משנה תורה מנוקד - ספר הקרבנות - הלכות מחוסרי כפרה פרק ב

משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות מחוסרי כפרה - הכול
פרק א ב ג ד ה

הִלְכּוֹת מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה פֵּרֶק ב

א הַזּוֹב הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, הִיא שִׁכְבַת זֶרַע הַבָּאָה מֵחֹלִי הַחֲלָלִים שְׁהִיא מִתְקַבֶּצֶת בָּהֶן. וּכְשֶׁיֵּצֵא הַזּוֹב, אֵינוּ יוֹצֶא בְּקֹשִׁי כְּשִׁכְבַת זֶרַע, וְאֵין בִּיצִיאָתוֹ תַּאֲוָה וְלֹא הֲנָיָה; אֵלָא נִגְרָר וְיוֹרֵד כְּמוֹ בָּצֵק שֶׁלִּשְׂעוֹרִים, דּוֹהֶה כְּלֹבֶן בֵּיצָה הַמּוּזֶרֶת. אֲבָל שִׁכְבַת זֶרַע, לְבָנָה קְשׁוּרָה כְּלֹבֶן בֵּיצָה שְׁאֵינָהּ מוּזֶרֶת.

ב הָרוֹאֶה רְאִיַּת הַזּוֹב הַגּוֹרֶמֶת לוֹ לִהְיוֹת זָב, מֵחֲמַת חֹלִי אוֹ אֹנֶס וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--אֵינוּ זָב: שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ" (ויקרא טו,ב)--מֵחֲמַת בְּשָׂרוֹ הוּא שֶׁיִּהְיֶה טָמֵא, לֹא מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר.

ג מִכָּאן אָמְרוּ, בְּשִׁבְעָה דְּרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב--בְּמַאֲכָל, וּבְמִשְׁתֶּה, בְּמַשָּׂא, וּבִקְפִיצָה, בְּחֹלִי, וּבְמַרְאֶה, וּבְהִרְהוּר.

ד כֵּיצַד: אָכַל אֲכִילָה גַּסָּה, אוֹ שָׁתָה הַרְבֵּה, אוֹ שֶׁאָכַל אוֹ שָׁתָה אֹכָלִין אוֹ מַשְׁקִין הַמְּבִיאִין לִידֵי שִׁכְבַת זֶרַע, אוֹ שֶׁנָּשָׂא מַשּׂאוּי כָּבֵד, אוֹ שֶׁקָּפַץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּבִכְלַל דָּבָר זֶה אִם הֻכָּה עַל גַּבּוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה חוֹלֶה, אוֹ שֶׁרָאָה אִשָּׁה וְהִתְאַוָּה שְׁכִיבָתָהּ, אוֹ שֶׁהִרְהַר בְּעִסְקֵי בְּעִילָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִרְהַר בִּבְעִילַת אִשָּׁה שְׁהוּא מַכִּירָהּ--אִם קָדַם אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ, וְרָאָה רְאִיָּה שֶׁלְּזוֹב--תּוֹלִין בּוֹ, וְאֵינוּ טָמֵא.

ה [ג] הָרוֹאֶה קֶרִי--אֵינוּ מִטַּמֵּא בְּזוֹב מֵעֵת לְעֵת, שֶׁרְאִיָּה זוֹ שֶׁלְּזוֹב מֵחֲמַת שִׁכְבַת זֶרַע הִיא; וְכֵן לְמַרְאֶה וּלְהִרְהוּר, תּוֹלִין בָּהֶן מֵעֵת לְעֵת. אֲבָל לְמַאֲכָל וּלְמִשְׁתֶּה וּלְמַשָּׂא וְלִקְפִיצָה, תּוֹלִין בָּהֶן כָּל זְמָן שֶׁמִּצְטַעֵר.

ו [ד] מִי שֶׁמָּל, וְאַחַר כָּךְ רָאָה זוֹב, בֵּין גּוֹי בֵּין יִשְׂרָאֵל--תּוֹלִין לוֹ בַּמִּילָה כָּל זְמָן שֶׁמִּצְטַעֵר; גּוֹי שֶׁרָאָה קֶרִי, וְנִתְגַּיַּר--מִטַּמֵּא בְּזִיבָה מִיָּד, וְאֵין תּוֹלִין לוֹ מֵעַת לְעֵת.

ז קָטָן--אֵין תּוֹלִין לוֹ לֹא בְּמַרְאֶה וְלֹא בְּהִרְהוּר, שְׁאֵין לַקָּטָן מַרְאֶה וְהִרְהוּר הַמֵּבִיא לִידֵי זוֹב; לְפִיכָּךְ בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בַּחֲמִשָּׁה דְּרָכִים בִּלְבָד. [ה] וּכְשֵׁם שֶׁתּוֹלִין לַקָּטָן בְּחָלְיוֹ, כָּךְ תּוֹלִין לוֹ בְּחֹלִי אִמּוֹ--אִם הָיָה יוֹנֵק מִמֶּנָּה, אוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ.

ח בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁבּוֹדְקִין אֶת הַזָּב בִּדְרָכִים אֵלּוּ, בִּרְאִיָּה שְׁנִיָּה שֶׁלְּזוֹב, שֶׁבָּהּ יֵעָשֶׂה זָב, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר; אֲבָל רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה, אַפִלּוּ רָאָה אוֹתָהּ בְּאֹנֶס, וְרָאָה הַשְּׁנִיָּה מֵחֲמַת בְּשָׂרוֹ--הֲרֵי זֶה טָמֵא טֻמְאַת זִיבוּת. וְאַף עַל פִּי כֵן בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בָּרִאשׁוֹנָה, כְּדֵי לִמְנוֹת בָּהּ שָׁלוֹשׁ רְאִיּוֹת לְחַיְּבוֹ קָרְבָּן.

ט רְאִיָּה שְׁלִישִׁית--אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בָּהּ, אֵלָא אַפִלּוּ רָאָה אוֹתָהּ מֵחֲמַת אֹנֶס, הוֹאִיל וְנִזְקַק לַטֻּמְאָה, שֶׁהֲרֵי רְאִיּוֹת שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהֶן זָב מֵחֲמַת בְּשָׂרוֹ הָיוּ; וּלְפִיכָּךְ יִתְחַיַּב בְּקָרְבָּן.

י [ו] הָרוֹאֶה רְאִיָּה אַחַת שֶׁלְּזוֹב, הֲרֵי הוּא כְּבַעַל קֶרִי. רָאָה שְׁתַּיִם--הֲרֵי זֶה זָב, וְצָרִיךְ סְפִירַת שִׁבְעָה, וּבִיאַת מַיִם חַיִּים; וְאֵינוּ חַיָּב בְּקָרְבָּן. רָאָה שָׁלוֹשׁ רְאִיּוֹת--הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר, וְחַיָּב בְּקָרְבָּן. וְאֵין בֵּין זָב שֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת לָרוֹאֶה שָׁלוֹשׁ, אֵלָא קָרְבָּן בִּלְבָד. וּדְבָרִים אֵלּוּ, כֻּלָּן דִּבְרֵי קַבָּלָה מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מִסִּינַי.

יא [ז] אֶחָד הָרוֹאֶה שְׁתֵּי הָרְאִיּוֹת אוֹ הַשָּׁלוֹשׁ, בְּשָׁעָה אַחַת זוֹ אַחַר זוֹ, אוֹ שֶׁרָאָה רְאִיָּה בְּכָל יוֹם, זֶה אַחַר זֶה--הֲרֵי זֶה זָב: לְפִי שֶׁתָּלָה הַכָּתוּב אֶת הַזָּבָה בְּיָמִים, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים" (ויקרא טו,כה); וְהַזָּב, לֹא תָלָה אוֹתוֹ בְּיָמִים. [ח] וְאִם הִפְסִיק הַזָּב בֵּין רְאִיָּה לִרְאִיָּה, יוֹם גָּמוּר--אֵינָן מִצְטָרְפוֹת.

יב כֵּיצַד: רָאָה רְאִיָּה בַּשַּׁבָּת, וּרְאִיָּה שְׁנִיָּה בְּשֵׁנִי בַּשַּׁבָּת--אֵין מִצְטָרְפוֹת, וְאֵינוּ זָב. וְכֵן אִם רָאָה רְאִיָּה שְׁנִיָּה בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת, וְרָאָה רְאִיָּה שְׁלִישִׁית בַּשְּׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת--אֵינוּ חַיָּב בְּקָרְבָּן: שְׁאֵין זוֹ מִצְטָרֶפֶת לִשְׁתַּיִם, שֶׁהֲרֵי הִפְסִיק בֵּינֵיהֶן יוֹם אֶחָד.

יג אֲבָל אִם רָאָה אַחַת הַיּוֹם, וְאַחַת בַּלַּיְלָה שֶׁלְּאַחֲרָיו--הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאִם רָאָה אַחַת בַּלַּיְלָה, וּשְׁנִיָּה בַּיּוֹם--שְׁהֶן מִצְטָרְפוֹת. וְכֵן אִם רָאָה שָׁלוֹשׁ רְאִיּוֹת בִּשְׁלוֹשָׁה לֵילוֹת, זֶה אַחַר זֶה--הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת.

יד [ט] רְאִיַּת הַזּוֹב--אֵין לָהּ שֵׁעוּר, אֵלָא הָרוֹאֶה כָּל שְׁהוּא טָמֵא: שֶׁנֶּאֱמָר "הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ" (ויקרא טו,ג)--כָּל שְׁהוּא נִכָּר בִּבְשָׂרוֹ, מְטַמֵּא. [י] הָיָה הַזּוֹב נִגְרָר וְיוֹצֶא, וְלֹא פָסַק--אִם יֵשׁ מִתְּחִלַּת הָרְאִיָּה עַד סוֹפָהּ, כְּדֵי טְבִילָה וְסִפּוּג אוֹ יָתֵר--הֲרֵי זוֹ נֶחְשֶׁבֶת כִּשְׁתֵּי רְאִיּוֹת, הוֹאִיל וְהִיא אֲרוּכָה כִּשְׁתַּיִם; וְאִם לֹא הָאָרְכָה כַּשֵּׁעוּר הַזֶּה--אַפִלּוּ פָּסַק הַזּוֹב בִּנְתַּיִם, הֲרֵי זוֹ רְאִיָּה אַחַת.

טו וְכֵן אִם הָיְתָה רְאִיָּה אַחַת אֲרוּכָה כְּשָׁלוֹשׁ רְאִיּוֹת, שֶׁנִּמְצָא מִתְּחִלָּתָהּ וְעַד סוֹפָהּ כִּשְׁתֵּי טְבִילוֹת וּשְׁנֵי סִפּוּגִין--הֲרֵי זוֹ נֶחְשֶׁבֶת כְּשָׁלוֹשׁ רְאִיּוֹת, וְיָבִיא קָרְבָּן.

טז [יא] רָאָה אַחַת, וְהִפְסִיק כְּדֵי טְבִילָה וְסִפּוּג, וְאַחַר כָּךְ רָאָה שְׁתַּיִם, אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִּשְׁתַּיִם, אוֹ שֶׁרָאָה שְׁתַּיִם אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִּשְׁתַּיִם, וְהִפְסִיק כְּדֵי טְבִילָה וְסִפּוּג, וְאַחַר כָּךְ רָאָה אַחַת--הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר.

יז [יב] רָאָה רְאִיָּה אַחַת, מִקְצָתָהּ בְּסוֹף הַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה--אַף עַל פִּי שְׁאֵינָהּ אֲרוּכָה כִּשְׁתַּיִם--הֲרֵי אֵלּוּ שְׁתֵּי רְאִיּוֹת, שֶׁהַיָּמִים מְחַלְּקִין הָרְאִיָּה. לְפִיכָּךְ הָרוֹאֶה רְאִיָּה אַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, שְׁהוּא סָפֵק מִן הַיּוֹם וּמִן הַלַּיְלָה--הֲרֵי זֶה סָפֵק לַטֻּמְאָה.

יח [יג] רָאָה רְאִיָּה אַחַת בַּיּוֹם, וְאַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת--הֲרֵי זֶה זָב וַדַּאי לַטֻּמְאָה, וְסָפֵק לְקָרְבָּן; וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵינוּ נֶאֱכָל.

יט [יד] רָאָה רְאִיָּה אַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁלַּשַּׁבָּת, וּרְאִיָּה שְׁנִיָּה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁלְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת--הֲרֵי זֶה סָפֵק לַטֻּמְאָה, וְסָפֵק לְקָרְבָּן: סָפֵק לַטֻּמְאָה--שֶׁמֶּא רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה הָיְתָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְהַשְּׁנִיָּה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וַהֲרֵי הִפְסִיק שַׁבָּת בֵּינֵיהֶן, וְאֵין כָּאן זִיבוּת כְּלָל.

כ וַהֲרֵי הוּא סָפֵק לְקָרְבָּן--שֶׁמֶּא אַחַת מֵהֶן הָיָה מִקְצָתָהּ בַּיּוֹם וּמִקְצָתָהּ בַּלַּיְלָה, שְׁהִיא חֲשׁוּבָה כִּשְׁתַּיִם, וַהֲרֵי רָאָה שָׁלוֹשׁ רְאִיּוֹת, שְׁהוּא חַיָּב בְּקָרְבָּן; וּלְפִיכָּךְ מֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵינוּ נֶאֱכָל.

משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות מחוסרי כפרה - הכול
פרק א ב ג ד ה

יש לך שאלה או הערה?