משנה תורה מנוקד - ספר הקרבנות - הלכות בכורות פרק ח

משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות בכורות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

הִלְכּוֹת בְּכוֹרוֹת פֵּרֶק ח

א הַמַּכְנִיס צֹאן לַדִּיר, וְהִתְחִילוּ לָצֵאת אֶחָד אֶחָד, וְהוּא מוֹנֶה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְטָעָה בַּמִּנְיָן, וְקָרָא לַשְּׁמִינִי אוֹ לְשֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ עֲשִׂירִי, אוֹ שֶׁקָּרָא לִשְׁנֵים עָשָׂר אוֹ לְשֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ עֲשִׂירִי--לֹא נִתְקַדְּשׁוּ; אֲבָל אִם קָרָא לַתְּשִׁיעִי אוֹ לְאֶחָד עָשָׂר, עֲשִׂירִי--נִתְקַדְּשׁוּ. וְדָבָר זֶה, מִפִּי הַקַּבָּלָה נִשְׁמַע, שֶׁהַטְּעוּת מִתְקַדֶּשֶׁת בַּמַּעֲשֵׂר שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ וְשֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ, אֲבָל לֹא שֶׁלִּפְנֵיהֶם וְשֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם.

ב אַפִלּוּ קָרָא לַתְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי, וְלַעֲשִׂירִי תְּשִׁיעִי, וְלָאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי, בֵּין בִּטְעוּת בֵּין בְּכַוָּנָה--שְׁלָשְׁתָּן מְקֻדָּשִׁין. [ב] וְהֵיאַךְ דִּינָם: הַתְּשִׁיעִי--אֵינוּ קָרֵב, אֵלָא נֶאֱכָל בְּמוּמוֹ; וְהָעֲשִׂירִי, מַעֲשֵׂר. וְהָאַחַד עָשָׂר--יִקָּרֵב שְׁלָמִים, וְטָעוּן נְסָכִים כַּשְּׁלָמִים; וְאֵינוּ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה, מִפְּנֵי שְׁהוּא עַצְמוֹ כִּתְמוּרָה.

ג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה הַמּוֹנֶה הוּא בַּעַל הַבְּהֵמוֹת; אֲבָל הָעוֹשֶׂה שָׁלִיחַ לְעַשַּׂר לוֹ, וְטָעָה בֵּין בִּתְשִׁיעִי בֵּין בְּאַחַד עָשָׂר--אֵין מִתְקַדֵּשׁ אֵלָא הָעֲשִׂירִי הַוַּדַּאי בִּלְבָד: שֶׁלֹּא עָשָׂהוּ שָׁלִיחַ לִטְעוֹת וּלְהַפְסִיד, אֵלָא לְקַדַּשׁ כָּרָאוּי.

ד [ג] זֶה שֶׁאָמַרְנוּ שְׁאִם קָרָא לְאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי, נִתְקַדַּשׁ--בְּשֶׁקָּרָא לַעֲשִׂירִי תְּשִׁיעִי; אֲבָל אִם קָרָא לַעֲשִׂירִי עֲשִׂירִי, וְקָרָא אַחֲרָיו לְאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי--לֹא נִתְקַדַּשׁ אַחַד עָשָׂר: שֶׁהֲרֵי הָעֲשִׂירִי הַוַּדַּאי, לֹא עָקַר שֵׁם עֲשִׂירִי מֵעָלָיו.

ה וְאַפִלּוּ יָצָא הָעֲשִׂירִי, וְלֹא קְרָאָהוּ, לֹא עֲשִׂירִי וְלֹא אַחַד עָשָׂר, אֵלָא שָׁתַק, וְאַחַר כָּךְ יָצָא אַחַד עָשָׂר, וּקְרָאָהוּ עֲשִׂירִי--לֹא נִתְקַדַּשׁ: שֶׁהָעֲשִׂירִי, מֵעַצְמוֹ יִתְקַדַּשׁ; וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קְרָאָהוּ עֲשִׂירִי, הוֹאִיל וְלֹא עָקַר שֵׁם עֲשִׂירִי מֵעָלָיו, אֵין אַחַד עָשָׂר מִתְקַדֵּשׁ.

ו [ד] יָצְאוּ תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי כְּאֶחָד--בֵּין שֶׁקָּרָא שְׁנֵיהֶם עֲשִׂירִי, בֵּין שֶׁקְּרָאָן תְּשִׁיעִי--שְׁנֵיהֶם מְקֻדָּשִׁין; וְיֵאָכְלוּ בְּמוּמָן, וְאֵינָן קְרֵבִין. וְכֵן אִם יָצָא עֲשִׂירִי וְאַחַד עָשָׂר כְּאֶחָד--אִם קְרָאָן עֲשִׂירִי--הֲרֵי עֲשִׂירִי וְאַחַד עָשָׂר מְעֹרָבִין זֶה בְּזֶה, וְהֶן כְּמוֹ מַעֲשֵׂר שֶׁנִּתְעָרַב בִּשְׁלָמִים, שֶׁיֵּאָכְלוּ בְּמוּמָן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין; וְאִם קְרָאָן אַחַד עָשָׂר--הֲרֵי הָעֲשִׂירִי וְהַחֻלִּין מְעֹרָבִין זֶה בְּזֶה, וְיֵאָכְלוּ בְּמוּמָן.

ז [ה] הִתְחִיל לִמְנוֹת, וְיָצְאוּ תְּחִלָּה שְׁנַיִם שְׁהֶן רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי--הֲרֵי זֶה מוֹנֶה הַכֹּל זוֹג זוֹג, וּמְקַדֵּשׁ זוֹג עֲשִׂירִי; וְכֵן אִם מְנָיָן שְׁלוֹשָׁה שְׁלוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם וּפַעַם, אוֹ חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה--מְקַדֵּשׁ הַכַּת הָעֲשִׂירִית.

ח [ו] יָצְאוּ בַּתְּחִלָּה שְׁנַיִם, וּמָנָה אוֹתָן אֶחָד, וְקָרָא הַשְּׁלִישִׁי שֶׁיָּצָא אַחֲרֵיהֶן שֵׁנִי, וּמָנָה כֵּן כְּדַרְכּוֹ אֶחָד אֶחָד--הֲרֵי הַתְּשִׁיעִי וְהָעֲשִׂירִי מְקֻדָּשִׁין, וְיֵאָכְלוּ בְּמוּמָן: הַתְּשִׁיעִי--מִפְּנֵי שְׁהוּא הָעֲשִׂירִי הַוַּדַּאי, שֶׁהֲרֵי שְׁנַיִם יָצְאוּ בַּתְּחִלָּה; וְזֶה שֶׁקְּרָאוֹ עֲשִׂירִי--הוּא אַחַד עָשָׂר, וְהַקּוֹרֶא לְאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי, נִתְקַדַּשׁ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ט [ז] מְנָיָן לְמַפְרֵעַ, כְּגוֹן שֶׁיָּצָא רִאשׁוֹן וְאָמַר עֲשָׂרָה, וְיָצָא שֵׁנִי וְאָמַר תִּשְׁעָה, עַד שֶׁיָּצָא הָעֲשִׂירִי וּמָנָה אֶחָד--הֲרֵי זֶה קָדוֹשׁ, שֶׁהָעֲשִׂירִי מֵאֵלָיו יִתְקַדַּשׁ.

י [ח] קָרָא לַתְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי, וְנִשְׁאַר הָעֲשִׂירִי בַּדִּיר--הַתְּשִׁיעִי יֵאָכֵל בְּמוּמוֹ. וְזֶה שֶׁנִּשְׁאַר בַּדִּיר מַעֲשֵׂר--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא וְלֹא בֵּרְרוֹ, שֶׁהָעֲשִׂירִי מֵאֵלָיו יִתְקַדַּשׁ. מֵת הָעֲשִׂירִי בַּדִּיר, הַתְּשִׁיעִי יֵאָכֵל בְּמוּמוֹ; וְכָל הַשְּׁמוֹנָה שֶׁיָּצְאוּ וְנִמְנוּ פְּטוּרִין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְקַדַּשׁ עֲשִׂירִי שֶׁלָּהֶן לִקָּרֵב אֵלָא מֵת קֹדֶם שֶׁיָּצָא--שֶׁהַמִּנְיָן הָרָאוּי פּוֹטֵר.

יא [ט] הִכְנִיס עֲשָׂרָה טְלָאִים לַדִּיר, וְהָיָה מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ, וּמֵת אֶחָד מִן הַמְּנוּיִין--מוֹנֶה וּמַשְׁלִים כְּדַרְכּוֹ וּמְקַדֵּשׁ עֲשִׂירִי, אַף עַל פִּי שְׁאֵין שָׁם עַתָּה חַיִּים אֵלָא תִּשְׁעָה. [י] מֵת אֶחָד מֵאֵלּוּ שֶׁבְּתוֹךְ הַדִּיר--אֵלּוּ שֶׁנִּמְנוּ פְּטוּרִין, מִפְּנֵי שֶׁהַמִּנְיָן הָרָאוּי לְמַעֲשֵׂר פּוֹטֵר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִפְרִישׁ עֲלֵיהֶן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְאֵלּוּ שֶׁבְּתוֹךְ הַדִּיר--מַנִּיחָן לְגֹרֶן אַחֵר, עַד שֶׁיִּצְטָרְפוּ לַאֲחֵרִים.

יב וְכֵן מִי שֶׁהָיוּ לוֹ אַרְבָּעָה עָשָׂר טְלָאִים, וְהִכְנִיסָן לַדִּיר, וְיָצְאוּ אַרְבָּעָה, וּמָנָה אוֹתָן בְּפֶתַח זֶה, וְיָצְאוּ שִׁשָּׁה וּמָנָה אוֹתָן מִפֶּתַח אַחֵר, וְנִשְׁאֲרוּ שָׁם אַרְבָּעָה בְּתוֹךְ הַדִּיר--אִם יָצְאוּ הָאַרְבָּעָה הַנִּשְׁאָרִים מִן הַפֶּתַח שֶׁיָּצְאוּ בּוֹ הַשִּׁשָּׁה--נוֹטֵל מֵהֶן אֶחָד, וְכֻלָּן פְּטוּרִין: שֶׁאוֹתָן הָאַרְבָּעָה שֶׁיָּצְאוּ תְּחִלָּה מִפֶּתַח רִאשׁוֹן, מִנְיָן הָרָאוּי פְּטָרָן. וְאִם יָצְאוּ אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה הַנִּשְׁאָרִים מִן הַפֶּתַח שֶׁיָּצְאוּ בּוֹ הָאַרְבָּעָה תְּחִלָּה--הֲרֵי אוֹתָן הָאַרְבָּעָה שֶׁיָּצְאוּ בַּתְּחִלָּה, וְאוֹתָן הַשִּׁשָּׁה שֶׁיָּצְאוּ אַחֲרֵיהֶן בַּפֶּתַח הַשֵּׁנִי, פְּטוּרִין, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן נִמְנָה מִנְיָן הָרָאוּי לְמַעֲשֵׂר, שֶׁהֲרֵי נִשְׁאַר שָׁם בַּדִּיר אֲחֵרִים לְהַשְׁלִים הַמִּנְיָן וּלְעַשַּׂר; אֲבָל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ--אַף עַל פִּי שֶׁיָּצְאוּ וְנִמְנוּ מִפֶּתַח הָרִאשׁוֹן--אֵינוּ מִנְיָן הָרָאוּי, לְפִיכָּךְ מִצְטָרְפִין לְגֹרֶן אַחֵר.

יג יָצְאוּ אַרְבָּעָה מִפֶּתַח זֶה, וְאַרְבָּעָה מִפֶּתַח שֵׁנִי, וְנִשְׁאֲרוּ שָׁם שִׁשָּׁה--אִם יָצְאוּ הַשִּׁשָּׁה מֵאַחַד מִשְּׁנֵי הַפְּתָחִים--נוֹטֵל מֵהֶן אֶחָד מַעֲשֵׂר, וְכֻלָּן פְּטוּרִין. וְאִם יָצְאוּ הַשִּׁשָּׁה בִּשְׁנֵי הַפְּתָחִים--הֲרֵי הַשִּׁשָּׁה מִצְטָרְפִין לְגֹרֶן אַחֵר, וְהַשְּׁמוֹנָה שֶׁיָּצְאוּ תְּחִלָּה מִכָּאן וּמִכָּאן פְּטוּרִין: שֶׁכָּל אַרְבָּעָה מֵהֶן נִמְנוּ מִנְיָן הָרָאוּי לְהַשְׁלִים עָלָיו עֲשָׂרָה וּלְעַשַּׂר, שֶׁהֲרֵי שִׁשָּׁה הָיוּ שָׁם נִשְׁאָרִים בְּתוֹךְ הַדִּיר.

יד [יא] הָיוּ לוֹ תִּשְׁעָה עָשָׂר טְלָאִים בְּתוֹךְ הַדִּיר, וְיָצְאוּ תִּשְׁעָה בְּפֶתַח זֶה, וְתִשְׁעָה בְּפֶתַח שֵׁנִי--נוֹטֵל הָאֶחָד לְשֵׁם מַעֲשֵׂר, וְכֻלָּן פְּטוּרִין: שֶׁאוֹתָן הַתִּשְׁעָה נִמְנוּ מִנְיָן הָרָאוּי.

טו [יב] הָיָה מוֹנֶה, וְהוֹצִיא הַטָּלֶה רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ מִן הַדִּיר וְחָזַר--הֲרֵי הוּא כְּמָנוּי לְכָל דָּבָר. [יג] הָיָה מוֹנֶה, וְהִפְסִיק הַמִּנְיָן מִפְּנֵי חֲבֵרוֹ שֶׁדִּבַּר עִמּוֹ, אוֹ שֶׁחָשֵׁכָה לֵילֵי שַׁבָּת--הֲרֵי זֶה חוֹזֵר וּמַשְׁלִים מִנְיָנוֹ אַחַר כֵּן.

טז [יד] הָיָה מוֹנֶה הַיּוֹצְאִין אֶחָד אֶחָד, וּמְקַדֵּשׁ עֲשִׂירִי, וְקָפַץ אֶחָד מִן הַמְּנוּיִין לְתוֹךְ הַדִּיר, לְתוֹךְ אֵלּוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא נִמְנוּ וְלֹא נִתְעַשְּׂרוּ--נִפְטְרוּ הַכֹּל: שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן סְפֵק אִם הוּא הַמָּנוּי שֶׁקָּפַץ אוֹ אַחֵר, וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁכָּל הַמְּנוּיִין פְּטוּרִין. [טו] קָפַץ אֶחָד מִן הָעֲשִׂירִיִּים לְתוֹךְ הַדִּיר--כֻּלָּן יִרְעוּ עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, וְיֵאָכְלוּ בְּמוּמָן.

משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות בכורות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

יש לך שאלה או הערה?