משנה תורה מנוקד - ספר טהרה - הלכות פרה אדומה פרק ב

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות פרה אדומה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

הִלְכּוֹת פָּרָה אֲדֻמָּה פֵּרֶק ב

א מַעֲלוֹת יְתֵרוֹת עָשׂוּ בְּטַהְרַת פָּרָה אֲדֻמָּה, וְהַרְחָקוֹת גְּדוֹלוֹת הִרְחִיקוּ מִטֻּמְאַת הַמֵּת בְּכָל מַעֲשֶׂיהָ: מִפְּנֵי שְׁהִיא כְּשֵׁרָה בִּטְבוּלֵי יוֹם, חָשׁוּ שֶׁמֶּא יָבוֹאוּ לְזַלְזַל בָּהּ. וּמִפְּנֵי זֶה כְּשֶׁמַּפְרִישִׁין הַכּוֹהֵן הַשּׂוֹרֵף אוֹתָהּ, מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ לְלִשְׁכָּה מוּכֶנֶת בָּעֲזָרָה, וּבֵית אֶבֶן הָיְתָה נִקְרֵאת, מִפְּנֵי שֶׁכָּל כֵּלֶיהָ כְּלֵי אֲבָנִים שְׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה; וּבִכְלֵי הָאֶבֶן הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ, כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַהַפְרָשָׁה. וְלֹא הָיוּ אֶחָיו הַכּוֹהֲנִים נוֹגְעִין בּוֹ, כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בְּטַהְרָתוֹ.

ב שִׁבְעַת יָמִים קֹדֶם שְׂרֵפַת הַפָּרָה, מַפְרִישִׁין כּוֹהֵן הַשּׂוֹרֵף אוֹתָהּ מִבֵּיתוֹ--כְּשֵׁם שֶׁמַּפְרִישִׁין כּוֹהֵן גָּדוֹל, לַעֲבוֹדַת צוֹם הַכִּפּוּרִים; וְדָבָר זֶה, קַבָּלָה מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ. וְכֵן מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ מֵאִשְׁתּוֹ--שֶׁמֶּא תִּמָּצֵא נִדָּה, וְיִהְיֶה טָמֵא שִׁבְעַת יָמִים.

ג הַלִּשְׁכָּה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בָּהּ כָּל שִׁבְעָה, צְפוֹנִית מִזְרָחִית הָיְתָה, כְּדֵי לְהַזְכִּירוֹ שֶׁזּוֹ כְּחַטָּאת הַנִּשְׁחֶטֶת בַּצָּפוֹן, אַף עַל פִּי שְׁהִיא נִשְׁחֶטֶת בַּחוּץ.

ד כָּל יוֹם וָיוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַהַפְרָשָׁה, מַזִּין עָלָיו מֵי חַטָּאת, שֶׁמֶּא נִטְמָא לְמֵת, וְהוּא לֹא יָדַע--חוּץ מִיּוֹם רְבִיעִי לַהַפְרָשָׁה, שְׁאֵינוּ צָרִיךְ הַזָּיָה: לְפִי שְׁאֵי אִפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לֹא שְׁלִישִׁי לְטֻמְאָתוֹ, וְלֹא שְׁבִיעִי--שְׁאֵין הַזָּיָה בִּשְׁבִיעִי עוֹלָה מִשּׁוֹם הַזָּיַת שְׁבִיעִי, עַד שֶׁיַּזֶּה בִּשְׁלִישִׁי מִלְּפָנֶיהָ. וּמִן הַדִּין הָיָה שְׁאֵינוּ צָרִיךְ הַזָּיָה, אֵלָא בִּשְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי לַהַפְרָשָׁה בִּלְבָד; וְזֶה שֶׁמַּזִּין יוֹם אַחַר יוֹם, מַעֲלָה יְתֵרָה עָשׂוּ בַּפָּרָה.

ה בִּרְבִיעִי בַּשַּׁבָּת, הָיוּ מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּחוּל רְבִיעִי שֶׁלּוֹ, לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת: שֶׁהַהַזָּיָה אֵינָהּ דּוֹחָה שַׁבָּת, וּבָרְבִיעִי אֵינוּ צָרִיךְ הַזָּיָה.

ו בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִיְּמֵי הַהַפְרָשָׁה שֶׁמַּזִּין עָלָיו בָּהֶן, מַזִּין עָלָיו מֵאֵפֶר פָּרָה מִן הַפָּרוֹת שֶׁנִּשְׂרְפוּ כְּבָר; וְאִם לֹא הָיָה שָׁם אֵלָא אֵפֶר פָּרָה אַחַת בִּלְבָד, מַזִּין מִמֶּנּוּ עָלָיו כָּל הַשִּׁשָּׁה.

ז כְּשֶׁמַּזִּין עָלָיו בִּימֵי הַהַפְרָשָׁה, אֵין מַזֶּה עָלָיו אֵלָא אָדָם שֶׁלֹּא נִטְמָא בְּמֵת מֵעוֹלָם, שֶׁהַמַּזֶּה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה טָהוֹר; וְאִם תֹּאמַר יַזֶּה עָלָיו אִישׁ שֶׁנִּטְמָא, וְהֻזָּה עָלָיו--שֶׁמֶּא זֶה שֶׁהִזָּה עָלָיו, לֹא הָיָה טָהוֹר מִטֻּמְאַת מֵת. וְכֵן הַכֵּלִים שֶׁמְּמַלְּאִין בָּהֶן וּמְקַדְּשִׁין לְהַזּוֹת עַל הַכּוֹהֵן הַשּׂוֹרֵף--כֻּלָּם כְּלֵי אֲבָנִים הָיוּ, שְׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, מַעֲלוֹת יְתֵרוֹת הֶן שֶׁעָשׂוּ בָּהּ.

ח וְכֵיצַד יִמָּצֵא אִישׁ, שֶׁלֹּא נִטְמָא בְּמֵת מֵעוֹלָם. חֲצֵרוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם בְּנוּיוֹת עַל גַּבֵּי הַסֶּלַע, וְתַחְתֵּיהֶן חָלוּל, מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם; וּמְבִיאִין הָיוּ נָשִׁים עֻבְרוֹת, וְיוֹלְדוֹת שָׁם, וּמְגַדְּלוֹת שָׁם אֶת בְּנֵיהֶן.

ט וּכְשֶׁיִּרְצוּ לְהַזּוֹת עַל הַכּוֹהֵן הַשּׂוֹרֵף, מְבִיאִין שְׁוָרִים מִפְּנֵי שֶׁכְּרֵסֵיהֶן נְפוּחוֹת; וּמַנִּיחִין עַל גַּבֵּיהֶן דְּלָתוֹת, וְיוֹשְׁבִין הַתִּינוֹקוֹת עַל גַּבֵּי הַדְּלָתוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אֹהֶל מַבְדִּיל בֵּינָם וּבֵין הָאָרֶץ, מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם; וְכוֹסוֹת שֶׁלְּאֶבֶן בְּיָדָם, וְהוֹלְכִין עַד לַשִּׁילוֹחַ. הִגִּיעוּ לַשִּׁילוֹחַ, יוֹרְדִין שָׁם וּמְמַלְּאִין--שְׁאֵין לָחוּשׁ שָׁם מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם, שְׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִקְבֹּר בַּנְּהָרוֹת; וְעוֹלִין, וְיוֹשְׁבִין עַל גַּבֵּי הַדְּלָתוֹת.

י וְהוֹלְכִין עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְהַר הַבַּיִת. הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, יוֹרְדִין וּמְהַלְּכִין עַל רַגְלֵיהֶן, מִפְּנֵי שֶׁכָּל הַר הַבַּיִת וְהָעֲזָרוֹת, תַּחְתֵּיהֶן הָיָה חָלוּל מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם; וּמְהַלְּכִין עַד פֶּתַח הָעֲזָרָה, וּבְפֶתַח הָעֲזָרָה הָיָה קָלָל שֶׁלָּאֵפֶר. נוֹטְלִין הָאֵפֶר, וְנוֹתְנִין בַּמַּיִם שֶׁבַּכּוֹסוֹת, וּמַזִּין עַל הַכּוֹהֵן הַשּׂוֹרֵף.

יא וּמַטְבִּילִין הָיוּ אֶת הַתִּינוֹקוֹת שֶׁמְּמַלְּאִין וּמְקַדְּשִׁין וּמַזִּין עַל הַשּׂוֹרֵף, שֶׁאַף עַל פִּי שְׁהֶן טְהוֹרִין מִטֻּמְאַת הַמֵּת--שֶׁמֶּא נִטְמְאוּ בְּטֻמְאָה אַחֶרֶת.

יב [ח] תִּינוֹק שֶׁטָּבַל לְמַלֹּאות וּלְהַזּוֹת--לֹא יְמַלֵּא בְּכֵלָיו תִּינוֹק אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁטָּבַל; וְתִינוֹק שֶׁטָּבַל לְהַזּוֹת עַל כּוֹהֵן זֶה--אֵינוּ מַזֶּה עַל כּוֹהֵן אַחֵר, עַד שֶׁיִּטְבֹּל לְשֵׁם מַעֲשֶׂה זֶה הַכּוֹהֵן. וְכֵן כֵּלִים שֶׁטִּהֲרוּם לְחַטָּאת זוֹ--לֹא יִתְעַסְּקוּ בָּהֶן בְּפָרָה אַחֶרֶת, עַד שֶׁיַּטְבִּילוּם לִשְׁמָהּ. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, מַעֲלוֹת יְתֵרוֹת בַּפָּרָה.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות פרה אדומה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

יש לך שאלה או הערה?