משנה תורה מנוקד - ספר הקרבנות

משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות תמורה - הכול
פרק א ב ג ד

הִלְכּוֹת תְּמוּרָה פֵּרֶק ד

א כֵּיצַד דִּין וַלְדוֹת הַקֳּדָשִׁים: וֶלֶד שְׁלָמִים, וּוֶלֶד תְּמוּרַת שְׁלָמִים--הֲרֵי אֵלּוּ כַּשְּׁלָמִים, וְהֶן עַצְמָן כַּשְּׁלָמִים לְכָל דָּבָר. וְכֵן וֶלֶד הַתּוֹדָה, וּוֶלֶד תְּמוּרָתָהּ--הֲרֵי אֵלּוּ יִקָּרְבוּ כַּתּוֹדָה, אֵלָא שְׁאֵין טְעוּנִין לֶחֶם: שְׁאֵין מְבִיאִין לֶחֶם אֵלָא עִם הַתּוֹדָה עַצְמָהּ, שֶׁנֶּאֱמָר "עַל-זֶבַח הַתּוֹדָה" (ויקרא ז,יב)--עָלָיו, וְלֹא עַל וַלְדָהּ וְלֹא עַל תְּמוּרָתָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּוְּלָדוֹת עַצְמָן; אֲבָל וַלְדֵי וְלָדוֹת, אֵינָן קְרֵבִין--שֶׁמִּתּוֹךְ מַעֲשָׂיו נִכָּר שְׁהוּא מַשְׁהֶה אוֹתָן כְּדֵי לְגַדַּל מֵהֶן עֲדָרִים עֲדָרִים, וּלְפִיכָּךְ קוֹנְסִין אוֹתוֹ וְלֹא יַקְרִיבֵן.

ג [ב] וֶלֶד הַחַטָּאת--יָמוּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר וֶלֶד תְּמוּרָתָהּ. [ג] הַשּׁוֹחֵט אֶת הַחַטָּאת, וּמָצָא בָּהּ בֶּן אַרְבָּעָה חַי--הֲרֵי זֶה נֶאֱכָל כִּבְשַׂר הַחַטָּאת: שֶׁוַּלְדֵי הַקֳּדָשִׁים, בִּמְעֵי אִמָּן הֶן קְדוֹשִׁים.

ד [ה] וֶלֶד תְּמוּרַת הָעוֹלָה, וּוֶלֶד וַלְדָהּ עַד סוֹף הָעוֹלָם--הֲרֵי אֵלּוּ כָּעוֹלָה, וְהֶן עַצְמָן יִקָּרְבוּ עוֹלָה. הִפְרִישׁ נְקֵבָה לְעוֹלָתוֹ, וְיָלְדָה--אַף עַל פִּי שֶׁיָּלְדָה זָכַר--יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם, וְיָבִיא בְּדָמָיו עוֹלָה.

ה [ד] וֶלֶד תְּמוּרַת הָאָשָׁם, וּוֶלֶד וַלְדָהּ עַד סוֹף הָעוֹלָם--יִרְעוּ עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, וְיִמָּכְרוּ וְיִפְּלוּ דְּמֵיהֶן לִנְדָבָה; וְאִם יָלְדָה זָכָר אַחַר שֶׁהִקְרִיב אֲשָׁמוֹ, הַוֶּלֶד עַצְמוֹ יִקָּרֵב עוֹלָה. הִפְרִישׁ נְקֵבָה לַאֲשָׁמוֹ, וְיָלְדָה--תִּרְעֶה הִיא וּבְנָהּ עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, וְיִמָּכְרוּ וְיָבִיא בִּדְמֵי שְׁנֵיהֶם אֲשָׁמוֹ; וְאִם כְּבָר הִקְרִיב אֲשָׁמוֹ, יִפְּלוּ דְּמֵיהֶן לִנְדָבָה.

ו כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין יִפְּלוּ לִנְדָבָה--הוּא שֶׁיִּתֵּן הַמָּעוֹת לַשּׁוֹפָרוֹת שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁבֵּאַרְנוּ כַּמָּה הֶן בִּשְׁקָלִים; וּבֵית דִּין מַקְרִיבִין בְּאוֹתָן הַמָּעוֹת עוֹלוֹת נְדָבָה, וְנִסְכֵּיהֶם מִשֶּׁלַּצִּבּוּר, וְאֵינָן טְעוּנוֹת סְמִיכָה. אֲבָל מְקוֹם שֶׁנֶּאֱמָר הוּא עַצְמוֹ יִקָּרֵב עוֹלָה, אוֹ יָבִיא בְּדָמָיו עוֹלָה--הֲרֵי זוֹ טְעוּנָה סְמִיכָה, וּנְסָכֶיהָ מִשֶּׁלּוֹ.

ז [ו] וֶלֶד הַמַּעֲשֵׂר, וּוֶלֶד תְּמוּרַת הַמַּעֲשֵׂר, וּוֶלֶד תְּמוּרַת הַבְּכוֹר, וּוַלְדוֹת וַלְדוֹתֵיהֶן עַד סוֹף הָעוֹלָם--הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִקָּרְבוּ; אֵלָא יִרְעוּ עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, וְיֵאָכְלוּ כִּבְכוֹר וּכְמַעֲשֵׂר שֶׁנָּפַל בָּהֶן מוּם. וַלְדוֹת תְּמוּרַת הַבְּכוֹר, לַכּוֹהֵן; וּוַלְדוֹת מַעֲשֵׂר וּתְמוּרָתוֹ, לִבְעָלָיו.

ח [ז] וֶלֶד תְּמוּרַת הַפֶּסַח, כִּתְמוּרַת הַפֶּסַח: אִם הָיְתָה אִמּוֹ קְרֵבָה שְׁלָמִים, וַלְדָהּ יִקָּרֵב שְׁלָמִים; וְאִם הָיָה דִּינָהּ שֶׁתִּמָּכֵר, וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ שְׁלָמִים--אַף וַלְדָהּ נִמְכָּר, וְיָבִיא בְּדָמָיו שְׁלָמִים.

ט הִפְרִישׁ נְקֵבָה לְפִסְחוֹ וְיָלְדָה, אוֹ שֶׁהִפְרִישָׁהּ מְעֻבֶּרֶת--הִיא וּוַלְדָהּ יִרְעוּ עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן פֶּסַח; וְאִם נִשְׁאֲרָה נְקֵבָה זוֹ עַד אַחַר הַפֶּסַח, אוֹ שֶׁיָּלְדָה אַחַר הַפֶּסַח--תִּרְעֶה הִיא וּוַלְדָהּ עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן שְׁלָמִים.

י [ח] וַלְדוֹת הַקֳּדָשִׁים שֶׁיָּצְאוּ דֶּרֶךְ דֹּפֶן, אוֹ שֶׁיָּלְדוּ טֻמְטוֹם וְאַנְדְּרֻגִּינוֹס, וְכִלְאַיִם, וּטְרֵפָה--הֲרֵי אֵלּוּ יִפָּדוּ, וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן קָרְבָּן הָרָאוּי לְהָבִיא בִּדְמֵי וֶלֶד שֶׁלְּזוֹ. [ט] וֶלֶד בַּעֲלַת מוּם--הֲרֵי הוּא כְּוֶלֶד הַתְּמִימָה לְכָל דָּבָר, וְיִקָּרֵב כָּרָאוּי לוֹ. [י] קֳדָשִׁים שֶׁהִפִּילוּ נֵפֶל אוֹ שִׁלְיָה--יִקָּבְרוּ, וַהֲרֵי הֶן אֲסוּרִין בַּהֲנָיָה.

יא הַמְּשַׁנֶּה אֶת הַקֳּדָשִׁים מִקְּדֻשָּׁה לִקְדֻשָּׁה, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה: שֶׁנֶּאֱמָר בַּבְּכוֹר "לֹא-יַקְדִּישׁ אִישׁ, אֹתוֹ" (ויקרא כז,כו), שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנּוּ עוֹלָה וְלֹא שְׁלָמִים; וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר הַקֳּדָשִׁים, שְׁאֵין מְשַׁנִּין אוֹתָן מִקְּדֻשָּׁה לִקְדֻשָּׁה--אֶחָד קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, וְאֶחָד קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת. כֵּיצַד: אִם הִקְדִּישׁ לְבֶדֶק הַהֵיכָל, לֹא יְשַׁנֶּה לְבֶדֶק הַמִּזְבֵּחַ; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה. וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה.

יב כֵּיצַד מַעְרִימִין עַל הַבְּכוֹר, לְהַקְדִּישׁוֹ לַמִּזְבֵּחַ הֶקְדֵּשׁ אַחֵר: מַקְדִּישׁוֹ בַּבֶּטֶן קֹדֶם שֶׁיִּוָּלֵד, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר-יְבֻכַּר לַה' . . . לֹא-יַקְדִּישׁ אִישׁ, אֹתוֹ" (ויקרא כז,כו)--מִשֶּׁיְּבֻכַּר, אֵי אַתָּה מַקְדִּישׁוֹ; אֲבָל אַתָּה מַקְדִּישׁוֹ, בַּבֶּטֶן. לְפִיכָּךְ יֵשׁ לוֹ לוֹמַר מַה שֶׁבְּמֵעֶיהָ שֶׁלִּמְבַכֶּרֶת זוֹ, אִם הוּא זָכָר, הֲרֵי זֶה עוֹלָה; אֲבָל אֵינוּ יָכוֹל לוֹמַר זִבְחֵי שְׁלָמִים--שְׁאֵינוּ מַפְקִיעַ אוֹתוֹ מִקְּדֻשָּׁתוֹ, כְּדֵי לֵהָנוֹת בּוֹ. וְאִם אָמַר עִם יְצִיאַת רֹב רֹאשׁוֹ, יִהְיֶה עוֹלָה--הֲרֵי זֶה בְּכוֹר, וְאֵינוּ עוֹלָה.

יג וְאֵין מַעְרִימִין עַל בֶּהֱמַת הֶקְדֵּשׁ לְהַקְדִּישׁ עֻבְרָהּ קְדֻשָּׁה אַחֶרֶת, אֵלָא הֲרֵי הוּא בִּקְדֻשַּׁת אִמּוֹ: שֶׁוַּלְדוֹת הַקֳּדָשִׁים, מִמְּעֵי אִמָּם הֶם קֳדָשִׁים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וַהֲרֵי כָּל עֹבֶר מֵהֶן בִּקְדֻשַּׁת אִמּוֹ, וְאֵינוּ יָכוֹל לְשַׁנּוֹתוֹ בַּבֶּטֶן כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה בַּבְּכוֹר--שֶׁהַבְּכוֹר, בִּיצִיאָתוֹ הוּא שֶׁמִּתְקַדֵּשׁ.

יד אַף עַל פִּי שֶׁכָּל חֻקֵּי הַתּוֹרָה, גְּזֵרוֹת הֶם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּסוֹף מְעִילָה, רָאוּי לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶן; וְכָל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לִתֵּן לוֹ טַעַם, תֶּן לוֹ טַעַם: הֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה הֵבִין רֹב הַטְּעָמִים שֶׁלְּכָל חֻקֵּי הַתּוֹרָה.

טו יֵרָאֶה לִי שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "וְהָיָה-הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה-קֹּדֶשׁ" (ויקרא כז,י; ויקרא כז,לג), כְּעִנְיַן שֶׁאָמַר "וְאִם-הַמַּקְדִּישׁ--יִגְאַל, אֶת-בֵּיתוֹ: וְיָסַף חֲמִישִׁית כֶּסֶף-עֶרְכְּךָ, עָלָיו" (ויקרא כז,טו). יָרְדָה תּוֹרָה לְסוֹף מַחְשֶׁבֶת הָאָדָם, וּקְצַת יִצְרוֹ הָרַע--שֶׁטִּבְעוֹ שֶׁלָּאָדָם נוֹטֶה לְהַרְבּוֹת קִנְיָנוֹ, וְלָחוּס עַל מְמוֹנוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁנָּדַר וְהִקְדִּישׁ, אִפְשָׁר שֶׁחָזַר בּוֹ וְנִחַם וְיִפְדֶּה בְּפָחוּת מִשָּׁוְיוֹ; אָמְרָה תּוֹרָה אִם פָּדָה לְעַצְמוֹ, יוֹסִיף חֹמֶשׁ.

טז וְכֵן אִם הִקְדִּישׁ בְּהֵמָה קְדֻשַּׁת הַגּוּף, שֶׁמֶּא יַחְזֹר בּוֹ; וְכֵיוָן שְׁאֵינוּ יָכוֹל לִפְדּוֹתָהּ, יַחְלִיפֶנָּה בִּפְחוּתָה מִמֶּנָּה, וְאִם תִּתֵּן לוֹ רְשׁוּת לְהַחְלִיף הָרַע בַּיָּפֶה, יַחְלִיף הַיָּפֶה בָּרַע וְיֹאמַר טוֹב הוּא. לְפִיכָּךְ סָתַם הַכָּתוּב בְּפָנָיו, שֶׁלֹּא יַחְלִיף, וּקְנָסוֹ אִם הִחְלִיף, וְאָמַר "וְהָיָה-הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה-קֹּדֶשׁ" (ויקרא כז,י; ויקרא כז,לג).

יז וְכָל אֵלּוֹ הַדְּבָרִים--כְּדֵי לָכֹף יִצְרוֹ, וּלְתַקַּן דֵּעוֹתָיו. וְרוֹב דִינֵי תּוֹרָה אֵינָן אֵלָא עֵצוֹת מֵרָחוֹק מִגְּדוֹל הַעֵצָה, לְתַקַּן הַדֵּעוֹת וּלְיַשַּׁר כָּל הַמַּעֲשִׂים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר "הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ, שָׁלִשִׁים--בְּמֹעֵצוֹת וָדָעַת. לְהוֹדִיעֲךָ--קֹשְׁטְ, אִמְרֵי אֱמֶת; לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת, לְשֹׁלְחֶיךָ" (משלי כב,כ-כא).

בְּרִיךְ רַחְמָנָא דְּסַיְּעַן. נִגְמַר סֵפֶר תְּשִׁיעִי, בְּעֶזְרַת שַׁדַּי. וּמִנְיַן פְּרָקִים שֶׁלְּסֵפֶר זֶה, חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים: הִלְכּוֹת קָרְבַּן פֶּסַח, עֲשָׂרָה פְּרָקִים; הִלְכּוֹת חֲגִיגָה, שְׁלוֹשָׁה פְּרָקִים; הִלְכּוֹת בְּכוֹרוֹת, שְׁמוֹנָה פְּרָקִים; הִלְכּוֹת שְׁגָגוֹת, חֲמִשָּׁה עָשָׂר פְּרָקִים; הִלְכּוֹת מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה, חֲמִשָּׁה פְּרָקִים; הִלְכּוֹת תְּמוּרָה, אַרְבָּעָה פְּרָקִים.

משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות תמורה - הכול
פרק א ב ג ד

יש לך שאלה או הערה?