משנה תורה מנוקד - ספר הקרבנות - הלכות שגגות פרק יא

משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות שגגות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

הִלְכּוֹת שְׁגָגוֹת פֵּרֶק יא

א שִׁנּוּי יֵשׁ בְּשִׁגְגַת טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וּקְדָשָׁיו, מַה שְׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר כְּרֵתוֹת: שֶׁכָּל הַכְּרֵתוֹת--כֵּיוָן שֶׁשָּׁגַג וְנוֹדַע לוֹ בַּסּוֹף שֶׁחָטָא--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה, הֲרֵי זֶה חַיָּב חַטָּאת; אֲבָל בְּטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וּקְדָשָׁיו--אֵינוּ מֵבִיא קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, עַד שֶׁתִּהְיֶה לוֹ יְדִיעָה לַטֻּמְאָה וִידִיעָה לַקֹּדֶשׁ אוֹ לַמִּקְדָּשׁ בַּתְּחִלָּה, וִידִיעָה לַטֻּמְאָה וִידִיעָה לַקֹּדֶשׁ אוֹ לַמִּקְדָּשׁ בַּסּוֹף, וְהֶעְלֵם בִּנְתַּיִם.

ב כֵּיצַד: נִטְמָא וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ אוֹ אָכַל קֹדֶשׁ, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לוֹ שֶׁנִּטְמָא וְשֶׁהָיָה טָמֵא בְּשָׁעָה שֶׁאָכַל אוֹ שֶׁנִּכְנַס, וְשֶׁקֹּדֶשׁ הָיָה זֶה שֶׁאֲכָלוֹ, אוֹ מִקְדָּשׁ הָיָה זֶה שֶׁנִּכְנַס לוֹ--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִקָּרְבָּן: עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁנִּטְמָא וְשֶׁזֶּה קֹדֶשׁ וְשֶׁזֶּה מִקְדָּשׁ, קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס אוֹ קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל.

ג כֵּיצַד: נִטְמָא וְיָדַע שֶׁנִּטְמָא וְיָדַע שֶׁזֶּה קֹדֶשׁ וְשֶׁזֶּה מִקְדָּשׁ, וְאַחַר כָּךְ נֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ הַטֻּמְאָה וְשָׁכַח שֶׁנִּטְמָא, וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ אוֹ אָכַל קֹדֶשׁ, וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה מִקְדָּשׁ וְשֶׁזֶּה קֹדֶשׁ, אוֹ שֶׁשָּׁגַג וְשָׁכַח שֶׁזֶּה מִקְדָּשׁ אוֹ שֶׁזֶּה בְּשַׂר קֹדֶשׁ, וְהוּא יוֹדֵעַ שְׁהוּא טָמֵא וְשֶׁנִּכְנַס אוֹ אָכַל, אוֹ שֶׁשָּׁגַג וְשָׁכַח שֶׁנִּטְמָא, וְשָׁכַח שֶׁזֶּה בְּשַׂר קֹדֶשׁ וְשֶׁזֶּה מִקְדָּשׁ וְנִכְנַס אוֹ אָכַל, וְאַחַר כָּךְ נוֹדְעוּ לוֹ דְּבָרִים שֶׁנִּתְעַלְּמוּ מִמֶּנּוּ--הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, בְּכָל צַד וְצַד מִשֵּׁשׁ מַחְלְקוֹת אֵלּוּ.

ד וּמְנַיִן שֶׁדִּין שִׁגְגַת טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וּקְדָשָׁיו כָּךְ הוּא: שֶׁהֲרֵי בִּשְׁאָר שְׁגָגוֹת נֶאֱמָר "בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֺת ה', אֲשֶׁר לֹא-תֵעָשֶׂינָה--וְאָשֵׁם. אוֹ הוֹדַע אֵלָיו, חַטָּאתוֹ" (ויקרא ד,כז-כח)--כֵּיוָן שֶׁיָּדַע בַּסּוֹף, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָדַע בַּתְּחִלָּה; וּבְטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וּקְדָשָׁיו נֶאֱמָר "וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ, וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם" (ויקרא ה,ג; ויקרא ה,ד). מֵאַחַר שֶׁנֶּאֱמָר "וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ" מִכְּלָל שֶׁהָיְתָה שָׁם יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה, וְנֶאֱמָר "וְהוּא יָדַע"--הַא לָמַדְתָּ שְׁהוּא צָרִיךְ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה, וִידִיעָה בַּסּוֹף, וְהֶעְלֵם בִּנְתַּיִם.

ה [ב] נִטְמָא וְיָדַע שֶׁנִּטְמָא אֲבָל לֹא יָדַע בְּאֵיזֶה אָב נִטְמָא, וְשָׁכַח שֶׁנִּטְמָא, וְאַחַר כָּךְ נִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ אוֹ אָכַל קֹדֶשׁ, וְנוֹדַע לוֹ אַחַר שֶׁנִּכְנַס אוֹ אַחַר שֶׁאָכַל בְּאֵיזֶה אָב נִטְמָא--הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּקָרְבָּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָדַע בַּתְּחִלָּה בְּאֵיזֶה אָב נִטְמָא: הוֹאִיל וְיָדַע שְׁהוּא טָמֵא, הֲרֵי הָיְתָה שָׁם יְדִיעַת טֻמְאָה בַּתְּחִלָּה.

ו אֲבָל אִם נֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ הִלְכּוֹת טֻמְאָה--כְּגוֹן שֶׁנִּטְמָא בְּכַעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, וְיָדַע שֶׁהַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא וְלֹא יָדַע בַּשֵּׁעוּר, וְשָׁכַח שֶׁנָּגַע בַּשֶּׁרֶץ כְּלָל וְנִכְנַס אוֹ אָכַל, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לוֹ שֶׁנָּגַע בְּכַעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ--הֲרֵי זֶה סְפֵק אִם חַיָּב בְּקָרְבָּן, אוֹ פָּטוּר.

ז וְכֵן מִי שֶׁלֹּא רָאָה הַמִּקְדָּשׁ מִיָּמָיו, וְלֹא הֵבִין מְקוֹמוֹ--אִם נִטְמָא וְיָדַע שֶׁנִּטְמָא, וְשָׁכַח שֶׁנִּטְמָא, וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ שֶׁלֹּא יָדַע בַּתְּחִלָּה שֶׁזֶּה הוּא מְקוֹמוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא רָאָהוּ מֵעוֹלָם, וְאַחַר כָּךְ זָכַר הַטֻּמְאָה, וְיָדַע שֶׁזֶּה מִקְדָּשׁ--הֲרֵי זֶה סְפֵק אִם יְדִיעָה שֶׁיֵּשׁ מִקְדָּשׁ בָּעוֹלָם יְדִיעָה, אוֹ עַד שֶׁיָּדַע מְקוֹמוֹ תְּחִלָּה.

ח יֵרָאֶה לִי שֶׁאֵלּוּ הַחַיָּבִין בְּקָרְבָּן מִסָּפֵק--אֵינָן מְבִיאִין קָרְבָּן, שֶׁמֶּא יַכְנִיסוּ חֻלִּין לָעֲזָרָה. וְאִם תֹּאמַר וַהֲלוֹא חַטַּאת הָעוֹף בָּאָה עַל הַסָּפֵק, וְאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת: מִפְּנֵי שֶׁהַמֵּבִיא אוֹתָהּ מְחֻסַּר כִּפּוּרִים, וְאָסוּר לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים עַד שֶׁיָּבִיא כַּפָּרָתוֹ; אֲבָל מִי שְׁאֵינוּ מְחֻסַּר כִּפּוּרִים, אֵינוּ מֵבִיא קָרְבָּן מִסָּפֵק.

ט [ג] מִי שֶׁנִּטְמָא בָּעֲזָרָה--צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע תְּחִלָּה שֶׁנִּטְמָא וְשֶׁזֶּה מִקְדָּשׁ, וְאִם נֶעְלַם מִמֶּנּוּ אַחֲרֵי כֵן שֶׁנִּטְמָא וַהֲרֵי הוּא זָכוּר שֶׁזֶּה מִקְדָּשׁ, אוֹ שֶׁנֶּעְלַם מִמֶּנּוּ שֶׁזֶּה מִקְדָּשׁ וְלֹא שָׁכַח שֶׁנִּטְמָא, אוֹ שֶׁנֶּעֶלְמוּ מִמֶּנּוּ זֶה וְזֶה--כְּשֶׁיִּוָּדַע לוֹ, יָבִיא קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד: וְהוּא שֶׁיִּשְׁהֶה כַּשֵּׁעוּר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ.

י [ד] מִי שֶׁטִּמֵּא עַצְמוֹ בְּמֵזִיד, וְלֹא שִׁהָה כַּשֵּׁעוּר--הֲרֵי זֶה סְפֵק אִם שֵׁעוּר הִשְׁתַּחֲוָיָה לָאָנוּס בִּלְבָד, אוֹ אַף לַמֵּזִיד; וּלְפִיכָּךְ אִם נֶעְלַם מִמֶּנּוּ, וְיָצָא וְלֹא שִׁהָה--אֵינוּ מֵבִיא קָרְבָּן. וְכֵן אִם תָּלָה עַצְמוֹ בְּאַוֵּיר עֲזָרָה--הַדָּבָר סְפֵק אִם אַוֵּיר עֲזָרָה כַּעֲזָרָה, אוֹ אֵינוּ כַּעֲזָרָה.

יא [ה] מִי שֶׁנִּסְתַּפַּק לוֹ אִם נִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ אוֹ אָכַל קֹדֶשׁ בְּטֻמְאָה אוֹ לָאו, אֵינוּ מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי--שְׁאֵין מְבִיאִין קָרְבָּן עַל לֹא הוֹדַע, אֵלָא בְּכָרֵת שֶׁחַיָּבִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת קְבוּעָה.

יב [ו] מִי שֶׁהָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי שָׁבִילִין, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר--הָלַךְ בָּרִאשׁוֹן וְחָזַר וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי, וּבְעֵת שֶׁהָלַךְ בַּשֵּׁנִי שָׁכַח שֶׁהָלַךְ בָּרִאשׁוֹן, וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ טֻמְאָה זוֹ, וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ אוֹ אָכַל קֹדֶשׁ--חַיָּב: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ בַּתְּחִלָּה יְדִיעָה גְּמוּרָה לַטֻּמְאָה, אֵלָא מִקְצַת יְדִיעָה--שֶׁהֲרֵי לֹא יָדַע שֶׁהָלַךְ בִּשְׁנֵי שָׁבִילִין, שֶׁבְּהִלּוּךְ שְׁנֵיהֶן יְהִי טָמֵא בַּוַּדַּאי; וְאַף עַל פִּי כֵן חַיָּב חַטָּאת--שֶׁמִּקְצַת יְדִיעָה, כְּכָל יְדִיעָה.

יג הָלַךְ בָּרִאשׁוֹן, וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ אוֹ אָכַל קֹדֶשׁ--פָּטוּר, מִפְּנֵי שְׁהוּא סְפֵק טָמֵא. [ז] הִזָּה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי וְטָבַל, אַחַר שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ, וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי, וְחָזַר וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ--חַיָּב: שֶׁהֲרֵי נִכְנַס כִּשְׁהוּא טָמֵא לַמִּקְדָּשׁ בַּוַּדַּאי, אוֹ בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה אוֹ בַּשְּׁנִיָּה; וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל יְדִיעָה מֵהֶן סְפֵק יְדִיעָה הִיא, שֶׁהֲרֵי כָּל שָׁבִיל מֵהֶן סָפֵק הוּא--כָּאן בְּטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וּקְדָשָׁיו, עָשׂוּ סְפֵק יְדִיעָה כִּידִיעָה.

יד [ח] הָיָה טָמֵא, וְאָמְרוּ לוֹ שְׁנַיִם נִכְנַסְתָּ לַמִּקְדָּשׁ, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם לֹא נִכְנַסְתִּי--נֶאֱמָן, וְאֵינוּ מֵבִיא קָרְבָּן: שְׁאִם יִרְצֶה, יֹאמַר מֵזִיד הָיִיתִי. אָמְרוּ לוֹ שְׁנַיִם טָמֵא הָיִיתָ כְּשֶׁנִּכְנַסְתָּ לַמִּקְדָּשׁ, וּבְפָנֵינוּ נִטְמֵאתָ וְיָדַעְתָּ שֶׁאַתָּה טָמֵא--אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בֵּין טֻמְאָה זוֹ שֶׁמְּעִידִין בָּהּ וּבֵין כְּנִיסָתוֹ לַמִּקְדָּשׁ יָמִים רַבִּים, שֶׁאִפְשָׁר לוֹ שֶׁיֹּאמַר כְּבָר טָבַלְתִּי, הוֹאִיל וְהִכְחִישׁ אֶת הָעֵדִים וְאָמַר לֹא נִטְמֵאתִי מֵעוֹלָם, הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִים וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל פִּיהֶם: אִם הֱבִיאוּהוּ שְׁנַיִם לִידֵי מִיתָה חֲמוּרָה, קַל וְחֹמֶר שֶׁיָּבִיאוּהוּ לִידֵי קָרְבָּן הַקַּל--שֶׁהֲרֵי הִכְחִישָׁן.

טו [ט] טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וּקְדָשָׁיו--שֶׁהָיָה לָהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה, וְלֹא הָיָה לָהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף--שָׂעִיר שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִין, עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ וְיָבִיא קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. וּשְׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה, אֲבָל יֵשׁ בָּהּ בַּסּוֹף--שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין. וְעַל שְׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה, לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף--שְׂעִירֵי הָרְגָלִים וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין.

טז וְעַל זְדוֹן טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וּקְדָשָׁיו--פַּר כּוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, אִם הָיָה הַמֵּזִיד מִן הַכּוֹהֲנִים; וְאִם הָיָה מִיִּשְׂרָאֵל, דָּם שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר--שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִפֶּר עַל-הַקֹּדֶשׁ, מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא טז,טז).

משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות שגגות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

יש לך שאלה או הערה?