משנה תורה מנוקד - ספר נזקים - הלכות נזקי ממון פרק ז

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות נזקי ממון - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הִלְכּוֹת נִזְקֵי מָמוֹן פֵּרֶק ז

א שׁוֹר שֶׁקְּשָׁרוֹ בְּעָלָיו בְּמוֹסֵרָה, וְנָעַל בְּפָנָיו כָּרָאוּי, וְיָצָא וְהִזִּיק--אִם תָּם הוּא, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. וְאִם הָיָה מוּעָד, פָּטוּר: שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ, בְּעָלָיו" (שמות כא,לו)--הַא אִם שְׁמָרוֹ, פָּטוּר; וְשָׁמוּר הוּא זֶה. וְאִם הִזִּיק בְּדָבָר שְׁהוּא מוּעָד לוֹ מִתְּחִלָּתוֹ, כְּגוֹן שֶׁאָכַל דְּבָרִים הָרְאוּיִין לוֹ, אוֹ שִׁבַּר בְּרַגְלוֹ כְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ--פָּטוּר מִלְּשַׁלַּם.

ב הָיָה מוּעָד לְקֶרֶן יָמִין, וְאֵינוּ מוּעָד לְקֶרֶן שְׂמֹאל, וְיָצָא אַחַר שֶׁשְּׁמָרוֹ כָּרָאוּי, וְנָגַח בֵּין בְּקֶרֶן יָמִין בֵּין בְּקֶרֶן שְׂמֹאל--מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

ג בְּהֵמָה שֶׁחָבְלָה בָּאָדָם, בֵּין בְּכַוָּנָה בֵּין שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה--אִם תַּמָּה הִיא, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִגּוּפָהּ; וְאִם מוּעֶדֶת, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם: וּפָטוּר מִן הַשֶּׁבֶת, וּמִן הַבֹּשֶׁת, וּמִן הַצַּעַר, וּמִן הָרִפּוּי--שֶׁאַרְבָּעָה דְּבָרִים אֵלּוּ, לֹא חִיְּבָה תּוֹרָה בָּהֶן אֵלָא לָאָדָם שֶׁחָבַל בַּחֲבֵרוֹ; אֲבָל בְּהֶמְתּוֹ שֶׁחָבְלָה בַּחֲבֵרוֹ--הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁהִזִּיקָה מְמוֹנוֹ, שְׁאֵינוּ חַיָּב אֵלָא נֶזֶק בִּלְבָד.

ד לְפִיכָּךְ שׁוֹרוֹ שֶׁבִּיַּשׁ, פָּטוּר; וְאִם בִּיַּשׁ הוּא בְּעַצְמוֹ, חַיָּב כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר. וְשׁוֹרוֹ שֶׁחָבַל בְּאָבִיו אוֹ בְּאִמּוֹ, אוֹ שֶׁהִדְלִיק גְּדִישׁ חֲבֵרוֹ בַּשַּׁבָּת--חַיָּב בִּנְזָקָיו; וְאִלּוּ הָיָה הוּא בְּעַצְמוֹ הָעוֹשֶׂה זֶה, הָיָה פָּטוּר מִלְּשַׁלַּם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.

ה [ד] הַמַּכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וּנְגָחוֹ שׁוֹרוֹ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת אוֹ נְשָׁכוֹ כַּלְבּוֹ--פָּטוּר. וְאִם נָגַח הוּא שׁוֹרוֹ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת--אִם הָיָה תָּם, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק; וּמוּעָד, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם כְּדִין הַנּוֹגֵחַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

ו [ה] נָפַל לְבוֹר שֶׁבְּחָצֵר זוֹ, וְהִבְאִישׁ אֶת מֵימָיו--אִם הִבְאִישׁ מִיָּד בְּשָׁעַת נְפִילָה, חַיָּב בְּנִזְקֵי הַמַּיִם. וְאִם אַחַר זְמָן, פָּטוּר: שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂה הַשּׁוֹר תַּקְלָה כְּבוֹר; וְהַמַּיִם הֲרֵי הֶן כְּכֵלִים, וְלֹא מָצָאנוּ בּוֹר שֶׁחַיָּב בָּהּ עַל הַכֵּלִים כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר. וְאִם הִכְנִיס בִּרְשׁוּת, בַּעַל הַשּׁוֹר פָּטוּר; וְאִם קִבַּל עָלָיו בַּעַל הַבַּיִת לִשְׁמֹר, הֲרֵי הוּא חַיָּב בְּנֵזֶק הַשּׁוֹר שֶׁנָּפַל לַבּוֹר.

ז [ו] הִכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְהִזִּיק אֶת בַּעַל הַבַּיִת, אוֹ שֶׁהֻזַּק בּוֹ בַּעַל הַבַּיִת, אוֹ שֶׁחָפַר בֶּחָצֵר בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת--בַּעַל הַשּׁוֹר חַיָּב בְּנִזְקֵי חָצֵר; וּבַעַל חָצֵר חַיָּב בְּנִזְקֵי הַבּוֹר, שֶׁהֲרֵי הָיָה עָלָיו לְסָתְמוֹ.

ח [ז] הִזִּיק בַּעַל הַבַּיִת אֶת הַשּׁוֹר--אִם הִזִּיקוֹ שֶׁלֹּא לַדַּעַת, פָּטוּר: שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ לָמָּה נִכְנַסְתָּ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, עַד שֶׁשָּׁגַגְתִּי בָּךְ. וְאִם הִזִּיקוֹ לַדַּעַת, חַיָּב נֶזֶק שָׁלֵם: מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּתוֹ; אֲבָל לְהַזִּיקוֹ, אֵין לוֹ רְשׁוּת.

ט [ח] שָׁמִין לַנְּזָקִין. כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁשִּׁבַּר כְּלִי שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, בֵּין הוּא בֵּין בְּהֶמְתּוֹ--אֵין אוֹמְרִין לַמַּזִּיק קַח אַתָּה אֶת הַכְּלִי הַשָּׁבוּר, וְשַׁלַּם לְזֶה דְּמֵי כֶּלְיוֹ; אֵלָא אוֹמְדִין כַּמָּה פָּחַת הַכְּלִי מִדָּמָיו, וְנוֹתֵן לוֹ כָּל הַפְּחָת אִם הָיָה הַמַּזִּיק מוּעָד, אוֹ חֲצִי הַפְּחָת אִם הָיָה תָּם: שֶׁנֶּאֱמָר "וְהַמֵּת, יִהְיֶה-לּוֹ" (שמות כא,לד; שמות כא,לו), לַנִּזָּק.

י פְּחָת הַנְּבֵלָה, עַל הַנִּזָּק; וּשְׁבָח הַנְּבֵלָה, חוֹלְקִין אוֹתוֹ הַנִּזָּק וְהַמַּזִּיק. [ט] כֵּיצַד: שׁוֹר שׁוֹוֶה מָאתַיִם שֶׁנְּגָחוּהוּ וּמֵת, וַהֲרֵי הַנְּבֵלָה שׁוֹוָה בְּשָׁעַת מִיתָה מֵאָה, וּבְשָׁעַת עֲמִידָה בַּדִּין פָּחֲתָה וַהֲרֵי הִיא שׁוֹוָה שְׁמוֹנִים--אֵין הַמַּזִּיק מְשַׁלֵּם אֵלָא מֵאָה; וְאִם הָיָה תָּם, מְשַׁלֵּם לוֹ חֲמִשִּׁים מִגּוּפוֹ.

יא [י] הִשְׁבִּיחָה הַנְּבֵלָה, וַהֲרֵי הִיא שׁוֹוָה בְּשָׁעַת עֲמִידָה בַּדִּין מֵאָה וְעֶשְׂרִים--הֲרֵי הַמַּזִּיק מְשַׁלֵּם לוֹ תִּשְׁעִים, אִם הָיָה מוּעָד; וְאִם הָיָה תָּם, מְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים מִגּוּפוֹ: וְזֶה הוּא שֶׁנֶּאֱמָר "וְגַם אֶת-הַמֵּת, יֶחֱצוּן" (שמות כא,לה), שְׁבָח הַנְּבֵלָה יֶחֱצוּן.

יב [יא] שׁוֹר שׁוֹוֶה מָאתַיִם, שֶׁנָּגַח שׁוֹר שׁוֹוֶה מָאתַיִם וְהִפְחִיתוֹ חֲמִשִּׁים, וּבְשָׁעַת עֲמִידָה בַּדִּין הִשְׁבִּיחַ הַנִּזָּק, וַהֲרֵי הוּא שׁוֹוֶה אַרְבַּע מֵאוֹת, וְלוּלֵא זֶה הַחֶבֶל שֶׁהִפְחִיתוֹ, הָיָה שׁוֹוֶה שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת, בֵּין שֶׁפִּטְּמוֹ בֵּין שֶׁשָּׁבַח מֵאֵלָיו--אֵינוּ נוֹתֵן לוֹ אֵלָא כְּשָׁעַת הַנֶּזֶק. כָּחַשׁ מֵחֲמַת הַמַּכָּה בְּשָׁעַת עֲמִידָה בַּדִּין, וַהֲרֵי הַפְּחָת שׁוֹוֶה מֵאָה--נוֹתֵן לוֹ כְּשָׁעַת עֲמִידָה בַּדִּין.

יג [יב] הִשְׁבִּיחַ הַמַּזִּיק בְּשָׁעַת עֲמִידָה בַּדִּין--אִם מֵחֲמַת שֶׁפִּטְּמוֹ שָׁבַח, אֵינוּ מִשְׁתַּלֵּם מִמֶּנּוּ אֵלָא מַה שֶׁהָיָה שׁוֹוֶה בְּשָׁעָה שֶׁהִזִּיק; וְאִם מֵחֲמַת עַצְמוֹ הִשְׁבִּיחַ, מִשְׁתַּלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִמֶּנּוּ כְּשָׁעַת עֲמִידָה בַּדִּין.

יד [יג] עַל הַמַּזִּיק לִטְרֹחַ בַּנְּבֵלָה, עַד שֶׁמַּמְצִיא אוֹתָהּ לַנִּזָּק. כֵּיצַד: כְּגוֹן שֶׁנָּפַל הַשּׁוֹר לְבוֹר וּמֵת--מַעֲלֶה הַנְּבֵלָה מִן הַבּוֹר, וְנוֹתְנָהּ לַנִּזָּק. וְאַחַר כָּךְ שָׁמִין לוֹ פְּחָת הַנְּבֵלָה--שֶׁנֶּאֱמָר "כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו; וְהַמֵּת, יִהְיֶה-לּוֹ" (שמות כא,לד), מְלַמֵּד שְׁהוּא חַיָּב לְהָשִׁיב אֶת הַנְּבֵלָה וְאֶת הַפְּחָת שֶׁפָּחֲתָה מִן הַחַי לַנִּזָּק; וְאִם הָיָה תָּם, חֲצִי הַפְּחָת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות נזקי ממון - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

יש לך שאלה או הערה?