משנה תורה מנוקד - ספר טהרה - הלכות מקוות פרק ז

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות מקוות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

הִלְכּוֹת מִקְווֹת פֵּרֶק ז

א אֵין הַמִּקְוָה נִפְסָל לֹא בְּשִׁנּוּי הָרֵיחַ וְלֹא בְּשִׁנּוּי הַטַּעַם, אֵלָא בְּשִׁנּוּי הַמַּרְאֶה בִּלְבָד. וְכָל דָּבָר שְׁאֵין עוֹשִׂין בּוֹ מִקְוָה לְכַתְּחִלָּה, פּוֹסֵל אֶת הַמִּקְוָה בְּשִׁנּוּי מַרְאֶה.

ב כֵּיצַד: הַיַּיִן אוֹ הֶחָלָב וְהַדָּם וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן מִמֵּי כָּל הַפֵּרוֹת--אֵינָן פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוָה בִּשְׁלֹשֶׁת לוֹגִין, שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֵלָא מַיִם שְׁאוּבִין; וּפוֹסְלִין בְּשִׁנּוּי מַרְאֶה. אַפִלּוּ מִקְוָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵאָה סְאָה, וְנָפַל לוֹ לוֹג יַיִן אוֹ מֵי פֵּרוֹת, וְשִׁנָּה אֶת מַרְאָיו--פָּסוּל.

ג וְכֵן מִקְוָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֶשְׂרִים סְאָה מַיִם כְּשֵׁרִים אוֹ פָּחוּת מִזֶּה, וְנָפַל לְתוֹכוֹ סְאָה יַיִן אוֹ מֵי פֵּרוֹת, וְלֹא שִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו--הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים כְּשֶׁהָיוּ, וְאֵין הַסְּאָה שֶׁנָּפְלָה עוֹלָה לְמִדַּת הַמִּקְוָה. וְאִם נוֹסַף עַל הָעֶשְׂרִים, עֶשְׂרִים אֲחֵרִים מַיִם כְּשֵׁרִים--הֲרֵי זֶה מִקְוָה כָּשֵׁר.

ד [ב] יֵשׁ מַעֲלִין אֶת הַמִּקְוָה וְלֹא פוֹסְלִין, פּוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין, לֹא מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין. [ג] וְאֵלּוּ מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין--הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַכְּפוֹר, וְהַגְּלִיד, וְהַמֶּלַח, וְטִיט הַנָּרוֹק.

ה כֵּיצַד: מִקְוָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר אַחַת, וְנָפַל לְתוֹכוֹ סְאָה מֵאֶחָד מֵאֵלּוּ--הֲרֵי זֶה עוֹלֶה לְמִידָתוֹ, וַהֲרֵי הַמִּקְוָה כָּשֵׁר וְשָׁלֵם; נִמְצְאוּ מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין. אַפִלּוּ הֵבִיא אַרְבָּעִים סְאָה שֶׁלֶג בַּתְּחִלָּה, וְהִנִּיחוֹ בְּעוּקָה, וְרִסְּקוֹ שָׁם--הֲרֵי זֶה מִקְוָה כָּשֵׁר.

ו [ד] וְאֵלּוּ פּוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין--מַיִם שְׁאוּבִין בֵּין טְהוֹרִים בֵּין טְמֵאִים, וּמֵי כְּבָשִׁים, וּמֵי שְׁלָקוֹת, וְהַתֶּמֶד עַד שֶׁלֹּא הִחְמִיץ, וְהַשֵּׁכָר.

ז כֵּיצַד: מִקְוָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר מִשְׁקַל דֵּינָר, וְנָפַל מֵאַחַד מֵאֵלּוּ מִשְׁקַל דֵּינָר לְתוֹכָן--אֵינוּ עוֹלֶה לְמִדַּת הַמִּקְוָה, וְלֹא הִשְׁלִימוֹ; וְאִם נָפַל מֵאַחַד מֵהֶן שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין, פּוֹסֵל אֶת הַמִּקְוָה.

ח [ה] וְאֵלּוּ לֹא פוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין--שְׁאָר הַמַּשְׁקִין, וּמֵי פֵּרוֹת, וְהַצִּיר, וְהַמֻּרְיָס, וְהַתֶּמֶד מִשֶּׁהִחְמִיץ. כֵּיצַד: מִקְוָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר אַחַת, וְנָפַל מֵאַחַד מֵאֵלּוּ סְאָה לְתוֹכוֹ--לֹא הֶעֱלַתּוּ, וַהֲרֵי הַמַּיִם כְּשֵׁרִים כְּשֶׁהָיוּ: שְׁאֵין אֵלּוּ פּוֹסְלִין, אֵלָא בְּשִׁנּוּי מַרְאֶה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ט [ו] וּפְעָמִים שֶׁאֵלּוּ מַעֲלִין אֶת הַמִּקְוָה. כֵּיצַד: מִקְוָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, וְנָפַל לְתוֹכוֹ סְאָה מֵאַחַד מֵאֵלּוּ, וְחָזַר וְלָקַח סְאָה מִמֶּנּוּ--הֲרֵי הָאַרְבָּעִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ, מִקְוָה כָּשֵׁר.

י [ז] מִקְוָה שֶׁהֵדִיחַ בּוֹ סַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים, וְשִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו--כָּשֵׁר. [ח] מֵי הַצְּבָע--פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוָה בִּשְׁלֹשֶׁת לוֹגִין, וְאֵין פּוֹסְלִין אוֹתוֹ בְּשִׁנּוּי מַרְאֶה.

יא [ט] מִקְוָה שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ יַיִן אוֹ מֹחַל אוֹ שְׁאָר מֵי פֵּרוֹת, וְשִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו וְנִפְסַל--כֵּיצַד תַּקָּנָתוֹ: יַמְתִּין עַד שֶׁיֵּרְדוּ גְּשָׁמִים, וְיַחְזְרוּ מַרְאָיו לְמַרְאֵה מַיִם. וְאִם הָיָה בַּמִּקְוָה אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם כְּשֵׁרִים--מְמַלֵּא וְשׁוֹאֵב לְתוֹכוֹ, עַד שֶׁיַּחְזְרוּ מַרְאָיו לְמַרְאֵה מַיִם.

יב נָפַל לְתוֹכוֹ יַיִן אוֹ מֹחַל וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וְנִשְׁתַּנָּה מַרְאֶה מִקְצָתוֹ--אִם אֵין בּוֹ מַרְאֵה מַיִם שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה כְּדֵי אַרְבָּעִים סְאָה, הֲרֵי זֶה לֹא יִטְבֹּל בּוֹ; וְהַטּוֹבֵל בִּמְקוֹם שֶׁנִּשְׁתַּנָּה, לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה: אַפִלּוּ חָבִית שֶׁלְּיַיִן שֶׁנִּשְׁבְּרָה בַּיָּם הַגָּדוֹל, וּמַרְאֶה אוֹתוֹ מָקוֹם כְּמַרְאֵה יַיִן--הַטּוֹבֵל בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה.

יג [י] שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין מַיִם שְׁאוּבִין, שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן אַפִלּוּ מִשְׁקַל דֵּינָר יַיִן וְשִׁנָּה מַרְאֵיהֶן, וַהֲרֵי מַרְאֵה הַכֹּל מַרְאֵה יַיִן, וְנָפְלוּ לַמִּקְוָה--לֹא פְסָלוּהוּ, אֵלָא אִם שִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו.

יד [יא] שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין חָסֵר דֵּינָר מַיִם שְׁאוּבִין, שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן דֵּינָר חָלָב אוֹ מֵי פֵּרוֹת, וַהֲרֵי מַרְאֵה הַכֹּל מַיִם, וְנָפְלוּ לְמִקְוָה--לֹא פְסָלוּהוּ: עַד שֶׁיִּפְּלוּ שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין מַיִם שְׁאוּבִין שְׁאֵין בָּהֶן תַּעְרֹבֶת מַשְׁקֶה אַחֵר, וְלֹא מֵי פֵּרוֹת.

טו [יב] מִקְוָה שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַרְאֵה מֵימָיו מֵחֲמַת עַצְמוֹ, וְלֹא נָפַל לוֹ דָּבָר--הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר: לֹא אָמְרוּ אֵלָא שֶׁנִּשְׁתַּנָּה, מֵחֲמַת מַשְׁקֶה אַחֵר.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות מקוות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

יש לך שאלה או הערה?