משנה תורה מנוקד - ספר נזקים - הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ט

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות רוצח ושמירת נפש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת רוֹצֵחַ וּשְׁמִירַת נֶפֶשׁ פֵּרֶק ט

א הָרוּג שֶׁנִּמְצָא נוֹפֵל בָּאָרֶץ, וְלֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ--מַנִּיחִין אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ, וְיוֹצְאִין חֲמִשָּׁה זְקֵנִים מִבֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמָר "וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ, וְשֹׁפְטֶיךָ" (דברים כא,ב); וּמוֹדְדִין מִמֶּנּוּ אֶל הֶעָרִים שֶׁסְּבִיבוֹת הֶחָלָל. אַפִלּוּ נִמְצָא בְּצַד עִיר זוֹ, שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ בַּוַּדַּאי שְׁהִיא הַקְּרוֹבָה--מִצְוָה לִמְדֹּד.

ב אַחַר שֶׁמּוֹדְדִין, וְנוֹדְעָה הָעִיר הַקְּרוֹבָה--קוֹבְרִין אֶת הַנֶּהְרָג בִּמְקוֹמוֹ, וְחוֹזְרִין זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לִמְקוֹמָן. וּבֵית דִּין שֶׁלְּאוֹתָהּ הָעִיר מְבִיאִין עֶגְלַת בָּקָר מִשֶּׁלְּאַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר; וּמוֹרִידִין אוֹתָהּ אֶל נַחַל שְׁהוּא שׁוֹטֵף בְּחָזְקָה, וְזֶה הוּא "אֵיתָן" (דברים כא,ד) הָאָמוּר בַּתּוֹרָה.

ג וְעוֹרְפִין אוֹתָהּ שָׁם בַּקּוּפִיס מֵאֲחוֹרֶיהָ. וּבֵית דִּין שֶׁלְּאוֹתָהּ הָעִיר, עִם כָּל זִקְנֵי הָעִיר אַפִלּוּ הֶם מֵאָה--הַכֹּל רוֹחֲצִין אֶת יְדֵיהֶן שָׁם, בִּמְקוֹם עֲרִיפָתָהּ שֶׁלָּעֶגְלָה.

ד וְאוֹמְרִים שָׁם בְּתוֹךְ הַנַּחַל בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, "יָדֵינוּ, לֹא שָׁפְכוּ אֶת-הַדָּם הַזֶּה, וְעֵינֵינוּ, לֹא רָאוּ" (דברים כא,ז): כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא בָא לְיָדֵינוּ הַנֶּהְרָג הַזֶּה, וּפְטַרְנוּהוּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת; וְלֹא רְאִינוּהוּ, וְהִנַּחְנוּהוּ בְּלֹא לְוָיָה. וְהַכּוֹהֲנִים אוֹמְרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, "כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-פָּדִיתָ, ה', וְאַל-תִּתֵּן דָּם נָקִי, בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל" (דברים כא,ח); וְהוֹלְכִין לָהֶן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַפֵּר עַל הַדָּם, שֶׁנֶּאֱמָר "וְנִכַּפֵּר לָהֶם, הַדָּם" (שם).

ה [ד] כְּשֶׁמּוֹדְדִין מִן הֶחָלָל, מְדַקְדְּקִין בַּמִּדָּה, וְאֵין מְקַדְּדִין בָּהּ. וְאֵין מוֹדְדִין אֵלָא לְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין שֶׁלְּעֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה; וְאֵין מוֹדְדִין לִירוּשָׁלַיִם, שְׁאֵין יְרוּשָׁלַיִם מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים, וְנֶאֱמָר "בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ" (דברים כא,א).

ו [ה] נִמְצָא קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם, אוֹ לְעִיר שְׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין--מַנִּיחִין אוֹתָהּ, וּמוֹדְדִין אֶל שְׁאָר הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לוֹ. נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר, אוֹ לְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גּוֹיִים--אֵין מוֹדְדִין כָּל עִיקָר, שֶׁהֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁהֲרָגוּהוּ גּוֹיִים.

ז [ו] אֵין הָעִיר הַקְּרוֹבָה מְבִיאָה, אֵלָא בִּזְמָן שֶׁמִּנְיַן הָעָם שֶׁבָּהּ כְּמוֹ מִנְיַן הָעִיר הָרְחוֹקָה מִמֶּנָּה; אֲבָל אִם הָיוּ אֵלּוּ שֶׁבָּרְחוֹקָה מְרֻבִּין עַל אַנְשֵׁי הַקְּרוֹבָה מִמֶּנָּה--הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב, וְהַמְּרֻבִּין מְבִיאִין הָעֶגְלָה: [ז] אַף עַל פִּי שֶׁהוֹלְכִין אַחַר הָרֹב מִן הַתּוֹרָה, וְהוֹלְכִין אַחַר הַקָּרוֹב--הָרֹב עוֹדֵף.

ח נִמְצָא הַנֶּהְרָג מְכֻוָּן בֵּין שְׁתֵּי עֲיָרוֹת, וְאַנְשֵׁי זוֹ כְּאַנְשֵׁי זוֹ בְּשׁוֹוֶה--יָבִיאוּ עֶגְלָה אַחַת בְּשֻׁתָּפוּת, וְיַתְנוּ וְיֹאמְרוּ, אִם זוֹ הִיא הַקְּרוֹבָה, הֲרֵי הִיא שֶׁלָּהֶן וְאֵלּוּ נָתְנוּ לָהֶם חֶלְקָם מַתָּנָה, וְאִם אֵלּוּ הֶם הַקְּרוֹבִים, הֲרֵי הִיא שֶׁלָּהֶן וְאֵלּוּ נָתְנוּ לָהֶן חֶלְקָם מַתָּנָה: לְפִי שְׁאֵי אִפְשָׁר לְצַמְצַם, וְאַפִלּוּ בִּידֵי אָדָם.

ט מֵהֵיכָן מוֹדְדִין, מֵחֻטְמוֹ. נִמְצָא גּוּפוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד, וְרֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר--מוֹלִיכִין הַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ, וְקוֹבְרִים אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ. וְכֵן כָּל מֵת מִצְוָה--מוֹלִיכִין גּוּפוֹ אֵצֶל רֹאשׁוֹ, וְנִקְבָּר בִּמְקוֹמוֹ.

י נִמְצְאוּ מֵתִים רַבִּים זֶה בְּצַד זֶה, מוֹדְדִין מֵחֻטְמוֹ שֶׁלְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן; וְאִם הָיְתָה עִיר אַחַת קְרוֹבָה לְכֻלָּם, מְבִיאָה עֶגְלָה אַחַת עַל כֻּלָּן. נִמְצְאוּ זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, מוֹדְדִין מִן הָעֶלְיוֹן כְּמוֹת שְׁהֶן מֻנָּחִין.

יא נֶאֱמָר "כִּי-יִמָּצֵא חָלָל" (דברים כא,א)--לֹא חָנוּק וְלֹא מְפֻרְפָּר, שְׁאֵין זֶה נִקְרָא חָלָל. "בָּאֲדָמָה" (שם), לֹא טָמוּן בַּגָּל. "נֹפֵל" (שם), לֹא תָּלוּי בָּאִילָן. "בַּשָּׂדֶה" (שם), לֹא צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם. "לֹא נוֹדַע, מִי הִכָּהוּ" (שם)--הַא אִם נוֹדַע, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין; [יב] אַפִלּוּ רָאָה הַהוֹרֵג עֵד אֶחָד--אַפִלּוּ עֶבֶד, אוֹ אִשָּׁה, אוֹ פָּסוּל לְעֵדוּת בַּעֲבֵרָה--לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. לְפִיכָּךְ מִשֶּׁרַבּוּ הָרַצְחָנִים בַּגָּלוּי, בָּטְלָה עֶגְלָה עֲרוּפָה.

יב [יג] עֵד אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג, וְעֵד אֶחָד הִכְחִישׁוֹ וְאָמַר לוֹ לֹא רָאִיתָ--הָיוּ עוֹרְפִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁבָּאוּ שְׁנֵיהֶם כְּאַחַת. אֲבָל אִם אָמַר אֶחָד אֲנִי רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג, הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן כִּשְׁנַיִם לְעִנְיָן זֶה; וְאִם בָּא אַחַר כָּךְ עֵד אֶחָד וְהִכְחִישׁוֹ וְאָמַר לוֹ לֹא רָאִיתָ--אֵין מַשְׁגִּיחִין עַל דִּבְרֵי הָאַחֲרוֹן, וְאֵין עוֹרְפִין.

יג [יד] בָּאוּ שְׁנַיִם, אַחַר שֶׁהֵעִיד הָאֶחָד וְהִכְחִישׁוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ לֹא רָאִיתָ--הֲרֵי הֶן כִּשְׁתֵּי עֵדִיּוֹת הַמַּכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ, וְעוֹרְפִין.

יד אִשָּׁה אוֹמֶרֶת רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג, וְאִשָּׁה אַחֶרֶת מַכְחֶשֶׁת אוֹתָהּ וְאוֹמֶרֶת לָהּ לֹא רָאִית--הָיוּ עוֹרְפִין, בֵּין שֶׁבָּאוּ שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת בֵּין שֶׁבָּאוּ זוֹ אַחַר זוֹ.

טו שְׁנַיִם אוֹמְרִים רָאִינוּ, וְאֶחָד אוֹמֵר לָהֶן לֹא רְאִיתֶם--אֵין עוֹרְפִין; אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לוֹ לֹא רָאִיתָ--הָיוּ עוֹרְפִין. [טו] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיוּ שְׁלָשְׁתָּן כְּשֵׁרִים אוֹ פְּסוּלִים. אֲבָל אִם אָמַר עֵד אֶחָד רָאִיתִי הַהוֹרֵג, וּשְׁתֵּי נָשִׁים אוֹ שְׁנֵי פְּסוּלִים אוֹמְרִים לוֹ לֹא רָאִיתָ--אֵין עוֹרְפִין.

טז שְׁתֵּי נָשִׁים אוֹ שְׁנֵי פְּסוּלִים אוֹמְרִים רָאִינוּ הַהוֹרֵג, וְעֵד אֶחָד מַכְחִישָׁם וְאוֹמֵר לֹא רְאִיתֶם--עוֹרְפִים: שֶׁאַפִלּוּ מֵאָה נָשִׁים אוֹ מֵאָה פְּסוּלִים, וְעֵד אֶחָד מַכְחִישׁ כֻּלָּן--הֲרֵי אֵלּוּ כְּעֵד אֶחָד וְעֵד אֶחָד.

יז שָׁלוֹשׁ נָשִׁים אוֹ שְׁלוֹשָׁה פְּסוּלִים אוֹמְרִים רָאִינוּ הַהוֹרֵג, וְאַרְבַּע נָשִׁים אוֹ אַרְבָּעָה פְּסוּלִים אוֹמְרִים לֹא רְאִיתֶם--עוֹרְפִין. זֶה הַכְּלָל--בַּפְּסוּלִין, הַלַּךְ אַחַר רֹב הַמִּנְיָן בְּכָל מָקוֹם.

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות רוצח ושמירת נפש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?