משנה תורה מנוקד - ספר עבודה - הלכות עבודת יום הכיפורים פרק ה

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות עבודת יום הכיפורים - הכול
פרק א ב ג ד ה

הִלְכּוֹת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים פֵּרֶק ה

א כָּל עֲבוֹדוֹת שֶׁעוֹבֵד בְּבִגְדֵי לָבָן בִּפְנִים בַּהֵיכָל, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָן עַל הַסֵּדֶר שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְאִם הִקְדִּים בָּהֶן מַעֲשֶׂה לַחֲבֵרוֹ, לֹא עָשָׂה כְּלוּם. [ב] קְטֹרֶת שֶׁחֲפָנָהּ קֹדֶם שְׁחִיטַת הַפָּר, לֹא עָשָׂה כְּלוּם: אַף עַל פִּי שֶׁהַחֲפִינָה בָּעֲזָרָה--צֹרֶךְ פְּנִים, כַּעֲבוֹדַת פְּנִים הִיא.

ב וְכֵן שָׂעִיר שֶׁשְּׁחָטוֹ קֹדֶם מַתַּן דָּמוֹ שֶׁלַּפָּר, לֹא עָשָׂה כְּלוּם--אַף עַל פִּי שֶׁהַשְּׁחִיטָה בָּעֲזָרָה, הֲרֵי דָּמוֹ נִכְנָס לִפְנִים. [ג] אֵיל וּשְׂעִיר הַמּוּסָפִין שֶׁעָשָׂה אוֹתָן קֹדֶם עֲבוֹדַת הַיּוֹם, אֵינָן כְּלוּם.

ג [ד] הִקְדִּים דַּם הַשָּׂעִיר לְדַם הַפָּר בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, יַזֶּה מִדַּם הַפָּר כְּמִצְוָתוֹ; וְאַחַר כָּךְ יָבִיא שָׂעִיר אַחֵר, וְיִשְׁחֹט אוֹתוֹ, וְיַזֶּה מִדָּמוֹ בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כְּמִצְוָתוֹ, וְיִפָּסֵל הָרִאשׁוֹן. הִקְדִּים דַּם הַשָּׂעִיר לְדַם הַפָּר בַּמַּתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל עַל הַפָּרֹכֶת, יַחְזֹר וְיַזֶּה מִדַּם הַשָּׂעִיר פַּעַם שְׁנִיָּה לְאַחַר דַּם הַפָּר.

ד [ה] נִשְׁפַּךְ הַדָּם עַד שֶׁלֹּא גָמַר מַתָּנוֹת שֶׁבְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, יָבִיא דָּם אַחֵר וְיַחְזֹר וְיַזֶּה כַּתְּחִלָּה בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים; [ו] גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְהִתְחִיל בַּמַּתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל, וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם עַד שֶׁלֹּא גָמַר--יָבִיא דָּם אַחֵר, וּמַתְחִיל מִתְּחִלַּת הַזָּיוֹת שֶׁבַּהֵיכָל; [ז] גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל, וְהִתְחִיל לִתֵּן עַל מִזְבַּח הַזָּהָב, וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם עַד שֶׁלֹּא גָמַר--יָבִיא דָּם אַחֵר, וּמַתְחִיל מִתְּחִלַּת מַתְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ: שֶׁכֻּלָּן כַּפָּרָה בִּפְנֵי עַצְמָן הֶן. [ח] גָּמַר מַתְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁפַּךְ הַדָּם--אֵינוּ צָרִיךְ לְהָבִיא דָּם אַחֵר: שֶׁשְּׁפִיכַת הַשְּׁיָרַיִם עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת.

ה וְאִם דַּם הַפָּר הוּא שֶׁנִּשְׁפַּךְ קֹדֶם שֶׁיִּגְמֹר כָּל הַמַּתָּנוֹת--הֲרֵי זֶה מֵבִיא פָּר אַחֵר, וְיַחְפֹּן הַקְּטֹרֶת פַּעַם שְׁנִיָּה קֹדֶם שְׁחִיטַת הַפָּר, וְיַקְטִיר הַקְּטֹרֶת, וְאַחַר כָּךְ יָבִיא דָּמוֹ וְיַזֶּה מִמֶּנּוּ. [ט] וְאֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים, וְאֵין נִשְׂרָף בְּבֵית הַדֶּשֶׁן--אֵלָא הַפָּר הַזֶּה הָאַחֲרוֹן, שֶׁבּוֹ נִגְמְרָה הַכַּפָּרָה.

ו [י] נִתְעָרַב לוֹ דַּם הַפָּר בְּדַם הַשָּׂעִיר, קֹדֶם שֶׁיִּגְמֹר הַהַזָּיוֹת--נוֹתֵן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, לְשֵׁם פָּר; וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, לְשֵׁם שָׂעִיר. נִתְעָרְבוּ בְּמַתָּנָה אַחֲרוֹנָה--נוֹתֵן אַחַת לְמַטָּה, לְשֵׁם פָּר; וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, לְשֵׁם שָׂעִיר.

ז [יא] נִתְחַלְּפוּ הַכּוֹסוֹת, וְלֹא יָדַע אֵיזֶה הוּא כּוֹס דַּם הַפָּר וְאֵיזֶה הוּא כּוֹס דַּם הַשָּׂעִיר--נוֹתֵן מֵאֶחָד מֵהֶן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, וְנוֹתֵן מִן הַשֵּׁנִי אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן מִן הָרִאשׁוֹן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה: נִמְצָא מִכָּל מָקוֹם שֶׁנָּתַן מִדַּם הַפָּר, וְאַחֲרָיו מִדַּם הַשָּׂעִיר.

ח [יב] קִבַּל דַּם הַפָּר בִּשְׁתֵּי כּוֹסוֹת, וְקִבַּל דַּם הַשָּׂעִיר בִּשְׁתֵּי כּוֹסוֹת, וְנִתְעָרְבוּ מִקְצַת הַכּוֹסוֹת, וְלֹא נוֹדַע כּוֹס דַּם הַפָּר מִכּוֹס דַּם הַשָּׂעִיר--הֲרֵי זֶה מַזֶּה כָּל הַהַזָּיוֹת כְּמִצְוָתָן מִן הַכּוֹסוֹת שֶׁלֹּא נִתְעָרְבוּ, וְשׁוֹפֵךְ שְׁיַרֵי אֵלּוּ שֶׁהִזָּה מֵהֶן עַל הַיְּסוֹד כְּמִצְוָה; וְאוֹתָן הַכּוֹסוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ, יִשָּׁפְכוּ לָאַמָּה.

ט [יג] פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים--אַף עַל פִּי שֶׁכּוֹהֵן גָּדוֹל קוֹנֶה אוֹתוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "פַּר הַחַטָּאת, אֲשֶׁר-לוֹ" (ויקרא טז,ו; ויקרא טז,יא)--הַמָּקוֹם הִפְקִיר מְמוֹנוֹ בּוֹ, לְכָל אֶחָיו הַכּוֹהֲנִים: שֶׁאִלּוּ לֹא הָיָה לָהֶן בּוֹ שֻׁתָּפוּת, לֹא הָיוּ מִתְכַּפְּרִין בּוֹ. לְפִיכָּךְ אִם מֵת כּוֹהֵן גָּדוֹל קֹדֶם שֶׁיִּשָּׁחֵט הַפָּר--הַכּוֹהֵן שֶׁעוֹמֵד תַּחְתָּיו אֵינוּ מֵבִיא פָּר אַחֵר, אֵלָא שׁוֹחֵט אֶת שֶׁלָּרִאשׁוֹן; וְאֵינוּ חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ שֶׁתָּמוּת, שְׁאֵין חַטַּאת הָרַבִּים מֵתָה. שָׁחַט אֶת הַפָּר, וּמֵת קֹדֶם שֶׁיְּכַפַּר בְּדָמוֹ--הַכּוֹהֵן הָאַחֵר נִכְנָס בְּדָם זֶה, וּמְכַפֵּר בּוֹ.

י [יד] שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים--מִצְוָתָן שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹוִין בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְדָמִים, וּלְקִיחָתָן כְּאַחַת: אַף עַל פִּי שְׁאֵינָן שׁוֹוִין, כְּשֵׁרִים; לָקַח אֶחָד מֵהֶן הַיּוֹם, וְאֶחָד לְמָחָר--כְּשֵׁרִים. [טו] מֵת אֶחָד מֵהֶן--אִם עַד שֶׁלֹּא הִגְרִיל מֵת, יִקַּח זוֹג לַשֵּׁנִי. וְאִם מִשֶּׁהִגְרִיל מֵת--יָבִיא שְׁנַיִם וְיַגְרִיל עֲלֵיהֶן כַּתְּחִלָּה, וְרוֹאֶה אֵיזֶה הוּא שֶׁמֵּת: אִם הָיָה שֶׁלַּה', אוֹמֵר זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה' יִתְקַיַּם תַּחְתָּיו; וְאִם הָיָה הַמֵּת שֶׁלַּעֲזָאזֵל, יֹאמַר זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יִתְקַיַּם תַּחְתָּיו. וְהַשֵּׁנִי מִן הַשְּׁנַיִם שֶׁהִגְרִיל עֲלֵיהֶן בַּסּוֹף, יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם; וְיִמָּכֵר, וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה: שְׁאֵין חַטַּאת הַצִּבּוּר מֵתָה.

יא [טז] פָּר וְשָׂעִיר שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאָבְדוּ, וְהִפְרִישׁ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן, וְקָרְבוּ, וְנִמְצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים--יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ, וְיִפְּלוּ דְּמֵיהֶן לִנְדָבָה; וְכֵן אִם נִמְצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים, קֹדֶם שֶׁיִּקָּרְבוּ אֵלּוּ--יִקָּרְבוּ הָרִאשׁוֹנִים, וְיִרְעוּ הַשְּׁנִיִּים עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, וְיִפְּלוּ דְּמֵיהֶן לִנְדָבָה: שְׁאֵין חַטַּאת הַצִּבּוּר מֵתָה.

יב [יז] הַמּוּם פּוֹסֵל בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, אַפִלּוּ מוּם עוֹבֵר; וְכֵן אִם נַעֲשָׂה מְחֻסַּר זְמָן, נִפְסַל--כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁחֲטָה אִמּוֹ לְחוֹלֶה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים: שֶׁדְּחִיָּתוֹ לַעֲזָאזֵל, הִיא שְׁחִיטָתוֹ. [יח] הָיָה טְרֵפָה--פָּסוּל, שֶׁנֶּאֱמָר "יָעֳמַד-חַי" (ויקרא טז,י).

יג [יט] חָלָה הַשָּׂעִיר, וְאֵינוּ יָכוֹל לְהַלַּךְ--מַרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ, וְאַפִלּוּ בַּשַּׁבָּת; [כ] חָלָה הַמְּשַׁלֵּחַ, הֲרֵי זֶה מְשַׁלְּחוֹ בְּיַד אַחֵר. [כא] נִטְמָא הַמְּשַׁלֵּחַ--הֲרֵי זֶה נִכְנָס לַמִּקְדָּשׁ, וְנוֹטְלוֹ וְיוֹצֶא: שֶׁנֶּאֱמָר "בְּיַד-אִישׁ עִתִּי" (ויקרא טז,כא)--בְּיַד זֶה שֶׁהוּכַן, אַפִלּוּ נִטְמָא. [כב] דְּחָפוֹ, וְנָפַל הַשָּׂעִיר, וְלֹא מֵת--יֵרֵד אַחֲרָיו, וִימִיתֶנּוּ בְּכָל דָּבָר שֶׁמְּמִיתוֹ. וְאֵבַרֵי שָׂעִיר זֶה, מֻתָּרִין בַּהֲנָיָה.

יד [כג] נִפְחֲתָה תַּקְרָה שֶׁלַּהֵיכָל--לֹא הָיָה מַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמָר "בְּאֹהֶל מוֹעֵד" (ויקרא טז,יז). [כד] מִזְבֵּחַ שֶׁלֹּא נִתְחַנַּךְ בַּקְּטֹרֶת--לֹא יַזֶּה עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמָר "מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים" (ויקרא ד,ז). [כה] חִסַּר מִן הַקְּטֹרֶת אֶחָד מִסַּמָּנֶיהָ, אוֹ מַעֲלֶה עָשָׁן--חַיָּב מִיתָה עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא יָמוּת, כִּי בֶּעָנָן . . ." (ויקרא טז,ב). וְכֵן חַיָּב מִיתָה עַל בִּיאָתוֹ בְּלֹא מִצְוָה; לְפִיכָּךְ אִם שָׁגַג בַּבִּיאָה, וְהֵזִיד בַּקְּטֹרֶת, אוֹ שֶׁנִּכְנַס בִּקְטֹרֶת שְׁלֵמָה, עִם הַחֲסֵרָה--חַיָּב מִיתָה. [כו] הִקְטִיר מִן הַקְּטֹרֶת שֶׁלְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כַּזַּיִת בַּהֵיכָל, חַיָּב מִיתָה.

טו [כז] חֲפִינַת הַקְּטֹרֶת--עֲבוֹדָה, וְהַמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ; וְכֵן חֲתִיַּת הַגֶּחָלִים לַקְּטֹרֶת, נִפְסֶלֶת בְּמַחְשָׁבָה: שֶׁמַּכְשִׁירֵי קָרְבָּן כְּקָרְבָּן.

טז [כח] חָפַן בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו, אוֹ מִן הַצְּדָדִין, אוֹ מִמַּטָּה לְמַעְלָה, אוֹ שֶׁחָפַן בְּיָדוֹ זוֹ וּבְיָדוֹ זוֹ וְקֵרְבָן זוֹ לְזוֹ, אוֹ שֶׁנִּתְפַּזְּרָה קְטֹרֶת מִיָּדוֹ עַל הָאָרֶץ וַאֲסָפָהּ, אוֹ שֶׁחָפַן חֲבֵרוֹ וְנָתַן לְחָפְנָיו, אוֹ שֶׁחָפַן וּמֵת וְנִכְנַס שֵׁנִי בְּמַה שֶׁחָפַן רִאשׁוֹן--כָּל אֵלּוּ סָפֵק, וְלֹא יַקְטִיר; וְאִם הִקְטִיר, הֻרְצָה.

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות עבודת יום הכיפורים - הכול
פרק א ב ג ד ה

יש לך שאלה או הערה?