִבְנוֹת בְּאַוֵּיר חֲצֵרוֹ תַּחַת הַזִּיז כֻּלּוֹ, אֵלָא אִם כֵּן הִנִּיחַ לוֹ תַּחְתָּיו גֹּבַהּ אַוֵּיר עֲשָׂרָה טְפָחִים כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּמַּשׁ בַּזִּיז.

ד הַמַּעְמִיד סֻלָּם קָטָן שְׁאֵין לוֹ אַרְבָּעָה חֲוָקִין בְּצַד כּוֹתָלוֹ בְּתוֹךְ חֲצַר חֲבֵרוֹ, אוֹ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ--לֹא הִחְזִיק בְּנֶזֶק זֶה; וְכָל זְמָן שֶׁיִּרְצֶה בַּעַל הֶחָצֵר--בּוֹנֶה בְּצַד הַסֻּלָּם, וּמְבַטֵּל תַּשְׁמִישׁוֹ. וְאִם הָיָה סֻלָּם גָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה חֲוָקִין אוֹ יָתֵר, הִחְזִיק; וְאִם בָּא לִבְנוֹת וּלְבַטְּלוֹ--בַּעַל הַסֻּלָּם מְעַכֵּב עָלָיו, עַד שֶׁיַּרְחִיק כַּשֵּׁעוּר: שֶׁהֲרֵי מָחַל לוֹ לְהַעְמִיד סֻלָּם גָּדוֹל.

ה לְפִיכָּךְ כְּשֶׁיָּבוֹא בַּעַל הַגָּג לְהַעְמִיד סֻלָּם גָּדוֹל--בַּעַל הֶחָצֵר יָכוֹל לְמַחוֹת בּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְזִיק עָלָיו; אֲבָל אִם הִעְמִיד קָטָן--אֵינוּ יָכוֹל לְמָנְעוֹ, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ אֵין עָלֶיךָ הֶפְסֵד בְּזֶה: כָּל זְמָן שֶׁתִּרְצֶה, תְּבַטְּלוֹ.

ו [ה] הָרוֹצֶה לְהוֹצִיא צִנּוֹר עַל חֲצַר חֲבֵרוֹ כְּדֵי שֶׁיְּקַלַּח שָׁם הַמַּיִם, אוֹ שֶׁעָשָׂה מַזְחֵלָה עַל כּוֹתָלוֹ שֶׁהֲרֵי הַמַּיִם נִזְחָלִין וְיוֹרְדִין לַחֲצַר חֲבֵרוֹ--בַּעַל הֶחָצֵר מְעַכֵּב עָלָיו; וְאִם לֹא מִחָה בּוֹ, הִחְזִיק זֶה בַּצִּנּוֹר.

ז רָצָה אַחַר כָּךְ בַּעַל הַגָּג לִסְתֹּם הַצִּנּוֹר, בַּעַל הֶחָצֵר מְעַכֵּב עָלָיו: שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהִחְזִיק בַּעַל הַגָּג לִשְׁפֹּךְ מֵימָיו לַחֲצַר חֲבֵרוֹ, כָּךְ הִחְזִיק בַּעַל הֶחָצֵר שֶׁיִּהְיוּ מֵימֵי גַּגּוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ בָּאִין אֶצְלוֹ לִרְשׁוּתוֹ.

ח רָצָה בַּעַל הַגָּג לַעְקֹר הַצִּנּוֹר מִצַּד זֶה, וּלְהַחְזִירוֹ לְצַד אַחֵר, אוֹ שֶׁהָיָה אָרוֹךְ, וְרָצָה לְקַצְּרוֹ--אֵין בַּעַל הֶחָצֵר יָכוֹל לְעַכַּב עָלָיו: שֶׁלֹּא הִחְזִיק אֵלָא בְּמֵימֵי הַגָּג, וַהֲרֵי הֶם בָּאִים לוֹ מִכָּל מָקוֹם.

ט וְכֵן אִם רָצָה בַּעַל הֶחָצֵר לִבְנוֹת תַּחַת הַצִּנּוֹר, אֵין בַּעַל הַגָּג יָכוֹל לְעַכַּב עָלָיו: שְׁאֵין הַצִּנּוֹר עָשׂוּי לְתַשְׁמִישׁ כַּזִּיז, כְּדֵי שֶׁיַּחְזִיק בְּאַוֵּיר חָצֵר; וְאֵינוּ עָשׂוּי אֵלָא לְקִלּוּחַ הַמַּיִם.

י [ו] מִי שֶׁהוֹרִיד מֵי גַּגּוֹ עַל חֲצַר חֲבֵרוֹ, וְלֹא מִחָה בּוֹ, וְהִחְזִיק בְּדָבָר זֶה--אִם הָיוּ הַמַּיִם מְנַטְּפִין, וְרָצָה לְקַבְּצָם לְמָקוֹם אֶחָד וְלַעֲשׂוֹתָם צִנּוֹר--עוֹשֶׂה; וְכֵן אִם הָיוּ מִמָּקוֹם אֶחָד, וְחִלְּקָן עַל רֹחַב הַכּוֹתָל, וְהִחְזִירָן נוֹטְפִין--עוֹשֶׂה; וְאַפִלּוּ לִבְנוֹת עַל גַּגּוֹ כְּמִין צְרִיף, עַד שֶׁיֵּרְדוּ הַמַּיִם בִּמְהֵרָה לַחֲצַר חֲבֵרוֹ--בּוֹנֶה: שֶׁהֲרֵי הֻחְזְקוּ מֵימָיו שֶׁלְּזֶה לֵירַד לַחֲצַר חֲבֵרוֹ.

יא [ז] כּוֹתָל שֶׁבֵּין רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן--אִם הָיוּ שֻׁתָּפִין בּוֹ, שְׁנֵיהֶם מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ: זֶה חוֹפֵר מִצַּד זֶה וּמַכְנִיס קוֹרוֹתָיו כָּל שְׁהֶן, וְזֶה חוֹפֵר מִצַּד הָאַחֵר וּמַכְנִיס קוֹרוֹתָיו. הָיָה הַכּוֹתָל שֶׁלִּרְאוּבֵן לְבַדּוֹ, אֵין שִׁמְעוֹן יָכוֹל לְהִשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ. חָפַר שִׁמְעוֹן בְּכוֹתָל זֶה וְהִכְנִיס בּוֹ קוֹרָה אַחַת, וְשָׁתַק רְאוּבֵן וְלֹא מִחָה בּוֹ--הִחְזִיק בִּמְקוֹם הַקּוֹרָה; אַפִלּוּ הָיְתָה קְטַנָּה, וְרָצָה שִׁמְעוֹן לְהַחְלִיפָהּ בְּקוֹרָה גְּדוֹלָה אוֹ עָבָה--מַחְלִיף.

יב הָיְתָה הַקּוֹרָה קוֹרַת סֻכַּת עֲרַאי--כָּל שְׁלוֹשִׁים יוֹם, לֹא הִחְזִיק, שֶׁהֲרֵי רְאוּבֵן אוֹמֵר לוֹ לֹא מָחַלְתִּי וְהִנַּחְתִּיךָ, אֵלָא מִפְּנֵי שְׁהִיא עֲרַאי. לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם--הִחְזִיק, שְׁאֵין זֶה עֲרַאי. וְאִם סֻכַּת הֶחָג הִיא--כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, לֹא הִחְזִיק; לְאַחַר שִׁבְעָה, הִחְזִיק. וְאִם חִבַּר רֹאשׁ הַקּוֹרָה בַּכּוֹתָל בְּטִיט, מִיָּד הִחְזִיק: וְהוּא, שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁרְאוּבֵן סִיַּע עִמּוֹ אוֹ רָאָה וְלֹא מִחָה.

יג [ח] מִי שֶׁהִחְזִיק בְּכוֹתָל זֶה בְּקוֹרָה אַחַת--אֵינוּ יָכוֹל לְהַכְנִיס בּוֹ קוֹרָה שְׁנִיָּה, שֶׁהֲרֵי לֹא מָחַל לוֹ אֵלָא עַל אַחַת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהוֹדָה שְׁאֵין הַכּוֹתָל הַזֶּה שֶׁלּוֹ, אֵלָא חֲבֵרוֹ מָחַל לוֹ עַל הַכְנָסַת קוֹרָה זוֹ. אֲבָל אִם טָעַן שֶׁכּוֹתָל זֶה, שֻׁתָּף אֲנִי בּוֹ, הוֹאִיל וְהִשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ בְּקוֹרָה אַחַת, נֶאֱמָן; וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֻלָּן, אַחַר שֶׁיִּשָּׁבַע הֶסֵּת שְׁהוּא שֻׁתָּף בְּכָל הַכּוֹתָל.

יד [ט] הָיוּ קוֹרוֹתָיו שֶׁלִּרְאוּבֵן בְּתוֹךְ הַכּוֹתָל, וּמִצַּד שִׁמְעוֹן מְקוֹמוֹת חֲפוּרִין לְהַכְנִיס בָּהֶן רָאשֵׁי הַקּוֹרוֹת--לֹא הִחְזִיק שִׁמְעוֹן לְהַכְנִיס בָּהֶן קוֹרוֹת, וְאֵינוּ יָכוֹל לִטְעֹן שְׁהוּא שֻׁתָּף בּוֹ: שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ בּוֹ תַּשְׁמִישׁ. וְיָכוֹל רְאוּבֵן לִטְעֹן שֶׁאֲנִי חָפַרְתִּי מְקוֹמוֹת אֵלּוּ מִצִּדָּךְ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים עַד שֶׁתִּקְנֶה מִמֶּנִּי אוֹ שֶׁתְּבַקַּשׁ מִמֶּנִּי וְאֶמְחֹל לָךְ--תַּכְנִיס הַקּוֹרוֹת בְּלֹא חֲפִירָה בַּכּוֹתָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְמַטְמַט כּוֹתָלִי בְּעֵת חֲפִירָה.

משנה תורה - ספר קניין - הלכות שכנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

יש לך שאלה או הערה?