משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות זכייה ומתנה פרק יא

משנה תורה - ספר קניין - הלכות זכייה ומתנה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

הִלְכּוֹת זְכִיָּה וּמַתָּנָה פֵּרֶק יא

א שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר נְכָסִים אֵלּוּ לְבָנַי, אֵין הַבָּנוֹת בַּכְּלָל. הָיָה לוֹ בֵּן אֶחָד וּבַת אַחַת, אוֹ בֵּן וּבֶן הַבֵּן--אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לְבָנַי שְׁהוּא לְשׁוֹן רַבִּים, אֵין נוֹתְנִין אֵלָא לִבְנוֹ: שֶׁהַבֵּן הָאֶחָד נִקְרָא בָּנִים.

ב שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר נְכָסַי לְטוֹבִיָּה, וּמֵת, וּבָא אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ טוֹבִיָּה, וְאָמַר אֲנִי הוּא--נוֹטְלָן. וְאִם הֻחְזַק שְׁמוֹ רָב טוֹבִיָּה, אֵינוּ נוֹטְלָן; וְאִם הָיָה שְׁכִיב מְרַע גַּס בּוֹ, וְקוֹרֶא אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ--נוֹטְלָן.

ג בָּאוּ שְׁנַיִם לִתְבֹּעַ, וְכָל אֶחָד מֵהֶן מֻחְזָק שְׁמוֹ טוֹבִיָּה--אִם הָיָה אֶחָד תַּלְמִיד חֲכָמִים, תַּלְמִיד חֲכָמִים קוֹדֵם; אֵין בָּהֶן תַּלְמִיד חֲכָמִים, וְהָיָה אֶחָד מֵהֶן שָׁכֵן אוֹ קָרוֹב--הוּא קוֹדֵם; הָיָה אֶחָד שָׁכֵן וְאֶחָד קָרוֹב, הַשָּׁכֵן קוֹדֵם. שְׁנֵיהֶם קְרוֹבִים אוֹ שְׁנֵיהֶם שְׁכֵנִים אוֹ שְׁנֵיהֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, יַעֲשׂוּ הַדַּיָּנִין כְּמוֹ שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶם: כָּל מִי שֶׁדַּעְתָּן נוֹטָה שֶׁעַל זֶה אָמַר, נוֹתְנִין לוֹ. וְכֵן אִם הָיוּ רַבִּים.

ד שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר נְכָסַי לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי--חוֹלְקִין בְּשׁוֹוֶה, אַפִלּוּ הֶן מֵאָה. [ה] אָמַר נְכָסַי לִפְלוֹנִי וּלְבָנַי--פְּלוֹנִי נוֹטֵל מֶחְצָה, וְכָל בָּנָיו מֶחְצָה. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ נְכָסַי לִיךְ וּלְבָנַיִךְ; וְאָמְרוּ חֲכָמִים תִּטֹּל הִיא מֶחְצָה, וְכָל הַבָּנִים מֶחְצָה. [ו] אָמַר לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּבְנֵי פְּלוֹנִי--נוֹטְלִין בְּנֵי פְּלוֹנִי מֶחְצָה, וְהַשְּׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים מֶחְצָה.

ה [ז] שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר יַחְלֹק פְּלוֹנִי בִּנְכָסַי, יִטֹּל מֶחְצָה. תְּנוּ חֵלֶק לִפְלוֹנִי בִּנְכָסַי, יִטֹּל אֶחָד מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר; וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה יִטֹּל רְבִיעַ הַנְּכָסִים.

ו [ח] שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר תְּנוּ חֵלֶק לִפְלוֹנִי בְּבוֹר הַיַּיִן שֶׁיֵּשׁ לִי, יִטֹּל רְבִיעַ הַיַּיִן. אָמַר תְּנוּ לוֹ בּוֹ חֵלֶק בֶּחָבִית, הֲרֵי מִעַט וְיִטֹּל שְׁמִין הַיַּיִן. אָמַר תְּנוּ לוֹ בּוֹ חֵלֶק לַקְּדֵרָה, נוֹטֵל חֵלֶק מִשְּׁנֵים עָשָׂר מִן הַיַּיִן. אָמַר תְּנוּ לוֹ בּוֹ חֵלֶק לַטָּפִיחַ, נוֹטֵל חֵלֶק מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר מִן הַיַּיִן שֶׁבַּבּוֹר, שֶׁהֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁלְּחֵלֶק מוּעָט נִתְכַּוַּן. [ט] וְאֵין גּוֹמְרִין מִן הַשֵּׁעוּרִין הָאֵלּוּ לְדִין אַחֵר.

ז [י] שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר תִּטֹּל אִשְׁתִּי כְּאֶחָד מִן הַבָּנִים, נוֹטֶלֶת כְּאֶחָד מִבָּנָיו; וְאִם נֻלְּדוּ לוֹ בָּנִים אַחַר הַצַּוָּאָה--מִצְטָרְפִין עִם אֵלּוּ שֶׁהָיוּ בְּשָׁעַת הַצַּוָּאָה, וְנוֹטֶלֶת חֵלֶק עִם כֻּלָּן.

ח כֵּיצַד: הָיוּ שְׁלוֹשָׁה בָּנִים בְּשָׁעַת הַצַּוָּאָה, וּלְאַחַר מִכָּאן נֻלְּדוּ לוֹ שְׁנַיִם--נוֹטֶלֶת חֵלֶק כְּאֶחָד מִן הַחֲמִשָּׁה, שְׁהוּא שְׁתוּת כָּל הַמָּמוֹן. [יא] וְאֵינָהּ נוֹטֶלֶת עִמָּהֶם אֵלָא בַּנְּכָסִים שֶׁהָיוּ לוֹ בְּשָׁעַת הַצַּוָּאָה; אֲבָל נְכָסִים שֶׁבָּאוּ לוֹ אַחַר הַצַּוָּאָה, אֵין לָהּ בָּהֶן חֵלֶק: שְׁאֵין אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שְׁאֵינוּ בִּרְשׁוּתוֹ.

ט [יב] שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר מִטַּלְטְלִין שֶׁלִּי לִפְלוֹנִי--נוֹטֵל כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ, אֲבָל לֹא חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן; אָמַר כָּל מִטַּלְטְלִין שֶׁלִּי, נוֹטֵל הַכֹּל. [יג] וְהָעֲבָדִים בִּכְלַל הַמִּטַּלְטְלִין; אֲבָל לֹא רֵחַיִם הַתַּחְתּוֹנָה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ, שֶׁהֲרֵי הִיא מְחֻבֶּרֶת בָּאָרֶץ.

י [יד] אָמַר כָּל הַמִּטַּלְטֵל, נוֹטֵל אַף הָרֵחַיִם הַתַּחְתּוֹנָה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ.

יא [טו] שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר נְכָסַי לִפְלוֹנִי--נוֹטֵל כָּל הַמִּטַּלְטְלִין וְכָל הַקַּרְקָעוֹת, וְהַבְּגָדִים וְהָעֲבָדִים וְהַבְּהֵמָה וְהָעוֹפוֹת, וְהַתְּפִלִּין עִם שְׁאָר סְפָרִים: הַכֹּל בִּכְלַל נְכָסִים. אֲבָל סֵפֶר תּוֹרָה, יֵשׁ בּוֹ סְפֵק אִם הוּא בִּכְלַל נְכָסִים אוֹ אֵינוּ; לְפִיכָּךְ אִם תְּפָסוֹ, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ.

יב [טז] שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי בְּנִי בְּכוֹרִי בָּרָאוּי לוֹ--נוֹטְלָן, וְנוֹטֵל בְּכוֹרָתוֹ. [יז] אָמַר בִּבְכוֹרָתוֹ, יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה: רָצָה חֵלֶק בְּכוֹרָה, נוֹטֵל; רָצָה מָאתַיִם זוּז, נוֹטֵל. [יח] וְכֵן אִם אָמַר תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִית אִשְׁתִּי בָּרָאוּי לָהּ--נוֹטְלַתָּן, וְנוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ. וְאִם אָמַר בִּכְתֻבָּתָהּ, יָדָהּ עַל הָעֶלְיוֹנָה. [יט] אָמַר תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי בַּעַל חוֹבִי בָּרָאוּי לוֹ--נוֹטְלָן, וְנוֹטֵל חוֹבוֹ. אָמַר בְּחוֹבוֹ, אֵין לוֹ אֵלָא חוֹבוֹ.

יג [כ] שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר תְּנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז לִפְלוֹנִי, וְיִשָּׂא בִּתִּי--הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנָּתַן לוֹ שְׁתֵּי מַתָּנוֹת: כָּל אֵיזֶה שֶׁיִּרְצֶה מֵהֶן, יִקַּח; לְפִיכָּךְ אִם רָצָה לִקַּח הַמָּעוֹת, וְלֹא יִשָּׂא הַבַּת--יִקַּח. אֲבָל אִם אָמַר יִקַּח בִּתִּי וּתְנוּ לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז--הֲרֵי זֶה תְּנָאי, וְלֹא יִזְכֶּה בַּמָּעוֹת עַד שֶׁיִּקַּח הַבַּת.

יד [כא] שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר תְּנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז לְבִתִּי בִּכְתֻבָּתָהּ, אוֹ לִכְתֻבָּתָהּ--אִם דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי הָעִיר לְהוֹסִיף בְּשׁוּמַת הַנְּדוּנְיָה, וְלִכְתֹּב שׁוֹוֶה מָנֶה בְּמָאתַיִם--אֵינָהּ נוֹטֶלֶת אֵלָא מָאתַיִם: שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז סְתָם, אֵלָא לִכְתֻבָּתָהּ; כְּלוֹמַר, תְּנוּ לָהּ מַה שֶׁתִּהְיֶה שׁוּמָתוֹ בִּכְתֻבָּתָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז.

טו [כב] אָמַר תְּנוּ נְדוּנְיָה לְבִתִּי כָּךְ וְכָּךְ בְּגָדִים, וְכָּךְ וְכָּךְ כֵּלִים, וְזָלוּ הַבְּגָדִים וְהַכֵּלִים אַחַר כֵּן--הָרֵוַח לַיְּתוֹמִים, וְנוֹתְנִין לָהּ כְּשַׁעַר הַזּוֹל. וְכֵן אִם אָמַר תְּנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז דְּמֵי הַיַּיִן לְבִתִּי, וְהוֹקִיר הַיַּיִן--הָרֵוַח לַיְּתוֹמִים, וְנוֹתְנִין לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז בִּלְבָד.

טז מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹצֶא בְּקֻלָּר, וְאָמַר תְּנוּ לִפְלוֹנִי אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז מִיֵּין מָקוֹם פְּלוֹנִי. וְאָמְרוּ חֲכָמִים יִטֹּל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז מִדְּמֵי אוֹתוֹ הַיַּיִן, שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן זֶה לִתֵּן לוֹ מִן הַיַּיִן מִשְׁקַל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז, וְלֹא נִתְכַּוַּן אֵלָא לַדָּמִים; וְזֶה שֶׁיֵּחֲדָן בַּיַּיִן, לְיַפּוֹת אֶת כּוֹחוֹ.

יז וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁמֵּת וְאָמַר הַדֶּקֶל לְבִתִּי, וְהִנִּיחַ שְׁנֵי חֲצָיֵי דֶּקֶל; וְאָמְרוּ חֲכָמִים תִּטֹּל הַשֵּׁנִי חֲצָיִים, שֶׁלְּזֶה נִתְכַּוַּן וְהֶם שֶׁקָּרָא דֶּקֶל.

יח וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר תְּנוּ לִפְלוֹנִי בַּיִת הַמַּחְזִיק מֵאָה כַּדִּין, וְנִמְצָא הַבַּיִת שֶׁיֵּשׁ לְזֶה הַמְּצַוֶּה מַחְזִיק מֵאָה וְעֶשְׂרִים. וְאָמְרוּ חֲכָמִים זָכָה בְּבַיִת זֶה, שֶׁהַדְּבָרִים מַרְאִין שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְזֶה הָיְתָה: שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן, בְּעַיִן יָפָה נוֹתֵן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ.

יט [כג] שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר תְּנוּ לְבָנַי שֶׁקֶל בְּכָל שַׁבָּת, אוֹ שֶׁאָמַר אַל תִּתְּנוּ לָהֶם אֵלָא שֶׁקֶל, וְנִמְצָא שְׁאֵין מַסְפִּיק לָהֶם אֵלָא סֶלַע בְּכָל שַׁבָּת--נוֹתְנִים לָהֶם כָּל צָרְכָּן: שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן זֶה לְהַרְעִיב אֶת בָּנָיו, אֵלָא לְזָרַז אוֹתָם, שֶׁלֹּא יַרְוִיחוּ בַּהוֹצָאָה יָתֵר מִדַּי.

כ [כד] שְׁכִיב מְרַע שֶׁצִּוָּה וְאָמַר אַל יִסְפְּדוּהוּ, אֵין סוֹפְדִין אוֹתוֹ. אַל תִּקְבְּרוּהוּ מִנְּכָסָיו--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁיָּחוֹס עַל מְמוֹן בָּנָיו, וְיַפִּיל עַצְמוֹ עַל הַצִּבּוּר, שֶׁאָסוּר לְהַנִּיחוֹ בְּלֹא קְבוּרָה; אֵלָא כּוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִׁין לְקָבְרוֹ מִנְּכָסָיו.

משנה תורה - ספר קניין - הלכות זכייה ומתנה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

יש לך שאלה או הערה?