משנה תורה מנוקד - ספר עבודה - הלכות פסולי המוקדשין פרק יח

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות פסולי המוקדשין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

הִלְכּוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין פֵּרֶק יח

א כָּל הַמְּחַשֵּׁב מַחְשָׁבָה שְׁאֵינָהּ נְכוֹנָה בַּקֳּדָשִׁים--הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "לֹא יֵחָשֵׁב" (ויקרא ז,יח). [ב] מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁבִּכְלַל דִּין זֶה, שֶׁלֹּא יַפְסִיד הַקֳּדָשִׁים בְּמַחְשָׁבָה--שֶׁהֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְמַטִּיל מוּם בַּקֳּדָשִׁים; וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוּ לוֹקֶה, שְׁאֵין הַמַּחְשָׁבָה מַעֲשֵׂה.

ב [ג] כָּל קָרְבָּן שֶׁנֶּאֱמָר שְׁהוּא פָּסוּל--בֵּין שֶׁנִּפְסַל בְּמַחְשָׁבָה, בֵּין בְּמַעֲשֶׂה, בֵּין שֶׁאֵרַע לוֹ דָּבָר שֶׁפְּסָלוֹ--כָּל הָאוֹכֵל מִמֶּנּוּ כַּזַּיִת בְּמֵזִיד, לוֹקֶה: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תֹאכַל, כָּל-תּוֹעֵבָה" (דברים יד,ג)--[ד] מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שְׁאֵין הַכָּתוּב מַזְהִיר אֵלָא עַל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. [ה] וְכֵן קֳדָשִׁים שֶׁהֻטָּל בָּהֶם מוּם--הָאוֹכֵל מֵהֶם כַּזַּיִת, לוֹקֶה: הֲרֵי הֶם בִּכְלַל "כָּל-תּוֹעֵבָה"--עַד שֶׁיִּוָּלֵד לָהֶם מוּם אַחֵר, וְיֵאָכְלוּ בְּמוּמָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכָל שֶׁפְּסוּלוֹ מִסָּפֵק, אֵין לוֹקִין עָלָיו.

ג [ו] כָּל קָרְבָּן שֶׁנִּתְפַּגַּל בְּמַחְשֶׁבֶת הַזְּמָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ--כָּל הָאוֹכֵל מִמֶּנּוּ כַּזַּיִת בְּמֵזִיד, חַיָּב כָּרֵת: שֶׁנֶּאֱמָר "וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ, עֲוֺנָהּ תִּשָּׂא" (ויקרא ז,יח). וְאִם אָכַל בִּשְׁגָגָה, מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה.

ד [ז] אֵין חַיָּבִין כָּרֵת אֵלָא עַל אֲכִילַת דְּבָרִים שֶׁהֻתְּרוּ, בֵּין לָאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ; אֲבָל אִם אָכַל מִן הַמַּתִּיר עַצְמוֹ--אֵינוּ חַיָּב כָּרֵת אֵלָא לוֹקֶה, כָּאוֹכֵל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין שְׁאֵין בָּהֶם פִּגּוּל.

ה כֵּיצַד: מִנְחָה שֶׁנִּתְפַּגְּלָה--הָאוֹכֵל כַּזַּיִת מִשְּׁיָרֶיהָ בְּמֵזִיד, חַיָּב כָּרֵת; אֲבָל אִם אָכַל מִן הַקֹּמֶץ שֶׁלָּהּ, אוֹ מִן הַלְּבוֹנָה--אֵינוּ חַיָּב כָּרֵת, לְפִי שְׁהֶן הֶן הַמַּתִּירִים אֶת הַשְּׁיָרַיִם לָאָדָם. וְכֵן זֶבַח שֶׁנִּתְפַּגַּל--הָאוֹכֵל כַּזַּיִת מִבְּשָׂרוֹ אוֹ מֵאֵמוּרָיו אוֹ מִבְּשַׂר הָעוֹלָה, חַיָּב כָּרֵת.

ו אֲבָל אִם אָכַל כַּזַּיִת מִן הַדָּם, אֵינוּ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוֹם פִּגּוּל--שֶׁהַדָּם מַתִּיר אֶת הָאֵמוּרִין לִקָּרֵב לַמִּזְבֵּחַ, וְהָאֵמוּרִין מַתִּירִין אֶת הַבָּשָׂר לָאָדָם; וְדַם הָעוֹלָה מַתִּיר בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ, וְדַם חַטַּאת הָעוֹף מַתִּיר בְּשָׂרָהּ לַכּוֹהֲנִים, וְדַם עוֹלַת הָעוֹף מַתִּיר בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ. וְדַם חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת מַתִּיר אֵמוּרֵיהֶן לַמִּזְבֵּחַ; לְפִיכָּךְ חַיָּבִין עַל אֵמוּרֵיהֶן, מִשּׁוֹם פִּגּוּל.

ז הַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה מַתִּירִין הַשְּׁיָרַיִם לַכּוֹהֲנִים, שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת מַתִּירִין שְׁתֵּי הַלֶּחֶם לַכּוֹהֲנִים; וְכֵן שְׁנֵי בָּזִכֵּי לְבוֹנָה מַתִּירִין לֶחֶם הַפָּנִים לַכּוֹהֲנִים. אֲבָל דְּבָרִים שְׁאֵין לָהֶם מַתִּירִין, כְּגוֹן בְּשַׂר חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת וּמְנָחוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת--אֵינָן מִתְפַּגְּלִין לְעוֹלָם.

ח וְאֵלּוּ דְּבָרִים שְׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוֹם פִּגּוּל לְעוֹלָם--הַקֹּמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטֹרֶת, וְהַדָּם; וְהַיַּיִן, בֵּין יַיִן הַבָּא עִם הַנְּסָכִים בֵּין יַיִן הַבָּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ; וּמְנָחוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת כֻּלָּן, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהֶם קֹמֶץ לְהַתִּירָן, כְּגוֹן מִנְחַת כּוֹהֲנִים, וּמִנְחַת נְסָכִים; וּבְשַׂר חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת, וְלוֹג שֶׁמֶן שֶׁלַּמְּצֹרָע. וְאִם תֹּאמַר וַהֲלוֹא דַּם הָאָשָׁם מַתִּירוֹ, אֵינוּ תָּלוּי בּוֹ--שֶׁהֲרֵי אָדָם מֵבִיא אֲשָׁמוֹ הַיּוֹם וְלוֹגוֹ אַחַר כַּמָּה יָמִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ.

ט אָסוּר לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר הַקֳּדָשִׁים לְאַחַר זְמָן אֲכִילָתָן, שֶׁנֶּאֱמָר בְּקָרְבַּן תּוֹדָה "לֹא-תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר" (ויקרא כב,ל); וְהוּא הַדִּין, לִשְׁאָר הַקֳּדָשִׁים כֻּלָּם. וְהַמּוֹתִיר אֵינוּ לוֹקֶה--שֶׁהֲרֵי נִתְּקוֹ הַכָּתוּב לַעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר, בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ" (שמות יב,י).

י הָאוֹכֵל כַּזַּיִת מִבְּשַׂר קֳדָשִׁים שֶׁנּוֹתַר--בְּמֵזִיד, חַיָּב כָּרֵת; וְאִם הָיָה שׁוֹגֵג, מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְאֹכְלָיו עֲוֺנוֹ יִשָּׂא, כִּי-אֶת-קֹדֶשׁ ה' חִלֵּל; וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא, מֵעַמֶּיהָ" (ויקרא יט,ח). וּמֵאֵימָתַי יִתְחַיַּב כָּרֵת עַל אֲכִילַת הַנּוֹתָר: אִם קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים הֶם, חַיָּב עֲלֵיהֶן מֵאַחַר שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר; וְאִם קֳדָשִׁים קַלִּים הֶם, חַיָּב עֲלֵיהֶן מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה שֶׁלְּיוֹם שֵׁנִי, שְׁהוּא תְּחִלַּת הַלַּיְלָה שֶׁלְּיוֹם שְׁלִישִׁי.

יא וְהֵיכָן הִזְהִיר הַכָּתוּב עַל הַפִּגּוּל וְעַל הַנּוֹתָר, בַּמִּלּוּאִים: שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר שָׁם "לֹא יֵאָכֵל כִּי-קֹדֶשׁ הֵם" (ראה שמות כט,לג-לד)--לְהַזְהִיר עַל כָּל שֶׁפְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ, שְׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ. [יא] וְהַפִּגּוּל וְהַנּוֹתָר מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְכַזַּיִת, וְכָל הַפִּגּוּלִים וְהַנּוֹתָרִין מִצְטָרְפִין.

יב אָסוּר לְטַמֵּא אֶת הַקֳּדָשִׁים, אוֹ לְסַבַּב לָהֶם טֻמְאָה--שֶׁהֲרֵי פּוֹסֵל אוֹתָן; וְהַמְּטַמֵּא אֶת הַקֳּדָשִׁים, אֵינוּ לוֹקֶה. אֲבָל אָדָם טָהוֹר שֶׁאָכַל כַּזַּיִת מִקֳּדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ--לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר-יִגַּע בְּכָל-טָמֵא, לֹא יֵאָכֵל" (ויקרא ז,יט); וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת--שְׁאִם אָכַל כַּזַּיִת מִלְּבוֹנַת הַמִּנְחָה שֶׁנִּטְמֵאת אַחַר שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה בִּכְלִי, לוֹקֶה.

יג אֶחָד קֳדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ לִפְנֵי כַּפָּרָה, אוֹ לְאַחַר כַּפָּרָה, בֵּין שֶׁנִּטְמְאוּ בְּאָב הַטֻּמְאָה אוֹ בְּוֶלֶד הַטֻּמְאָה, שֶׁלְּדִבְרֵי תּוֹרָה. אֲבָל אִם נִטְמְאוּ בִּטְמָאוֹת שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם--אֵינוּ לוֹקֶה עַל אֲכִילָתָן, אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְאֵינוּ לוֹקֶה, אֵלָא הָאוֹכֵל אַחַר זְרִיקַת דָּמִים; אֲבָל אִם אָכַל קֹדֶם זְרִיקָה--אֵינוּ לוֹקֶה מִשּׁוֹם אוֹכֵל קֹדֶשׁ טָמֵא, אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

יד [יג] כָּל אָדָם שֶׁנִּטְמָא טֻמְאָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ, וְאָכַל כַּזַּיִת מִן הַקֳּדָשִׁים, בֵּין קֹדֶשׁ טָהוֹר, בֵּין קֹדֶשׁ טָמֵא--בְּמֵזִיד, הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת: שֶׁנֶּאֱמָר "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-תֹּאכַל בָּשָׂר, מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַה', וְטֻמְאָתוֹ, עָלָיו--וְנִכְרְתָה" (ויקרא ז,כ). וְאִם אָכַל בִּשְׁגָגָה, מֵבִיא קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. וּמְנַיִן שְׁאֵינוּ מְדַבֵּר אֵלָא בְּטֻמְאַת הַגּוּף, שֶׁנֶּאֱמָר "וְנֶפֶשׁ כִּי-תִגַּע בְּכָל-טָמֵא, בְּטֻמְאַת אָדָם אוֹ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּכָל-שֶׁקֶץ טָמֵא, וְאָכַל מִבְּשַׂר-זֶבַח הַשְּׁלָמִים, אֲשֶׁר לַה'--וְנִכְרְתָה" (ויקרא ז,כא); וְהוּא הַדִּין, לִשְׁאָר קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ.

טו וְהֵיכָן הִזְהִיר עַל עָווֹן זֶה, בַּיּוֹלֶדֶת: שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר בָּהּ "בְּכָל-קֹדֶשׁ לֹא-תִגָּע" (ויקרא יב,ד)--[יד] מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַטָּמֵא שֶׁלֹּא יֹאכַל קֹדֶשׁ קֹדֶם שֶׁיִּטְבֹּל. וְהָאוֹכֵל קֹדֶשׁ אַחַר שֶׁטָּבַל, קֹדֶם שֶׁיַּעְרִיב שִׁמְשׁוֹ, אוֹ קֹדֶם שֶׁיָּבִיא כַּפָּרָתוֹ--לוֹקֶה, וְאֵינוּ חַיָּב כָּרֵת: שֶׁנֶּאֱמָר "וְטֻמְאָתוֹ, עָלָיו" (ויקרא ז,כ), עַד שֶׁתִּהְיֶה כָּל טֻמְאָתוֹ עָלָיו. [טו] הָיָה טָמֵא בִּטְמָאוֹת שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם--אֵינוּ לוֹקֶה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאֵינוּ חַיָּב כָּרֵת; אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

טז אֵינוּ חַיָּב כָּרֵת עַל אֲכִילַת קֹדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, עַד שֶׁיֹּאכַל מִמֶּנּוּ אַחַר שֶׁקָּרְבוּ מַתִּירָיו; אֲבָל אִם אָכַל אֶת הַבָּשָׂר קֹדֶם זְרִיקַת הַדָּם, אֵינוּ לוֹקֶה מִשּׁוֹם טָמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין--אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוֹם פִּגּוּל אוֹ מִשּׁוֹם נוֹתָר אוֹ מִשּׁוֹם טָמֵא, עַד שֶׁיִּקָּרְבוּ מַתִּירָיו כְּהִלְכָּתָן. וְכָל שְׁאֵין לוֹ מַתִּירִין--כֵּיוָן שֶׁקָּדַשׁ בִּכְלִי, חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוֹם טֻמְאָה; אַפִלּוּ נִטְמָא הַבָּשָׂר קֹדֶם שֶׁיִּטַּמֵּא הָאוֹכֵל--הוֹאִיל וְקָרְבוּ הַמַּתִּירִין וְאַחַר כָּךְ אָכַל, חַיָּב כָּרֵת. וְכֵן אִם אָכַל מִבְּשַׂר חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת וְהוּא טָמֵא, אַחַר שֶׁנִּזְרַק דָּמָם--הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת.

יז כְּבָר נִתְבָּאַר לָךְ שֶׁאַף דְּבָרִים שְׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוֹם פִּגּוּל, חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוֹם נוֹתָר וְטָמֵא. כֵּיצַד: דְּבָרִים שְׁאֵין לָהֶם מַתִּירִין--אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוֹם פִּגּוּל, וְחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוֹם נוֹתָר וְטָמֵא. וְכֵן הַמַּתִּירִין עַצְמָן--אַף עַל פִּי שְׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוֹם פִּגּוּל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוֹם נוֹתָר וְטָמֵא: חוּץ מִן הַדָּם--שְׁאֵין חַיָּבִין עָלָיו לְעוֹלָם, אֵלָא מִשּׁוֹם דָּם בִּלְבָד.

יח טָמֵא שֶׁאָכַל אֵמוּרִין, חַיָּב כָּרֵת. [יט] אֲבָל פֶּסַח שֶׁלֹּא נִצְלָה, וְלַחְמֵי תּוֹדָה שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָן--הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת מִשּׁוֹם טֻמְאַת הַגּוּף, אַף עַל פִּי שְׁאֵינָן רְאוּיִין לְמַה שְׁהֶן.

יט אֵי אִפְשָׁר שֶׁיִּתְחַיַּב אָדָם עַל אֲכִילָה אַחַת, מִשּׁוֹם פִּגּוּל וּמִשּׁוֹם נוֹתָר: שֶׁהַפִּגּוּל--הוּא הַקָּרְבָּן שֶׁנִּפְסַל בְּמַחְשֶׁבֶת הַזְּמָן, וְאֵינוּ עוֹלֶה לְשֵׁם קָרְבָּן וְלֹא נִרְצָה כְּלָל; וְהַנּוֹתָר--הוּא הַנִּשְׁאָר מִקָּרְבָּן שֶׁקָּרַב כְּמִצְוָתוֹ, לְאַחַר זְמָן אֲכִילָתוֹ.

כ הַפִּגּוּל וְהַנּוֹתָר וְהַטָּמֵא, שֶׁבְּלָלָן זֶה בְּזֶה וַאֲכָלָן--חַיָּב: אַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה מִין עַל חֲבֵרוֹ, אֵינוּ מְבַטְּלוֹ--שְׁאֵין הָאִסּוּרִין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה. [כא] וּפִגּוּל אוֹ נוֹתָר אוֹ טָמֵא שֶׁהֶעֱלָן לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ--מִשֶּׁמָּשְׁלָה הָאוּר בְּרֻבָּן, פָּקַע אִסּוּרָן מֵהֶן. וְהָאֵמוּרִין מִצְטָרְפִין עִם הַבָּשָׂר לְכַזַּיִת, בֵּין בָּעוֹלָה בֵּין בִּשְׁאָר קֳדָשִׁים, לְחַיַּב עָלָיו מִשּׁוֹם פִּגּוּל אוֹ נוֹתָר אוֹ טָמֵא.

כא [כב] זֶבַח שֶׁנִּתְפַּגַּל, אוֹ שֶׁנּוֹתַר לְאַחַר זְמַנּוֹ, וְאָכַל מִמֶּנּוּ מִן הָעוֹר, אוֹ מִן הַמָּרָק, אוֹ מִן הַתְּבָלִין, אוֹ מִן הָאֲלַל, אוֹ מִן הַמּוּרָא, מִן הַגִּידִים, מִן הַקְּרָנַיִם, מִן הַטְּלַפַּיִם, מִן הַצִּפָּרְנַיִם, מִן הַחַרְטוֹם, מִבֵּיצֵי הָעוֹף, מִן הַנּוֹצָה--אֵינוּ חַיָּב כָּרֵת; וְכֵן טְמֵא הַגּוּף שֶׁאָכַל דְּבָרִים אֵלּוּ מִקָּרְבָּן כָּשֵׁר--אֵינוּ חַיָּב כָּרֵת, אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. [כג] אָכַל מִן הַשְּׁלִיל, אוֹ מִן הַשִּׁלְיָה--חַיָּב מִשּׁוֹם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא, כְּאוֹכֵל מִשְּׁאָר בְּשַׂר הַזֶּבַח.

כב [כד] קָדְשֵׁי גּוֹיִים, אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוֹם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. וְכֵן דַּם הַקֳּדָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְכֵן הַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטֹרֶת, וְהָעֵצִים--אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת, לֹא מִשּׁוֹם פִּגּוּל, וְלֹא מִשּׁוֹם נוֹתָר, וְלֹא מִשּׁוֹם טֻמְאַת הַגּוּף.

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות פסולי המוקדשין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

יש לך שאלה או הערה?