משנה תורה מנוקד - ספר נזקים - הלכות גניבה פרק ז

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גניבה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

הִלְכּוֹת גְּנֵבָה פֵּרֶק ז

א הַשּׁוֹקֵל לַחֲבֵרוֹ בְּמִשְׁקָלוֹת חֲסֵרוֹת מִן הַמִּשְׁקָל שֶׁהִסְכִּימוּ עָלָיו בְּנֵי אוֹתָהּ הַמְּדִינָה, אוֹ הַמּוֹדֵד בְּמִדָּה חֲסֵרָה מִן הַמִּדָּה שֶׁהִסְכִּימוּ עָלֶיהָ--הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט, בַּמִּדָּה, בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה" (ויקרא יט,לה).

ב אַף עַל פִּי שֶׁהַמּוֹדֵד אוֹ הַשּׁוֹקֵל חָסֵר גּוֹנֵב--אֵינוּ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל, אֵלָא מְשַׁלֵּם לוֹ הַמִּדָּה אוֹ הַמִּשְׁקָל. וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה, מִפְּנֵי שְׁהוּא חַיָּב בְּתַשְׁלוּמִין.

ג כָּל מִי שֶׁמַּשְׁהֶה בְּבֵיתוֹ אוֹ בַּחֲנוֹתוֹ מִדָּה חֲסֵרָה, אוֹ מִשְׁקָל חָסֵר--עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ . . ." (דברים כה,יג). וְאַפִלּוּ לַעֲשׂוֹת הַמִּדָּה עָבִיט שֶׁלְּמֵימֵי רַגְלַיִם, אָסוּר: שֶׁאַף עַל פִּי שְׁאֵין זֶה לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר בָּהּ, שֶׁמֶּא יָבוֹא מִי שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ שְׁהִיא חֲסֵרָה, וְיִמְדֹּד בָּהּ. וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה, שֶׁהֲרֵי אֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.

ד הָיוּ הַמִּדּוֹת וְהַמִּשְׁקָלוֹת שֶׁלִּבְנֵי הָעִיר חֲתוּמוֹת בְּחוֹתָם יָדוּעַ, וְזוֹ הַמִּדָּה אוֹ הַמִּשְׁקָל הַחֲסֵרִים בְּלֹא חוֹתָם--הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְשַׁהוֹתָם לִשְׁאָר תַּשְׁמִישֵׁי הַבַּיִת.

ה כַּיּוֹצֶא בְּזֶה סֶלַע שֶׁנִּפְגְמָה מִן הַצַּד--לֹא יַעֲשֶׂנָּה מִשְׁקָל בֵּין מִשְׁקְלוֹתָיו, וְלֹא יִזְרְקֶנָּה בֵּין גְּרוּטוֹתָיו, וְלֹא יִקְּבֶנָּה וְיִתְלֶנָּה בְּצַוָּאר בְּנוֹ: שֶׁמֶּא יָבוֹא אַחֵר וְיַעֲשֶׂנָּה מִשְׁקָל. אֵלָא אוֹ יִשְׁחֹק אוֹ יַחְתֹּךְ אוֹ יָקֹץ, אוֹ יַשְׁלִיךְ לְיָם הַמֶּלַח.

ו [ה] חָסְרָה וְעָמְדָה עַל מֶחְצָה, יְקַיַּם. עָמְדָה עַל פָּחוּת מִמֶּחְצָה, יָקֹץ; עַל יָתֵר מִמֶּחְצָה, יָקֹץ עַד שֶׁיַּעְמִידֶנָּה עַל מֶחְצָה. וְאִם לֹא חָסְרָה אֵלָא פָּחוּת מִשְּׁתוּת--יְקַיַּם לָשֵׂאת וְלָתֵת בָּהּ, אֲבָל לֹא לְמִשְׁקָל: שֶׁכָּל פָּחוּת מִשְּׁתוּת, מוֹחֲלִין בּוֹ רֹב הָאָדָם בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן.

ז [ו] סֶלַע שֶׁנִּפְגְמָה בָּאֶמְצָע--אָסוּר לִמְכֹּר אוֹתָהּ לֶהָרָג אוֹ לֶחָרָם, מִפְּנֵי שֶׁמְּרַמִּין בָּהּ אֶת אֲחֵרִים; אֲבָל נוֹקְבָהּ, וְתוֹלֶה אוֹתָהּ בְּצַוַּאר הַקָּטָן.

ח [ז] עוֹשֶׂה אָדָם מִדּוֹתָיו סְאָה, וַחֲצִי סְאָה, וּרְבִיעַ סְאָה, וְקַב, וַחֲצִי קַב, וְרֹבַע הַקַּב, וַחֲצִי הָרֹבַע, וּשְׁמִין הָרֹבַע; אֲבָל לֹא יַעֲשֶׂה קַבַּיִם, שֶׁלֹּא תִתְחַלַּף בְּרֹבַע הַסְּאָה שְׁהוּא קַב וּמֶחְצָה.

ט וְכֵן בְּמִדּוֹת הַלַּח עוֹשֶׂה הִין, וַחֲצִי הִין, וּרְבִיעִית הַהִין, וְלוֹג, וַחֲצִי לוֹג, וּרְבִיעִית, וּשְׁמִין, וְאֶחָד מִשְּׁמוֹנָה בִּשְׁמִינִית. וְלֹא אָסְרוּ לַעֲשׂוֹת שְׁלִישִׁית הִין וּרְבִיעִית הִין, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְחַלְּפִין זֶה בְּזֶה, הוֹאִיל וְהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ.

י [ח] אֶחָד הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִם יִשְׂרָאֵל, אוֹ עִם הַגּוֹי עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה--אִם מָדַד אוֹ שָׁקַל בְּחָסֵר, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה וְחַיָּב לְהַחְזִיר. וְכֵן אָסוּר לְהַטְעוֹת אֶת הַגּוֹיִים בְּחֶשְׁבּוֹן, אֵלָא יְדַקְדַּק עִמּוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "וְחִשַּׁב, עִם-קֹנֵהוּ" (ויקרא כה,נ)--אַף עַל פִּי שְׁהוּא כָּבוּשׁ תַּחַת יָדֶיךָ, קַל וְחֹמֶר לַגּוֹי שְׁאֵינוּ כָּבוּשׁ תַּחַת יָדֶיךָ; וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ, כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה: כֹּל, עֹשֵׂה עָוֶל" (דברים כה,טז), מִכָּל מָקוֹם.

יא [ט] וְכֵן בְּמִדַּת הַקַּרְקָע--אִם הִטְעָה אֶת חֲבֵרוֹ בִּמְשִׁיחַת הַקַּרְקָע, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט, בַּמִּדָּה" (ויקרא יט,לה)--"בַּמִּדָּה", זוֹ מִדַּת הַקַּרְקָע. וְכֵן הוּא עִנְיַן פָּסוּק זֶה "לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט", מִדַּת קַרְקָע, וְלֹא בְּמִשְׁפַּט הַמִּשְׁקָל וְלֹא בְּמִשְׁפַּט הַמִּדָּה, אַפִלּוּ מִדָּה קְטַנָּה כִּמְשׂוּרָה.

יב [י] בְּנֵי חֲבוּרָה הַמַּקְפִּידִים זֶה עַל זֶה שֶׁהִחְלִיפוּ חֵלֶק בְּחֵלֶק, אוֹ לָוָה מִמֶּנּוּ מַאֲכָל וְהִחְזִיר לוֹ--עוֹבְרִין מִשּׁוֹם מִדָּה, וּמִשּׁוֹם מִשְׁקָל, וּמִשּׁוֹם מִנְיָן, וּמִשּׁוֹם לוֹוִין וּפוֹרְעִין בְּיוֹם טוֹב.

יג [יא] הַמַּסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ, וְהִכְנִיס מִתְּחוּם חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ תְּחוּם שֶׁלּוֹ--אַפִלּוּ מְלוֹא אֶצְבָּע--אִם בְּחָזְקָה עָשָׂה, הֲרֵי זֶה גַּזְלָן; וְאִם הִסִּיג בַּסֵּתֶר, הֲרֵי זֶה גַּנָּב. וְאִם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִסִּיג הַגְּבוּל, הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין: בְּלָאו שֶׁלִּגְנֵבָה אוֹ שֶׁלִּגְזֵלָה, וּבְלָאו שֶׁלְּ"לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ" (דברים יט,יד). וְאֵין חַיָּבִין בְּלָאו זֶה אֵלָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמָר "בְּנַחֲלָתְךָ, אֲשֶׁר תִּנְחַל, בָּאָרֶץ" (שם).

יד [יב] קָשֶׁה עָנְשָׁן שֶׁלְּמִדּוֹת, יָתֵר מֵעָנְשָׁן שֶׁלַּעֲרָיוֹת, שֶׁזֶּה בֵּינוֹ לְבֵין הַמָּקוֹם, וְזֶה בֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ. וְכָל הַכּוֹפֵר בְּמִצְוַת מִדּוֹת--כְּכוֹפֵר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שְׁהִיא תְּחִלַּת הַצִּוּוּי; וְכָל הַמְּקַבֵּל עָלָיו מִצְוַת מִדּוֹת--הֲרֵי זֶה מוֹדֶה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שְׁהִיא גָּרְמָה לְכָל הַצִּוּוּיִין.

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גניבה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

יש לך שאלה או הערה?