משנה תורה מנוקד - ספר טהרה - הלכות טומאת צרעת פרק יא

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת צרעת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

הִלְכּוֹת טֻמְאַת צָרַעַת פֵּרֶק יא

א טַהְרַת מְצֹרָע, מִצְוַת עֲשֵׂה; וְתַגְלָחָתוֹ כְּשֶׁיִּטְהַר, מִצְוַת עֲשֵׂה. וְכֵיצַד מְטַהֲרִין אֶת הַמְּצֹרָע: מֵבִיא מִזְרָק שֶׁלְּחֶרֶס חָדָשׁ; וְקַבָּלָה הִיא, שֶׁיִּהְיֶה חָדָשׁ. וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ רְבִיעִית מַיִם חַיִּים, הָרְאוּיִין לְקַדַּשׁ אוֹתָן מֵי חַטָּאת; וְשֵׁעוּר זֶה, מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

ב וּמֵבִיא שְׁתֵּי צִפֳּרִים דְּרוֹר טְהוֹרוֹת, לְשֵׁם טַהְרַת צָרַעַת--שֶׁנֶּאֱמָר "וְלָקַח לַמִּטַּהֵר" (ויקרא יד,ד). וְשׁוֹחֵט אֶת הַבְּרוּרָה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן עַל הַמַּיִם שֶׁבִּכְלִי חֶרֶס, וּמְמַצֶּה עַד שֶׁיִּהְיֶה הַדָּם נִכָּר בַּמַּיִם. וְחוֹפֵר וְקוֹבֵר הַצִּפּוֹר הַשְּׁחוּטָה, בְּפָנָיו; וְדָבָר זֶה, קַבָּלָה מִפִּי הַשְּׁמוּעָה.

ג וְנוֹטֵל עֵץ אֶרֶז--וּמִצְוָתוֹ שֶׁיִּהְיֶה אָרְכּוֹ אַמָּה, וְעָבְיוֹ כִּרְבִיעַ כְּרָע מִכַּרְעֵי הַמִּטָּה; וְאֵזוֹב שְׁאֵין לוֹ שֵׁם לְוַי, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ--אֵין פָּחוּת מִטֶּפַח; וּשְׁנִי תּוֹלַעַת, מִשְׁקָלוֹ שֶׁקֶל--וְאִם טְעָמוֹ, פְּסָלוֹ כִּצְבִיעַת הַתְּכֵלֶת: וְכָל הַשֵּׁעוּרִין, הֲלָכָה. וְלוֹקֵחַ עִם שְׁלָשְׁתָּן הַצִּפּוֹר הַחַיָּה; וְאַרְבַּעַת מִינִין אֵלּוּ, מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. וְעֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב שֶׁנִּתְקַלְּפוּ, פְּסוּלִין.

ד וְכוֹרֵךְ הָאֵזוֹב עִם הָאֶרֶז בְּלָשׁוֹן שֶׁלִּזְהוֹרִית, וּמַקִּיף לָהֶן רָאשֵׁי אֲגַפַּיִם וְרֹאשׁ הַזָּנָב שֶׁלַּצִּפּוֹר הַחַיָּה; וְטוֹבֵל אַרְבַּעְתָּן בַּמַּיִם שֶׁבַּכְּלִי וּבַדָּם שֶׁעֲלֵיהֶן, וּמַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים עַל אַחַר יָדוֹ שֶׁלַּמְּצֹרָע, וּמְשַׁלֵּחַ אֶת הַצִּפּוֹר. וְכֵיצַד מְשַׁלְּחָהּ: עוֹמֵד בָּעִיר וְזוֹרְקָהּ חוּץ לַחוֹמָה, וְאֵינוּ הוֹפֵךְ פָּנָיו לֹא לַיָּם וְלֹא לָעִיר וְלֹא לַמִּדְבָּר--שֶׁנֶּאֱמָר "אֶל-מִחוּץ לָעִיר--אֶל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה" (ויקרא יד,נג); שִׁלְּחַהּ וְחָזְרָה--חוֹזֵר וּמְשַׁלְּחָהּ, אַפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים.

ה וְאַחַר כָּךְ מְגַלֵּחַ הַכּוֹהֵן אֶת הַמְּצֹרָע. כֵּיצַד מְגַלְּחוֹ: מַעְבִיר תַּעַר עַל כָּל בְּשָׂרוֹ הַנִּרְאֶה, אַפִלּוּ בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה, וּשְׁאָר כָּל שְׂעַר הַגּוּף--עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה כְּדַלַּעַת: שֶׁנֶּאֱמָר "אֶת-כָּל-שְׂעָרוֹ" (ויקרא יד,ח; ויקרא יד,ט). אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמָר "רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ וְגַבֹּת עֵינָיו" (ראה ויקרא יד,ט)--לְרַבּוֹת כָּל כַּיּוֹצֶא בָּהֶן, וּלְמַעַט שֵׂעָר שֶׁבְּתוֹךְ הַחֹטֶם לְפִי שְׁאֵינוּ נִרְאֶה.

ו וְאַחַר כָּךְ מְכַבֵּס בְּגָדָיו, וְטוֹבֵל, וְיִטְהַר מִלְּטַמֵּא בַּבִּיאָה, וּמִלְּטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. וְיִכָּנֵס לִפְנִים מִן הַחוֹמָה, וּמוֹנֶה שִׁבְעַת יָמִים. וְהוּא אָסוּר בְּשִׁבְעַת הַיָּמִים בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה--שֶׁנֶּאֱמָר "מִחוּץ לְאָהֳלוֹ" (ויקרא יד,ח), מְלַמֵּד שֶׁאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה; וְהַמְּצֹרַעַת, מֻתֶּרֶת בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.

ז [ב] כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים הָאֵלּוּ, עֲדַיִן הוּא אָב הַטֻּמְאָה, מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים בַּמַּגָּע, וְאֵינוּ מְטַמֵּא בַּמַּשָּׂא: שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי . . . וְכִבֶּס אֶת-בְּגָדָיו" (ויקרא יד,ט), מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מְטַמֵּא בְּגָדִים; וּכְשֵׁם שֶׁהָיָה מְטַמֵּא בְּגָדִים בַּמַּגָּע, כָּךְ מְטַמֵּא אָדָם בַּמַּגָּע--שֶׁכָּל הַמְּטַמֵּא בְּגָדִים, מְטַמֵּא אָדָם.

ח וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְגַלְּחוֹ הַכּוֹהֵן תַּגְלָחַת שְׁנִיָּה, כְּתַגְלָחַת רִאשׁוֹנָה; וּמְכַבֵּס בְּגָדָיו, וְטוֹבֵל, וְיִטְהַר מִלְּטַמֵּא אֲחֵרִים. וַהֲרֵי הוּא כְּכָל טְבוּלֵי יוֹם, וְאוֹכֵל בַּמַּעֲשֵׂר; הִעְרִיב שִׁמְשׁוֹ, אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה; הֵבִיא כַּפָּרָתוֹ, אוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ט [ג] כִּשְׁהוּא מְגַלֵּחַ בִּשְׁתֵּי הַתַּגְלָחוֹת, אֵינוּ מְגַלֵּחַ אֵלָא בְּתַעַר; וְאִם גִּלַּח שֶׁלֹּא בְּתַעַר, אוֹ שֶׁהִנִּיחַ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת--לֹא עָשָׂה כְּלוּם. וְאֵינוּ מְגַלְּחוֹ אֵלָא כּוֹהֵן; וְאִם שִׁיַּר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּתַגְלָחַת רִאשׁוֹנָה, וְגִלְּחָן בַּשְּׁנִיָּה--לֹא עָלְתָה לוֹ אֵלָא תַּגְלָחַת אַחַת בִּלְבָד, וַהֲרֵי הִיא רִאשׁוֹנָה. וְכָל הַיּוֹם כָּשֵׁר לְטַהְרַת הַמְּצֹרָע.

י [ד] תַּגְלָחוֹת הַמְּצֹרָע וּטְבִילָתוֹ וְהַזָּיָתוֹ, אֵינָן מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ; וּשְׁאָר כָּל מַעֲשָׂיו, מְעַכְּבִין. [ה] שְׁחִיטַת הַצִּפּוֹר וְהַתַּגְלָחַת וְהַהַזָּיָה, בַּיּוֹם; וּשְׁאָר כָּל מַעֲשָׂיו, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלָּילָה. אֵלּוּ, בָּאֲנָשִׁים; וּשְׁאָר כָּל מַעֲשָׂיו, בֵּין בָּאֲנָשִׁים בֵּין בַּנָּשִׁים. אֵלּוּ, בַּכּוֹהֲנִים; וּשְׁאָר כָּל מַעֲשָׂיו, בֵּין בַּכּוֹהֲנִים בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל.

יא [ו] טַהְרַת מְצֹרָע זוֹ--נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת; וְכוֹהֵן שֶׁטִּמְּאוֹ, מִצְוָה לְטַהֲרוֹ--שֶׁנֶּאֱמָר "לְטַהֲרוֹ, אוֹ לְטַמְּאוֹ" (ויקרא יג,נט). וְהַכֹּל כְּשֵׁרִין לְטַהַר אֶת הַמְּצֹרָע--אַפִלּוּ זָב, וְאַפִלּוּ טְמֵא מֵת; וְאֵין מְצֹרָע מְטַהֵר מְצֹרָע. וְאֵין מְטַהֲרִין שְׁנֵי מְצֹרָעִין כְּאֶחָד, שְׁאֵין עוֹשִׂין מִצְווֹת חֲבִלּוֹת חֲבִלּוֹת.

יב [ז] עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תּוֹלַעַת שֶׁטִּהַר בָּהֶן מְצֹרָע זֶה, מְטַהֵר בָּהֶן מְצֹרָעִין אֲחֵרִים. וְכֵן הַצִּפּוֹר הַמִּשְׁתַּלַּחַת, מֻתָּר לְטַהַר בָּהּ מְצֹרָעִין אֲחֵרִים מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה; וּמֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה. אֲבָל הַצִּפּוֹר הַשְּׁחוּטָה, אֲסוּרָה בַּהֲנָיָה; וּמֵאֵימָתַי תֵּאָסֵר, מִשָּׁעַת שְׁחִיטָתָהּ.

יג שְׁחָטָהּ, וְאֵין שָׁם אֵזוֹב וְלֹא עֵץ אֶרֶז וְלֹא שְׁנִי תּוֹלַעַת--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה בַּהֲנָיָה: שֶׁשְּׁחִיטָה שְׁאֵינָהּ רְאוּיָה, שְׁמָהּ שְׁחִיטָה. וְהָאוֹכֵל כַּזַּיִת מִצִּפּוֹר הַשְּׁחוּטָה--עוֹבֵר עַל עֲשֵׂה, וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְזֶה, אֲשֶׁר לֹא-תֹאכְלוּ מֵהֶם" (דברים יד,יב)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה, לְרַבּוֹת הַצִּפּוֹר הַשְּׁחוּטָה; וְנֶאֱמָר "טְהֹרָה, תֹּאכֵלוּ" (דברים יד,יא)--הַא אַחֶרֶת, לֹא תֹאכְלוּ; וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה.

יד [ח] אֵין לוֹקְחִין שְׁתֵּי הַצִּפֳּרִים מִצִּפֳּרֵי עִיר הַנִּדַּחַת, וְלֹא מִצִּפֳּרִים שֶׁהִחְלִיפָן בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְלֹא מִצִּפֳּרִים שֶׁהָרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ. וּמִצְוָתָן שֶׁיִּהְיוּ שְׁתֵּיהֶן שֹׁווֹת בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְדָמִים, וּלְקִיחָתָן כְּאַחַת; אַף עַל פִּי שְׁאֵינָן שֹׁווֹת, אוֹ שֶׁלָּקַח אַחַת מֵהֶן הַיּוֹם וְאַחַת לְמָחָר--כְּשֵׁרוֹת.

טו לָקַח שְׁתֵּי צִפֳּרִים לְשֵׁם אִישׁ, כְּשֵׁרוֹת לְטַהַר בָּהֶן אִשָּׁה; לְשֵׁם אִשָּׁה, כְּשֵׁרוֹת לְטַהַר בָּהֶן אִישׁ; לְקָחָן לְטַהַר בָּהֶן בַּיִת מְנֻגָּע, כְּשֵׁרוֹת לְטַהְרַת אָדָם; לְקָחָן לָאָדָם, כְּשֵׁרוֹת לַבַּיִת הַמְּנֻגָּע: שֶׁנֶּאֱמָר "וְלָקַח לַמִּטַּהֵר" (ויקרא יד,ד).

טז [ט] שָׁחַט אַחַת מֵהֶן, וְנִמְצֵאת שֶׁלֹּא דְּרוֹר--יִקַּח זוֹג לַשְּׁנִיָּה, וְהָרִאשׁוֹנָה מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה; שָׁחַט הָאַחַת, וְנִמְצֵאת טְרֵפָה--יִקַּח זוֹג לַשְּׁנִיָּה, וְהָרִאשׁוֹנָה מֻתֶּרֶת בַּהֲנָיָה. [י] נִשְׁפַּךְ הַדָּם, מַנִּיחִין אֶת הַמִּשְׁתַּלַּחַת עַד שֶׁתָּמוּת; מֵתָה הַמִּשְׁתַּלַּחַת--יִשָּׁפֵךְ הַדָּם, וְיִקַּח שְׁתַּיִם אֲחֵרוֹת.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת צרעת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

יש לך שאלה או הערה?