משנה תורה מנוקד - ספר טהרה - הלכות טומאת אוכלין פרק ז

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת אוכלין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

הִלְכּוֹת טֻמְאַת אֹכָלִין פֵּרֶק ז

א הַנִּצּוֹק אֵינוּ חִבּוּר, לֹא לַטֻּמְאָה וְלֹא לַטַּהְרָה. כֵּיצַד: הָיָה מְעַרֶּה מַשְׁקִין טְהוֹרִין לְתוֹךְ כְּלִי טָמֵא, וְאַפִלּוּ עַל גַּבֵּי הַשֶּׁרֶץ--הֲרֵי הָעַמּוּד הַנִּצּוֹק טָהוֹר; וְאִם קָלַט מִן הַמַּשְׁקִין הַנִּגָּרִין מִן הָאַוֵּיר, הֲרֵי זֶה שֶׁקָּלַט טָהוֹר. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהַמַּשְׁקִין שֶׁמְּעַרֶּה מֵהֶן טְהוֹרִין.

ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁעִרָּה מִצּוֹנֵן לְצוֹנֵן, אוֹ מֵחַם לְחַם, אוֹ מֵחַם לְצוֹנֵן. אֲבָל הַמְּעַרֶּה מַשְׁקִין טְהוֹרִין צוֹנֵן לְתוֹךְ מַשְׁקִין טְמֵאִין חַמִּין--הֲרֵי הַנִּצּוֹק חִבּוּר וְנִטְמָא, וְנִטְמְאוּ הַמַּשְׁקִין הַצּוֹנֵן כֻּלָּן שְׁהוּא מְעַרֶּה מֵהֶן; וְנִטְמָא הַכְּלִי שֶׁמְּעַרֶּה מִמֶּנּוּ מֵחֲמַת הַמַּשְׁקִין שֶׁבְּתוֹכוֹ, שֶׁהֲרֵי נִטְמְאוּ.

ג וּמִפְּנֵי מַה אָמְרוּ הַמְּעַרֶּה מֵצּוֹנֵן לְחַמִּין חִבּוּר: לְפִי שֶׁעֲנַן הַחַמִּין עוֹלֶה כְּתִימְרוֹת עָשָׁן, וּמִתְעָרֵב בַּנִּצּוֹק וּבַמַּיִם שֶׁבַּכְּלִי הָעֶלְיוֹן, וּמְטַמֵּא הַכֹּל--שֶׁהֶעָנָן הָעוֹלֶה מִן הַחַמִּין, מַשְׁקִין הוּא חָשׁוּב.

ד [ג] לְפִיכָּךְ הָאִשָּׁה שֶׁהָיוּ יָדֶיהָ טְהוֹרוֹת, וְהֵגִיסָה בִּקְדֵרָה טְמֵאָה, וְהֵזִיעוּ יָדֶיהָ מֵהֶבֶל הַקְּדֵרָה--נִטְמְאוּ יָדֶיהָ, כְּאִלּוּ נָגְעָה בַּמַּשְׁקֶה שֶׁבַּקְּדֵרָה; וְכֵן אִם הָיוּ יָדֶיהָ טְמֵאוֹת, וְהֵגִיסָה בַּקְּדֵרָה, וְהֵזִיעוּ יָדֶיהָ--נִטְמָא כָּל מַה שֶׁבַּקְּדֵרָה, כְּאִלּוּ נָגְעָה בַּמַּשְׁקֶה שֶׁבַּקְּדֵרָה.

ה [ד] דְּבַשׁ הַזִּיפִים וּדְבַשׁ הַצַּפַּחַת--הַנִּצּוֹק שֶׁלָּהֶן חִבּוּר, וְאַפִלּוּ הָיָה מְעַרֶּה מִצּוֹנֵן לְצוֹנֵן, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן רִיר, וַהֲרֵי הֶן נִמְשָׁכִין כַּדֶּבֶק. לְפִיכָּךְ כָּל הָאֹכָלִין--אֵין הַנִּצּוֹק שֶׁלָּהֶן חִבּוּר, וְאַפִלּוּ הָיוּ עָבִים הַרְבֵּה, כְּגוֹן הַגָּרִיסִין וְהַחֵלֶב הַמֻּתָּךְ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, לְפִי שְׁאֵין לָהֶן רִיר; וְכֵן שְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין--אֵין הַנִּצּוֹק שֶׁלָּהֶן חִבּוּר, אֵלָא אִם כֵּן עִרָּה מִצּוֹנֵן לְחַם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ו [ה] הַנִּצּוֹק אֵינוּ חִבּוּר לַטַּהְרָה. כֵּיצַד: שְׁאִם עִרָּה מַיִם טְמֵאִים מִכְּלִי אֶבֶן וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן לְתוֹךְ הַמִּקְוָה--אֵין אוֹמְרִין מִשֶּׁהִגִּיעַ קְצַת הַנִּצּוֹק לַמִּקְוָה, טָהֲרוּ הַמַּיִם; אֵלָא הֲרֵי הֶן בְּטֻמְאָתָן עַד שֶׁיַּשִּׁיק הַמִּקְוָה לְכֻלָּן מִצַּד אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ז וְכֵן הַקְּטַפְרֵס שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ--אֵינוּ מְחַבְּרָן לִשְׁאָר הַמַּשְׁקִין שֶׁבַּמִּדְרוֹן, לֹא לַטֻּמְאָה וְלֹא לַטַּהְרָה; אֲבָל הַמַּשְׁקִין שֶׁבָּאַשְׁבֹּרֶן, כֻּלָּן חִבּוּר לַטֻּמְאָה וְלַטַּהְרָה.

ח [ו] עֲרֵבָה שְׁהִיא קְטַפְרֵס וְעָלֶיהָ מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, וְשָׁלוֹשׁ חֲתִכּוֹת אֹכָלִין טְמֵאִים בְּכַבֵּיצָה מֻנָּחִין עָלֶיהָ זוֹ לְמַטָּה מִזּוֹ--אֵינָן מִצְטָרְפוֹת; הָיוּ שְׁתַּיִם, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת. וְאִם הָיָה תַּחְתֵּיהֶן מַשְׁקֶה עוֹמֵד, אַפִלּוּ כְּעֵין הַחַרְדָּל--הֲרֵי זֶה מְצָרֵף אֶת כֻּלָּן.

ט [ז] כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁטְּבוּל יוֹם אֵינוּ מְטַמֵּא חֻלִּין כְּלָל, אֲבָל פּוֹסֵל אֹכָלֵי תְּרוּמָה וּמַשְׁקֵה תְּרוּמָה, וְעוֹשֶׂה הַכֹּל שְׁלִישִׁי; וְכֵן אִם נָגַע בְּאֹכָלֵי קֹדֶשׁ אוֹ מַשְׁקֵה קֹדֶשׁ, פְּסָלָן וְעָשָׂה אוֹתָן רְבִיעִי.

י [ח] יֵשׁ דְּבָרִים שְׁאֵינָן חִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם, אַף עַל פִּי שְׁהֶן חִבּוּר בְּכָל הַטֻּמְאוֹת, אֵלָא אִם נָגַע בָּהֶן טְבוּל יוֹם, לֹא פָסַל אֵלָא זֶה שֶׁנָּגַע בּוֹ; וְאִלּוּ הָיָה הַנּוֹגֵעַ בִּמְקוֹם טְבוּל יוֹם אָדָם אַחֵר, הָיָה פּוֹסֵל הַכֹּל.

יא אַפִלּוּ הָיָה הַנּוֹגֵעַ אָדָם שֶׁאָכַל אֹכָלִין טְמֵאִין אוֹ שָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין, שְׁהִיא טֻמְאָה קַלָּה--הֲרֵי זֶה פָּסַל הַכֹּל, שֶׁלֹּא פְסָלוֹ טָבוּל יוֹם; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאִם הָיָה הַנּוֹגֵעַ אָב טֻמְאָה אוֹ רִאשׁוֹן, שְׁהוּא מְטַמֵּא הַכֹּל. וּמִפְּנֵי מַה הֵקִילוּ בִּטְבוּל יוֹם, מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר טָהַר וְאֵינוּ מְחֻסָּר אֵלָא הַעְרֵב שֶׁמֶשׁ.

יב וְעוֹד הֵקִילוּ בִּטְבוּל יוֹם, שֶׁיֵּשׁ אֹכָלִין שְׁהֶן מְיֻחָדִין לָאָדָם וּמִטַּמְּאִין בְּכָל הַטֻּמְאוֹת, וְהֶן טְהוֹרוֹת בִּטְבוּל יוֹם; וְאֵלּוּ הֶן--הַשְּׂעוֹרָה וְהַכֻּסֶּמֶת, בִּזְמָן שְׁאֵינָן קְלוּפִין. אֲבָל בִּזְמָן שְׁהֶן קְלוּפִין, וְהַחִטָּה אַף עַל פִּי שְׁאֵינָהּ קְלוּפָה, וְהַקֶּצַח, וְהַשֻּׁמְשֹׁם--נִפְסָלִין בִּטְבוּל יוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁהֶן מִטַּמְּאִין בְּכָל הַטֻּמְאוֹת.

יג [ט] כָּל יְדוֹת הָאֹכָלִין שְׁהֶן חִבּוּר בְּאָב הַטֻּמְאָה, הֲרֵי הֶן חִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם; וְכֵן כָּל אֹכֶל שֶׁנִּפְרַס וּמְעֻרֶּה בְּמִקְצָת שְׁהוּא חִבּוּר בְּאָב הַטֻּמְאָה, כָּךְ הוּא חִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם. וְכָל שְׁאֵינוּ חִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם, הֲרֵי הוּא חִבּוּר בַּיָּדַיִם; וְגַם זֶה חֹמֶר בְּטֻמְאַת יָדַיִם מִטְּבוּל יוֹם.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת אוכלין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

יש לך שאלה או הערה?