משנה תורה מנוקד - ספר נזקים - הלכות נזקי ממון פרק יג

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות נזקי ממון - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הִלְכּוֹת נִזְקֵי מָמוֹן פֵּרֶק יג

א כֵּלִים שֶׁנָּפְלוּ לַבּוֹר וְנִשְׁתַּבְּרוּ--בַּעַל הַבּוֹר פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמָר "וְנָפַל-שָׁמָּה שּׁוֹר, אוֹ חֲמוֹר" (שמות כא,לג): מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ "שׁוֹר", לֹא אָדָם; "חֲמוֹר", לֹא כֵּלִים. אַפִלּוּ נָפַל שׁוֹר בְּכֵלָיו, וּמֵת הַשּׁוֹר וְנִשְׁתַּבְּרוּ כֵּלָיו--חַיָּב עַל הַבְּהֵמָה, וּפָטוּר עַל הַכֵּלִים.

ב הַבּוֹר מֵאֲבוֹת נְזָקִים הוּא, וְתוֹלְדוֹתָיו כָּמוֹהוּ מוּעָדִין מִתְּחִלָּתָן. וְכָל הַמַּנִּיחַ תַּקְלָה, הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת הַבּוֹר. וְאִם הֻזַּק בָּהּ אָדָם אוֹ בְּהֵמָה, מְשַׁלֵּם זֶה שֶׁהִנִּיחַ הַתַּקְלָה נֶזֶק שָׁלֵם, בֵּין שֶׁהִפְקִיר הַתַּקְלָה, בֵּין שֶׁלֹּא הִפְקִירָהּ; וְאִם הֻזְּקוּ בָּהּ כֵּלִים, פָּטוּר.

ג כֵּיצַד: הַמַּנִּיחַ אַבְנוֹ אוֹ סַכִּינוֹ אוֹ מַשָּׂאוֹ אוֹ תִּבְנוֹ וְקַשּׁוֹ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻזַּק בָּהֶן בֵּין אָדָם בֵּין בְּהֵמָה--חַיָּב נֶזֶק שָׁלֵם. וְכֵן אִם הִנִּיחָן בִּרְשׁוּתוֹ, וְהִפְקִיר רְשׁוּתוֹ וְלֹא הִפְקִירָן. נִתְקַל בַּקַּרְקָע, וְנֶחְבַּט בְּתַקְלָה זוֹ וְהֻזַּק בָּהּ--חַיָּב בַּעַל הַתַּקְלָה. וְאִם הֻזְּקוּ כֵּלִים בְּכָל אֵלּוּ, אוֹ נִטַּנְּפוּ--פָּטוּר.

ד הִכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְהִרְבִּיץ גְּלָלִים, וְנִטַּנְּפוּ בָּהֶן כֵּלָיו שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת--פָּטוּר: שֶׁהַגָּלָל הַזֶּה תּוֹלֶדֶת בּוֹר הוּא, וְלֹא מָצִינוּ בּוֹר שֶׁחַיָּב בּוֹ עַל הַכֵּלִים.

ה הַמַּנִּיחַ אֶת הַכַּד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהָלַךְ הַמְּהַלֵּךְ וְנִתְקַל בָּהּ, וְשִׁבְּרָהּ--פָּטוּר, לְפִי שְׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהִתְבּוֹנֵן בַּדֶּרֶךְ כִּשְׁהֶן מְהַלְּכִין. וְאִם הֻזַּק בָּהּ--הֲרֵי בַּעַל הַכַּד חַיָּב בִּנְזָקָיו, וְאַפִלּוּ הִפְקִיר הַכַּד: שֶׁכָּל הַמַּפְקִיר נְזָקָיו שְׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לַעֲשׂוֹתָן מִתְּחִלָּה, חַיָּב כְּאִלּוּ לֹא הִפְקִירָן.

ו הִנִּיחַ אֶת הַכַּד בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהנִּיחָהּ שָׁם, כְּגוֹן מְקוֹם הַקְּרָנוֹת שֶׁלַּגִּתּוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וְנִתְקַל בָּהּ, וְשִׁבְּרָהּ--חַיָּב; וְאִם הֻזַּק בָּהּ הַמְּהַלֵּךְ--בַּעַל הַכַּד פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ לְהִסְתַּכַּל. וְאִם הָיְתָה אֲפֵלָה, אוֹ שֶׁמִּלָּא כָּל הַדֶּרֶךְ כַּדִּים--פָּטוּר עַל שְׁבִירָתָהּ; וְאִם נִתְקַל בָּהּ, הֲרֵי בַּעַל הַכַּד חַיָּב. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ז נִשְׁבְּרָה כַּדּוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻחְלַק אֶחָד בַּמַּיִם אוֹ שֶׁלָּקָה בַּחֲרָסֶיהָ--פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, לְפִי שְׁהוּא אָנוּס; וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא סִלַּק הַחֲרָסִים. וַהֲרֵי הַחֲרָסִים וְהַמַּיִם כְּהֶפְקֵר; וְלֹא הִפְקִיר אֵלָא אַחַר שֶׁנֶּאֱנַס, וּלְפִיכָּךְ פָּטוּר. וְאִם נִתְכַּוַּן לִזְכּוֹת בַּחֲרָסֶיהָ, וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר--חַיָּב. וְהוּא הַדִּין לְנָפְלָה גְּמַלּוֹ וְלֹא הִעְמִידָהּ, וְכָל כַּיּוֹצֶא בָּהּ. וְאִם הֻזְּקוּ כֵּלִים בְּכָל אֵלּוּ--פָּטוּר, בֵּין הִפְקִיר בֵּין לֹא הִפְקִיר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ח שְׁנֵי קַדָּרִין שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ זֶה אַחַר זֶה, וְנִתְקַל הָרִאשׁוֹן וְנָפַל, וְנִתְקַל הַשֵּׁנִי בָּרִאשׁוֹן--אִם הָיָה לָרִאשׁוֹן לַעֲמֹד, וְלֹא עָמַד--חַיָּב בִּנְזָקָיו שֶׁלַּשֵּׁנִי: שֶׁאַף עַל פִּי שְׁהוּא אָנוּס בְּשָׁעַת נְפִילָה, אֵינוּ אָנוּס בִּהְיוֹתוֹ מֻטָּל בַּדֶּרֶךְ, וַהֲרֵי הוּא יָכוֹל לַעֲמֹד. וְאִם לֹא הָיָה לוֹ לַעֲמֹד--פָּטוּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְהִיר לְזֶה שֶׁנִּתְקַל בּוֹ: מִפְּנֵי שְׁהוּא טָרוּד בְּנַפְשׁוֹ.

ט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שְׁהוּא חַיָּב בִּנְזָקָיו שֶׁלַּשֵּׁנִי, בְּשֶׁהֻזַּק גּוּפוֹ שֶׁלַּשֵּׁנִי; אֲבָל אִם הֻזְּקוּ כֵּלָיו, פָּטוּר, שְׁאֵינוּ חַיָּב עַל הַכֵּלִים בַּבּוֹר, וְכָל תַּקְלָה תּוֹלֶדֶת בּוֹר הִיא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

י הַקַּדָּרִין וְהַזַּגָּגִין וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ זֶה אַחַר זֶה, וְנִתְקַל הָרִאשׁוֹן וְנָפַל, וְנִתְקַל הַשֵּׁנִי בָּרִאשׁוֹן, וְהַשְּׁלִישִׁי בַּשֵּׁנִי, וְכָל אֶחָד מֵהֶן יֵשׁ לוֹ לַעֲמֹד, וְלֹא עָמַד--הָרִאשׁוֹן חַיָּב בְּנִזְקֵי גּוּפוֹ שֶׁלְּשֵׁנִי, בֵּין שֶׁהֻזַּק בְּגוּפוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן הַמֻּטָּל בֵּין שֶׁהֻזַּק בְּמַשָּׂאוֹ. וְהַשֵּׁנִי חַיָּב בְּנִזְקֵי גּוּפוֹ שֶׁלַּשְּׁלִישִׁי, אִם הֻזַּק בְּגוּפוֹ שֶׁלַּשֵּׁנִי; אֲבָל אִם הֻזַּק בְּמַשָּׂאוֹ שֶׁלַּשֵּׁנִי שֶׁנָּפַל, פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ הַשֵּׁנִי בּוֹר זֶה שְׁהוּא מַשָּׂאִי אֵין אֲנִי הַכּוֹרֶה אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי הָרִאשׁוֹן הִפִּיל הַשֵּׁנִי עִם מַשָּׂאוֹ. וְאִם הִזְהִירוּ זֶה אֶת זֶה, כֻּלָּן פְּטוּרִין.

יא נָפַל הָרִאשׁוֹן, וְהָיָה מֻטָּל לְרֹחַב הַדֶּרֶךְ, וְנִתְקַל אֶחָד בְּרֹאשׁוֹ וְאֶחָד בְּרַגְלָיו וְאֶחָד בְּבִטְנוֹ--הֲרֵי הוּא חַיָּב בְּנִזְקֵי כֻּלָּן: הוֹאִיל וְהָיָה לוֹ לַעֲמֹד, וְלֹא עָמַד.

יב הַשּׁוֹפֵךְ אֶת הַמַּיִם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר--חַיָּב בִּנְזָקָיו; וְאִם נִטַּנְּפוּ כֵּלָיו, פָּטוּר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. נִבְלְעוּ הַמַּיִם בָּאָרֶץ, וְנִשְׁאֲרָה הָאָרֶץ חֲלָקָה, וְהֻחְלַק וְנָפַל, וְהֻזַּק בַּקַּרְקָע--הֲרֵי זֶה חַיָּב בִּנְזָקָיו.

יג כָּל אֵלּוּ שֶׁפּוֹתְקִין בִּיבוֹתֵיהֶן, וְגוֹרְפִין מְעָרוֹתֵיהֶן--אֵין לָהֶן רְשׁוּת לִשְׁפֹּךְ הַמַּיִם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בִּימוֹת הַחַמָּה. אֲבָל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, יֵשׁ לָהֶן רְשׁוּת לִשְׁפֹּךְ; וְאַף עַל פִּי כֵן אִם הֻזַּק אָדָם אוֹ בְּהֵמָה בַּמַּיִם, חַיָּבִין נֶזֶק שָׁלֵם.

יד לֹא יוֹצִיא אָדָם תִּבְנוֹ וְקַשּׁוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּדֵי שֶׁיָּדוּשׁוּ וְיַעֲשׂוּ לוֹ זֵבֶל. וְאִם הוֹצִיא, קָנְסוּ אוֹתוֹ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ כְּהֶפְקֵר, וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה, מֵעֵת שֶׁנִּדּוֹשׁוּ וְהִשְׁבִּיחוּ; וְאִם קָדַם אָדָם, וְזָכָה בָּהֶן מִשָּׁעַת הוֹצָאָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים--אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. וְאַף עַל פִּי שְׁהֶן כְּהֶפְקֵר, אִם הֻזַּק בָּהֶן אָדָם אוֹ בְּהֵמָה, הֲרֵי זֶה הַמּוֹצִיא חַיָּב לְשַׁלַּם.

טו יֵשׁ לְכָל אָדָם לְהוֹצִיא אֶת הַזֵּבֶל וְהַגְּלָלִים לִרְשׁוּת הָרַבִּים, בְּשָׁעַת הוֹצָאַת זְבָלִים, וְלִצְבֹּר אוֹתָן שָׁם שְׁלוֹשִׁים יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשּׁוֹף בְּרַגְלֵי אָדָם. וְאַף עַל פִּי כֵן אִם הִזִּיק, חַיָּב לְשַׁלַּם. וְחַיָּבִין עַל זֶה הַגָּלָל מִשּׁוֹם גָּזֵל: כֵּיוָן שְׁאֵין בּוֹ שְׁבָח אִם נִדּוֹשׁ, לֹא קָנְסוּ בּוֹ.

טז אֵין שׁוֹרִין טִיט בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְאֵין לוֹבְנִים לְבֵנִים. אֲבָל גּוֹבְלִין טִיט בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֲבָל לֹא לַלְּבֵנִים. [יז] הַבּוֹנֶה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים--הַמֵּבִיא אֲבָנִים מֵבִיא, וְהַבּוֹנֶה בּוֹנֶה; וְכֻלָּן שֶׁהִזִּיקוּ, חַיָּבִין לְשַׁלַּם נֶזֶק שָׁלֵם.

יז [יח] הַחַצָּב שֶׁחָצַב אֶבֶן וּמְסָרָהּ לְסַתָּת, וְהֻזַּק בָּהּ אָדָם אוֹ בְּהֵמָה--הַסַּתָּת חַיָּב. וְסַתָּת שֶׁמָּסַר לְחַמָּר, הַחַמָּר חַיָּב. מָסַר חַמָּר לְכַתָּף, הַכַּתָּף חַיָּב. מָסַר כַּתָּף לְבוֹנֶה, הַבּוֹנֶה חַיָּב. מְסָרָהּ הַבּוֹנֶה לְזֶה שֶׁמְּתַקֵּן יְשִׁיבָתָהּ בַּבִּנְיָן, הַמְּתַקֵּן חַיָּב. וְאִם אַחַר שֶׁהֶעֱלוּהָ עַל גַּבֵּי דִּימוֹס, נָפְלָה וְהִזִּיקָה, וְהָיוּ עוֹשִׂין בְּקַבְלָנוּת--כֻּלָּן חַיָּבִין; וּבִשְׂכִירוּת--הָאַחֲרוֹן חַיָּב, וְכֻלָּן פְּטוּרִין.

יח [יט] הַכּוֹתָל וְהָאִילָן שֶׁנָּפְלוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִזִּיקוּ--פָּטוּר מִלְּשַׁלַּם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִפְקִירָן: לְפִי שְׁאֵינָן דּוֹמִים לַבּוֹר, שֶׁהֲרֵי אֵין תְּחִלָּתָן לְהַזִּיק. וְאִם הָיוּ רְעוּעִין, בֵּית דִּין קוֹבְעִין לוֹ זְמָן לָקֹץ אֶת הָאִילָן וְלִסְתֹּר אֶת הַכּוֹתָל; וְכַמָּה הַזְּמָן, שְׁלוֹשִׁים יוֹם. נָפְלוּ בְּתוֹךְ הַזְּמָן, וְהִזִּיקוּ--פָּטוּר; לְאַחַר הַזְּמָן--חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁשִּׁהָה אוֹתָן.

יט [כ] הַמַּצְנִיעַ אֶת הַקּוֹץ וְאֶת הַזְכוֹכִית, וְהַגּוֹדֵר גְּדֵרוֹ בְּקוֹצִים, וְהִפְרִיחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻזַּק אַחֵר בָּהֶן--חַיָּב נֶזֶק שָׁלֵם. וְאִם גָּדַר גְּדֵרוֹ בְּקוֹצִים בְּצִמְצוּם בְּתוֹךְ רְשׁוּתוֹ--פָּטוּר, לְפִי שְׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהִתְחַכַּךְ בַּכּוֹתָלִים.

כ [כא] הַמַּצְנִיעַ קוֹצָיו וּזְכוֹכִיּוֹתָיו בְּתוֹךְ כּוֹתָלוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, וּבָא בַּעַל הַכּוֹתָל וְסָתַר אֶת כּוֹתָלוֹ, וְנָפְלוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִזִּיקוּ--אִם כּוֹתָל רָעוּעַ הָיָה, הַמַּצְנִיעַ חַיָּב; וְאִם כּוֹתָל בָּרִיא הוּא, בַּעַל הַכּוֹתָל חַיָּב.

כא [כב] חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מַצְנִיעִין אֶת הַקּוֹצִים וְאֶת הַזְכוֹכִית בְּתוֹךְ שְׂדוֹתֵיהֶן בְּעֹמֶק שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים בָּאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַעֲלֵם הַמַּחְרֵשָׁה. וַאֲחֵרִים שׂוֹרְפִין אוֹתָן בָּאֵשׁ. וַאֲחֵרִים מַשְׁלִיכִין אוֹתָן לַיָּם אוֹ לַנָּהָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֻזַּק בָּהֶן אָדָם.

כב [כג] לֹא יְסַקַּל אָדָם מֵרְשׁוּתוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְאֵין עוֹשִׂין חָלָל תַּחַת רְשׁוּת הָרַבִּים, וְלֹא בּוֹרוֹת וְלֹא שִׁיחִין וְלֹא מְעָרוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעֲגָלָה יְכוּלָה לְהַלַּךְ עַל גַּבֵּיהֶן וְהִיא טְעוּנָה אֲבָנִים, שֶׁמֶּא תִּפְחַת מִלְּמַטָּה שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. וְהַחוֹפֵר בּוֹר לְצָרְכֵּי רַבִּים, מֻתָּר.

כג [כד] אֵין מוֹצִיאִין זִיזִין וּכְצוּצְטְרָיוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אֵלָא אִם כֵּן הָיוּ לְמַעְלָה מִגָּמָל וְרוֹכְבוֹ: וְהוּא, שֶׁלֹּא יַאֲפִיל הַדֶּרֶךְ עַל בְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים. וְאִם רָצָה, כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּמוֹצִיא. כָּנַס, וְלֹא הוֹצִיא--הֲרֵי זֶה מוֹצִיא כָּל זְמָן שֶׁיִּרְצֶה; אֲבָל אֵינוּ יָכוֹל לְהַחְזִיר כּוֹתָלִים לִמְקוֹמָן לְעוֹלָם--שֶׁכָּל מְצָר שֶׁהִחְזִיקוּ בּוֹ רַבִּים, אָסוּר לְקַלְקְלוֹ.

כד [כה] לָקַח חָצֵר, וּבָהּ זִיזִין וּכְצוּצְטְרָיוֹת יוֹצְאוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים--הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקָתָהּ; וְאִם נָפְלָה, חוֹזֵר וּבוֹנֶה אוֹתָהּ כְּשֶׁהָיְתָה.

כה [כו] אִילָן שְׁהוּא נוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים--קוֹצֵץ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַגָּמָל עוֹבֵר בְּרוֹכְבוֹ. וּמַנִּיחִין מָקוֹם פָּנוּי מִשְּׁתֵי שִׂפְתוֹת הַנָּהָר, כְּרֹחַב כִּתְפֵי הַמַּלָּחִים שֶׁיּוֹרְדִין שָׁם וּמוֹשְׁכִין הַסְּפִינָה. וְכָל אִילָן הַנִּמְצָא בְּרֹחַב זֶה, קוֹצְצִין אוֹתוֹ מִיָּד; וְאֵין מַתְרִין בִּבְעָלָיו, שֶׁהֲרֵי מְעַכֵּב מוֹשְׁכֵי הַסְּפִינָה.

כו [כז] מִי שֶׁהָיְתָה דֶּרֶךְ הָרַבִּים עוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ--נְטָלָהּ, וְנָתַן לָהֶן מִן הַצַּד--מַה שֶׁנָּתַן נָתַן, וְזָכוּ בּוֹ; וְזֶה שֶׁנָּטַל, לֹא זָכָה בּוֹ. וְכַמָּה רֹחַב דֶּרֶךְ הָרַבִּים, אֵין פָּחוּת מִשֵּׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה.

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות נזקי ממון - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

יש לך שאלה או הערה?