משנה תורה מנוקד - ספר נזקים - הלכות גזילה ואבידה פרק יג

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גזילה ואבידה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

הִלְכּוֹת גְּזֵלָה וַאֲבֵדָה פֵּרֶק יג

א הַמּוֹצֶא אֲבֵדָה שְׁהוּא חַיָּב לְהַחְזִירָהּ--חַיָּב לְהַכְרִיז עָלֶיהָ וּלְהוֹדִיעָהּ וְלוֹמַר, מִי שֶׁאָבַד לוֹ מִין פְּלוֹנִי, יָבוֹא וְיִתֵּן סִימָנִין, וְיִטֹּל. אַפִלּוּ הָיְתָה שׁוֹוָה פְּרוּטָה בְּעֵת הַמְּצִיאָה, וְהוּזְלָה--חַיָּב לְהַכְרִיז עָלֶיהָ. וְאֶבֶן גְּבוֹהָה הָיְתָה חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁעָלֶיהָ הָיוּ מַכְרִיזִין.

ב כֵּיצַד מַכְרִיז: אִם מָצָא מָעוֹת, מַכְרִיז מִי שֶׁאָבַד לוֹ מַטְבֵּעַ--וְכֵן מַכְרִיז מִי שֶׁאָבַד לוֹ כְּסוּת, אוֹ בְּהֵמָה, אוֹ שְׁטָרוֹת--יָבוֹא וְיִתֵּן סִימָנִים, וְיִטֹּל. וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ מִפְּנֵי שֶׁהוֹדִיעַ מִין הָאֲבֵדָה, לְפִי שְׁאֵינוּ מַחְזִירָהּ עַד שֶׁיִּתֵּן סִימָנִים מֻבְהָקִין.

ג בָּא בַּעַל הָאֲבֵדָה, וְנָתַן סִימָנִים שְׁאֵינָן מֻבְהָקִין--אֵין מַחְזִירִין לוֹ: עַד שֶׁיֹּאמַר סִימָנִים מֻבְהָקִין. וְהָרַמָּאי--אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר סִימָנִים מֻבְהָקִין--אֵין מַחְזִירִין לוֹ, עַד שֶׁיָּבִיא עֵדִים שְׁהִיא שֶׁלּוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים "וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ" (דברים כב,ב)--עַד שֶׁתַּחְקֹר אַחַר אָחִיךָ, אִם רַמָּאי הוּא אִם לָאו.

ד בָּרִאשׁוֹנָה, כָּל מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה, וּבָא וְנָתַן סִימָנֶיהָ--מַחְזִירִין אוֹתָהּ לוֹ, אֵלָא אִם כֵּן הֻחְזַק רַמָּאי. מִשֶּׁרַבּוּ הָרַמָּאִין, הִתְקִינוּ בֵּית דִּין שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִין לוֹ, הָבֵא עֵדִים שְׁאֵין אַתָּה רַמָּאי, וְטֹל.

ה הַסִּימָנִים הַמֻּבְהָקִין--סוֹמְכִין עֲלֵיהֶם וְדָנִין עַל פִּיהֶם בְּכָל מָקוֹם, דִּין תּוֹרָה. וְהַמִּדָּה אוֹ הַמִּשְׁקָל אוֹ הַמִּנְיָן אוֹ מְקוֹם הָאֲבֵדָה, סִימָנִין מֻבְהָקִין הֶן.

ו בָּאוּ שְׁנַיִם, זֶה נָתַן סִימָנֵי הָאֲבֵדָה, וְזֶה נָתַן סִימָנֶיהָ כְּמוֹ שֶׁנָּתַן הָאַחֵר--לֹא יִתֵּן לֹא לְזֶה וְלֹא לְזֶה; אֵלָא תִּהְיֶה מֻנַּחַת עַד שֶׁיּוֹדֶה הָאֶחָד לַחֲבֵרוֹ, אוֹ יַעֲשׂוּ פְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶן.

ז נָתַן הָאֶחָד אֶת הַסִּימָנִים, וְהַשֵּׁנִי הֵבִיא עֵדִים--יִתֵּן לְבַעַל הָעֵדִים; זֶה נָתַן סִימָנִים, וְזֶה נָתַן סִימָנִים וְעֵד אֶחָד--הֲרֵי הָעֵד הָאֶחָד כְּמִי שְׁאֵינוּ, וְיַנִּיחַ.

ח [ז] מָצָא שִׂמְלָה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ, וְזֶה הֵבִיא עֵדֵי אֲרִיגָה שֶׁאָרְגוּ אוֹתָהּ לוֹ, וְזֶה הֵבִיא עֵדִים שֶׁנָּפְלָה מִמֶּנּוּ--יִתֵּן לְעֵדֵי נְפִילָה. זֶה נָתַן מִדַּת אָרְכָּהּ, וְזֶה נָתַן מִדַּת רָחְבָּהּ--יִתֵּן לְמִי שֶׁנָּתַן מִדַּת אָרְכָּהּ: שֶׁאִפְשָׁר שֶׁיְּשַׁעַר הָרַמָּאי מִדַּת רָחְבָּהּ, כְּשֶׁהָיָה בְּעָלֶיהָ מִתְכַּסֶּה בָּהּ. זֶה נָתַן מִדַּת אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ, וְזֶה כִּוַּן מִשְׁקְלוֹתֶיהָ--יִתֵּן לְמִי שֶׁכִּוַּן מִשְׁקָלָהּ.

ט זֶה נָתַן מִדַּת אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ, וְזֶה נָתַן מִדַּת הָאִמְרָיוֹת שֶׁבָּהּ--יִתֵּן לְמִי שֶׁנָּתַן מִדַּת אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ.

י [ח] בָּרִאשׁוֹנָה, כָּל מִי שֶׁמָּצָא אֲבֵדָה הָיָה מַכְרִיז עָלֶיהָ שְׁלוֹשָׁה רְגָלִים: רֶגֶל רִאשׁוֹן אוֹמֵר רִאשׁוֹן, שֵׁנִי אוֹמֵר שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי מַכְרִיז סְתָם--כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְחַלַּף לוֹ שֵׁנִי בַּשְּׁלִישִׁי. וְאַחַר רֶגֶל הָאַחֲרוֹן בְּשִׁבְעַת יָמִים מַכְרִיז פַּעַם רְבִיעִית, כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ הַשּׁוֹמֵעַ לְבֵיתוֹ בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים וִימַשַּׁשׁ אֶת כֵּלָיו, וְיַחְזֹר בִּשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים, וְיִמְצָא זֶה הַמַּכְרִיז מַכְרִיז בַּשְּׁבִיעִי.

יא [ט] מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַכְרִיזִין בְּבָתֵּי כְּנָסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת; מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִין וְאָמְרוּ הַמְּצִיאָה שֶׁלַּמֶלֶךְ הִיא, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֶא מוֹדִיעַ לִשְׁכֵנָיו וְלִמְיֻדָּעָיו וְדַיּוֹ.

יב [י] הִכְרִיז אוֹ הוֹדִיעַ, וְלֹא בָאוּ הַבְּעָלִים--תִּהְיֶה הַמְּצִיאָה מֻנַּחַת אֶצְלוֹ, עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ. וְכָל זְמָן שֶׁהָאֲבֵדָה אֶצְלוֹ--אִם נִגְנְבָה אוֹ אָבְדָה, חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָהּ; וְאִם נֶאְנְסָה, פָּטוּר: שֶׁשּׁוֹמֵר אֲבֵדָה כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר הוּא, מִפְּנֵי שְׁהוּא עוֹסֵק בְּמִצְוָה, וְנִפְטָר מִכַּמָּה מִצְווֹת עֲשֵׂה, כָּל זְמָן שְׁהוּא עוֹסֵק בִּשְׁמִירָתָהּ.

יג [יא] וְצָרִיךְ לְבַקַּר אֶת הָאֲבֵדָה, וּלְבָדְקָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִפָּסֵד וְתֹאבַד מֵאֵלֶיהָ--שֶׁנֶּאֱמָר "וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ" (דברים כב,ב), רְאֵה הֵיאַךְ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. כֵּיצַד: מָצָא כְּסוּת שֶׁלְּצֶמֶר, מְנַעֲרָהּ אַחַת לִשְׁלוֹשִׁים יוֹם; וְלֹא יְנַעֲרֶנָּה בְּמַקֵּל, וְלֹא בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם. וְשׁוֹטְחָהּ עַל גַּבֵּי מִטָּה לְצָרְכָּהּ בִּלְבָד, אֲבָל לֹא לְצָרְכָּהּ וּלְצָרְכּוֹ. נִזְדַּמְּנוּ לוֹ אוֹרְחִים--לֹא יִשְׁטְחֶנָּה בִּפְנֵיהֶם וְאַפִלּוּ לְצָרְכָּהּ, שֶׁמֶּא תִּגָּנֵב.

יד [יב] מָצָא כְּלֵי עֵץ, מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְקְבוּ. כְּלֵי נְחֹשֶׁת, מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בְּחַמִּין; אֲבָל לֹא עַל יְדֵי הָאוּר, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁחִיקָן. כְּלֵי כֶּסֶף, מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בְּצוֹנֵן; אֲבָל לֹא בְּחַמִּין, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁחִירָן. מָצָא מַגְרֵפוֹת וְקַרְדֻּמּוֹת, יִשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן בְּרַךְ; אֲבָל לֹא בְּקָשֶׁה, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְחִיתָן. מָצָא כְּלֵי זָהָב וּכְלֵי זְכוֹכִית וּכְסוּת שֶׁלְּפִשְׁתָּן, הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בָּהֶן עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ. וּכְדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בָּאֲבֵדָה, כָּךְ אָמְרוּ בַּפִּקָּדוֹן שֶׁהָלְכוּ בְּעָלָיו לִמְדִינַת הַיָּם.

טו [יג] מָצָא סְפָרִים, קוֹרֶא בָּהֶן אַחַת לִשְׁלוֹשִׁים יוֹם; וְאִם אֵינוּ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת, גּוֹלְלָן כָּל שְׁלוֹשִׁים יוֹם. וּלְעוֹלָם לֹא יִלְמֹד בָּהֶן לְכַתְּחִלָּה. וְלֹא יִקְרָא פָּרָשָׁה, וְיִשְׁנֶה; וְלֹא יִקְרָא פָּרָשָׁה, וִיתַרְגַּם. וְלֹא יִפְתַּח בּוֹ יָתֵר מִשְּׁלוֹשָׁה דַּפִּין. וְלֹא יִהְיוּ שְׁנַיִם קוֹרְאִין בִּשְׁנֵי עִנְיָנוֹת, שֶׁמֶּא יִמְשֹׁךְ זֶה וְיִמְשֹׁךְ זֶה וְיִבְלֶה הַסֵּפֶר; אֲבָל קוֹרְאִין הֶן בְּעִנְיָן אֶחָד. וְלֹא יִקְרְאוּ שְׁלוֹשָׁה בְּכֶרֶךְ אֶחָד, וְאַפִלּוּ בְּעִנְיָן אֶחָד. [יד] מָצָא תְּפִלִּין, שָׁם דְּמֵיהֶן וּמַנִּיחָן עָלָיו: שֶׁדָּבָר מָצוּי הוּא בְּיַד הַכֹּל, וְאֵין עֲשׁוּיִין אֵלָא לְמִצְוָתָן בִּלְבָד.

טז [טו] מָצָא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, שֶׁהֲרֵי צָרִיךְ לְהַאֲכִילוֹ--אִם הָיָה דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל כְּגוֹן פָּרָה וַחֲמוֹר--מִטַּפֵּל בָּהֶן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִיּוֹם הַמְּצִיאָה, וְשׂוֹכְרָן וְלוֹקֵחַ שְׂכָרָן וּמַאֲכִילָן; וְאִם הָיָה שְׂכָרָן יָתֵר, הֲרֵי הַיָּתֵר לַבְּעָלִים. וְכֵן הַתֻּרְנְגוֹלִין--מוֹכֵר בֵּיצֵיהֶן, וּמַאֲכִילָן כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; מִכָּאן וְאִלַּךְ, שָׁם דְּמֵיהֶן עָלָיו וַהֲרֵי הֶן שֶׁלּוֹ וְשֶׁלַּבְּעָלִים בְּשֻׁתָּפוּת, כְּדִין כָּל הַשָּׁם בְּהֵמָה מֵחֲבֵרוֹ.

יז [טז] מָצָא עֲגָלִים וּסְיָחִין שֶׁלִּרְעִי, מִטַּפֵּל בָּהֶן שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים; וְשֶׁלִּבְרִיאָה, שְׁלוֹשִׁים יוֹם. אַוְזִים וְתֻרְנְגוֹלִין גְּדוֹלִים, מִטַּפֵּל בָּהֶן שְׁלוֹשִׁים יוֹם. מָצָא קְטַנִּים וְכָל דָּבָר שֶׁטִּפּוּלוֹ מְרֻבֶּה מִשְּׂכָרוֹ, מִטַּפֵּל בָּהֶן שְׁלוֹשָׁה יָמִים; מִכָּאן וְאִלַּךְ, מוֹכְרָן בְּבֵית דִּין. וְכֵן פֵּרוֹת שֶׁהִתְחִילוּ לְהַרְקִיב וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, מוֹכְרָן בְּבֵית דִּין.

יח [יז] מַה יַעֲשֶׂה בַּדָּמִים--יִנָּתְנוּ לַמּוֹצֶא, וְיֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן; לְפִיכָּךְ אִם נֶאְנְסוּ, כְּגוֹן שֶׁטְּרָפָן גַּיִס אוֹ טָבְעוּ בַּיָּם--חַיָּב לְשַׁלַּם, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן: שֶׁכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן, הֲרֵי הֶן אֶצְלוֹ כִּשְׁאֵלָה.

יט [יח] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּדְמֵי הָאֲבֵדָה הוֹאִיל וְנִטַּפַּל בָּהּ; אֲבָל מְעוֹת אֲבֵדָה, לֹא יִשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן. לְפִיכָּךְ אִם אָבְדוּ בְּאֹנֶס פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי הוּא שׁוֹמֵר שָׂכָר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

כ [יט] כָּל אוֹתָן הַיָּמִים שֶׁמִּטַּפֵּל בָּאֲבֵדָה קֹדֶם שֶׁיִּמְכְּרֶנָּה בְּבֵית דִּין--אִם הֶאֱכִילָן מִשֶּׁלּוֹ, נוֹטֵל מִן הַבְּעָלִים; וְיֵרָאֶה לִי שְׁהוּא נוֹטֵל בְּלֹא שְׁבוּעָה, מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם.

כא [כ] הַמּוֹצֶא מְצִיאָה לֹא יִשָּׁבַע, מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם: שְׁאִם אַתָּה אוֹמֵר יִשָּׁבַע, יַנִּיחַ הַמְּצִיאָה וְהוֹלֵךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁבַע. אַפִלּוּ מָצָא כִּיס, וְטָעַן בַּעַל הַמְּצִיאָה שֶׁשְּׁנֵי כִּיסִים קְשׁוּרִים הָיוּ, וְאֵי אִפְשָׁר שֶׁיִּמָּצֵא הָאֶחָד אֵלָא אִם נִמְצָא הָאַחֵר הַקָּשׁוּר עִמּוֹ--הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׁבַע.

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גזילה ואבידה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

יש לך שאלה או הערה?