משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות שכנים פרק ב

משנה תורה - ספר קניין - הלכות שכנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הִלְכּוֹת שְׁכֵנִים פֵּרֶק ב

א חַצְרוֹת הַכְּפָרִים, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד בּוֹנֶה לוֹ בַּיִת וְנִמְצֵאת הֶחָצֵר שֶׁבֵּין הַבָּתִּים מְשֻׁתֶּפֶת לְכָל בְּנֵי הַבָּתִּים--הֲרֵי יֵשׁ לְכָל פֶּתַח וּפֶתַח אַרְבַּע אַמּוֹת לְפָנָיו, בְּרֹחַב כָּל הַפֶּתַח. וְהַנִּשְׁאָר מִן הֶחָצֵר--אִם יֵשׁ בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל שֻׁתָּף וְשֻׁתָּף, חוֹלְקִין אוֹתָהּ; וְאִם לָאו, אֵין חוֹלְקִין אוֹתָהּ, שֶׁכָּל חָצֵר שְׁאֵין בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת, אֵינָהּ קְרוּיָה חָצֵר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ב כֵּיצַד: הָיוּ שְׁנֵי שֻׁתָּפִין, לְזֶה שְׁנֵי בָּתִּים וּלְזֶה בַּיִת אֶחָד--זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי בָּתִּים, מוֹדְדִין לוֹ מִן הֶחָצֵר אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל בַּיִת וּבַיִת עַל רֹחַב הַפֶּתַח, אַפִלּוּ הָיָה עֶשֶׂר אַמּוֹת; וְזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּיִת אֶחָד, נוֹתְנִין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּרֹחַב פִּתְחוֹ לִפְנֵי פִּתְחוֹ. וְהַנִּשְׁאָר מִן הֶחָצֵר--אִם יֵשׁ בּוֹ שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְזֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת וּלְזֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת, חוּץ מִשֶּׁלַּפְּתָחִים--יֵשׁ בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה, וְחוֹלְקִין; פָּחוּת מִזֶּה, אֵין בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה.

ג [ב] בַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּתָחִים רַבִּים מִכָּל רוּחוֹתָיו, יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל רוּחַ; וְאִם יֵחַד לוֹ פֶּתַח, אֵין לוֹ אֵלָא אַרְבַּע אַמּוֹת כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ.

ד [ג] אַכְסַדְרָה--אִם אִפְשָׁר לוֹ לְהִכָּנֵס לְתוֹכָהּ בְּמַשָּׂאוֹ, אֵין לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת; וְאִם לָאו, יֵשׁ לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת: שֶׁלֹּא אָמְרוּ שֶׁיֵּשׁ לְכָל פֶּתַח אַרְבַּע אַמּוֹת, אֵלָא כְּדֵי לִפְרֹק מַשָּׂאוֹ שָׁם.

ה [ד] בֵּית שַׁעַר אוֹ מַרְפֶּסֶת, יֵשׁ לָהֶם אַרְבַּע אַמּוֹת; הָיוּ חֲמִשָּׁה בָּתִּים פְּתוּחִים לַמַּרְפֶּסֶת, וְהַמַּרְפֶּסֶת פְּתוּחָה לֶחָצֵר--אֵין לָהּ אֵלָא אַרְבַּע אַמּוֹת.

ו [ה] לוּל שֶׁלְּתֻרְנְגוֹלִים, אֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת. [ו] בַּיִת--חֶצְיוֹ מְקֹרֶה וְחֶצְיוֹ אֵינוּ מְקֹרֶה, בֵּין שֶׁקֵּרוּיוֹ לִפְנִים אוֹ כְּלַפֵּי חוּץ--אֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת. [ז] בַּיִת סָתוּם, יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת; פָּרַץ אֶת פְּצִימָיו, אֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת.

ז [ח] בַּיִת שְׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת, אֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת בֶּחָצֵר; אֵלָא אִם יֵשׁ בְּכָל הֶחָצֵר אַרְבַּע אַמּוֹת לְזֶה, וְאַרְבַּע אַמּוֹת לְזֶה עַד פֶּתַח הַבַּיִת הַזֶּה--חוֹלְקִין. וְהַזֵּבֶל שֶׁלֶּחָצֵר, מִתְחַלֵּק לְפִי הַפְּתָחִים; אֲבָל הָאַכְסַנְיָה שֶׁלַּמֶּלֶךְ, לְפִי בְּנֵי אָדָם.

ח [ט] הַשֻּׁתָּפִין שֶׁרָצוּ לַחְלֹק דָּבָר שְׁאֵין בּוֹ דִּין חֲלֻקָּה, אַף עַל פִּי שְׁהֶן מַפְסִידִין אֶת שְׁמוֹ--חוֹלְקִין. וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ--אַף עַל פִּי שֶׁרָצוּ, לֹא יַחְלֹקוּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּכֶרֶךְ אֶחָד; אֲבָל בִּשְׁתֵּי כְּרִיכוֹת--אִם רָצוּ לַחְלֹק, חוֹלְקִין.

ט [י] מְקוֹם שְׁאֵין בּוֹ דִּין חֲלֻקָּה, שֶׁרָצוּ הַשֻּׁתָּפִין לְחָלְקוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדָם שֶׁרָצוּ, כָּל אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ: שֶׁזֶּה קִנְיַן דְּבָרִים הוּא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל אִם קָנוּ מִיָּדָם שֶׁזֶּה רָצָה בְּרוּחַ פְּלוֹנִית, וְזֶה רָצָה בְּרוּחַ פְּלוֹנִית--אֵינָן יְכוּלִים לַחְזֹר. וְכֵן אִם הָלַךְ זֶה בְּעַצְמוֹ וְהִחְזִיק בְּחֶלְקוֹ, וְזֶה בְּעַצְמוֹ וְהִחְזִיק בְּחֶלְקוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָנוּ מִיָּדָם, אֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לַחְזֹר בַּחֲבֵרוֹ.

י [יא] הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ, וְעָשׂוּ בֵּינֵיהֶם גּוֹרָל--כֵּיוָן שֶׁעָלָה הַגּוֹרָל לְאֶחָד מֵהֶן, קָנוּ כֻּלָּן: בַּהֲנָיָה שֶׁנַּעֲשָׂת לָהֶם שֶׁשָּׁמְעוּ זֶה מִזֶּה לַדָּבָר שֶׁהִסְכִּימוּ עָלָיו, גָּמַר כָּל אֶחָד מֵהֶן וּמַקְנֶה לַחֲבֵרוֹ.

יא [יב] הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ, הֲרֵי הֶן כְּלָקוֹחוֹת זֶה מִזֶּה; וְאֵין לָהֶם דֶּרֶךְ זֶה עַל זֶה, וְלֹא סֻלָּמוֹת זֶה עַל זֶה, וְלֹא חַלּוֹנוֹת זֶה עַל זֶה, וְלֹא אַמַּת הַמַּיִם זֶה עַל זֶה: שֶׁכֵּיוָן שֶׁחָלְקוּ, לֹא נִשְׁאַר לְאַחַד מֵהֶן זְכוּת בְּחֵלֶק חֲבֵרוֹ.

יב לְפִיכָּךְ יֵשׁ לוֹ לוֹמַר לְאֶחָיו, כְּשֶׁהָיְתָה הַשָּׂדֶה הַזֹּאת כֻּלָּהּ לְאֶחָד, הָיָה מַעְבִיר בָּהּ אַמַּת הַמַּיִם הַזֹּאת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם; אֲבָל עַתָּה שֶׁנַּעֲשֶׂה זֶה חֶלְקִי, יֵשׁ לִי לְהָסִיר אַמַּת הַמַּיִם מֵעָלַי. וְכֵן סוֹתֵם הַחַלּוֹן הַמַּשְׁקִיף עַל חֶלְקוֹ, וּבוֹנֶה בְּצַד הַסֻּלָּם, אַף עַל פִּי שְׁהוּא מְבַטֵּל אֶת תַּשְׁמִישׁוֹ.

יג וְהוּא הַדִּין בִּשְׁנַיִם שֶׁקָּנוּ שָׂדֶה מֵאֶחָד, וְחָלְקוּ--לֹא נִשְׁאַר לְאַחַד מֵהֶם זְכוּת בְּחֵלֶק חֲבֵרוֹ, וּמַפְסִיק אַמַּת הַמַּיִם מֵחֶלְקוֹ, וְסוֹתֵם הַחַלּוֹנוֹת. [יג] אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁקָּנוּ שָׂדֶה מִשְּׁנֵי אַחִים, אוֹ מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים--אֵין לְאֶחָד מֵהֶם לְהַפְסִיק אַמַּת הַמַּיִם, וְלֹא לְשַׁנּוֹת דָּבָר מִן הַנְּזָקִים שֶׁהִחְזִיקוּ בָּהֶן הַמּוֹכְרִין.

יד חֲצַר הַשֻּׁתָּפִין שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה, אוֹ שֶׁחֲלָקוּהָ בִּרְצוֹנָם אַף עַל פִּי שְׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה--יֵשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶן לָכֹף אֶת חֲבֵרוֹ לִבְנוֹת הַכּוֹתָל בָּאֶמְצָע, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֶה חֲבֵרוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ: שֶׁהֶזֵּק רְאִיָּה, הֶזֵּק הוּא; וְאֵין לוֹ חֲזָקָה בֶּחָצֵר, אֵלָא אַף עַל פִּי שֶׁעָמְדוּ כָּךְ שָׁנִים רַבּוֹת בְּלֹא מְחִצָּה, כּוֹפֵהוּ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה.

טו רֹחַב מְקוֹם הַכּוֹתָל, מִשֶּׁלִּשְׁנֵיהֶם. וְכַמָּה יִהְיֶה רָחְבּוֹ, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה, וְאַפִלּוּ נָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בֵּינֵיהֶם בְּקָנִים וּבְהַוְצִין, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהּ אַוֵּיר שֶׁיִּסְתַּכַּל בּוֹ וְיִרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ.

טז כַּמָּה גֹּבַהּ הַכּוֹתָל, אֵין פָּחוּת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת; וְכֵן בְּגִנָּה, כּוֹפֵהוּ לְהַבְדִּיל גִּנָּתוֹ מִגִּנַּת חֲבֵרוֹ בִּמְחִצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. אֲבָל בְּבִקְעָה, אֵין צָרִיךְ לְהַבְדִּיל בִּקְעָתוֹ מִבִּקְעַת חֲבֵרוֹ אֵלָא בִּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ.

יז רָצָה לְהַבְדִּיל בִּקְעָתוֹ מִבִּקְעַת חֲבֵרוֹ--כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וּבוֹנֶה, וְעוֹשֶׂה חֲזִית כְּמוֹ אַמָּה בְּסִיד מִבַּחוּץ, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁהַכּוֹתָל שֶׁלּוֹ; לְפִיכָּךְ אִם נָפַל הַכּוֹתָל, הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁלּוֹ. וְאִם עָשׂוּ מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם--בּוֹנִים הַכּוֹתָל בָּאֶמְצָע, וְעוֹשִׂין חֲזִית מִכָּאן וּמִכָּאן; לְפִיכָּךְ אִם נָפַל הַכּוֹתָל, הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁלִּשְׁנֵיהֶן.

יח [יז] הַמּוֹכֵר גִּנָּה לַחֲבֵרוֹ סְתָם, וְהָיְתָה מְעֹרֶבֶת עִם גִּנּוֹת אֲחֵרוֹת--כּוֹפִין אֶת הַלּוֹקֵחַ לִבְנוֹת אֶת הַכּוֹתָל בֵּינֵיהֶם, וְאַפִלּוּ בִּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדֹּר בַּגִּנּוֹת. אֲבָל אִם מָכַר בִּקְעָה סְתָם--אֵין מְחַיְּבִים אוֹתוֹ לִגְדֹּר, אֵלָא בִּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ.

יט [יח] מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִבְנוֹת הַכּוֹתָלִים הַמַּבְדִּילִין בַּחֲצֵרוֹת אוֹ בַּגִּנּוֹת בָּאֲבָנִים שְׁאֵינָן גָּזִית, זֶה נוֹתֵן שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים וְזֶה נוֹתֵן שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים; בַּגָּזִית, זֶה נוֹתֵן טִפְחַיִם וּמֶחְצָה וְזֶה נוֹתֵן טִפְחַיִם וּמֶחְצָה; בַּכָּפִיסִין, זֶה נוֹתֵן טִפְחַיִם וְזֶה נוֹתֵן טִפְחַיִם; בִּלְבֵנִים, זֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחְצָה וְזֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחְצָה. וְכָל הַשֵּׁעוּרִין הָאֵלּוּ, עֹבִי הַכּוֹתָל עִם הַסִּיד.

כ וְהוֹאִיל וּמְקוֹם הַכּוֹתָל מִשֶּׁלִּשְׁנֵיהֶם--אִם נָפַל הַכּוֹתָל, הֲרֵי הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁלִּשְׁנֵיהֶם. וְאַפִלּוּ נָפַל לִרְשׁוּת אֶחָד מֵהֶן, אוֹ שֶׁפִּנָּה אֶחָד מֵהֶן אֶת כָּל הָאֲבָנִים לִרְשׁוּתוֹ, וְטָעַן שֶׁמָּכַר לוֹ חֲבֵרוֹ חֶלְקוֹ, אוֹ נְתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה--אֵינוּ נֶאֱמָן; אֵלָא הֲרֵי הֶן בִּרְשׁוּת שְׁנֵיהֶם, עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה.

משנה תורה - ספר קניין - הלכות שכנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

יש לך שאלה או הערה?