משנה תורה מנוקד - ספר טהרה - הלכות טומאת מת פרק טו

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת מת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

הִלְכּוֹת טֻמְאַת מֵת פֵּרֶק טו

א חַלּוֹן תַּשְׁמִישׁ שֶׁסְּתָמָהּ כֻּלָּהּ, אוֹ סְתָמָהּ עַד שֶׁנִּשְׁאַר בָּהּ פָּחוּת מִטֶּפַח--אִם בְּדָבָר הַחוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה סָתַם, הֲרֵי זֶה חוֹצֵץ: וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה דָּבָר שְׁאֵין דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ.

ב לְפִיכָּךְ אִם סָתַם הַחַלּוֹן אוֹ מִעֲטוֹ בְּאֹכָלִין שְׁאֵינָן מֻכְשָׁרִין, אֵינָן חוֹצְצִין: שֶׁאַף עַל פִּי שְׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, וַהֲרֵי הֶן טְהוֹרִין--דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתָן. הָיוּ סְרוּחִין, הֲרֵי אֵלּוּ חוֹצְצִין. וְכֵן תֶּבֶן סָרוּחַ, חוֹצֵץ; וּשְׁאֵינוּ סָרוּחַ--אֵינוּ חוֹצֵץ, מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ.

ג תְּבוּאָה שֶׁגָּדְלָה וּסָתְמָה אֶת הַחַלּוֹן, אוֹ מִעֲטַתּוּ--אֵינָהּ חוֹצֶצֶת: לְפִי שֶׁדַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתָהּ, שֶׁמֶּא תַּפְסִיד הַכּוֹתָל. הָיָה עִיקָרָהּ רָחוֹק מִן הַכּוֹתָל, וְנָטָה רֹאשָׁהּ וְסָתַם--הֲרֵי זֶה חוֹצֵץ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ד [ב] חָבִית שְׁהִיא מְלֵאָה גְּרֹגְּרוֹת סְרוּחִין, שְׁאֵינָן מֻכְשָׁרִין וְלֹא רְאוּיִין לַאֲכִילָה, וּמֻנַּחַת בַּחַלּוֹן וּפִי הֶחָבִית כְּלַפֵּי הַטֻּמְאָה, שֶׁהֲרֵי הֶחָבִית טְמֵאָה, וְכֵן קֻפָּה שְׁהִיא מְלֵאָה תֶּבֶן סָרוּחַ שְׁאֵינוּ רָאוּי לֹא לְמַאֲכַל בְּהֵמָה וְלֹא לְטִיט וְלֹא לְהַסָּקָה, וּמֻנַּחַת בַּחַלּוֹן--אִם יְכוּלִין הַגְּרֹגְּרוֹת וְהַתֶּבֶן לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמָן, כְּשֶׁיִּנָּטֵל הַכְּלִי שְׁהֶן בּוֹ--הֲרֵי אֵלּוּ חוֹצְצִין; וְאִם לָאו, אֵינָן חוֹצְצִין.

ה עֲשָׂבִים הַמָּרִים שְׁאֵינָן רְאוּיִין לַבְּהֵמָה; וּמַטְלָנִיּוֹת שְׁאֵין בָּהֶן שָׁלוֹשׁ עַל שָׁלוֹשׁ, שֶׁהָיוּ מְטֻנָּפִין וְקָשִׁין כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִין אַפִלּוּ לְקַנַּח הַדָּם מִן הַשְּׂרִיטָה; וְהָאֵבֶר וְהַבָּשָׂר הַמְּדֻלְדָּלִין בִּבְהֵמָה טְמֵאָה--וְהוּא, שֶׁתִּהְיֶה כְּחוּשָׁה, שְׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְהִמָּכֵר לַגּוֹי, וּקְשׁוּרָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִבְרַח; וְהָעוֹף הַטָּמֵא שֶׁשִּׁכַּן בַּחַלּוֹן--וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה מְשָׂרֵט, שֶׁהֲרֵי אֵינוּ רָאוּי, אַפִלּוּ לַתִּינוֹק לְשַׂחַק בּוֹ; וְגוֹי כָּפוּת שְׁהוּא מֵאֲסוּרֵי הַמֶּלֶךְ, שְׁאֵין אַחֵר יָכוֹל לְהַתִּירוֹ; וּבֶן שְׁמוֹנָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁהֲרֵי אָסוּר לְטַלְטְלוֹ; וְהַמֶּלַח הַמַּר הַמְּעֹרָב בְּקוֹצִים, שְׁאֵינוּ רָאוּי לֹא לַאֲכִילָה וְלֹא לַעֲבוֹדָה--וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה מֻנָּח עַל הַחֶרֶס כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק הַכּוֹתָל: כָּל אֵלּוּ, מְמַעֲטִין בַּחַלּוֹן--שֶׁהֲרֵי אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, וְאֵין דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתָן מִפְּנֵי שְׁאֵינָן רְאוּיין לִמְלָאכָה.

ו וְכֵן סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה, שֶׁהָיָה מֻנָּח בַּחַלּוֹן--אִם גָּמַר שֶׁתִּהְיֶה שָׁם גְּנִיזָתוֹ, הֲרֵי זֶה מְמַעֵט בַּחַלּוֹן. אֲבָל הַשֶּׁלֶג וְהַבָּרָד וְהַכְּפוֹר וְהַגְּלִיד וְהַמַּיִם, אֵינָן מְמַעֲטִין בַּחַלּוֹן--שֶׁהֲרֵי הֶן רְאוּיִין, וּמְקַבְּלִין טֻמְאָה.

ז [ג] מִעַט אֶת הַטֶּפַח בְּפָחוּת מִכַּזַּיִת מִבְּשַׂר הַמֵּת, אוֹ בְּפָחוּת מִכַּזַּיִת מִבְּשַׂר הַנְּבֵלָה, אוֹ בְּעֶצֶם פָּחוּת מִכַּשְּׂעוֹרָה, אוֹ בְּפָחוּת מִכַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ--הֲרֵי אֵלּוּ חוֹצְצִין: שֶׁכָּל אֵלּוּ טְהוֹרִין, וְאֵינָן חֲשׁוּבִין אֶצְלוֹ; לְפִיכָּךְ אֵין דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתָן. וְכֵן פָּחוּת מִכַּבֵּיצָה אֹכָלִין שְׁאֵינָן מֻכְשָׁרִין--אֵינָן חֲשׁוּבִין אֶצְלוֹ, וְאֵין דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתָן; וּלְפִיכָּךְ מְמַעֲטִין אֶת הַטֶּפַח.

ח [ד] סָתַם הַחַלּוֹן בִּכְלִי חֶרֶס, וְהָיָה פִּיו לָחוּץ--הֲרֵי זֶה חוֹצֵץ: לְפִי שְׁאֵינוּ מִטַּמֵּא מִגַּבּוֹ, וַהֲרֵי הוּא טָהוֹר. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת כְּלִי חֶרֶס זֶה מָאוּס וְנָקוּב, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָאוּי אַפִלּוּ לְהַקִּיז בּוֹ דָּם--כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ.

ט [ה] הָיָה בַּבַּיִת מֵת, אוֹ רֹבַע עֲצָמוֹת, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן מֵעֲצָמוֹת הַמְּטַמְּאוֹת בָּאֹהֶל, וּמִעַט הַחַלּוֹן שֶׁלְּבַיִת זֶה בְּעֶצֶם פָּחוּת מִכַּשְּׂעוֹרָה--אֵינוּ מֵעוּט, שֶׁהָעֶצֶם מִצְטָרֵף לָעֲצָמוֹת; וְכֵן אִם הָיָה שָׁם מֵת, אוֹ כַּזַּיִת מִבְּשַׂר הַמֵּת, וּמִעַט הַחַלּוֹן בְּפָחוּת מִכַּזַּיִת מִבְּשַׂר הַמֵּת--אֵינוּ מֵעוּט, שֶׁהַבָּשָׂר מִצְטָרֵף לַבָּשָׂר. אֲבָל עֶצֶם פָּחוּת מִכַּשְּׂעוֹרָה, מְמַעֵט עַל יְדֵי כַּזַּיִת בָּשָׂר; וּפָחוּת מִכַּזַּיִת בָּשָׂר, מְמַעֵט עַל יְדֵי רֹבַע עֲצָמוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן.

י מִעַט אֶת הַטֶּפַח בִּשְׁתִי וְעֵרֶב הַמְּנֻגָּעִין, אוֹ בְּגוּשׁ מִבֵּית הַפְּרָס--אֵינוּ מֵעוּט: שֶׁדָּבָר טָמֵא, אֵינוּ חוֹצֵץ. עָשָׂה לְבֵנָה מֵעֲפַר בֵּית הַפְּרָס--הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, וּמְמַעֶטֶת: שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֵלָא גּוּשׁ כִּבְרִיָּתוֹ. נִסְתַּם הַטֶּפַח אוֹ נִתְמַעַט בְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ--אִם הָיָה בָּהּ מַמָּשׁ, הֲרֵי זוֹ חוֹצֶצֶת; וְאִם אֵין בָּהּ מַמָּשׁ, אֵינָהּ חוֹצֶצֶת.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת מת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

יש לך שאלה או הערה?