משנה תורה מנוקד - ספר הקרבנות - הלכות בכורות פרק ז

משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות בכורות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

הִלְכּוֹת בְּכוֹרוֹת פֵּרֶק ז

א מִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה טְלָאִים, וְהִפְרִישׁ אֶחָד מַעֲשֵׂר, הָיוּ לוֹ מֵאָה, וְהִפְרִישׁ עֲשָׂרָה לְמַעֲשֵׂר--אֵין אֵלּוּ מַעֲשֵׂר. אֵלָא כֵּיצַד עוֹשֶׂה: כּוֹנֵס כָּל הַטְּלָאִים אוֹ כָּל הָעֲגָלִים לַדִּיר; וְעוֹשֶׂה לוֹ פֶּתַח קָטָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ שְׁנַיִם כְּאֶחָד. וּמַעְמִיד אִמּוֹתֵיהֶן מִבַּחוּץ, וְהֶן גּוֹעוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ הַטְּלָאִים קוֹלָן, וְיֵצְאוּ מִן הַדִּיר לִקְרָאתָן: שֶׁנֶּאֱמָר "כֹּל אֲשֶׁר-יַעֲבֹר" (ויקרא כז,לב)--שֶׁיַּעֲבֹר מֵעַצְמוֹ, וְלֹא שֶׁיּוֹצִיאוֹ בְּיָדוֹ.

ב וּכְשֶׁיֵּצְאוּ מִן הַדִּיר זֶה אַחַר זֶה, מַתְחִיל וּמוֹנָם בַּשֵּׁבֶט: אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלוֹשָׁה, אַרְבָּעָה, חֲמִשָּׁה, שִׁשָּׁה, שִׁבְעָה, שְׁמוֹנָה, תִּשְׁעָה; וְהַיּוֹצֶא עֲשִׂירִי--בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה, בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם--סוֹקְרוֹ בְּסִקְרָה, וְאוֹמֵר הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂר. לֹא סְקָרוֹ בְּסִקְרָה, וְלֹא מְנָיָן בַּשֵּׁבֶט, אוֹ שֶׁמְּנָיָן רְבוּצִים אוֹ עוֹמְדִים--הֲרֵי אֵלּוּ מַעֲשֵׂר: הוֹאִיל וּמְנָיָן עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה, וְקִדַּשׁ עֲשִׂירִי--הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂר.

ג [ב] אֵינוּ צָרִיךְ לְצָרַף כָּל בְּהֵמָה שֶׁנֻּלְּדָה בִּרְשׁוּתוֹ לְדִיר אֶחָד, אֵלָא מְצָרֵף כָּל עֵדֶר וְעֵדֶר לְבַדּוֹ; הָיוּ לוֹ חֲמִשָּׁה טְלָאִים בִּירוּשָׁלַיִם, וַחֲמִשָּׁה טְלָאִים בְּעַכּוֹ--אֵין מִצְטָרְפִין, וְכֻלָּן פְּטוּרִין מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְכַמָּה יְהִי בֵּין אֵלּוּ לְאֵלּוּ, וְיִצְטָרְפוּ--שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל. [ג] הָיוּ שְׁלוֹשָׁה עֲדָרִים, בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל--הֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן מִצְטָרְפִין. כֵּיצַד: הָיוּ תִּשְׁעָה מִכָּאן, וְתִשְׁעָה מִכָּאן, וְאֶחָד בָּאֶמְצָע--הֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן נִכְנָסִין לַדִּיר לְהִתְעַשַּׂר.

ד אֵין מְעַשְּׂרִין מִן הַבָּקָר עַל הַצֹּאן, וְלֹא מִן הַצֹּאן עַל הַבָּקָר; אֲבָל מְעַשְּׂרִין מִן הַכְּבָשִׂים עַל הָעִזִּים, וּמִן הָעִזִּים עַל הַכְּבָשִׂים: שֶׁנֶּאֱמָר "וְכָל-מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן" (ויקרא כז,לב), "כָּל" מַשְׁמַע צֹאן אֶחָד--שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִקְרָאִים שֶׂה, וַהֲרֵי הֶם כְּמִין אֶחָד.

ה אֵין מְעַשְּׂרִין מִן הַנּוֹלָדִים בְּשָׁנָה זוֹ, עַל הַנּוֹלָדִים בְּשָׁנָה אַחֶרֶת: כְּשֵׁם שְׁאֵין מְעַשְּׂרִין בְּזֶרַע הָאָרֶץ מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן, וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ--שֶׁנֶּאֱמָר "הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה, שָׁנָה שָׁנָה" (דברים יד,כב). וְיֵרָאֶה לִי שְׁאִם עִשַּׂר בְּהֵמָה מִשָּׁנָה עַל שָׁנָה--הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂר, מִפְּנֵי חֻמְרַת הַקֳּדָשִׁים: שֶׁהֲרֵי לֹא הִקְפִּידָה תּוֹרָה עַל מַעְשַׂר בְּהֵמָה בַּפֵּרוּשׁ, שֶׁיִּהְיֶה שָׁנָה שָׁנָה.

ו כָּל הַנּוֹלָדִים מֵאֶחָד בְּתִשְׁרִי עַד עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל מִצְטָרְפִין, וּמְעַשְּׂרִין מֵאֵלּוּ עַל אֵלּוּ. נֻלְּדוּ חֲמִשָּׁה טְלָאִים בְּתִשְׁעָה וְעֶשְׂרִים בֶּאֱלוּל, וַחֲמִשָּׁה בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי--אֵין מִצְטָרְפִין; יָלְדוּ הַוְּלָדוֹת בְּתוֹךְ שְׁנָתָן, הֲרֵי הִיא וּבִתָּהּ נִכְנָסוֹת לַדִּיר לְהִתְעַשַּׂר.

ז אֵין הַטְּלָאִים הַנּוֹלָדִים כְּמוֹ הַטֶּבֶל, שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיְּעַשַּׂר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמוֹ. אֵלָא מֻתָּר לִמְכֹּר וְלִשְׁחֹט כָּל מַה שֶׁיִּרְצֶה, עַד שֶׁיְּעַשַּׂר; יִהְיֶה הַמַּעַשֵּׂר קֹדֶשׁ, וְיֵאָכֵל כְּהִלְכָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ח קָבְעוּ חֲכָמִים, שְׁלוֹשָׁה זְמַנִּים בַּשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. וּמִשֶּׁיַּגִּיעַ זְמָן מֵהֶן, אָסוּר לוֹ לִמְכֹּר אוֹ לִשְׁחֹט עַד שֶׁיְּעַשַּׂר; וְאִם שָׁחַט, הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְאֵלּוּ הֶן הַשְּׁלוֹשָׁה זְמַנִּים--בְּיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם קֹדֶם הַפֶּסַח, וּבְיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר קֹדֶם עֲצֶרֶת, וּבְיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר קֹדֶם הֶחָג; וְכָל זְמָן מֵאֵלּוּ, נִקְרָא גֹּרֶן מַעְשַׂר בְּהֵמָה.

ט נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהַגְּרָנוֹת שֶׁלְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה--בְּיוֹם אַחֲרוֹן מֵחֹדֶשׁ אֲדָר, וּבְיוֹם חֲמִשָּׁה וּשְׁלוֹשִׁים מִסְּפִירַת הָעֹמֶר, וּבְיוֹם אַחֲרוֹן מֵחֹדֶשׁ אֱלוּל. וְלָמָּה קָבְעוּ הַגְּרָנוֹת בְּיָמִים אֵלּוּ: כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַבְּהֵמוֹת מְצוּיוֹת לְעוֹלֵי רְגָלִים--שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לִמְכֹּר קֹדֶם שֶׁיְּעַשַּׂר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, הָיוּ נִמְנָעִים לִמְכֹּר, עַד שֶׁיְּעַשְּׂרוּ וְיַעֲשׂוּ הַמִּצְוָה.

י [ט] הִכְנִיס כָּל הַצֹּאן אוֹ הַבָּקָר לַדִּיר, וְהִתְחִיל לִמְנוֹת וּלְקַדַּשׁ עֲשִׂירִי, עַד שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּתוֹךְ הַדִּיר פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה--הֲרֵי זֶה מַנִּיחָן לְגֹרֶן אַחֵר; וְהֶן מִצְטָרְפִין לְאֵלּוּ שֶׁיִּוָּלְדוּ, וְיִתְעַשְּׂרוּ הַכֹּל בְּגֹרֶן אֶחָד. וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵלּוּ יִשָּׁאֲרוּ בַּמִּנְיָן, חַיָּב לְהַכְנִיס הַכֹּל לַדִּיר, וְהַנִּשְׁאָר יִשָּׁאֵר.

משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות בכורות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

יש לך שאלה או הערה?