משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות זכייה ומתנה פרק יב

משנה תורה - ספר קניין - הלכות זכייה ומתנה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

הִלְכּוֹת זְכִיָּה וּמַתָּנָה פֵּרֶק יב

א שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר בְּנִי פְּלוֹנִי יִירָשֵׁנִי--הֲרֵי זֶה יוֹרֵשׁ אוֹתוֹ לְבַדּוֹ, וְלֹא יִירְשׁוּ שְׁאָר הַבָּנִים. וְכֵן אִם אָמַר עַל בַּת בֵּין הַבָּנוֹת, אוֹ אָח בֵּין הָאַחִין, אוֹ שְׁאָר הַיּוֹרְשִׁים--דְּבָרָיו קַיָּמִין. [ב] אֲבָל הַבָּרִיא, אֵין דְּבָרָיו קַיָּמִין.

ב [ג] שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר נְכָסַי לִפְלוֹנִי, וְאַחֲרָיו לִפְלוֹנִי--אֵין לַשֵּׁנִי אֵלָא מַה שֶׁשִּׁיַּר רִאשׁוֹן. [ד] וְאִם הָיָה הָרִאשׁוֹן רָאוּי לְיָרְשׁוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָיָה בֶּן מִכְּלַל הַבָּנִים--אֵין לַשֵּׁנִי כְּלוּם: שֶׁכָּל לְשׁוֹן מַתָּנָה לַיּוֹרֵשׁ, הֲרֵי הִיא כִּלְשׁוֹן יְרֻשָּׁה; וִירֻשָּׁה--אֵין לָהּ הֶפְסֵק, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי.

ג [ה] אֲבָל הַבָּרִיא שֶׁנָּתַן מַתְּנַת בָּרִיא עַל דֶּרֶךְ זוֹ, וְכָתַב לְזֶה נְכָסַי לָךְ וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי--אֵין לַשֵּׁנִי אֵלָא מַה שֶׁשִּׁיַּר רִאשׁוֹן, בֵּין שֶׁהָיָה הָרִאשׁוֹן רָאוּי לְיָרְשׁוֹ בֵּין שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לְיָרְשׁוֹ.

ד [ו] שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר נְכָסַי לָךְ וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי, וְהָיָה הָרִאשׁוֹן רָאוּי לְיָרְשׁוֹ, וּפֵרַשׁ וְאָמַר לֹא מִשּׁוֹם יְרֻשָּׁה אֲנִי נוֹתֵן לָךְ שְׁאֵין לָהּ הֶפְסֵק, אֵלָא בְּמַתָּנָה וַהֲרֵי הִפְסַקְתִּיהָ--הַשֵּׁנִי קוֹנֶה מַה שֶׁשִּׁיַּר הָרִאשׁוֹן. לְפִיכָּךְ אִם נָתַן הַמָּעוֹת עַל יְדֵי שָׁלִישׁ, אוֹ שֶׁאָמַר תְּנוּ לְבָנַי שֶׁקֶל בְּכָל שַׁבָּת וְלֹא מִשּׁוֹם יְרֻשָּׁה אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם, וְהַנִּשְׁאָר מִן הַנְּכָסִים אַחַר מוֹתָם יִהְיֶה לִפְלוֹנִי--אֵין נוֹתְנִין לָהֶם אֵלָא שֶׁקֶל, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מְסַפֵּק לָהֶם.

ה [ז] נְכָסַי לִפְלוֹנִי, וְאַחֲרָיו לִפְלוֹנִי--מֵת רִאשׁוֹן, קָנָה שֵׁנִי; מֵת שֵׁנִי, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלְּיוֹרְשֵׁי הַשֵּׁנִי; מֵת הַשֵּׁנִי בְּחַיֵּי הָרִאשׁוֹן, הֲרֵי הַנְּכָסִים שֶׁלְּיוֹרְשֵׁי הָרִאשׁוֹן.

ו [ח] אַף עַל פִּי שְׁאֵין לַשֵּׁנִי אֵלָא מַה שֶׁשִּׁיַּר הָרִאשׁוֹן, אָסוּר לָרִאשׁוֹן לִמְכֹּר וְלִתֵּן גּוּפָן, אֵלָא אוֹכֵל הַפֵּרוֹת, עַד שֶׁיָּמוּת וְיִזְכֶּה הַשֵּׁנִי. [ט] וְאִם עָבַר הָרִאשׁוֹן וּמָכַר וְנָתַן בְּמַתָּנָה, אֵין הַשֵּׁנִי מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת, שְׁאֵין לַשֵּׁנִי לֹא מִן הַגּוּף וְלֹא מִן הַפֵּרוֹת, אֵלָא הַנִּשְׁאָר. וְכָל הַמַּשִּׂיא עֵצָה לָרִאשׁוֹן לִמְכֹּר, נִקְרָא רָשָׁע. וְאַפִלּוּ הָיָה בָּהֶן עֲבָדִים, וְהוֹצִיאָן הָרִאשׁוֹן לְחֵרוּת, אוֹ כֵּלִים, וַעֲשָׂאָן תַּכְרִיךְ לַמֵּת--מַעֲשָׂיו קַיָּמִין.

ז [י] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁמָּכַר הָרִאשׁוֹן אוֹ נָתַן מַתָּנָה לַאֲחֵרִים. אֲבָל אִם מְכָרָן הָרִאשׁוֹן אוֹ נְתָנָן בְּמַתָּנָה לִבְנוֹ אוֹ לְאֶחָד מִיּוֹרְשָׁיו, לֹא עָשָׂה כְּלוּם. וְכֵן אִם נְתָנָן בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע, אַפִלּוּ לַאֲחֵרִים--לֹא עָשָׂה כְּלוּם: שְׁאֵין מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע קוֹנָה, אֵלָא לְאַחַר מִיתָה, וּכְשֶׁיָּמוּת, יִקְנֶה הַשֵּׁנִי.

ח [יא] הָיָה חוֹב עַל הָרִאשׁוֹן, אוֹ כְּתֻבַּת אִשָּׁה, וּבָאוּ לְבֵית דִּין לְהִפָּרַע מִנְּכָסִים אֵלּוּ--אַף עַל פִּי שֶׁהָרִאשׁוֹן קַיָּם--אֵין בֵּית דִּין מַגְבִּין אוֹתָן מִגּוּף הַנְּכָסִים, אֵלָא מִן הַפֵּרוֹת בִּלְבָד שָׁמִין לָהֶם.

ט מֵת הָרִאשׁוֹן, וּבָא בַּעַל חוֹבוֹ וְאִשְׁתּוֹ לִגְבּוֹת מִנְּכָסִים אֵלּוּ--אֵין מַגְבִּין לָהֶם כְּלוּם: אַפִלּוּ עֲשָׂאָן הַפּוֹתִיקֵי אוֹ שֶׁיֵּחֲדָן לְאִשְׁתּוֹ בִּכְתֻבָּתָהּ--אֵינָן גּוֹבִין מִנְּכָסִים אֵלּוּ כְּלוּם, אֵלָא הֲרֵי הֶן שֶׁלַּשֵּׁנִי.

י [יב] שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר לְאִשָּׁה פְּנוּיָה, נְכָסַי לִיךְ וְאַחֲרַיִךְ לִפְלוֹנִי, וְעָמְדָה וְנִשֵּׂאת--בַּעַל לוֹקֵחַ הוּא, וְאֵין הַשֵּׁנִי מוֹצִיא מִיַּד הַבַּעַל. הָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ כְּשֶׁנֶּאֱמַר לָהּ וְאַחֲרַיִךְ לִפְלוֹנִי--הַשֵּׁנִי מוֹצִיא מִיַּד הַבַּעַל, שֶׁכֵּיוָן שֶׁזָּכָת בַּנְּכָסִים עַל תְּנָאי זֶה כִּשְׁהִיא נְשׂוּאָה, נִמְצָא כְּאִלּוּ אָמַר לָהּ בַּפֵּרוּשׁ אַחֲרַיִךְ יִקְנֶה פְּלוֹנִי, לֹא הַבַּעַל.

יא לְפִיכָּךְ אִם מָכְרָה נְכָסִים אֵלּוּ כִּשְׁהִיא תַּחַת בַּעְלָהּ, וּמֵתָה תַּחַת בַּעְלָהּ--יַעַמְדוּ נְכָסִים בְּיַד הַלּוֹקֵחַ: שְׁאִם יוֹצִיא בַּעַל מִיַּד לוֹקֵחַ, מִפְּנֵי שֶׁמָּכְרָה כִּשְׁהִיא נְשׂוּאָה, הֲרֵי הַשֵּׁנִי מוֹצִיא מִיַּד הַבַּעַל, וְהַלּוֹקֵחַ חוֹזֵר וּמוֹצִיא מִיַּד הַשֵּׁנִי--שֶׁהֲרֵי מָכְרָה לוֹ, וְאֵין לוֹ אֵלָא מַה שֶׁשִּׁיַּר; וְאֵין בִּשְׁלָשְׁתָּן מִי שֶׁהוֹצִיא מָמוֹן אֵלָא הַלּוֹקֵחַ, וּלְפִיכָּךְ תַּעֲמֹד בְּיָדוֹ.

יב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר נְכָסַי לְאִמִּי, וְאַחֲרֶיהָ לְיוֹרְשַׁי, וְהָיְתָה לוֹ בַּת נְשׂוּאָה, וּמֵתָה הַבַּת בְּחַיֵּי הַבַּעַל וּבְחַיֵּי אֵם אָבִיהָ, וְאַחַר כָּךְ מֵתָה הַזְּקֵנָה; וְאָמְרוּ חֲכָמִים, אֵין הַבַּעַל יוֹרֵשׁ אוֹתָן הַנְּכָסִים, מִפְּנֵי שְׁהֶן רְאוּיִין לְאִשְׁתּוֹ, וְלֹא זָכָת בָּהֶן הָאִשָּׁה אֵלָא אַחַר שֶׁמֵּתָה. אֲבָל אִלּוּ הִנִּיחָה הַבַּת בֵּן אוֹ בַּת--הָיוּ יוֹרְשִׁין הַנְּכָסִים, שֶׁמַּשְׁמַע יוֹרְשָׁיו וְאַפִלּוּ יוֹרְשֵׁי יוֹרְשָׁיו. וְאִלּוּ אָמַר וּכְשֶׁתָּמוּת הַזְּקֵנָה--הֲרֵי הֶן לְבִתִּי מֵעַכְשָׁו, הָיָה הַבַּעַל יוֹרֵשׁ אוֹתָן אַחַר מִיתַת אִשְׁתּוֹ.

יג הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לִבְנוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ--הֲרֵי הַגּוּף שֶׁלְּבֵן מִזְּמָן הַשְּׁטָר, וְהַפֵּרוֹת לָאָב עַד שֶׁיָּמוּת. לְפִיכָּךְ הָאָב אֵינוּ יָכוֹל לִמְכֹּר, מִפְּנֵי שְׁהֶן נְתוּנִין לַבֵּן; וְהַבֵּן אֵינוּ יָכוֹל לִמְכֹּר, מִפְּנֵי שְׁהֶן בִּרְשׁוּת הָאָב.

יד מֵת הָאָב, וְהִנִּיחַ פֵּרוֹת מְחֻבָּרִין לַקַּרְקָע--הֲרֵי הֶן שֶׁלַּבֵּן, מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁלָּאָדָם קְרוֹבָה אֵצֶל בְּנוֹ. הָיוּ תְּלוּשִׁין, אוֹ שֶׁהִגִּיעוּ לְהִבָּצֵר--הֲרֵי הֶן שֶׁלַּיּוֹרְשִׁין.

טו עָבַר הָאָב וּמָכַר--מְכוּרִין, עַד שֶׁיָּמוּת. וּכְשֶׁיָּמוּת הָאָב, מוֹצִיא הַבֵּן מִיַּד הַלּוֹקֵחַ, וְאִם הָיוּ שָׁם פֵּרוֹת מְחֻבָּרִין, שָׁמִין אוֹתָם לַלּוֹקֵחַ וְנוֹתֵן הַבֵּן דְּמֵיהֶם; הָיוּ תְּלוּשִׁין, אוֹ שֶׁהִגִּיעוּ לְהִבָּצֵר--הֲרֵי הֶן שֶׁלַּלּוֹקֵחַ.

טז עָבַר הַבֵּן וּמָכַר--אֵין לַלּוֹקֵחַ כְּלוּם, עַד שֶׁיָּמוּת הָאָב. מָכַר הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב, וּמֵת הַבֵּן וְאַחַר כָּךְ מֵת הָאָב--כְּשֶׁיָּמוּת הָאָב, יִקְנֶה הַלּוֹקֵחַ: שְׁאֵין לָאָב אֵלָא פֵּרוֹת, וְקִנְיַן פֵּרוֹת אֵינוּ כְּקִנְיַן הַגּוּף.

יז [יד] מַתְּנַת בָּרִיא שֶׁכָּתוּב בָּהּ מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה--הֲרֵי הִיא כְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע, שְׁאֵינָהּ קוֹנָה אֵלָא לְאַחַר מִיתָה: שֶׁמַּשְׁמַע דְּבָרִים אֵלּוּ--שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּנָה הַגּוּף מֵהַיּוֹם, אֵינוּ זוֹכֶה בּוֹ וְאוֹכֵל פֵּרוֹת אֵלָא לְאַחַר מִיתָה.

יח [טו] שְׁטָר מַתָּנָה שֶׁכָּתוּב בּוֹ שֶׁיִּקְנֶה פְּלוֹנִי שָׂדֶה פְּלוֹנִית לְאַחַר מִיתָה, בֵּין שֶׁהָיָה בִּשְׁטָר קִנְיָן בֵּין שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ קִנְיָן--כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב בּוֹ זְמָן וּבִזְמָן זֶה חַי הָיָה, הַזְּמָן מוֹכִיחַ שֶׁמֵּחַיִּים הִקְנָה לוֹ; וְאֵינוּ זוֹכֶה אֵלָא לְאַחַר מִיתָה--שֶׁאִלּוּ הָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהַקְנוֹת לוֹ בִּשְׁטָר זֶה לְאַחַר מִיתָה, שְׁאֵין שְׁטָר לְאַחַר מִיתָה--לֹא הָיָה כּוֹתֵב בּוֹ זְמָן.

יט לְפִיכָּךְ אַף עַל פִּי שְׁאֵין כָּתוּב בּוֹ מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה, קוֹנֶה לְאַחַר מִיתָה. וְזֶה שֶׁכּוֹתְבִין בְּכָל הַמַּתָּנוֹת וְהַמִּמְכָּרוֹת מֵעַכְשָׁו, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בַּשְּׁטָר הַזְּמָן--לְהַרְוִיחַ הַדָּבָר כּוֹתְבִין כֵּן, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ צָרִיךְ.

כ [טז] בָּרִיא שֶׁנָּתַן מַתָּנָה, וְכָתַב בַּשְּׁטָר בַּחַיִּים וּבַמָּוֶת--הֲרֵי זוֹ מַתָּנָה גְּמוּרָה מֵחַיִּים, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב בָּהּ בַּחַיִּים; וְזֶה שֶׁכָּתַב וּבַמָּוֶת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וּכְמוֹ נוֹאי שְׁטָר הוּא זֶה.

כא [יז] הַצַּדִּיקִים הַגְּמוּרִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, לֹא יְקַבְּלוּ מַתָּנָה מֵאָדָם; אֵלָא בּוֹטְחִים בַּה' בָּרוּךְ שְׁמוֹ, לֹא בַּנְּדִיבִים; וַהֲרֵי נֶאֱמָר "וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה" (משלי טו,כז).

משנה תורה - ספר קניין - הלכות זכייה ומתנה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

יש לך שאלה או הערה?