משנה תורה מנוקד - ספר נזקים - הלכות גזילה ואבידה פרק טו

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גזילה ואבידה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

הִלְכּוֹת גְּזֵלָה וַאֲבֵדָה פֵּרֶק טו

א כָּל הַמּוֹצֶא אֲבֵדָה--בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סִימָן, בֵּין שְׁאֵין בָּהּ סִימָן--אִם מְצָאָהּ דֶּרֶךְ הַנָּחָה, אָסוּר לִגַּע בָּהּ: שֶׁמֶּא בְּעָלֶיהָ הִנִּיחוּהָ שָׁם, עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לָהּ; וְאִם יָבוֹא לִטֹּל אוֹתָהּ, וְהָיָה דָּבָר שְׁאֵין בּוֹ סִימָן--הֲרֵי אִבַּד מְמוֹן חֲבֵרוֹ בְּיָדוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ בָּהּ סִימָן לְהַחְזִירָהּ בּוֹ. וְאִם הָיָה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִימָן--הֲרֵי זֶה הִטְרִיחָן לִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ, וְלִתֵּן סִימָנֶיהָ. וּלְפִיכָּךְ אָסוּר לוֹ שֶׁיִּגַּע בָּהּ, עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתָהּ דֶּרֶךְ נְפִילָה.

ב אַפִלּוּ נִסְתַּפַּק לוֹ הַדָּבָר, וְלֹא יָדַע אִם דָּבָר זֶה אָבוּד אוֹ מֻנָּח--הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בּוֹ; וְאִם עָבַר וּנְטָלוֹ, אָסוּר לוֹ לְהַחְזִירוֹ לְשָׁם. וְאִם הָיָה דָּבָר שְׁאֵין בּוֹ סִימָן--זָכָה בּוֹ, וְאֵינוּ חַיָּב לְהַחְזִירוֹ. [ב] וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִימָן--בֵּין דֶּרֶךְ הַנָּחָה בֵּין דֶּרֶךְ נְפִילָה, בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים--חַיָּב לְהַכְרִיז.

ג כֵּיצַד דֶּרֶךְ הַנָּחָה: כְּגוֹן שֶׁמָּצָא חֲמוֹר אוֹ פָּרָה רוֹעִים בַּדֶּרֶךְ בַּיּוֹם, אוֹ שֶׁמָּצָא כְּלִי מְכֻסֶּה בָּאַשְׁפָּה--הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמָר "נִדָּחִים" (דברים כב,א). אֲבָל אִם מָצָא חֲמוֹר וְכֵלָיו הֲפוּכִים, וּפָרָה רָצָה בֵּין הַכְּרָמִים, אוֹ כְּלִי מְגֻלֶּה בָּאַשְׁפָּה--הֲרֵי זוֹ אֲבֵדָה, וְנוֹטֵל וּמַכְרִיז.

ד [ג] רָאָה חֲמוֹר אוֹ פָּרָה רוֹעִים כְּדַרְכָּן בַּלַּיְלָה, הֲרֵי זוֹ אֲבֵדָה. בִּפְנוֹת הַיּוֹם וּבַנֶּשֶׁף--אִם רָאָה אוֹתָן שְׁלוֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה--הֲרֵי זוֹ אֲבֵדָה, וְנוֹטֵל וּמַכְרִיז.

ה רָאָה פָּרָה רָצָה בַּדֶּרֶךְ--אִם פָּנֶיהָ כְּלַפֵּי הָעִיר, אֵין זוֹ אֲבֵדָה; כְּלַפֵּי הַשָּׂדֶה, הֲרֵי זוֹ אֲבֵדָה. [ד] מְצָאָהּ רוֹעָה בֵּין הַכְּרָמִים--חַיָּב לְהַחְזִיר, מִשּׁוֹם אֲבֵדַת הַקַּרְקָע. לְפִיכָּךְ אִם הָיוּ הַכְּרָמִים שֶׁלַּגּוֹי--אֵינָהּ אֲבֵדָה, וְאֵינוּ חַיָּב לְהַחְזִיר; וְאִם חָשַׁשׁ שֶׁמֶּא יַהְרֹג אוֹתָהּ הַגּוֹי כְּשֶׁיִּמְצְאֶנָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִפְסִידָה הַכֶּרֶם--הֲרֵי זוֹ אֲבֵדָה, וְנוֹטֵל וּמַכְרִיז.

ו [ה] מָצָא פָּרָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים--אִם עוֹמֶדֶת חוּץ לַתְּחוּם, חַיָּב לְהַחְזִיר. הָיְתָה רוֹעָה בָּעֲשָׂבִים, אוֹ שֶׁהָיְתָה בְּרֶפֶת שְׁאֵינָהּ מְשַׁמֶּרֶת וְאֵינָהּ מְאַבֶּדֶת--לֹא יִגַּע בָּהּ, שְׁאֵין זוֹ אֲבֵדָה.

ז מָצָא קֻרְדֹּם אוֹ טְלִית בְּצַד הַגָּדֵר, הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בָּהֶן; מְצָאָן בִּסְרַטְיָה--הֲרֵי זוֹ אֲבֵדָה, וְנוֹטֵל וּמַכְרִיז. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ח [ו] מָצָא גּוֹזָלוֹת מְקֻשָּׁרִין בְּכַנְפֵיהֶן, וּמְדַדִּין אַחַר הַגָּדֵר, אוֹ אַחַר הַגַּפָּה, אוֹ בַּשָּׁבִילִין שֶׁבַּשָּׂדוֹת--הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בָּהֶן, שֶׁמֶּא בַּעְלֵיהֶן הִנִּיחוּם שָׁם. וְאִם נְטָלָן, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ; וְאִם הָיוּ קְשׁוּרִין קֶשֶׁר שְׁהוּא סִימָן, חַיָּב לְהַכְרִיז. וְכֵן אִם מְצָאָן קְבוּעִים בִּמְקוֹמָן--חַיָּב לְהַכְרִיז, שֶׁהַמָּקוֹם סִימָן.

ט [ז] מָצָא בָּאַשְׁפָּה כְּלִי מְכֻסֶּה, הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בּוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם אַשְׁפָּה שְׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְהִתְפַּנּוֹת הִיא, וְנִמְלַךְ עָלֶיהָ לְפַנּוֹתָהּ--אַף עַל פִּי שֶׁמְּצָאוֹ מְכֻסֶּה, נוֹטֵל וּמַכְרִיז. וְכֵן אִם הָיוּ כֵּלִים קְטַנִּים, כְּגוֹן סַכִּין וּשְׁפוּד וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--אַפִלּוּ הָיוּ מְכֻסִּין בָּאַשְׁפָּה הַקְּבוּעָה, נוֹטֵל וּמַכְרִיז.

י [ח] מָצָא פֵּרוֹת מְפֻזָּרִין--דֶּרֶךְ הַנָּחָה, לֹא יִגַּע בָּהֶן; דֶּרֶךְ נְפִילָה, הֲרֵי הֶן שֶׁלּוֹ. וְכֵן אִם מָצָא כְּרִיכוֹת קְטַנּוֹת שֶׁלְּשִׁבֳּלִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁהֲרֵי אֵין בָּהֶן סִימָן, אוֹ שֶׁמָּצָא עִגּוּלֵי דְּבֵלָה, וְכִכָּרוֹת שֶׁלַּנַּחְתּוֹם, וּמַחֲרוּזוֹת שֶׁלְּדָגִים, וַחֲתִכּוֹת שֶׁלְּבָשָׂר, וְגִזֵּי צֶמֶר הַבָּאוֹת מִמְּדִינָתָן, וַאֲנִיצֵי פִּשְׁתָּן, וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁלְּאַרְגָּמָן--הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, מִפְּנֵי שְׁאֵין בָּהֶן סִימָן. וְאִם יֵשׁ בָּהֶן סִימָן, נוֹטֵל וּמַכְרִיז: שֶׁסִּימָן הֶעָשׂוּי לִדָּרֵס, הֲרֵי הוּא סִימָן.

יא [ט] אֲבָל אִם מָצָא כִּכָּרוֹת שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת, וְגִזֵּי צֶמֶר הַלְּקוּחוֹת מִבֵּית הָאֻמָּן, כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן--חַיָּב לְהַכְרִיז: שֶׁכָּל אֵלּוּ יֵשׁ לָהֶם סִימָנִין מֻבְהָקִין. וְאִם נִפְתְּחוּ הָאוֹצָרוֹת שֶׁלְּיַיִן וְשֶׁלְּשֶׁמֶן--הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, וְאַף עַל פִּי שְׁהֶם רְשׁוּמִין, שֶׁכָּל הַכַּדִּין כָּךְ הֶן רְשׁוּמוֹת, וְנִמְצְאוּ אֵלּוּ הַכַּדִּין כְּכִכְּרוֹת הַנַּחְתּוֹם שֶׁיֵּשׁ צוּרָה אַחַת לְכֻלָּן וּמִשְׁקָל אֶחָד לְכֻלָּם.

יב [י] מָצָא כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד--אִם דֶּרֶךְ נְפִילָה, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ; וְאִם דֶּרֶךְ הַנָּחָה, חַיָּב לְהַכְרִיז, שֶׁאַף עַל פִּי שְׁאֵין לָהֶם סִימָן, הַמָּקוֹם סִימָן אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ סִימָן מֻבְהָק. מָצָא אֲלֻמּוֹת, בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים--נוֹטֵל וּמַכְרִיז.

יג [יא] מָצָא עִגּוּל וּבְתוֹכוֹ חֶרֶס, כִּכָּר וּבְתוֹכוֹ מָעוֹת, חֲתִכָּה שֶׁלְּבָשָׂר שְׁהִיא מְשֻׁנָּה בַּחֲתִיכָתָהּ, דָּג נָשׁוּךְ, וְכָל כַּיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ--הוֹאִיל וְיֵשׁ בָּהֶן שִׁנּוּי--חַיָּב לְהַכְרִיז, שֶׁלֹּא עֲשָׂאוּם בַּעְלֵיהֶן אֵלָא לְסִימָן.

יד [יב] מָצָא פֵּרוֹת מְפֻזָּרִין בִּמְקוֹם הַגְּרָנוֹת--אִם הָיוּ כְּמוֹ קַב בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ בְּיָתֵר עַל אַרְבַּע אַמּוֹת--הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, מִפְּנֵי שְׁאֵין הַבְּעָלִים מִטַּפְּלִים בַּאֲסִיפָתָן. הָיוּ מְפֻזָּרִין בְּפָחוּת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת--לֹא יִגַּע בָּהֶן, שֶׁמֶּא הַבְּעָלִים הִנִּיחוּם שָׁם. הָיוּ כְּמוֹ חֲצִי קַב בִּשְׁתֵּי אַמּוֹת, אוֹ קַבַּיִם בִּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, אוֹ שֶׁהָיָה הַקַּב מִשְּׁנַיִם שְׁלוֹשָׁה מִינִין, כְּגוֹן שֻׁמְשְׁמִין תְּמָרִים וְרִמּוֹנִים--כָּל אֵלּוּ סָפֵק: לְפִיכָּךְ לֹא יִקַּח; וְאִם לָקַח, אֵינוּ חַיָּב לְהַכְרִיז.

טו [יג] הַמּוֹצֶא צִבּוּרֵי פֵּרוֹת, אוֹ פֵּרוֹת בִּכְלִי, אוֹ כְּלִי כְּמוֹת שְׁהוּא--חַיָּב לְהַכְרִיז; מָצָא כְּלִי, וּלְפָנָיו פֵּרוֹת--הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, הַפֵּרוֹת וְהַכְּלִי: שֶׁאֲנִי אוֹמֵר הַפֵּרוֹת שֶׁלְּאֶחָד, וְהַכְּלִי שֶׁלְּאַחֵר; וַהֲרֵי אֵין בּוֹ סִימָן. וְאִם מַרְאִין הַדְּבָרִים שְׁהֶן שֶׁלְּאָדָם אֶחָד, חַיָּב לְהַכְרִיז.

טז [יד] כֵּיצַד: הָיוּ אֲחוֹרֵי הַכְּלִי לִפְנֵי הַפֵּרוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ; הָיוּ פְּנֵי הַכְּלִי לִפְנֵי הַפֵּרוֹת, חוֹשְׁשִׁין שֶׁמֶּא מִן הַכְּלִי נִשְׁפְּכוּ. וְאִם הָיוּ לַכְּלִי אֻגְנַיִם--אַף עַל פִּי שְׁפַנָּיו כְּלַפֵּי הַפֵּרוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, שֶׁאִלּוּ נִשְׁפְּכוּ מִן הַכְּלִי, הָיָה נִשְׁאָר מֵהֶן בְּתוֹכוֹ מִפְּנֵי הָאֻגְנַיִם. הָיוּ מִקְצַת הַפֵּרוֹת בִּכְלִי, וּמִקְצָתָן בָּאָרֶץ--חַיָּב לְהַכְרִיז.

יז [טו] הַמּוֹצֶא קְצִיצוֹת בַּדֶּרֶךְ, וְאַפִלּוּ בְּצַד שְׂדֵה קְצִיצוֹת--הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. וְכֵן תְּאֵנָה שְׁהִיא נוֹטָה לַדֶּרֶךְ, וְנִמְצְאוּ תְּאֵנִים תַּחְתֶּיהָ--מֻתָּרוֹת מִשּׁוֹם גָּזֵל, שֶׁהַתְּאֵנָה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ עִם נְפִילָתָהּ נִמְאֶסֶת; וּפְטוּרוֹת מִשּׁוֹם מַעֲשֵׂר. אֲבָל זֵיתִים וַחַרּוּבִין וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, אֲסוּרִין.

יח [טז] תְּמָרִים שֶׁמַּשִּׁיר אוֹתָן הָרוּחַ--מֻתָּרוֹת, שֶׁהַבְּעָלִים מָחֲלוּ אוֹתָן לְכָל אָדָם; וְזוֹ הִיא חֶזְקָתָן. וְאִם הָיוּ שֶׁלִּיתוֹמִים, שְׁאֵינָן בְּנֵי מְחִילָה--אֲסוּרִין; וְכֵן אִם הִקְפִּיד בַּעַל הַשָּׂדֶה, וְהִקִּיף מְקוֹם הָאִילָנוֹת, אוֹ תִּקַּן הַמָּקוֹם שֶׁיִּפְּלוּ בּוֹ הַנּוֹבְלוֹת עַד שֶׁיְּלַקַּט אוֹתָן--הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרוֹת, שֶׁהֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא מָחַל.

יט [יז] חָתוּל רָע שֶׁהוֹרֵג אֶת הַקְּטַנִּים, אָסוּר לְקַיְּמוֹ; וְאֵין בּוֹ מִשּׁוֹם גָּזֵל, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוֹם הָשֵׁב אֲבֵדָה, אַף עַל פִּי שֶׁעוֹרוֹ מוֹעִיל; אֵלָא כָּל הַמּוֹצְאוֹ--זָכָה בּוֹ, וְהוֹרְגוֹ וְהָעוֹר שֶׁלּוֹ.

כ [יח] גּוֹזָל הַנִּמְצָא קָרוֹב לַשּׁוֹבָךְ--בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה, הֲרֵי הוּא שֶׁלְּבַעַל הַשּׁוֹבָךְ; חוּץ לַחֲמִשִּׁים אַמָּה, הֲרֵי הוּא שֶׁלְּמוֹצְאוֹ, שְׁאֵין הַגּוֹזָל מְדַדֶּה יָתֵר עַל חֲמִשִּׁים אַמָּה. נִמְצָא בֵּין שְׁנֵי שׁוֹבָכוֹת, הֲרֵי הוּא שֶׁלַּקָּרוֹב; מֶחְצָה לְמֶחְצָה, יַחְלֹקוּ.

כא בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיוּ יוֹנֵי שְׁנֵי הַשּׁוֹבָכוֹת שׁוֹוִים בְּמִנְיָנָן; אֲבָל אִם הָיוּ יוֹנֵי הָאֶחָד רַבִּים--הַלַּךְ אַחַר הָרֹב, אַף עַל פִּי שְׁהוּא רָחוֹק.

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גזילה ואבידה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

יש לך שאלה או הערה?