משנה תורה מנוקד - ספר נזקים - הלכות גזילה ואבידה פרק ג

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גזילה ואבידה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

הִלְכּוֹת גְּזֵלָה וַאֲבֵדָה פֵרֶק ג

א הַגּוֹזֵל חָבִית שֶׁלְּיַיִן מֵחֲבֵרוֹ, וַהֲרֵי הִיא שׁוֹוָה דֵּינָר בְּשָׁעַת הַגְּזֵלָה, וְהוּקְרָה אֶצְלוֹ וְעָמְדָה בְּאַרְבָּעָה--אִם שִׁבַּר אֶת הֶחָבִית אוֹ שָׁתָה אוֹתָהּ אוֹ מְכָרָהּ אוֹ נְתָנָהּ בְּמַתָּנָה, אַחַר שֶׁהוּקְרָה--מְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה, כְּשָׁעַת הוֹצָאָה מִן הָעוֹלָם: שֶׁאִלּוּ הִנִּיחָהּ, הָיְתָה חוֹזֶרֶת בְּעַצְמָהּ. נִשְׁבְּרָה מֵאֵלֶיהָ אוֹ אָבְדָה--מְשַׁלֵּם דֵּינָר, כְּשָׁעַת הַגְּזֵלָה.

ב הָיְתָה שׁוֹוָה בְּשָׁעַת הַגְּזֵלָה אַרְבָּעָה, וּבְשָׁעַת הוֹצָאָה מִן הָעוֹלָם דֵּינָר--מְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה, כְּשָׁעַת הַגְּזֵלָה, בֵּין שֶׁשִּׁבַּר אוֹתָהּ אוֹ שְׁתָאָהּ, בֵּין שֶׁנִּשְׁבְּרָה אוֹ אָבְדָה מֵאֵלֶיהָ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ג הַגּוֹזֵל חוֹתָל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲמִשִּׁים תְּמָרִים, וּכְשֶׁיִּמָּכֵר הַחוֹתָל כֻּלּוֹ כְּאַחַת יִמָּכֵר בְּתִשְׁעָה, וּכְשֶׁיִּמָּכֵר אַחַת אַחַת יִמָּכֵר בַּעֲשָׂרָה--אֵינוּ מְשַׁלֵּם אֵלָא תִּשְׁעָה, וְאֵין הַנִּגְזָל יָכוֹל לוֹמַר לוֹ אֲנִי אַחַת אַחַת הָיִיתִי מוֹכֵר. וְכֵן הַדִּין בַּמַּזִּיק, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה בְּנִכְסֵי הִדְיוֹט; אֲבָל בַּהֶקְדֵּשׁ, אֵינוּ כֵּן אֵלָא מְשַׁלֵּם עֲשָׂרָה.

ד גָּזַל בְּהֵמָה וְהִזְקִינָה, אוֹ כָּחֲשָׁה כַּחַשׁ שְׁאֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר, גָּזַל עֲבָדִים וְהִזְקִינוּ, אוֹ כָּחֲשׁוּ כַּחַשׁ שְׁאֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר, כְּגוֹן חֳלָאִים שְׁאֵין לָהֶם רְפוּאַת תְּעָלָה, אוֹ שֶׁגָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִסְדַּק אוֹ פְּסָלוֹ הַמֶּלֶךְ, אוֹ שֶׁגָּזַל פֵּרוֹת וְהִרְקִיבוּ כֻּלָּן, אוֹ יַיִן וְהִחְמִיץ--הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁגָּזַל כְּלִי וְשִׁבְּרוֹ, וּמְשַׁלֵּם כְּשָׁעַת הַגְּזֵלָה.

ה אֲבָל אִם גָּזַל בְּהֵמָה וַעֲבָדִים, וְכָחֲשׁוּ כַּחַשׁ שֶׁאִפְשָׁר לַחְזֹר, אוֹ שֶׁגָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִפְסַל בִּמְדִינָה זוֹ, וַהֲרֵי הוּא יוֹצֶא בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, אוֹ שֶׁגָּזַל פֵּרוֹת וְהִרְקִיבוּ מִקְצָתָן, אוֹ תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת, אוֹ שֶׁגָּזַל חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח, אוֹ בְּהֵמָה וְנֶעֶבְרָה בָּהּ עֲבֵרָה, אוֹ נִפְסְלָה מִלִּקָּרֵב, אוֹ שֶׁהָיְתָה יוֹצְאָה לְהִסָּקֵל--אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ, וּמַחְזִיר אוֹתָהּ בְּעַצְמָהּ.

ו [ה] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוֹרִים, בְּשֶׁהִחְזִיר הַגְּזֵלָה. אֲבָל אִם נִשְׂרְפָה הַגְּזֵלָה, אוֹ אָבְדָה אַחַר שֶׁנֶּאֶסְרָה בַּהֲנָאָה--חַיָּב לְהַחְזִיר לוֹ דָּמֶיהָ כְּשָׁעַת הַגְּזֵלָה. לְפִיכָּךְ אִם כָּפַר בּוֹ אַחַר שֶׁנֶּאֶסְרָה בַּהֲנָאָה, וְנִשְׁבַּע--חַיָּב לְשַׁלַּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם.

ז [ו] הַגּוֹזֵל בְּהֵמָה וְנָשָׂא עָלֶיהָ מַשָּׂא, אוֹ רָכַב עָלֶיהָ, אוֹ חָרַשׁ בָּהּ אוֹ דָּשׁ בָּהּ וְכַיּוֹצֶא בְּזֶה, וְהִחְזִירָהּ לִבְעָלֶיהָ--אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, אֵינוּ חַיָּב לְשַׁלַּם כְּלוּם: שֶׁהֲרֵי לֹא הִפְסִידָהּ, וְלֹא הִכְחִישָׁהּ. וְאִם הֻחְזַק אָדָם זֶה לִגְזֹל אוֹ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים אֵלּוּ, פָּעַם אַחַר פַּעַם--קוֹנְסִין אוֹתוֹ, וְאַפִלּוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְשָׁמִין הַשָּׂכָר אוֹ הַשְּׁבָח שֶׁהִשְׁבִּיחַ בַּבְּהֵמָה, וּמְשַׁלֵּם לַנִּגְזָל.

ח [ז] הַתּוֹקֵף עַבְדּוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, וְעָשָׂה בּוֹ מְלָאכָה, וְלֹא בִּטְּלוֹ מִמְּלָאכָה אַחֶרֶת--פָּטוּר, שֶׁנּוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁלֹּא יִבְטַל עַבְדּוֹ; וְאִם בִּטְּלוֹ מִמְּלָאכָה אַחֶרֶת, מְשַׁלֵּם לוֹ כְּפוֹעֵל.

ט [ח] הַתּוֹקֵף סְפִינָתוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, וְעָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה--אִם אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְשָׂכָר--שָׁמִין כַּמָּה פְּחָתָהּ, וּמְשַׁלֵּם. וְאִם הִיא עֲשׂוּיָה לְשָׂכָר--אִם יָרַד לָהּ בְּתוֹרַת שְׂכִירוּת, הוֹאִיל וְיָרַד שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת--אִם רָצָה הַבַּעַל לִטֹּל שְׂכָרָהּ, נוֹטֵל; רָצָה לִטֹּל פְּחָתָהּ, נוֹטֵל. וְאִם יָרַד לָהּ בְּתוֹרַת גָּזֵל, נוֹתֵן הַפְּחָת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

י [ט] הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ--אִם אוֹתָהּ חָצֵר אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְשָׂכָר--אֵינוּ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר, אַף עַל פִּי שֶׁדֶּרֶךְ זֶה הַדָּר לִשְׂכֹּר מָקוֹם לְעַצְמוֹ: שֶׁזֶּה נִהְנָה, וְזֶה לֹא חָסֵר. וְאִם הֶחָצֵר עֲשׂוּיָה לְשָׂכָר--אַף עַל פִּי שְׁאֵין דֶּרֶךְ זֶה לִשְׂכֹּר, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר: שֶׁהֲרֵי חִסְּרוֹ מָמוֹן.

יא [י] מִי שֶׁהָיָה לוֹ צֶמֶר וְסַמָּנִין שְׁרוּיִין, וּבָא אֶחָד וְצָבַע הַצֶּמֶר בְּסַמָּנִין שֶׁלֹּא מִדַּעַת חֲבֵרוֹ--מְשַׁלֵּם לוֹ דְּמֵי מַה שֶׁהִפְסִיד בַּצֶּמֶר, וְאֵינוּ מְחַשֵּׁב לוֹ שְׁבָח סַמָּנִין שֶׁעַל גַּבֵּי הַצֶּמֶר. וְאִם תָּפַס הַנִּזָּק דְּמֵי מַה שֶׁחִסְּרוֹ מִן הַסַּמָּנִין, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ.

יב [יא] הַשּׁוֹלֵחַ יָד בַּפִּקָּדוֹן--בֵּין שֶׁשָּׁלַח יָד בְּעַצְמוֹ, אוֹ עַל יַד בְּנוֹ וְעַבְדּוֹ וּשְׁלוּחוֹ--הֲרֵי זֶה גַּזְלָן, וְנִתְחַיַּב בְּאֻנְסָיו, וְנַעֲשָׂת הַגְּזֵלָה בִּרְשׁוּתוֹ, כְּדִין כָּל הַגַּזְלָנִים.

יג חָשַׁב לִשְׁלֹחַ יָד בַּפִּקָּדוֹן--אֵינוּ חַיָּב בְּאַחְרָיוּתוֹ, עַד שֶׁיִּשְׁלַח יָד. וּמִשֶּׁשָּׁלַח יָד, נִתְחַיַּב בּוֹ: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חִסַּר מִמֶּנּוּ כְּלוּם, אֵלָא נָטַל הַפִּקָּדוֹן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בִּרְשׁוּתוֹ כְּדֵי לִשְׁלֹחַ בּוֹ יָד--הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁשְּׁלִיחוּת יָד אֵינָהּ צְרִיכָה חֶסְרוֹן.

יד [יב] הִגְבִּיהַּ אֶת הֶחָבִית לִטֹּל מִמֶּנָּה רְבִיעִית--נִתְחַיַּב בְּאֻנְסֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָטַל. אֲבָל אִם הִגְבִּיהַּ אֶת הַכִּיס לִטֹּל מִמֶּנּוּ דֵּינָר, וְכַיּוֹצֶא בַּכִּיס מִדְּבָרִים שְׁאֵינָן גּוּף אֶחָד--הֲרֵי זֶה סְפֵק אִם נִתְחַיַּב בְּכָל הַכִּיס, אוֹ לֹא נִתְחַיַּב אֵלָא בְּדֵינָר בִּלְבָד.

טו [יג] הָיוּ פֵּרוֹת מֻפְקָדִין אֶצְלוֹ, וְנָטַל מִקְצָתָן--אֵינוּ חַיָּב אֵלָא בְּאַחְרָיוּת הַפֵּרוֹת שֶׁנָּטַל; וּשְׁאָר הַפִּקָּדוֹן הַמֻּנָּח בִּמְקוֹמוֹ, הֲרֵי הוּא בִּרְשׁוּת בְּעָלָיו. וְאִם נִפְסַד הַשְּׁאָר מֵחֲמַת זֶה שֶׁנָּטַל, חַיָּב בַּכֹּל.

טז כֵּיצַד: הִטָּה אֶת הֶחָבִית בִּמְקוֹמָהּ, וְנָטַל מִמֶּנָּה רְבִיעִית אוֹ יָתֵר--אִם נִשְׁבְּרָה אַחַר שֶׁנָּטַל, וְהִיא בִּמְקוֹמָהּ--אֵינוּ חַיָּב אֵלָא בְּמַה שֶׁנָּטַל, שֶׁהֲרֵי לֹא הִגְבִּיהַּ הֶחָבִית; וְאִם הִחְמִיצָה, מְשַׁלֵּם אֶת דְּמֵי כֻּלָּהּ כְּשָׁעַת הַגְּזֵלָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יז [יד] הַכּוֹפֵר בַּפִּקָּדוֹן בְּבֵית דִּין--אִם הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ בָּעֵת שֶׁכָּפַר--נַעֲשָׂה עָלָיו גַּזְלָן, וְחַיָּב בְּאֻנְסָיו.

יח [טו] הַשּׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַבְּעָלִים, הֲרֵי זֶה גַּזְלָן. הָיָה כְּלִי בְּיַד בְּנוֹ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת, אוֹ בְּיַד עַבְדּוֹ, וּלְקָחוֹ אֶחָד מֵהֶן וְנִשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ--הֲרֵי זֶה שׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת, וְנַעֲשָׂה בִּרְשׁוּתוֹ, וְנִתְחַיַּב בְּאֻנְסָיו, עַד שֶׁיַּחְזִירֶנּוּ לַבְּעָלִים; לְפִיכָּךְ אִם הִחְזִירוֹ לַקָּטָן שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ, אוֹ לָעֶבֶד, וְאָבַד מֵהֶן אוֹ נִשְׁבַּר--חַיָּב לְשַׁלַּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יט [טז] הַחוֹטֵף מַשְׁכּוֹן מִיַּד הַלּוֹוֶה שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין--הֲרֵי זֶה גַּזְלָן, אַף עַל פִּי שְׁהוּא חַיָּב לוֹ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם נִכְנַס לְתוֹךְ בֵּית חֲבֵרוֹ וּמִשְׁכְּנוֹ--שְׁהוּא גַּזְלָן, שֶׁנֶּאֱמָר "בַּחוּץ, תַּעֲמֹד" (דברים כד,יא).

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גזילה ואבידה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

יש לך שאלה או הערה?