משנה תורה מנוקד - ספר טהרה - הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ח

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות מטמאי משכב ומושב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת מְטַמְּאֵי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב פֵּרֶק ח

א כְּבָר בֵּאַרְנוּ בִּתְחִלַּת סֵפֶר זֶה, שְׁאִם הֵסִיט הָאָדָם אֶת הַטֻּמְאָה שְׁהִיא מְטַמְּאָה בַּמַּשָּׂא, נִטְמָא מִשּׁוֹם נוֹשֵׂא; אֲבָל אִם הֵסִיטָה הַטֻּמְאָה אֶת הָאָדָם, לֹא נִטְמָא.

ב אֵין בְּכָל אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת כֻּלָּן, טֻמְאָה שְׁאִם תָּסִיט אֶת הָאָדָם הַטָּהוֹר אוֹ אֶת הַכְּלִי הַטָּהוֹר תְּטַמֵּא אוֹתָן--אֵלָא הַזָּב אוֹ חֲבֵרָיו בִּלְבָד; וְזוֹ הִיא הַטֻּמְאָה הַיְּתֵרָה בַּזָּב, שֶׁלֹּא מָצִינוּ כְּמוֹתָהּ בְּכָל הַתּוֹרָה--שְׁאִם הֵסִיט אֶת הַטְּהוֹרִין, טִמְּאָן.

ג כֵּיצַד: הָיְתָה קוֹרָה מֻטֶּלֶת עַל רֹאשׁ הַגָּדֵר, וְאָדָם טָהוֹר אוֹ כֵּלִים אַפִלּוּ כְּלִי חֶרֶס עַל קְצָתָהּ, וְהֵנִיד הַזָּב אֶת הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי--הוֹאִיל וְנִתְנַדְנְדוּ מֵחֲמַת הַזָּב, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנָּגַע בָּהֶן; וְטִמְּאָן וְנַעֲשׂוּ רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה, דִּין תּוֹרָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאִם נָשָׂא הַזָּב אֶת הָאָדָם אוֹ אֶת הַכֵּלִים, שֶׁטִּמְּאָן. וְאֶחָד זָב אוֹ זָבָה וְנִדָּה וְיוֹלֶדֶת, בְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים.

ד הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁהָאָדָם הַטָּהוֹר שֶׁהֵסִיט אֶת הַזָּב, נִטְמָא מִשּׁוֹם נוֹשֵׂא זָב; וְהַזָּב שֶׁהֵסִיט אֶת הַטָּהוֹר, בֵּין אָדָם בֵּין כֵּלִים אַפִלּוּ כְּלִי חֶרֶס--טִמְּאָן, מִפְּנֵי שֶׁהֲנָדַת הַזָּב לַאֲחֵרִים כְּאִלּוּ נָגַע בָּהֶן.

ה [ג] חֹמֶר בַּהֲסֵט הַזָּב מִמַּגָּעוֹ--שְׁאִם נָגַע בִּכְלִי חֶרֶס הַמֻּקָּף צָמִיד פָּתִיל, טָהוֹר; וְאִם הֱסִיטוֹ, טִמְּאָהוּ. וְכֵן כְּלִי חֶרֶס שְׁהוּא נָבוּב כְּכַדּוּר, וַעֲדַיִן לֹא נַעֲשָׂה לוֹ פֶּה, כְּמוֹ לְפָסִין אִירָנִיּוֹת--אִם הֱסִיטָן הַזָּב, טִמְּאָן: וְאַף עַל פִּי שְׁהֶן טְהוֹרוֹת בְּאֹהֶל הַמֵּת, שֶׁהֲרֵי הֶן כִּכְלִי חֶרֶס הַמֻּקָּף צָמִיד פָּתִיל שֶׁפִּתְחוֹ סָתוּם.

ו וְכֵן מַחַט שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ הָעֶץ, וְטַבַּעַת הַבְּלוּעָה בְּתוֹךְ הַלְּבֵנָה, וְהֵסִיט הַזָּב אֶת הָעֶץ, אוֹ אֶת הַלְּבֵנָה--נִטְמְאוּ הַכֵּלִים הַבְּלוּעִים שֶׁבְּתוֹכָן; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ז [ד] זָב שֶׁהִכְנִיס יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ לְאַוֵּיר כְּלִי חֶרֶס--הוֹאִיל וְלֹא נָגַע בּוֹ מִתּוֹכוֹ, וְלֹא הֵנִידוֹ--הֲרֵי זֶה טָהוֹר, שְׁאֵין הַנִּדָּה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ מְטַמְּאִין לָאֵבָרִים.

ח [ה] זָב שֶׁהָיָה קָנֶה אָחוּז בְּתוֹךְ קֻמְטוֹ, וְהֵסִיט בִּקְצֵה הַקָּנֶה אָדָם אוֹ כְּלִי--הֲרֵי הֶן טְהוֹרִין, שֶׁנֶּאֱמָר "וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע-בּוֹ הַזָּב, וְיָדָיו לֹא-שָׁטַף בַּמָּיִם" (ויקרא טו,יא): מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁהַכָּתוּב הַזֶּה מְדַבֵּר בַּהֲסֵט הַזָּב, וְהוֹצִיאוֹ בִּלְשׁוֹן נְגִיעָה; מַה נְגִיעָה בְּיָדָיו וְהַדּוֹמֶה לְיָדָיו מִשְּׁאָר גּוּפוֹ הַגָּלוּי אֵצֶל נְגִיעָה, אַף הֲסֵטוֹ--עַד שֶׁיָּסִיט בַּגָּלוּי שֶׁבְּגוּפוֹ, לֹא שֶׁיָּסִיט בְּבֵית הַסְּתָרִים.

ט הָיָה הַקָּנֶה בְּקֻמְטוֹ שֶׁלְּטָהוֹר, וְהֵסִיט בּוֹ אֶת הַזָּב--נִטְמָא: שֶׁהַמֵּסִיט אֶת הַטֻּמְאָה כְּנוֹשֵׂא אוֹתָהּ; וּכְשֵׁם שֶׁהַנּוֹשֵׂא בְּבֵית הַסְּתָרִים טָמֵא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּתְחִלַּת סֵפֶר זֶה--כָּךְ הַמֵּסִיט בְּבֵית הַסְּתָרִים טָמֵא.

י [ו] הַזָּב בְּכַף מֹאזְנַיִם, וּכְלִי הֶעָשׂוּי לְמִשְׁכָּב אוֹ לְמֶרְכָּב כְּנֶגְדּוֹ בְּכַף שְׁנִיָּה--כָּרַע הַזָּב--הֲרֵי הֶן כְּכֵלִים שֶׁנָּגַע בָּהֶן, שֶׁהֲרֵי הֱסִיטָן. כָּרְעוּ הֶן--הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין מִשּׁוֹם מִשְׁכָּב, וְנַעֲשׂוּ אָב: שֶׁהֲרֵי נָשְׂאוּ הַזָּב, וּכְאִלּוּ עָמַד עֲלֵיהֶן. הָיָה בְּכַף שְׁנִיָּה שְׁאָר כֵּלִים, אוֹ אֹכָלִין וּמַשְׁקִין, אוֹ אָדָם--בֵּין שֶׁכָּרְעוּ הֶן בֵּין שֶׁכָּרַע הַזָּב, כֻּלָּן רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה.

יא [ז] הַזָּב וְהַטָּהוֹר שֶׁיָּשְׁבוּ עַל הַסַּפְסַל אוֹ עַל הַנְּסָר, בִּזְמָן שְׁהֶן מַחְגִּירִין, אוֹ שֶׁעָלוּ בְּאִילָן שֶׁכּוֹחוֹ רָע, וְהוּא הָאִילָן שְׁאֵין בְּעֹבִי עִיקָרוֹ כְּדֵי לָחֹק רֹבַע הַקַּב, אוֹ שֶׁעָלוּ בְּסוֹכָה שֶׁכּוֹחָהּ רָע, וְהִיא שֶׁהַנֶּחְבָּא בָּהּ וְדוֹחֵק אוֹתָהּ תָּזוּז בּוֹ, אוֹ שֶׁעָלוּ בְּסֻלָּם מִצְרִי שְׁאֵינוּ קָבוּעַ בְּמַסְמֵר, אוֹ שֶׁעָלוּ עַל הַכֶּבֶשׁ וְעַל הַקּוֹרָה וְעַל הַדֶּלֶת, בִּזְמָן שְׁאֵינָן מְחֻבָּרִין בְּטִיט--הֲרֵי זֶה טָמֵא מִפְּנֵי שְׁהֶן מִתְנַדְנְדִין בָּהֶן, וּכְאִלּוּ הֵסִיט הַזָּב אֶת הַטָּהוֹר שֶׁעִמּוֹ.

יב אֲבָל אִם יָשְׁבוּ בִּסְפִינָה גְּדוֹלָה, שְׁאֵינָהּ יְכוּלָה לְהָמִיט בָּאָדָם, אוֹ עַל הַנְּסָר אוֹ עַל הַסַּפְסַל, בִּזְמָן שְׁאֵינָן מַחְגִּירִין, אוֹ שֶׁעָלוּ בְּאִילָן וּבְסוֹכָה שֶׁכּוֹחָן יָפֶה, אוֹ בְּסֻלָּם מִצְרִי הַקָּבוּעַ בְּמַסְמֵר, אוֹ בְּכֶבֶשׁ וּבְקוֹרָה וּבְדֶלֶת שְׁהֶן עֲשׂוּיִין בְּטִיט--אַפִלּוּ עָלוּ מִצַּד אֶחָד, הֲרֵי זֶה טָהוֹר.

יג [ח] זָב וְטָהוֹר שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד מְגִיפִין אֶת הַדֶּלֶת, אוֹ פּוֹתְחִין--הֲרֵי זֶה טָהוֹר; הָיָה זֶה מֵגִיף, וְזֶה פּוֹתֵחַ--נִטְמָא. הֶעֱלוּ זֶה אֶת זֶה מִן הַבּוֹר--אִם הַטָּמֵא הֶעֱלָה אֶת הַטָּהוֹר--טִמְּאָהוּ, מִפְּנֵי שֶׁהֱסִיטוֹ; וְאִם הַטָּהוֹר הֶעֱלָה אֶת הַטָּמֵא, נִטְמָא בְּמַשָּׂאוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יד [ט] זָב וְטָהוֹר שֶׁהָיוּ מַפְשִׁילִין בַּחֲבָלִים--אִם הָיָה זֶה מוֹשֵׁךְ הִלַּךְ, וְזֶה מוֹשֵׁךְ הִלַּךְ--נִטְמָא. הָיוּ אוֹרְגִין, בֵּין בְּעוֹמְדִין בֵּין בְּיוֹשְׁבִין, אוֹ טוֹחֲנִין, אוֹ פּוֹרְקִין מִן הַחֲמוֹר, אוֹ טוֹעֲנִין--בִּזְמָן שֶׁמַּשָּׂאָן כָּבֵד, הֲרֵי זֶה טָמֵא; וְאִם הָיָה מַשּׂאוּי קַל, טָהוֹר.

טו [י] טָהוֹר שֶׁהָיָה מַכֶּה אֶת הַזָּב, הֲרֵי זֶה טָהוֹר. וְזָב שֶׁהִכָּה אֶת הַטָּהוֹר, טִמְּאָהוּ: שְׁאִם יִמָּשֵׁךְ הַטָּהוֹר, הֲרֵי הַטָּמֵא נוֹפֵל; וְנִמְצָא כְּאִלּוּ נִשְׁעָן עָלָיו, וּלְפִיכָּךְ אַף בִּגְדֵי הַטָּהוֹר טְמֵאִין.

טז [יא] זָב שֶׁנִּשָּׂא מִקְצָתוֹ עַל הַטָּהוֹר, אוֹ טָהוֹר שֶׁנִּשָּׂא מִקְצָתוֹ עַל הַזָּב--נִטְמָא. כֵּיצַד: אֶצְבָּעוֹ שֶׁלַּזָּב שֶׁהִנִּיחָהּ לְמַעְלָה מִן הַטָּהוֹר, אוֹ הַטָּהוֹר שֶׁהִנִּיחַ אֶצְבָּעוֹ לְמַעְלָה מִן הַזָּב--אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן אֶבֶן אוֹ קוֹרָה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, הֲרֵי זֶה טָמֵא.

יז וְכֵן חִבּוּרֵי הַזָּב שֶׁנִּשְּׂאוּ עַל הַטָּהוֹר, אוֹ חִבּוּרֵי טָהוֹר שֶׁנִּשְּׂאוּ עַל הַזָּב--הֲרֵי זֶה טָמֵא, וּכְאִלּוּ נָשָׂא כָּל אֶחָד מֵהֶן עַצְמוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ. וְאֵלּוּ הֶן הַחִבּוּרִין--הַשִּׁנַּיִם, וְהַצִּפָּרְנַיִם, וְהַשֵּׂעָר שֶׁלָּהֶן; וְיֵרָאֶה לִי שֶׁטֻּמְאָה זוֹ, מִדִּבְרֵיהֶם.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות מטמאי משכב ומושב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?