משנה תורה מנוקד - ספר נזקים - הלכות חובל ומזיק פרק א

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות חובל ומזיק - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

הִלְכּוֹת חוֹבֵל וּמַזִּיק פֵּרֶק א

א הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ, חַיָּב לְשַׁלַּם לוֹ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים--נֶזֶק, וְצַעַר, וְרִפּוּי, וְשֶׁבֶת, וּבֹשֶׁת. וַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵלּוּ, כֻּלָּן מִשְׁתַּלְּמִים מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו כְּדִין כָּל הַמַּזִּיקִין.

ב נֶזֶק כֵּיצַד: שְׁאִם קָטַע יַד חֲבֵרוֹ, אוֹ רַגְלוֹ--רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא עֶבֶד נִמְכָּר בַּשּׁוּק, כַּמָּה הָיָה יָפֶה וְכַמָּה הוּא יָפֶה עַתָּה; וּמְשַׁלֵּם הַפְּחָת שֶׁהִפְחִית מִדָּמָיו: שֶׁנֶּאֱמָר "עַיִן תַּחַת עַיִן . . ." (שמות כא,כד; ויקרא כד,כ)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמָר "תַּחַת", לְשַׁלַּם מָמוֹן הוּא.

ג זֶה שֶׁנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה "כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם, כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ" (ויקרא כד,כ)--אֵינוּ לַחְבֹּל בְּזֶה כְּמוֹ שֶׁחָבַל בַּחֲבֵרוֹ, אֵלָא שְׁהוּא רָאוּי לְחַסְּרוֹ אֵבֶר אוֹ לַחְבֹּל בּוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה; וּלְפִיכָּךְ מְשַׁלֵּם נִזְקוֹ. וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וְלֹא-תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ" (במדבר לה,לא), לָרוֹצֵחַ בִּלְבָד הוּא שְׁאֵין כֹּפֵר; אֲבָל לְחֶסְרוֹן אֵבָרִים אוֹ לְחַבְלוֹת, יֵשׁ כֹּפֶר.

ד וְכֵן זֶה שֶׁנֶּאֱמָר בַּחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ וּמַזִּיקוֹ "לֹא תָחוֹס, עֵינֶךָ" (דברים כה,יב), שֶׁלֹּא תָחוֹס בַּתַּשְׁלוּמִין: שֶׁמֶּא תֹּאמַר עָנִי הוּא זֶה, וְשֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה חָבַל בּוֹ; אֲרַחֲמֶנּוּ. לְכָּךְ נֶאֱמָר "לֹא תָחוֹס, עֵינֶךָ".

ה וּמְנַיִן שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמָר בָּאֵבָרִים "עַיִן תַּחַת עַיִן . . ." (שמות כא,כד; ויקרא כד,כ), תַּשְׁלוּמִין הוּא--שֶׁנֶּאֱמָר "חַבּוּרָה, תַּחַת חַבּוּרָה" (שמות כא,כה), וּבַפֵּרוּשׁ נֶאֱמָר "וְכִי יַכֶּה-אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ, בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף . . . רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן, וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (ראה שמות כא,יח-יט). הַא לָמַדְתָּ שֶׁ"תַּחַת" שֶׁנֶּאֱמָר בְּחַבּוּרָה תַּשְׁלוּמִין, וְהוּא הַדִּין לְ"תַחַת" הַנֶּאֱמָר בָּעַיִן וּבִשְׁאָר אֵבָרִים.

ו אַף עַל פִּי שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ נִרְאִים מֵעִנְיַן תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כֻּלָּן מְפֹרָשִׁין הֶן מִפִּי מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי, וְכֻלָּן הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה הֶן בְּיָדֵינוּ; וּכְזֶה רָאוּ אֲבוֹתֵינוּ דָּנִין בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁלִּיהוֹשׁוּעַ, וּבְבֵית דִּינוֹ שֶׁלִּשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי, וּבְכָל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין שֶׁעָמְדוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה וְעַד עַכְשָׁו.

ז וּמְנַיִן שֶׁמַּזִּיק חֲבֵרוֹ חַיָּב בְּצַעַר בִּפְנֵי עַצְמוֹ: שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר בָּאוֹנֵס "תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ" (דברים כב,כט); וְהוּא הַדִּין לְכָל הַמְּצַעֵר אֶת חֲבֵרוֹ בְּגוּפוֹ, שְׁהוּא חַיָּב לְשַׁלַּם דְּמֵי הַצַּעַר.

ח וּמְנַיִן שְׁהוּא חַיָּב בְּשֶׁבֶת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְרִפּוּי בִּפְנֵי עַצְמוֹ--שֶׁנֶּאֱמָר "רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן, וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (שמות כא,יט). [ט] וּמְנַיִן שְׁהוּא חַיָּב בַּבֹּשֶׁת בִּפְנֵי עַצְמָהּ: שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר "וְשָׁלְחָה יָדָהּ, וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו. וְקַצֹּתָה, אֶת-כַּפָּהּ" (דברים כה,יא-יב); בִּכְלַל דִּין זֶה, קְנַס הַמְּבַיֵּשׁ.

ט [י] אֵינוּ חַיָּב עַל הַבֹּשֶׁת עַד שֶׁיִּהְיֶה מִתְכַּוֵּן, שֶׁנֶּאֱמָר "וְשָׁלְחָה יָדָהּ" (דברים כה,יא). אֲבָל הַמְּבַיֵּשׁ חֲבֵרוֹ בְּלֹא כַּוָּנָה, פָּטוּר; לְפִיכָּךְ יָשֵׁן וְכַיּוֹצֶא בּוֹ שֶׁבִּיַּשׁ, פָּטוּר.

י [יא] אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם--בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד, בֵּין עֵר בֵּין יָשֵׁן, בֵּין שִׁכּוֹר: אִם חָבַל בַּחֲבֵרוֹ, אוֹ הִזִּיק מְמוֹן חֲבֵרוֹ--מְשַׁלֵּם מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו.

יא בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהַיָּשֵׁן חַיָּב לְשַׁלַּם, בִּשְׁנַיִם שֶׁיָּשְׁנוּ כְּאֶחָד וְנִתְהַפַּךְ אֶחָד מֵהֶן וְהִזִּיק אֶת חֲבֵרוֹ אוֹ קָרַע בִּגְדוֹ. אֲבָל אִם הָיָה אֶחָד יָשֵׁן, וּבָא אַחֵר וְשָׁכַב בְּצִדּוֹ--זֶה שֶׁבָּא בָּאַחֲרוֹנָה, הוּא הַמּוּעָד; וְאִם הִזִּיקוֹ הַיָּשֵׁן, פָּטוּר. וְכֵן אִם הִנִּיחַ כְּלִי בְּצַד הַיָּשֵׁן, וְשִׁבְּרוֹ הַיָּשֵׁן--פָּטוּר: שֶׁזֶּה שֶׁהִנִּיחוֹ, הוּא הַמּוּעָד שֶׁפָּשַׁע.

יב מִי שֶׁנָּפַל מִן הַגָּג בְּרוּחַ מְצוּיָה וְהִזִּיק--חַיָּב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, וּפָטוּר מִן הַבֹּשֶׁת. נָפַל בְּרוּחַ שְׁאֵינָהּ מְצוּיָה--חַיָּב בְּנֶזֶק בִּלְבָד, וּפָטוּר מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים. וְאִם נִתְהַפַּךְ--חַיָּב בַּכֹּל, אַף בַּבֹּשֶׁת: שֶׁכָּל הַמִּתְכַּוֵּן לְהַזִּיק--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן לְבַיַּשׁ, חַיָּב בַּבֹּשֶׁת.

יג שְׁנַיִם שֶׁחָבְלוּ בְּאֶחָד כְּאַחַת--שְׁנֵיהֶם חַיָּבִין, וּמְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶן. הָיָה אֶחָד מִתְכַּוֵּן, וְאֶחָד שְׁאֵינוּ מִתְכַּוֵּן--זֶה שְׁאֵינוּ מִתְכַּוֵּן, פָּטוּר מִן הַבֹּשֶׁת. [יד] הַמִּתְכַּוֵּן לְבַיַּשׁ אֶת הַקָּטָן, וּבִיַּשׁ אֶת הַגָּדוֹל--נוֹתֵן לַגָּדוֹל דְּמֵי בָּשְׁתּוֹ שֶׁלַּקָּטָן; נִתְכַּוַּן לְבַיַּשׁ אֶת הָעֶבֶד, וּבִיַּשׁ אֶת בֶּן חוֹרִין--נוֹתֵן לְבֶן חוֹרִין דְּמֵי בָּשְׁתּוֹ שֶׁלָּעֶבֶד.

יד [טו] הָיְתָה אֶבֶן מֻנַּחַת לוֹ בְּחֵיקוֹ, בֵּין שֶׁלֹּא הִכִּיר בָּהּ מֵעוֹלָם, בֵּין שֶׁהִכִּיר בָּהּ וּשְׁכָחָהּ, וְעָמַד וְנָפְלָה וְהִזִּיקָה--חַיָּב בְּנֶזֶק בִּלְבָד, וּפָטוּר מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים. וְכֵן אִם נִתְכַּוַּן לִזְרֹק שְׁתַּיִם, וְזָרַק אַרְבַּע וְהִזִּיק, אוֹ שֶׁהִזִּיק כִּשְׁהוּא יָשֵׁן--חַיָּב בְּנֶזֶק בִּלְבָד, וּפָטוּר מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים.

טו [טז] הַמַּזִּיק אֶת חֲבֵרוֹ בְּכַוָּנָה בְּכָל מָקוֹם, חַיָּב בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים. וְאַפִלּוּ נִכְנַס לִרְשׁוּת חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְהִזִּיקוֹ בַּעַל הַבַּיִת--חַיָּב: שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהוֹצִיאוֹ, אֵין לוֹ רְשׁוּת לְהַזִּיקוֹ. אֲבָל אִם הֻזַּק זֶה שֶׁנִּכְנַס בְּבַעַל הַבַּיִת, הֲרֵי בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר; וְאִם הֻזַּק בּוֹ בַּעַל הַבַּיִת--חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁנִּכְנַס שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת. הָיוּ שְׁנֵיהֶם בִּרְשׁוּת, אוֹ שְׁנֵיהֶם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְהֻזְּקוּ זֶה בְּזֶה--שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין.

טז [יז] הַמְּבַקֵּעַ עֵצִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּפָרַח עֵץ מֵהֶן וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, אוֹ שֶׁבִּקַּע בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ שֶׁבִּקַּע בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֶרֶת, אוֹ הַנִּכְנָס לְחָנוּתוֹ שֶׁלַּנַּגָּר בֵּין בִּרְשׁוּת בֵּין שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְנִתְּזָה בְּקַעַת וְטָפְחָה עַל פָּנָיו--בְּכָל אֵלּוּ חַיָּב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, וּפָטוּר מִן הַבֹּשֶׁת.

יז [יח] כְּשֵׁם שֶׁאוֹמְדִין לְמִיתָה, כָּךְ אוֹמְדִין לִנְזָקִין. כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁהִכָּה חֲבֵרוֹ בִּצְרוֹר קָטָן שְׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לְהַזִּיק, אוֹ בְּקֵיסָם שֶׁלְּעֵץ קָטָן, וְחָבַל בּוֹ חָבָל שְׁאֵין חֵפֶץ זֶה רָאוּי לַעֲשׂוֹתוֹ--הֲרֵי זֶה פָּטוּר: שֶׁנֶּאֱמָר "בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף" (שמות כא,יח), דָּבָר הָרָאוּי לְהַזִּיק. אֲבָל חַיָּב הוּא בַּבֹּשֶׁת בִּלְבָד--שֶׁאַפִלּוּ רָקַק בְּגוּפוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, חַיָּב בַּבֹּשֶׁת.

יח לְפִיכָּךְ צְרִיכִין הָעֵדִים לֵידַע בְּמַה הִזִּיק, וּמְבִיאִין הַחֵפֶץ שֶׁהִזִּיק בּוֹ לְבֵית דִּין, עַד שֶׁאוֹמְדִין אוֹתוֹ, וְדָנִין עָלָיו. וְאִם אָבַד הַחֵפֶץ, וְאָמַר הַחוֹבֵל לֹא הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהַזִּיק וּכְמוֹ אָנוּס אֲנִי, וְהַנֶּחְבָּל אוֹמֵר הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהַזִּיק--יִשָּׁבַע הַנֶּחְבָּל, וְיִטֹּל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.

יט הַבַּרְזֶל, אֵין לוֹ אֹמֶד: אַפִלּוּ מַחַט קְטַנָּה--רְאוּיָה הִיא לְהָמִית, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְהַזִּיק. הַזּוֹרֵק אֶבֶן, וּלְאַחַר שֶׁיָּצַאת מִתַּחַת יָדוֹ הוֹצִיא הַלָּה אֶת רֹאשׁוֹ מִן הַחַלּוֹן וְקִבְּלָהּ--פָּטוּר מִכְּלוּם: שֶׁנֶּאֱמָר "וּמָצָא אֶת-רֵעֵהוּ" (דברים יט,ה), פְּרָט לַמַּמְצִיא אֶת עַצְמוֹ.

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות חובל ומזיק - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

יש לך שאלה או הערה?