משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות מכירה פרק יט

משנה תורה - ספר קניין - הלכות מכירה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

הִלְכּוֹת מְכִירָה פֵּרֶק יט

א אָסוּר לַמּוֹכֵר לִמְכֹּר לַחֲבֵרוֹ קַרְקָע אוֹ מִטַּלְטְלִין שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן עֲסֵקִין וְיֵשׁ בָּהֶן דִּין, עַד שֶׁיּוֹדִיעוֹ: שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָאַחְרָיוּת עָלָיו, אֵין אָדָם רוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן מָעוֹתָיו, וְיֵרֵד לַדִּין וְיִהְיֶה נִתְבָּע מֵאֲחֵרִים.

ב הַמּוֹכֵר קַרְקָע לַחֲבֵרוֹ, וְאַחַר שֶׁקְּנָיָהּ הַלּוֹקֵחַ בְּאֶחָד מִן הַדְּרָכִים שֶׁקּוֹנִין בָּהֶן, קֹדֶם שֶׁיִּשְׁתַּמַּשׁ בָּהּ, יָצְאוּ עָלֶיהָ מְעַרְעֲרִין--הֲרֵי זֶה יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ: שְׁאֵין לָךְ מוּם גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִהְנָה בּוֹ וּבָאוּ הַתּוֹבְעִין. לְפִיכָּךְ יִבְטַל הַמֶּקָּח, וְיַחְזִיר הַמּוֹכֵר אֶת הַדָּמִים וְיַעֲשֶׂה דִּין עִם הַמְּעַרְעֲרִין.

ג וְאִם נִשְׁתַּמַּשׁ בָּהּ הַלּוֹקֵחַ כָּל שְׁהוּא, וְאַפִלּוּ דָּשׁ הַמְּצָר שֶׁלָּהּ וְעֵרְבוֹ עִם הָאָרֶץ--אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ, אֵלָא עוֹשֶׂה דִּין עִם הַמְּעַרְעֲרִין; וְאִם הוֹצִיאוּהָ מִיָּדוֹ בַּדִּין, יַחְזֹר עַל הַמּוֹכֵר כְּדִין כָּל הַנִּטְרָפִין.

ד [ג] כָּל הַמּוֹכֵר קַרְקָע אוֹ עֶבֶד אוֹ שְׁאָר מִטַּלְטְלִין, הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָן. כֵּיצַד: אִם הוֹצִיאוּ הַמֶּקָּח מִיַּד הַלּוֹקֵחַ מֵחֲמַת הַמּוֹכֵר--חוֹזֵר הַלּוֹקֵחַ וְנוֹטֵל כָּל הַדָּמִים שֶׁנָּתַן מִן הַמּוֹכֵר, שֶׁהֲרֵי נִלְקַח הַמֶּקָּח מֵחֲמָתוֹ.

ה כָּךְ הוּא הַדִּין בְּכָל מִמְכָּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵרַשׁ הַלּוֹקֵחַ דָּבָר זֶה אֵלָא קָנָה סְתָם. אַפִלּוּ מָכַר הַקַּרְקָע בַּשְּׁטָר, וְלֹא הִזְכִּיר בּוֹ הָאַחְרָיוּת--הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָהּ: שֶׁהָאַחְרָיוּת שֶׁלֹּא הֻזְכְּרָה, טְעוּת סוֹפֵר הִיא.

ו [ד] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהוֹצִיאוּ הַמֶּקָּח מִיַּד הַלּוֹקֵחַ בֵּית דִּין שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן שֶׁהָיָה הַמֶּקָּח מִטַּלְטְלִין וְהָיוּ גְּנוּבִין אוֹ גְּזוּלִין, אוֹ שֶׁהָיְתָה הַקַּרְקָע גְּזוּלָה, אוֹ שֶׁבָּא בַּעַל חוֹב שֶׁלַּמּוֹכֵר וּטְרָפָהּ מִיַּד הַלּוֹקֵחַ; וְהַכֹּל בְּבֵית דִּין שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל.

ז אֲבָל אִם הַגּוֹי הוּא שֶׁהוֹצִיא הַמֶּקָּח מִיַּד הַלּוֹקֵחַ--בֵּין בְּדִין הַמֶּלֶךְ, בֵּין בְּעַרְכָּיוֹת שֶׁלָּהֶן--אֵין הַמּוֹכֵר חַיָּב בְּאַחְרָיוּתוֹ; וְאַף עַל פִּי שֶׁהַגּוֹי טוֹעֵן שֶׁהַמּוֹכֵר גָּנַב חֵפֶץ זֶה אוֹ גְּזָלוֹ מִמֶּנּוּ, וְהֵבִיא עֵדֵי גּוֹיִים עַל כָּךְ--אֵין הַמּוֹכֵר חַיָּב כְּלוּם: שֶׁזֶּה אֹנֶס הוּא, וְאֵין הַמּוֹכֵר חַיָּב בְּאַחְרָיוּת הָאֹנֶס.

ח [ה] הַמּוֹכֵר קַרְקָע לַחֲבֵרוֹ, וְהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁכָּל אֹנֶס שֶׁיִּוָּלֵד בְּקַרְקָע זוֹ יִהְיֶה חַיָּב לְשַׁלַּם--אַפִלּוּ בָּא גּוֹי וּגְזָלָהּ מֵחֲמַת הַמּוֹכֵר, חַיָּב לְשַׁלַּם. אֲבָל אִם נִפְסַק הַנָּהָר שֶׁהָיָה מַשְׁקֶה אוֹתָהּ, אוֹ שֶׁחָזַר הַנָּהָר לַעֲבֹר בְּתוֹכָהּ וְנַעֲשָׂת בְּרֵכָה, אוֹ שֶׁבָּאָה זְוָעָה וְהִשְׁחִיתָה אוֹתָהּ--הֲרֵי זֶה פָּטוּר: שֶׁאֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן אֹנֶס שְׁאֵינוּ מָצוּי הוּא, וְלֹא עָלָה עַל לֵב הַמּוֹכֵר דָּבָר זֶה הַפֶּלֶא בָּעֵת שֶׁהִתְנָה; וְכָל אֹנֶס שְׁאֵינוּ מָצוּי, אֵינוּ בִּכְלַל תְּנָאי זֶה.

ט [ו] וְהוּא הַדִּין לְכָל תְּנָאי שֶׁבְּמָמוֹן, שֶׁאוֹמְדִין דַּעַת הַמַּתְנֶה, וְאֵין כּוֹלְלִין בְּאוֹתוֹ הַתְּנָאי אֵלָא הַדְּבָרִים הַיְּדוּעִין שֶׁבִּגְלָלָן הָיָה הַתְּנָאי, וְהֶם שֶׁהָיוּ בְּדַעַת הַמַּתְנֶה בְּעֵת שֶׁהִתְנָה.

י [ז] מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׂכַר מַלָּחִים לְהַעְבִיר שֻׁמְשְׁמִין לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְהִתְנָה עִמָּהֶם שְׁהֶן חַיָּבִין בְּכָל אֹנֶס שֶׁיֵּארַע לָהֶם עַד שֶׁיַּגִּיעוּ הַשֻּׁמְשְׁמִין לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְנִפְסַק הַנָּהָר שֶׁהָיוּ מוֹלִיכִין בּוֹ; וְאָמְרוּ חֲכָמִים זֶה אֹנֶס שְׁאֵינוּ מָצוּי, וְאֵין חַיָּבִין לְהוֹלִיךְ שֻׁמְשְׁמִין אֵלּוּ עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה עַד אוֹתוֹ הַמָּקוֹם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יא [ח] הַמּוֹכֵר קַרְקָע לַחֲבֵרוֹ, וְהִתְנָה הַמּוֹכֵר שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָלָיו אַחְרָיוּת--אַפִלּוּ נוֹדַע בַּוַּדַּאי שֶׁזּוֹ הָאָרֶץ גְּזוּלָה, וְיָצָאת מִיַּד הַלּוֹקֵחַ--אֵין הַמּוֹכֵר חַיָּב כְּלוּם; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם בָּא בַּעַל חוֹב וּטְרָפָהּ, שְׁאֵינוּ מַחְזִיר לוֹ כְּלוּם: שֶׁכָּל תְּנָאי שֶׁבְּמָמוֹן קַיָּם.

יב [ט] רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת, וּבָא לֵוִי לְהוֹצִיאָהּ מִיַּד שִׁמְעוֹן--אִם רָצָה רְאוּבֵן לַעֲשׂוֹת דִּין עִם לֵוִי, עוֹשֶׂה; וְאֵין לֵוִי יָכוֹל לוֹמַר לוֹ מַה לִי וְלָךְ, וַהֲרֵי אֵין עָלֶיךָ אַחְרָיוּת--שֶׁהֲרֵי רְאוּבֵן אוֹמֵר לוֹ אֵין רְצוֹנִי שֶׁתִּהְיֶה לְשִׁמְעוֹן תַּרְעֹמֶת עָלַי, שֶׁהֲרֵי הִפְסִיד בִּגְלָלִי.

יג [י] רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת, וְחָזַר וּלְקָחָהּ מִשִּׁמְעוֹן בְּאַחְרָיוּת, וּבָא בַּעַל חוֹב שֶׁלִּרְאוּבֵן לִטְרֹף אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ--אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר עַל שִׁמְעוֹן: שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִבַּל עָלָיו אַחְרָיוּת לְשִׁמְעוֹן, אַחְרָיוּת עַצְמוֹ קִבַּל, שֶׁלֹּא יִהְיֶה הוּא הַמּוֹכֵר, וְהוּא הַמּוֹצִיא לְעַצְמוֹ.

יד אֲבָל אִם בָּא בַּעַל חוֹב שֶׁלְּיַעֲקוֹב אֲבִיהֶם, וּטְרָפָהּ מִיַּד רְאוּבֵן--חוֹזֵר בְּכָל הַדָּמִים עַל שִׁמְעוֹן: מִפְּנֵי שֶׁשִּׁמְעוֹן קִבַּל לוֹ הָאַחְרָיוּת, וּרְאוּבֵן לֹא קִבַּל לְשִׁמְעוֹן אַחְרָיוּת אֲחֵרִים כְּלָל.

יש לך שאלה או הערה?