משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות שכנים פרק ו

משנה תורה - ספר קניין - הלכות שכנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הִלְכּוֹת שְׁכֵנִים פֵּרֶק ו

א כּוֹפין בְּנֵי הָעִיר זֶה אֶת זֶה לַעֲשׂוֹת חוֹמָה דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ לָעִיר, וְלִבְנוֹת לָהֶן בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְלִקְנוֹת סֵפֶר תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים כְּדֵי שֶׁיִּקְרָא בָּהֶן כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה לִקְרוֹת מִן הַצִּבּוּר.

ב מִי שֶׁלָּקַח עִיר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כּוֹפין אוֹתוֹ בֵּית דִּין לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ מִשּׁוֹם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכוֹפִין בְּנֵי בִּקְעָה זֶה אֶת זֶה לַעֲשׂוֹת בֵּינֵיהֶם חָרִיץ וּבֶן חָרִיץ.

ג מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָצֵר בְּעִיר אַחֶרֶת, בְּנֵי הָעִיר מְשַׁעְבְּדִין אוֹתוֹ לַחְפֹּר עִמָּהֶם בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת וְאַמַּת הַמַּיִם; אֲבָל בִּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים, אֵין מְשַׁעְבְּדִין אוֹתוֹ. וְאִם הָיָה שָׁרוּי עִמָּהֶם בְּאוֹתָהּ הָעִיר, מְשַׁעְבְּדִין אוֹתוֹ עַל הַכֹּל.

ד כִּשְׁהֶן גּוֹבִין מֵאַנְשֵׁי הָעִיר לִבְנוֹת הַחוֹמָה, גּוֹבִין לְפִי קְרִיבַת הַבָּתִּים מִן הַחוֹמָה: כָּל הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה, נוֹתֵן יָתֵר. [ה] וְכָל הַדָּר בָּעִיר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אוֹ שֶׁקָּנָה בָּהּ בֵּית דִּירָה--נוֹתֵן עִם בְּנֵי הָעִיר בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִין לְתִקּוּן הַחוֹמָה וְהַדְּלָתוֹת וּשְׂכַר הַפָּרָשִׁין הַשּׁוֹמְרִין אֶת הַמְּדִינָה, וְכָל כַּיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ מִדְּבָרִים שֶׁשּׁוֹמְרִין אֶת הָעִיר.

ה [ו] כָּל הַדְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמִירַת הָעִיר--לוֹקְחִין מִכָּל אַנְשֵׁי הָעִיר, וְאַפִלּוּ מִן הַיְּתוֹמִים: חוּץ מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, לְפִי שְׁאֵין תַּלְמִידִי הַחֲכָמִים צְרִיכִין שְׁמִירָה--הַתּוֹרָה שׁוֹמַרְתָּן. אֲבָל לְתִקּוּן הַדְּרָכִים וְהָרְחוֹבוֹת, אַפִלּוּ מִן הַחֲכָמִים. וְאִם כָּל הָעָם יוֹצְאִין וּמְתַקְּנִין בְּעַצְמָן--לֹא יֵצְאוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עִמָּהֶן, שְׁאֵין דֶּרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לְהִזְדַּלְזַל בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ.

ו [ז] הָיוּ חוֹפְרִין נָהָר לְהָבִיא בּוֹ מַיִם לַמְּדִינָה--גּוֹבִין אַף מִן הַיְּתוֹמִים, שֶׁזּוֹ זְכוּת לָהֶם כְּדֵי שֶׁיַּשְׁקוּ מִמֶּנּוּ שְׂדוֹתֵיהֶם וְכַרְמֵיהֶם; לְפִיכָּךְ אִם אֵרַע לָהֶם דָּבָר, וְלֹא בָאוּ הַמַּיִם, הוֹאִיל וְלֹא נִהְנוּ הַיְּתוֹמִים, מַחְזִירִין לָהֶם כָּל מַה שֶׁנִּלְקַח מֵהֶן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ז [ח] כּוֹפין בְּנֵי מָבוֹי זֶה אֶת זֶה שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב בֵּינֵיהֶן לֹא חַיָּט, וְלֹא בֻּרְסִי, וְלֹא אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֻמָּנִיּוֹת. הָיָה שָׁם בַּמָּבוֹי אֶחָד מִבְּנֵי הַמָּבוֹי אֻמָּן, וְלֹא מִחוּ בּוֹ, אוֹ שֶׁהָיְתָה שָׁם מֶרְחֵץ אוֹ חָנוּת אוֹ רֵחַיִם, וּבָא חֲבֵרוֹ וְעָשָׂה מֶרְחֵץ אַחֶרֶת בְּצִדּוֹ אוֹ טָחוֹן אַחֶרֶת--אֵינוּ יָכוֹל לְמָנְעוֹ מִפָּנָיו וְלוֹמַר לוֹ אַתָּה פּוֹסֵק חַיַּי. וְאַפִלּוּ הָיָה מִבְּנֵי מָבוֹי אַחֵר--אֵינָן יְכוּלִין לְמָנְעוֹ, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אוֹתָהּ אֻמָּנוּת.

ח אֲבָל גֵּר מִמְּדִינָה אַחֶרֶת שֶׁבָּא לַעֲשׂוֹת חָנוּת בְּצַד חָנוּתוֹ שֶׁלְּזֶה, אוֹ מֶרְחֵץ בְּצַד מֶרְחֵץ שֶׁלְּזֶה--יֵשׁ לָהֶן לְמָנְעוֹ. וְאִם הָיָה נוֹתֵן עִמָּהֶם מְנָת הַמֶּלֶךְ, אֵינוּ יָכוֹל לְמָנְעוֹ.

ט רוֹכְלִין הַמַּחְזִירִין בָּעֲיָרוֹת, אֵין בְּנֵי הָעֲיָרוֹת יְכוּלִין לְעַכְּבָן, שֶׁתַּקָּנַת עֶזְרָא הִיא שֶׁיִּהְיוּ מַחְזִירִין, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַבְּשָׂמִים מְצוּיִין לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אֵינָן קוֹבְעִין מָקוֹם וְיוֹשְׁבִין בּוֹ, אֵלָא מִדַּעַת בְּנֵי הָעִיר; וְאִם תַּלְמִיד חֲכָמִים הוּא, קוֹבֵעַ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.

י הַסּוֹחֲרִים שֶׁמְּבִיאִין סְחוֹרָתָם לִמְכֹּר בְּתוֹךְ הָעֲיָרוֹת, בְּנֵי הָעִיר מְעַכְּבִין עֲלֵיהֶם. וְאִם מָכְרוּ בְּיוֹם הַשּׁוּק בִּלְבָד, אֵין מוֹנְעִין אוֹתָם: וְהוּא, שֶׁיִּמְכְּרוּ בַּשּׁוּק; אֲבָל לֹא יַחְזְרוּ עַל הַפְּתָחִים, אַפִלּוּ בְּיוֹם הַשּׁוּק. וְאִם יֵשׁ לָהֶן מַלְוָה בָּעִיר--מוֹכְרִין כְּדֵי פַּרְנָסָתָם, אַפִלּוּ בְּלֹא יוֹם הַשּׁוּק, עַד שֶׁיִּפְרְעוּ אֶת חוֹבָן, וְיֵלְכוּ לָהֶן.

יא אֶחָד מִבְּנֵי מָבוֹי שְׁאֵינוּ מְפֻלָּשׁ שֶׁבִּקַּשׁ לֵעָשׂוֹת רוֹפֵא, אֻמָּן, אוֹ גַּרָּדִי, אוֹ מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁלַּגּוֹיִים--בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁמַּרְבֶּה עֲלֵיהֶם הַנִּכְנָסִין וְהַיּוֹצְאִין. וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּיִת בַּחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין--לֹא יַשְׂכִּירֶנּוּ לֹא לְרוֹפֵא, וְלֹא לְאֻמָּן, וְלֹא לְגַרָּדִי, וְלֹא לְסוֹפֵר יְהוּדִי שֶׁכּוֹתֵב הַשְּׁטָרוֹת, וְלֹא לִמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁלַּגּוֹיִים.

יב חָנוּת שֶׁבֶּחָצֵר, יְכוּלִין הַשְּׁכֵנִים לְמַחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ, אֵין אָנוּ יְכוּלִין לִישַׁן מִקּוֹל הַנִּכְנָסִים וְהַיּוֹצְאִין, אֵלָא עוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ בְּחָנוּתוֹ וּמוֹכֵר בַּשּׁוּק. אֲבָל אֵינָן יְכוּלִין לְמַחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ, אֵין אָנוּ יְכוּלִין לִישַׁן מִקּוֹל הַפַּטִּישׁ אוֹ מִקּוֹל הָרֵחַיִם, שֶׁהֲרֵי הִחְזִיק לַעֲשׂוֹת כֵּן.

יג וְכֵן יֵשׁ לוֹ לְלַמַּד תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל תּוֹרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְאֵין הַשֻּׁתָּפִין יְכוּלִין לְמַחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ, אֵין אָנוּ יְכוּלִין לִישַׁן מִקּוֹל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רִבָּן.

יד [יג] מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוֹר לִפְנִים מִבֵּיתוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ--נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין, וְיוֹצֶא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם יוֹצְאִין; וְאֵינוּ מַכְנִיס בְּהֶמְתּוֹ וּמַשְׁקֶה מִבּוֹרוֹ, אֵלָא מְמַלֵּא וּמַשְׁקֶה מִבַּחוּץ. וּשְׁנֵיהֶם עוֹשִׂין פּוֹתַחַת עַל הַבּוֹר--בַּעַל הַבּוֹר, כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת מֵימָיו, וּבַעַל חָצֵר, מִשּׁוֹם חֲשַׁד אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִכָּנֵס לְשָׁם אֵלָא מִדַּעְתּוֹ.

טו [יד] מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גִּנָּה לִפְנִים מִגִּנָּתוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ--נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין, וְיוֹצֶא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם יוֹצְאִין. וְאֵין מַכְנִיס לְתוֹכָהּ תַּגָּרִים, וְלֹא יִכָּנֵס מִתּוֹכָהּ לְשָׂדֶה אַחֶרֶת. וְהַחִיצוֹן זוֹרֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ.

טז הִחְזִירוּ אֶת הַדֶּרֶךְ מִן הַצַּד מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם--הֲרֵי זֶה נִכְנָס בְּשָׁעָה שְׁהוּא רוֹצֶה, וְיוֹצֶא בְּשָׁעָה שְׁהוּא רוֹצֶה; וּמַכְנִיס לְתוֹכָהּ תַּגָּרִים, וְלֹא יִכָּנֵס מִתּוֹכָהּ לְשָׂדֶה אַחֶרֶת. וְכָל אֶחָד מֵהֶן יֵשׁ לוֹ לְעַכַּב עַל חֲבֵרוֹ בִּזְרִיעַת הַדֶּרֶךְ שֶׁנָּתְנוּ מִן הַצַּד.

משנה תורה - ספר קניין - הלכות שכנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

יש לך שאלה או הערה?