משנה תורה מנוקד - ספר טהרה - הלכות שאר אבות הטומאות פרק ו

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות שאר אבות הטומאות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ

הִלְכּוֹת שְׁאָר אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת פֵּרֶק ו

א טֻמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה, מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים; וְיֵשׁ לָהּ רְמָז מִן הַתּוֹרָה, "הָסִרוּ אֶת-אֱלֹהֵי הַנֵּכָר, אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם, וְהִטַּהֲרוּ . . ." (בראשית לה,ב). אַרְבָּעָה אֲבוֹת הַטֻּמְאָה יֵשׁ בָּהּ--עֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ, וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ, וְתִקְרֹבֶת שֶׁלָּהּ, וְיַיִן שֶׁנִּתְנַסַּךְ לָהּ; וְטֻמְאַת כֻּלָּן, מִדִּבְרֵיהֶם.

ב עֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ--מְטַמְּאָה אָדָם וְכֵלִים בַּמַּגָּע, וּכְלֵי חֶרֶס בָּאַוֵּיר; וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בַּמַּשָּׂא, כַּשֶּׁרֶץ שֶׁנֶּאֱמֶר "שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ" (דברים ז,כו). וְשֵׁעוּרָהּ כַּזַּיִת: לֹא תִהְיֶה זוֹ, חֲמוּרָה מִן הַמֵּת; אֲבָל אִם הָיְתָה הַצּוּרָה פְּחוּתָה מִכַּזַּיִת, הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה.

ג קָצַץ אֵבֶר מִמֶּנָּה--אַפִלּוּ הָיָה כְּמַרְדֵּעַ, הֲרֵי זֶה טָהוֹר, שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה לָאֵבָרִים, אֵלָא הַצּוּרָה כֻּלָּהּ כִּשְׁהִיא שְׁלֵמָה: שֶׁנֶּאֱמָר "תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה" (ישעיהו ל,כב)--מַה נִדָּה אֵינָהּ מְטַמְּאָה לָאֵבָרִים, אַף עֲבוֹדָה זָרָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה לָאֵבָרִים.

ד כְּקֻלֵּי אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת דָּנוּ בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁטֻּמְאָתָהּ מִדִּבְרֵיהֶם: עָשׂוּ אוֹתָהּ כַּשֶּׁרֶץ שְׁאֵינוּ מְטַמֵּא בַּמַּשָּׂא, וּכְמֵת שְׁאֵינוּ מְטַמֵּא אֵלָא בְּכַזַּיִת, וְכַנִּדָּה שְׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה לָאֵבָרִים. [ד] נִתְפָּרְקָה עֲבוֹדָה זָרָה--אַף עַל פִּי שֶׁהַהִדְיוֹט יָכוֹל לְהַחְזִירָהּ, שֶׁהֲרֵי כָּל אֵבָרֶיהָ קַיָּמִין--אֵינָהּ מְטַמְּאָה.

ה כָּל מְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה כַּשֶּׁרֶץ--מְטַמְּאִין אָדָם וְכֵלִים בַּמַּגָּע, וּכְלֵי חֶרֶס בָּאַוֵּיר, וְאֵינָן מְטַמְּאִין בַּמַּשָּׂא; וְשֵׁעוּר טֻמְאָתָן בְּכַזַּיִת. וְאַפִלּוּ קָצַץ מִמְּשַׁמְּשֶׁיהָ--כַּזַּיִת מִן הַכְּלִי, מְטַמֵּא כַּשֶּׁרֶץ; וְזֶה חֹמֶר בִּמְשַׁמְּשֶׁיהָ, יוֹתֵר מֵעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ. וּבֵית עֲבוֹדָה זָרָה, אֲבָנָיו, וְעֵצָיו, וַעֲפָרוֹ--מְטַמְּאִין בְּכַזַּיִת בַּמַּגָּע, כְּכָל הַמְּשַׁמְּשִׁין.

ו הַמַּכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה, נִטְמָא כַּנּוֹגֵעַ. וְכֵן כְּלִי חֶרֶס שֶׁהִכְנִיס אַוֵּירוֹ לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה, נִטְמָא; סַפְסַלִּים וְקַתְדְּרָאוֹת שֶׁהִכְנִיס רֻבָּן לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה, טְמֵאִין. וְכֻלָּן רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה.

ז תִּקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה--מְטַמְּאָה בַּמַּגָּע וּבַמַּשָּׂא, כַּנְּבֵלָה; וְשֵׁעוּרָהּ בְּכַזַּיִת. כָּל דָּבָר שֶׁמַּקְרִיבִין לָהּ, בֵּין בָּשָׂר בֵּין שְׁאָר אֹכָלִין וּמַשְׁקִין--הַכֹּל כַּנְּבֵלָה, שֶׁהַכָּתוּב קְרָאָן "זִבְחֵי מֵתִים" (תהילים קו,כח). וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין תִּקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּאֹכָלִין בְּטֵלָה לְעוֹלָם, לְהַתִּירָהּ בַּהֲנָיָה--אִם בִּטְּלָהּ, הֲרֵי זוֹ סָפֵק לַטֻּמְאָה. אֲבָל כְּלִי שְׁהוּא תִּקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבִּטְּלוֹ, טָהוֹר; וְכֵן עֲבוֹדָה זָרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ שֶׁבִּטְּלָן, טְהוֹרִין.

ח יַיִן שֶׁנִּתְנַסַּךְ לַעֲבוֹדָה זָרָה--מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים בַּמַּגָּע, וּכְלֵי חֶרֶס בָּאַוֵּיר, וּמְטַמֵּא אָדָם בַּמַּשָּׂא כַּנְּבֵלָה. וְטֻמְאָתוֹ בְּכַזַּיִת--שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ, יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם" (דברים לב,לח), הֲרֵי "יֵין נְסִיכָם" כְּ"חֵלֶב זְבָחֵימוֹ". וְאֵין מְטַמֵּא טֻמְאָה זוֹ, אֵלָא יַיִן שֶׁנִּתְנַסַּךְ בַּיָּד לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה; אֲבָל סְתָם יֵינָן שֶׁלַּגּוֹיִים--מְטַמֵּא טֻמְאָה קַלָּה, כִּשְׁאָר כָּל מַשְׁקִין טְמֵאִין.

ט מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבֵּאַרְנוּ מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר עַד כָּאן, אַתָּה לָמֵד שֶׁאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת--מֵהֶן אָבוֹת שֶׁלַּתּוֹרָה, וּמֵהֶן אָבוֹת שֶׁלְּדִבְרֵי סוֹפְרִים. [י] וְכָל הַמִּטַּמֵּא מֵחֲמַת אָב שֶׁלַּתּוֹרָה, הֲרֵי הוּא וֶלֶד טֻמְאָה שֶׁלַּתּוֹרָה; וְכָל הַמִּטַּמֵּא מֵחֲמַת אָב שֶׁלְּדִבְרֵי סוֹפְרִים, הֲרֵי זֶה וֶלֶד שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם.

י [יא] כָּל אָב טֻמְאָה שְׁהוּא מְטַמֵּא בַּמַּגָּע וְאֵינוּ מְטַמֵּא בַּמַּשָּׂא, בֵּין אָב שֶׁלַּתּוֹרָה בֵּין אָב שֶׁלְּדִבְרֵי סוֹפְרִים--אָדָם הַנּוֹגֵעַ בּוֹ, אֵינוּ מְטַמֵּא בְּגָדִים בְּשָׁעַת מַגָּעוֹ, וְלֹא אָדָם וְלֹא כְּלֵי חֶרֶס, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא פֵרַשׁ מִמְּטַמְּאָיו; וַהֲרֵי הוּא אַחַר שֶׁפֵּרַשׁ מִמְּטַמְּאָיו אוֹ קֹדֶם שֶׁיִּפְרֹשׁ, וֶלֶד--שְׁהוּא מְטַמֵּא אֹכָלִין וְעוֹשֶׂה אוֹתָן שֵׁנִי לַטֻּמְאָה, מִפְּנֵי שְׁהוּא רִאשׁוֹן.

יא [יב] וְכָל אָב טֻמְאָה שְׁהוּא מְטַמֵּא בַּמַּגָּע וּבַמַּשָּׂא, בֵּין אָב שֶׁלַּתּוֹרָה בֵּין אָב שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם--אָדָם הַנּוֹגֵעַ בּוֹ אוֹ הַנּוֹשְׂאוֹ, מְטַמֵּא בְּגָדִים בְּשָׁעַת מַגָּעוֹ וּבְשָׁעַת נְשִׂיאָתוֹ, וְעוֹשֶׂה אוֹתָן רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה; וְכֵן אִם נָגַע בְּאֹכָלִין, עוֹשֶׂה אוֹתָן רִאשׁוֹן כָּל זְמָן שֶׁלֹּא פֵרַשׁ מִמְּטַמְּאָיו.

יב פֵּרַשׁ מִמְּטַמְּאָיו--הֲרֵי הוּא רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה לְכָל דָּבָר, וְאֵינוּ מְטַמֵּא בְּגָדִים; וְאִם נָגַע בְּאֹכָלִין, הֲרֵי הֶן שֵׁנִי.

יג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאָר כָּל הָאָבוֹת, חוּץ מִן הַנְּבֵלָה וְהַמֶּרְכָּב. אֲבָל הַנְּבֵלָה וְהַמֶּרְכָּב--אַף עַל פִּי שְׁהֶן מְטַמְּאִין בַּמַּגָּע וּבַמַּשָּׂא, הַנּוֹגֵעַ בָּהֶן אֵינוּ מְטַמֵּא בְּגָדִים בְּשָׁעַת מַגָּעוֹ; וְאִם נָגַע בְּאֹכָלִין, הֲרֵי הֶן שֵׁנִי לַטֻּמְאָה. וְהַנּוֹשְׂאָן מְטַמֵּא בְּגָדִים, בְּשָׁעַת נְשִׂיאָתוֹ; וְאִם נָגַע בְּאֹכָלִין עַד שֶׁלֹּא פֵרַשׁ, הֲרֵי הֶן רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יד [יג] מֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה--אַף עַל פִּי שְׁהֶן כַּנְּבֵלָה וְכַמֶּרְכָּב, שְׁאֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים אֵלָא הַנּוֹשְׂאָן--הֲרֵי הַנּוֹגֵעַ בָּהֶן מְטַמֵּא בְּגָדִים בְּשָׁעַת מַגָּעוֹ מִשּׁוֹם נוֹשֵׂא: שְׁאֵי אִפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּגַּע בַּמַּיִם, וְלֹא יָסִיט אוֹתָן; וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁאֶחָד הַנּוֹשֵׂא, וְאֶחָד הַמֵּסִיט.

טו וְכֵן הַנּוֹגֵעַ בְּצֶמֶר הַנְּבֵלָה, אוֹ שֶׁנָּגַע בְּנִימֵי הַמֶּרְכָּב--מְטַמֵּא בְּגָדִים בְּשָׁעַת מַגָּעוֹ מִשּׁוֹם נוֹשֵׂא: שְׁאֵי אִפְשָׁר לְנוֹגֵעַ בִּדְבָרִים אֵלּוּ, שֶׁלֹּא יָסִיט אוֹתָן; וּלְפִיכָּךְ מְטַמֵּא בְּגָדִים עַד שֶׁלֹּא פֵרַשׁ, כְּדִין הַנּוֹשֵׂא.

טז [יד] הַבּוֹלֵעַ נִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר--בְּשָׁעַת בְּלִיעָתוֹ, מְטַמֵּא בְּגָדִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְהֶן רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה. וְכֵן אִם נָגַע בְּאֹכָלִין, הֲרֵי הֶן רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה. וְאַחַר שֶׁבָּלַע, הֲרֵי זֶה פֵּרַשׁ מִמְּטַמְּאָיו.

יז [טו] הַשּׂוֹרֵף פָּרָה אֲדֻמָּה, וּפָרִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, וְהַמְּשַׁלֵּחַ הַשָּׂעִיר--אַף עַל פִּי שֶׁבְּשָׁעַת מַעֲשֵׂיהֶן מְטַמְּאִין בְּגָדִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ--אִם נָגְעוּ בְּאֹכָלִין אַפִלּוּ בְּשָׁעַת מַעֲשֵׂיהֶן, הֲרֵי הֶן שֵׁנִי לַטֻּמְאָה.

יח [טז] הַנּוֹגֵעַ בְּאָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת הַמֻּשְׁלָךְ בְּתוֹךְ הַמִּקְוָה, כְּגוֹן נְבֵלָה אוֹ שֶׁרֶץ אוֹ מִשְׁכָּב, שֶׁהָיָה בַּמִּקְוָה, וְנָגַע בּוֹ--הֲרֵי זֶה טָמֵא: שֶׁנֶּאֱמָר "אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה-מַיִם, יִהְיֶה טָהוֹר; וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם, יִטְמָא" (ויקרא יא,לו)--אַפִלּוּ כִּשְׁהֶן בְּתוֹךְ הַמִּקְוָה, מְטַמְּאִין. וּכְשֶׁיַּעֲלֶה מִן הַמִּקְוָה, זֶה הַנּוֹגֵעַ יִטְהַר.

יט וְכֵן זָב שֶׁדָּרַס עַל הַמִּשְׁכָּב שְׁהוּא מֻנָּח בַּמִּקְוָה, הֲרֵי הַמִּשְׁכָּב טָמֵא; וּכְשֶׁיַּעֲלֶה הַמִּשְׁכָּב מִן הַמִּקְוָה--יִטְהַר, שֶׁהֲרֵי עָלְתָה לוֹ טְבִילָה. וְזֶה הַנּוֹגֵעַ בַּמִּשְׁכָּב כִּשְׁהוּא בַּמִּקְוָה--אִם פָּשַׁט יָדוֹ וְנָגַע חוּץ לַמִּקְוָה, הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא בְּגָדִים; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שְׁהוּא מְטַמֵּא אֹכָלִין וּמַשְׁקִין.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות שאר אבות הטומאות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ

יש לך שאלה או הערה?