משנה תורה מנוקד - ספר הקרבנות

משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות שגגות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

הִלְכּוֹת שְׁגָגוֹת פֵּרֶק ג

א מִי שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו עֵדִים שֶׁחָטָא חֵטְא שֶׁחַיָּבִין עָלָיו חַטָּאת קְבוּעָה, וְלֹא הִתְרוּ בּוֹ, אֵלָא אָמְרוּ אָנוּ רְאִינוּךָ שֶׁעָשִׂיתָ מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת אוֹ שֶׁאָכַלְתָּ חֵלֶב, וְהוּא אוֹמֵר אֲנִי יוֹדֵעַ בַּוַּדַּאי שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי דָּבָר זֶה--אֵינוּ חַיָּב חַטָּאת: הוֹאִיל וְאִם יֹאמַר מֵזִיד הָיִיתִי, יִפָּטֵר מִן הַקָּרְבָּן, כְּשֶׁאָמַר לָהֶן לֹא אָכַלְתִּי וְלֹא עָשִׂיתִי, נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר לֹא אָכַלְתִּי בִּשְׁגָגָה אֵלָא בְּזָדוֹן, שְׁהוּא פָּטוּר מִן הַקָּרְבָּן, וְלֹא הִכְחִישׁ אֶת הָעֵדִים.

ב שָׁתַק, וְלֹא הִפְלִיג אֶת הָעֵד--אַפִלּוּ אָמְרָה לוֹ אִשָּׁה אַחַת אָכַלְתָּ חֵלֶב אוֹ עָשִׂיתָ מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת, וְשָׁתַק--חַיָּב לְהָבִיא חַטָּאת. אָמַר לוֹ עֵד אֶחָד חֵלֶב הוּא זֶה, וְשָׁתַק, וְחָזַר וַאֲכָלוֹ בִּשְׁגָגָה--מֵבִיא חַטָּאת; וְאִם הִתְרוּ בּוֹ--לוֹקֶה עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁעִיקַר הָעֵדוּת בְּעֵד אֶחָד.

ג כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין, שֶׁהַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ עַל הַחֵלֶב שֶׁאָכַל--לֹא יְבִיאֶנָּה עַל הַשַּׁבָּת שֶׁחִלַּל, אוֹ עַל הַדָּם שֶׁאָכַל: שֶׁנֶּאֱמָר "וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים . . . עַל-חַטָּאתוֹ, אֲשֶׁר חָטָא" (ויקרא ד,כח)--עַד שֶׁיִּהְיֶה קָרְבָּנוֹ לְשֵׁם חֵטְאוֹ, לֹא שֶׁיַּקְרִיבֶנָּה מֵחֵטְא עַל חֵטְא. וְאִם הִקְרִיב, פְּסוּלָה.

ד יָתֵר עַל זֶה אָמְרוּ, הִפְרִישׁ חַטָּאתוֹ עַל חֵלֶב שֶׁאָכַל אֶמֶשׁ--לֹא יְבִיאֶנָּה עַל חֵלֶב שֶׁאָכַל הַיּוֹם; וְאִם הֵבִיא, כִּפַּר. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאִם הִפְרִישָׁהּ אָבִיו, וּמֵת, וְהָיָה הַבֵּן מְחֻיָּב בְּאוֹתוֹ הַחֵטְא--שֶׁלֹּא יְבִיאֶנָּה הַבֵּן עַל חֶטְאוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאַר שָׁם.

ה [ד] הַמֵּבִיא חַטָּאת עַל שְׁנֵי חֲטָאִים--תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם, וְתִמָּכֵר, וְיָבִיא בִּדְמֵי חֶצְיָהּ לְחֵטְא זֶה, וּבִדְמֵי חֶצְיָהּ לְחֵטְא הַשֵּׁנִי. וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁהֵבִיאוּ חַטָּאת אַחַת עַל שְׁנֵי חֲטָאֵיהֶם--תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם, וְתִמָּכֵר, וְיָבִיא זֶה חַטָּאתוֹ בִּדְמֵי חֶצְיָהּ, וְיָבִיא זֶה חַטָּאתוֹ בִּדְמֵי חֶצְיָהּ.

ו [ה] הֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת עַל חֵטְא אֶחָד--יַקְרִיב אֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה, וְהַשְּׁנִיָּה תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם, וְיִפְּלוּ דָּמֶיהָ לִנְדָבָה. [ו] הֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת עַל שְׁנֵי חֲטָאִים--זוֹ תִּשָּׁחֵט לְשֵׁם הַחֵטְא הָאֶחָד, וְהַשְּׁנִיָּה לְשֵׁם הַחֵטְא הַשֵּׁנִי.

ז כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁהַמְּשֻׁמָּד לַעֲבוֹדָה זָרָה אוֹ לְחַלַּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָה--אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ קָרְבָּן כְּלָל; וְהַמְּשֻׁמָּד לַעֲבֵרָה מִשְּׁאָר עֲבֵרוֹת--אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ חַטָּאת, עַל אוֹתוֹ הַחֵטְא.

ח כֵּיצַד: מְשֻׁמָּד לֶאֱכֹל חֵלֶב, שֶׁאָכַל חֵלֶב בִּשְׁגָגָה, וְהֵבִיא חַטָּאתוֹ--אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה. אַפִלּוּ הָיָה מְשֻׁמָּד לֶאֱכֹל נְבֵלָה לְתֵאָבוֹן, וְנִתְחַלַּף לוֹ חֵלֶב בְּשֻׁמָּן, וַאֲכָלוֹ, וְהֵבִיא קָרְבָּן--אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ: שֶׁמִּשֶּׁאָכַל בְּזָדוֹן, בֵּין לְהַכְעִיס בֵּין לְתֵאָבוֹן--הֲרֵי הוּא מְשֻׁמָּד. הָיָה מְשֻׁמָּד לֶאֱכֹל חֵלֶב, וְשָׁגַג וְאָכַל דָּם--מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ט [ח] מִי שֶׁשָּׁגַג וְהִפְרִישׁ חַטָּאתוֹ, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁתַּמַּד וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה, אוֹ נִשְׁתַּטָּה וְחָזַר וְנִשְׁתַּפָּה--אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְחָה הַקָּרְבָּן בִּנְתַּיִם, הֲרֵי חָזַר וְנִרְאֶה: שְׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין; לְפִיכָּךְ יַקְרִיבֶנָּה עַצְמָהּ. וּכְשֵׁם שְׁאִם נֻלַּד בּוֹ מוּם עוֹבֵר וְנִרְפָּא, יַחְזֹר לְכַשְׁרוּתוֹ--כָּךְ אִם נִדְחוּ הַבְּעָלִים וְחָזְרוּ וְנִרְאוּ, יִקָּרֵב.

י [ט] חַיָּבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וַדָּאִיִּין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים, חַיָּבִין לְהָבִיא לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים; וְחַיָּבֵי אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִין פְּטוּרִין, שֶׁנֶּאֱמָר "מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה', תִּטְהָרוּ" (ויקרא טז,ל)--כָּךְ לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה שֶׁכָּל חֵטְא שְׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֵלָא ה', נִתְכַּפַּר לוֹ.

יא לְפִיכָּךְ מִי שֶׁבָּא לְיָדוֹ סְפֵק עֲבֵרָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אַפִלּוּ עִם חָשֵׁכָה--פָּטוּר מֵאָשָׁם תָּלוּי, שֶׁכָּל הַיּוֹם מְכַפֵּר. נִמְצֵאתָ לָמֵד שְׁאֵין מְבִיאִין עַל לֹא הוֹדַע שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אָשָׁם תָּלוּי, אֵלָא אִם כֵּן לֹא כִפַּר לוֹ יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.

יב [י] אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים וְלֹא הַחַטָּאת וְלֹא הָאָשָׁם מְכַפְּרִין, אֵלָא עַל הַשָּׁבִים הַמַּאֲמִינִים בְּכַפָּרָתָן; אֲבָל הַמְּבַעֵט בָּהֶן, אֵינָן מְכַפְּרִין לוֹ. כֵּיצַד: הָיָה מְבַעֵט, וְהֵבִיא חַטָּאתוֹ אוֹ אֲשָׁמוֹ, וְהוּא אוֹמֵר אוֹ מְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ, שְׁאֵין אֵלּוּ מְכַפְּרִין לוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁקָּרְבוּ כְּמִצְוָתָן, לֹא נִתְכַּפַּר לוֹ. וּכְשֶׁיַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה מִבְּעִיטָתוֹ, צָרִיךְ לְהָבִיא חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ.

יג וְכֵן הַמְּבַעֵט בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עָלָיו. לְפִיכָּךְ אִם נִתְחַיַּב בְּאָשָׁם תָּלוּי, וְעָבַר עָלָיו יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהוּא מְבַעֵט בּוֹ--הֲרֵי זֶה לֹא נִתְכַּפַּר לוֹ; וּכְשֶׁיַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, חַיָּב לְהָבִיא כָּל אָשָׁם תָּלוּי שֶׁהָיָה חַיָּב בּוֹ.

יד [יא] כָּל אֲשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, מְעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה--חוּץ מֵאֲשַׁם נָזִיר. סְפֵק נָזִיר, וּסְפֵק מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה, וּסְפֵק סוֹטָה--כֻּלָּם מְבִיאִין קָרְבְּנוֹתֵיהֶן אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים.

טו [יב] מִי שְׁהוּא מְחֻיָּב חַטָּאת אוֹ אָשָׁם, וַהֲרֵי הוּא יוֹצֶא לֵהָרֵג מִבֵּית דִּין--אִם הָיָה זִבְחוֹ זָבוּחַ, מַשְׁהִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם וְאַחַר כָּךְ יֵהָרֵג; וְאִם עֲדַיִן לֹא נִשְׁחַט, אֵין מַשְׁהִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּקְרִיבוּ עָלָיו.

משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות שגגות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

יש לך שאלה או הערה?