משנה תורה מנוקד - ספר עבודה - הלכות פסולי המוקדשין פרק יא

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות פסולי המוקדשין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

הִלְכּוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין פֵּרֶק יא

א כָּל הַמְּנָחוֹת שֶׁקְּמָצָן אֶחָד מִן הַפְּסוּלִין לָעֲבוֹדָה, הֲרֵי הֶם פְּסוּלוֹת; וְכֵן אִם לִקַּט הַלְּבוֹנָה--פָּסַל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָמַץ. [ב] קָמַץ הַכָּשֵׁר וְנָתַן לַפָּסוּל, קָמַץ בִּימִינוֹ וְנָתַן לִשְׂמֹאלוֹ וְאַחַר כָּךְ נְתָנוֹ לַכְּלִי, קָמַץ מִכְּלִי קֹדֶשׁ וְנָתַן לִכְלִי חֹל--פָּסוּל. [ג] קָמַץ וְעָלָה בְּיָדוֹ צְרוֹר, אוֹ גַּרְגֶּר מֶלַח, אוֹ קֹרֶט לְבוֹנָה--פָּסַל.

ב [ד] קָמַץ עַד שְׁהוּא בַּחוּץ, וְנִכְנַס לִפְנִים--יַחְזֹר וְיִקְמֹץ בִּפְנִים, וְכָשֵׁר. [ה] נִתְפַּזַּר הַקֹּמֶץ עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה, יַחְזֹר וְיַאַסְפֶנּוּ. [ו] הָיְתָה הַמִּנְחָה שֶׁלֹּא בִּכְלִי שָׁרֵת, אוֹ שֶׁהָיָה קֻמְצָהּ שֶׁלֹּא בִּכְלִי שָׁרֵת, אוֹ שֶׁהֶעֱלָהוּ לַמִּזְבֵּחַ שֶׁלֹּא בִּכְלִי שָׁרֵת, אוֹ שֶׁבְּלָלָהּ בַּשֶּׁמֶן שֶׁלָּהּ חוּץ לָעֲזָרָה--פְּסוּלָה, עַד שֶׁתִּהְיֶה בְּלִילָתָהּ בִּפְנִים.

ג [ז] כָּל הַמְּנָחוֹת שֶׁיָּצַק הַשֶּׁמֶן עֲלֵיהֶן פָּסוּל לָעֲבוֹדָה, כְּגוֹן הַזָּר וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, אוֹ שֶׁבְּלָלָן, אוֹ פְּתָתָן, אוֹ מְלָחָן--כְּשֵׁרוֹת. הִגִּישָׁן, אוֹ הֱנִיפָן--חוֹזֵר הַכּוֹהֵן וּמַגִּישׁ, אוֹ מֵנִיף; וְאִם לֹא הִגִּישׁ, וְלֹא הֵנִיף הַכּוֹהֵן--כְּשֵׁרוֹת: שֶׁנֶּאֱמָר "וֶהֱבִיאָהּ, אֶל-בְּנֵי אַהֲרֹן . . . וְקָמַץ" (ויקרא ב,ב)--מִקְּמִיצָה וְאִלַּךְ, מִצְוַת כְּהֻנָּה; לִמַּד עַל יְצִיקָה וּבְלִילָה, שֶׁכְּשֵׁרָה בַּזָּר.

ד [ח] מִנְחָה שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ שֶׁמֶן מִנְחָה אַחֶרֶת, אוֹ שֶׁמֶן חֻלִּין כָּל שְׁהוּא--נִפְסְלָה; חִסַּר שַׁמְנָהּ, פְּסוּלָה. חִסַּר לְבוֹנָתָהּ, כְּשֵׁרָה: וְהוּא, שֶׁיִּהְיוּ עָלֶיהָ שְׁנֵי קָרְטֵי לְבוֹנָה; אֲבָל קֹרֶט אֶחָד, פְּסוּלָה--שֶׁנֶּאֱמָר "אֶת-כָּל-לְבֹנָתָהּ" (ראה ויקרא ב,ב; ויקרא ב,טז). [ט] רִבָּה שַׁמְנָהּ וּלְבוֹנָתָהּ, עַד שְׁנֵי לוֹגִין לְכָל עִשָּׂרוֹן, וּשְׁנֵי קֻמְצֵי לְבוֹנָה לְכָל מִנְחָה--כְּשֵׁרָה; שְׁנֵי לוֹגִין אוֹ שְׁנֵי קְמָצִין, אוֹ יָתֵר עַל זֶה--פְּסוּלָה.

ה [י] מִנְחַת חוֹטֶא שֶׁנָּתַן שֶׁמֶן עָלֶיהָ, אוֹ עַל הַקֹּמֶץ שֶׁלָּהּ--נִפְסְלָה. נָתַן עָלֶיהָ לְבוֹנָה, יְלַקְּטֶנָּה; הָיְתָה שְׁחוּקָה, הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה מִסָּפֵק--שֶׁהֲרֵי אֵי אִפְשָׁר לְלַקַּט. [יא] נָתַן שֶׁמֶן עַל שְׁיָרֶיהָ, אַחַר שֶׁקָּמַץ--אֵינוּ לוֹקֶה, וְלֹא פְסָלָהּ: שֶׁהֲרֵי הַקֹּמֶץ כָּשֵׁר.

ו [יב] נָתַן מַשְׁהוּ שֶׁמֶן עַל גַּבֵּי כַּזַּיִת מִן הַמִּנְחָה, פְּסָלָהּ מִסָּפֵק; אֲבָל אִם נָתַן הַשֶּׁמֶן עַל פָּחוּת מִכַּזַּיִת, לֹא פְסָלָהּ. וְאֵינוּ פּוֹסֵל בַּלְּבוֹנָה, עַד שֶׁיִּתֵּן כַּזַּיִת לְבוֹנָה; [יג] אַפִלּוּ נָתַן הַלְּבוֹנָה עַל כָּל שְׁהוּא מִן הַמִּנְחָה, פָּסַל עַד שֶׁיְּלַקַּט. [יד] גִּבְּלָהּ בַּמַּיִם, וְקָמַץ--כְּשֵׁרָה: לֹא נֶאֱמָר "חֲרֵבָה" (ויקרא ז,י), אֵלָא מִשֶּׁמֶן.

ז [טו] מִנְחָה שֶׁקְּמָצָהּ פַּעֲמַיִם, כְּשֵׁרָה--אַפִלּוּ פְּעָמִים רַבּוֹת: וְהוּא, שֶׁיַּקְטִיר כַּזַּיִת בְּבַת אַחַת--שְׁאֵין הַקְטָרָה פְּחוּתָה מִכַּזַּיִת. [טז] הִקְרִיב הַקֹּמֶץ בְּלֹא מֶלַח, פְּסוּלָה--שֶׁהַמֶּלַח מְעַכֵּב בַּמִּנְחָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ח מִנְחָה שֶׁחֲסֵרָה קֹדֶם קְמִיצָה, יָבִיא מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ וִימַלְּאֶנָּה--שֶׁהַקְּמִיצָה הִיא הַקּוֹבַעַת, לֹא נְתִינָתָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת. [יז] הִתְנַדַּב קֹמֶץ לְבוֹנָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ--אִם חָסֵר כָּל שְׁהוּא, פָּסוּל. וְכֵן שְׁנֵי בָּזִכֵּי לְבוֹנָה שֶׁעִם הַלֶּחֶם--אִם חָסֵר אֶחָד מֵהֶן כָּל שְׁהוּא, פְּסוּלִין: עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי קְמָצִין מִתְּחִלָּה וְעַד סוּף.

ט [יח] הִפְרִישׁ שְׁנֵי קְמָצִין לְמִנְחָה אַחַת, וְאָבַד אֶחָד מֵהֶן--קֹדֶם קְמִיצָה, לֹא הֻקְבַּע; לְאַחַר קְמִיצָה, הֻקְבַּע, וּפְסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁרִבָּה לְבוֹנָתָהּ. וְכֵן אִם הִפְרִישׁ אַרְבָּעָה קְמָצִין לִשְׁנֵי בָּזִכֵּי לֶחֶם, וְאָבְדוּ שְׁנַיִם מֵהֶם--קֹדֶם סִלּוּק הַבָּזִכִּין, לֹא הֻקְבְּעוּ וּכְשֵׁרִים; לְאַחַר סִלּוּק הַבָּזִכִּין, הֻקְבְּעוּ, וּפְסוּלִין, מִפְּנֵי הָרִבּוּי.

י [יט] קֹמֶץ מִנְחָה שֶׁנִּטְמָא, וְהִקְטִירוֹ--הַצִּיץ מְרַצֶּה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְנָשָׂא אַהֲרֹן . . ." (שמות כח,לח); יָצָא הַקֹּמֶץ חוּץ לָעֲזָרָה, וְהִכְנִיסוֹ וְהִקְטִירוֹ--אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה: שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַטָּמֵא, וְאֵינוּ מְרַצֶּה עַל הַיּוֹצֶא.

יא [כ] קָמַץ אֶת הַמִּנְחָה, וְאַחַר כָּךְ נִטְמְאוּ שְׁיָרֶיהָ כֻּלָּן, אוֹ נִשְׂרְפוּ, אוֹ יָצְאוּ חוּץ לָעֲזָרָה, אוֹ אָבְדוּ--לֹא יַקְטִיר הַקֹּמֶץ; וְאִם הִקְטִיר, הֻרְצָה. נִשְׁאַר מְעַט מִן הַשְּׁיָרַיִם בְּכַשְׁרוּתָן--יַקְטִיר הַקֹּמֶץ, וְאוֹתָן הַשְּׁיָרַיִם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה.

יב [כא] הָיְתָה מְחִצָּה מִלְּמַטָּה בַּכְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עִשָּׂרוֹן שֶׁלַּמִּנְחָה--אַף עַל פִּי שְׁהוּא מְעֹרָב מִלְמַעְלָה, לֹא יִקְמֹץ; וְאִם קָמַץ, פְּסוּלָה. [כב] הָיָה הַכְּלִי חֲלוּק בִּמְחִצָּה מִלְמַעְלָה, וּמְעֹרָב מִלְּמַטָּה--קוֹמֵץ מִמֶּנּוּ.

יג [כג] חָלַק הָעִשָּׂרוֹן בִּכְלִי אֶחָד, וְאֵין חֲלָקָיו נוֹגְעִין זֶה בְּזֶה, וְאֵין בֵּינֵיהֶן מְחִצָּה--הֲרֵי זֶה סְפֵק אִם מְצָרֵף הַכְּלִי לַקְּמִיצָה, אוֹ אֵינוּ מְצָרֵף. לְפִיכָּךְ לֹא יִקְמֹץ; וְאִם קָמַץ, לֹא יַקְטִיר. וְאִם הִקְטִיר, הֻרְצָה; וְלֹא יֵאָכְלוּ הַשְּׁיָרַיִם.

יד [כד] קָמַץ וְנָתַן הַקֹּמֶץ לְמַעְלָה עַל הַשֻּׁלְחָן כְּנֶגֶד גֹּבַהּ מַעֲרֶכֶת לֶחֶם הַפָּנִים--קִדְּשׁוֹ הַשֻּׁלְחָן לְהִפָּסֵל, אֲבָל אֵינוּ מְקַדְּשׁוֹ לִקָּרֵב; וְאֵינוּ קָרֵב, עַד שֶׁיִּתְקַדַּשׁ בִּכְלִי שָׁרֵת הָרָאוּי לַקֹּמֶץ.

טו [כה] הִדְבִּיק הַקֹּמֶץ לְדֹפֶן הַכְּלִי, וְקָמַץ, אוֹ שֶׁהָפַךְ הַכְּלִי עַל יָדוֹ, וְקָמַץ מִתּוֹכוֹ וּפִיו לְמַטָּה--לֹא יַקְטִיר; וְאִם הִקְטִיר, הֻרְצָה.

טז [כו] עִשָּׂרוֹן שֶׁחֲלָקוֹ וְאָבַד אֶחָד מֵחֲלָקָיו, וְהִפְרִישׁ חֵלֶק אַחֵר תַּחְתָּיו, וְנִמְצָא הָאָבוּד, וַהֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן מֻנָּחִין בִּכְלִי אֶחָד, וְאֵין נוֹגְעִין זֶה בְּזֶה--נִטְמָא זֶה שֶׁאָבַד--הֲרֵי הוּא מִצְטָרֵף עִם חֵלֶק רִאשׁוֹן, וְנִפְסְלוּ; וְזֶה שֶׁהִפְרִישׁ אֵינוּ מִצְטָרֵף, אֵלָא יַשְׁלִים עָלָיו.

יז נִטְמָא הַמֻּפְרָשׁ--מֻפְרָשׁ וְרִאשׁוֹן מִצְטָרְפִין, וְנִפְסְלוּ; וְזֶה שֶׁנִּמְצָא, אֵינוּ מִצְטָרֵף עִמָּהֶן. נִטְמָא הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, הֲרֵי הָאָבוּד וְהַמֻּפְרָשׁ תַּחְתָּיו מִצְטָרְפִין.

יח [כז] וְכֵן לְעִנְיַן קְמִיצָה: קָמַץ מִן הַנִּמְצָא--שְׁיָרָיו עִם הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן נֶאֱכָלִין, וְהַמֻּפְרָשׁ אֵינוּ נֶאֱכָל. קָמַץ מִן הַמֻּפְרָשׁ--שְׁיָרָיו וְרִאשׁוֹן נֶאֱכָלִין, וְהַנִּמְצָא אֵינוּ נֶאֱכָל. קָמַץ מִן הָרִאשׁוֹן, שְׁנֵיהֶן אֵין נֶאֱכָלִין: לְפִי שֶׁשְּׁנֵיהֶן שְׁיָרַיִם יְתֵרִים--שֶׁהֲרֵי הֶן עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם, וְדוֹמִין לְמִנְחָה שֶׁלֹּא נִקְמְצָה שְׁהִיא אֲסוּרָה.

יט וְהֵיאַךְ קָרֵב הַקֹּמֶץ הַזֶּה, וַהֲרֵי לְפָנָיו עִשָּׂרוֹן וּמֶחְצָה: מִפְּנֵי שֶׁהַקְּמִיצָה תְּלוּיָה בְּדַעַת הַכּוֹהֵן; וּבָעֵת שֶׁקּוֹמֵץ אֵין דַּעְתּוֹ אֵלָא עַל הָעִשָּׂרוֹן בִּלְבָד, וַהֲרֵי הַחֲלָקִים אֵינָן נוֹגְעִין זֶה בְּזֶה.

כ [כח] קֹמֶץ מִנְחָה שֶׁנִּתְעָרַב בְּקֹמֶץ מִנְחָה אַחֶרֶת--מַקְטִיר שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד, וְהֶן כְּשֵׁרוֹת; וְכֵן אִם נִתְעָרַב הַקֹּמֶץ בְּמִנְחַת כּוֹהֲנִים, אוֹ בְּמִנְחַת הַנְּסָכִים, אוֹ בַּחֲבִתֵּי כּוֹהֵן גָּדוֹל--הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרוֹת, וְיַקְטִיר הַכֹּל כְּאֶחָד: שֶׁהַכֹּל לָאִשִּׁים.

כא [כט] שְׁתֵּי מְנָחוֹת שֶׁלֹּא נִקְמְצוּ, שֶׁנִּתְעָרְבוּ זוֹ בְּזוֹ--אִם יָכוֹל לִקְמֹץ מִזּוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּמִזּוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כְּשֵׁרוֹת; וְאִם לָאו, פְּסוּלוֹת.

כב [ל] קֹמֶץ שֶׁנִּתְעָרַב בְּמִנְחָה שֶׁלֹּא נִקְמְצָה, לֹא יַקְטִיר; וְאִם הִקְטִיר הַכֹּל--זוֹ שֶׁנִּקְמְצָה, עָלָת לַבְּעָלִים, וְזוֹ שֶׁלֹּא נִקְמְצָה, לֹא עָלָת לַבְּעָלִים. [לא] נִתְעָרַב קֻמְצָהּ בִּשְׁיָרֶיהָ, אוֹ שֶׁנִּתְעָרְבוּ שְׁיָרֶיהָ בִּשְׁיַרֵי חֲבִרְתָּהּ--לֹא יַקְטִיר; וְאִם הִקְטִיר, עָלָת לַבְּעָלִים.

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות פסולי המוקדשין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

יש לך שאלה או הערה?