משנה תורה מנוקד - ספר עבודה - הלכות פסולי המוקדשין פרק ו

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות פסולי המוקדשין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

הִלְכּוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין פֵּרֶק ו

א כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּתְעָרַב בָּהֶן אַחַת מֵחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת, אוֹ שׁוֹר הַנִּסְקָל--אַפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא--כֻּלָּן יָמוּתוּ: לְפִי שֶׁבַּעֲלֵי חַיִּים חֲשׁוּבִין הֶן, וְאֵינָן בְּטֵלִין. וְאִם הִקְרִיב, הֻרְצָה--שְׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין.

ב נִתְעָרַב בָּהֶן אֶחָד מֵאִסּוּרֵי הַמִּזְבֵּחַ--יִרְעוּ כֻּלָּם עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, וְיִמָּכְרוּ; וְיָבִיא בִּדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן, מֵאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁלַּקֳּדָשִׁים שֶׁנִּתְעָרַב.

ג נִתְעָרְבוּ קֳדָשִׁים בְּחֻלִּין תְּמִימִים--יִמָּכְרוּ הַחֻלִּין שֶׁבַּתַּעֲרֹבֶת לִצְרִיכֵי אוֹתוֹ הַמִּין, וְיִקָּרְבוּ כֻּלָּם. כֵּיצַד: אַרְבַּע בְּהֵמוֹת שְׁלָמִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּאַרְבַּע בְּהֵמוֹת חֻלִּין תְּמִימִים--יִמָּכְרוּ הָאַרְבַּע שֶׁלְּחֻלִּין לְמִי שְׁהוּא צָרִיךְ לְהָבִיא שְׁלָמִים, וְיִקָּרְבוּ הַכֹּל שְׁלָמִים; וְכֵן בָּעוֹלָה, אוֹ בָּאָשָׁם. וְהַדָּמִים חֻלִּין לְכָל דָּבָר, שֶׁהֲרֵי דְּמֵי חֻלִּין הֶן. [ד] נִתְעָרַב שׁוֹר הֶקְדֵּשׁ בִּשְׁוָרִים חֹל--גָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם הֶקְדֵּשׁ, וְיִמָּכְרוּ הַשְּׁאָר לִצְרִיכֵי אוֹתוֹ הַמִּין.

ד נִתְעָרְבוּ קֳדָשִׁים בִּקְדָשִׁים, מִין בְּמִינוֹ--זֶה יִקָּרֵב לְשֵׁם בְּעָלָיו, וְזֶה יִקָּרֵב לְשֵׁם בְּעָלָיו: אַף עַל פִּי שְׁאֵין כָּל אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר קָרְבָּנוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּקָרְבְּנוֹת נָשִׁים--שְׁאֵין בָּהֶם סְמִיכָה. אֲבָל קָרְבְּנוֹת אֲנָשִׁים--הוֹאִיל וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לִסְמֹךְ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ--הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִקָּרְבוּ, עַד שֶׁיִּתֵּן הָאֶחָד חֶלְקוֹ לַחֲבֵרוֹ; אוֹ עַד שֶׁיִּפֹּל מוּם בַּכֹּל וְיִמָּכְרוּ, וְיָבִיא כָּל אֶחָד בִּדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מֵאוֹתוֹ הַמִּין.

ה נִתְעָרַב מִין בִּשְׁאֵינוּ מִינוֹ, כְּגוֹן עוֹלָה בִּשְׁלָמִים--לֹא יִקָּרְבוּ אַפִלּוּ כַּחָמוּר שֶׁבָּהֶן: שְׁאֵין מְבִיאִין קֳדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל; [ו] וּכְשֵׁם שְׁאֵין מְמַעֲטִין בִּזְמָן אֲכִילָתָן--כָּךְ אֵין מְמַעֲטִין בְּאוֹכְלֵיהֶן, וְלֹא בִּמְקוֹם אֲכִילָתָן. אֵלָא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה: יִרְעוּ הַכֹּל עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, וְיִמָּכֵר כָּל אֶחָד מֵהֶן לְבַדּוֹ, וְיָבִיא בִּדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מִמִּין זֶה, וּבִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מִמִּין הָאַחֵר; וְיַפְסִיד הַמּוֹתָר מִבֵּיתוֹ.

ו [ז] אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִקְרִיב עוֹלָה שֶׁחַיָּב בָּהּ, אוֹ שְׁלָמִים שֶׁהָיָה חַיָּב לְהַקְרִיב--הֲרֵי זֶה מַקְרִיב מִדְּמֵי הַתַּעֲרֹבֶת עוֹלָה אַחֶרֶת, וּשְׁלָמִים אֲחֵרִים.

ז [ח] חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בִּשְׁלָמִים--יִרְעוּ הַכֹּל עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, וְיָבִיא בִּדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן שְׁלָמִים, וּבִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן חַטָּאת; וְאִם קָדַם וְהִקְרִיב חַטָּאת אַחֶרֶת עַל חֵטְא שֶׁהִפְרִישָׁהּ לוֹ, כֻּלָּן יָמוּתוּ.

ח [ט] וְכֵן אִם נִתְעָרְבוּ מְעוֹת חַטָּאת בִּמְעוֹת אָשָׁם--לוֹקֵחַ שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת, וּמְחַלֵּל דְּמֵי חַטָּאת בְּכָל מָקוֹם שְׁהוּא עַל חַטָּאת, וּדְמֵי אָשָׁם עַל אָשָׁם. וְאִם כְּבָר קָרְבָה חַטָּאתוֹ, יוֹלִיךְ כָּל הַמָּעוֹת לְיָם הַמֶּלַח; וְאִם כְּבָר קָרַב אֲשָׁמוֹ, יִפְּלוּ הַכֹּל לִנְדָבָה.

ט [י] תּוֹדָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בִּתְמוּרָתָהּ--שְׁנֵיהֶם יִקָּרְבוּ, וְיָנִיף הַלֶּחֶם עִמָּהֶן. וְכֵן אִם נִתְעָרְבָה תּוֹדָה בִּשְׁאָר זְבָחִים--אַף עַל פִּי שֶׁקָּרְבָה תּוֹדָתוֹ, יִרְעוּ הַכֹּל עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם; וְיָבִיא בִּדְמֵי הַיָּפֶה תּוֹדָה אַחֶרֶת, וּבִדְמֵי הַיָּפֶה זֶבַח אַחֵר. [יא] תּוֹדָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּאֵיל נָזִיר--שְׁנֵיהֶם יִקָּרְבוּ, וְיָנִיף הַלֶּחֶם עִמָּהֶן.

י [יב] בְּכוֹר שֶׁנִּתְעָרַב בְּפֶסַח--שְׁנֵיהֶם יִרְעוּ עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, וְיֵאָכְלוּ כַּבְּכוֹר. וְלָמָּה לֹא יִקָּרְבוּ: לְפִי שֶׁהַפֶּסַח נֶאֱכָל לְכָל אָדָם, עַד חֲצוֹת; וְהַבְּכוֹר לִשְׁנֵי יָמִים, וְאֵינוּ נֶאֱכָל אֵלָא לַכּוֹהֲנִים; וְאֵין מְבִיאִין קֳדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל, וְאֵין מְמַעֲטִין בַּאֲכִילָתָן.

יא [יג] וְכֵן מַעֲשֵׂר שֶׁנִּתְעָרַב בְּפֶסַח--כְּשֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, יֵאָכְלוּ כַּמַּעֲשֵׂר; הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר שֶׁנִּתְעָרְבוּ, יֵאָכְלוּ בְּמוּמָן. [יד] וְכֵן שְׁאָר קֳדָשִׁים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּבְּכוֹר וּבַמַּעֲשֵׂר--יִרְעוּ עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, וְיֵאָכְלוּ כַּבְּכוֹר שֶׁנָּפַל בּוֹ מוּם, אוֹ כַּמַּעֲשֵׂר שֶׁנָּפַל בּוֹ מוּם.

יב [טו] אָשָׁם שֶׁנִּתְעָרַב בִּשְׁלָמִים--אַף עַל פִּי שְׁאֵין מַקְרִיבִין מִשְּׁנֵיהֶם אֵלָא הָאֵמוּרִין, אֲבָל הַבָּשָׂר נֶאֱכָל--לֹא יִקָּרְבוּ, אֵלָא יִרְעוּ עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, וְיָבִיא בִּדְמֵי הַיָּפֶה אָשָׁם, וּבִדְמֵי הַיָּפֶה שְׁלָמִים; וְיַפְסִיד הַמּוֹתָר מִבֵּיתוֹ. וְאִם קָדַם וְהִקְרִיב אֲשָׁמוֹ, שְׁנֵיהֶם יִפְּלוּ לִנְדָבָה.

יג [טז] כָּל הַקֳּדָשִׁים--אִפְשָׁר שֶׁיִּתְעָרְבוּ מִין בְּמִין, חוּץ מִן הַחַטָּאת עִם הָאָשָׁם, שְׁאֵין אָשָׁם אֵלָא מִזִּכְרֵי הַכְּבָשִׂים, וְאֵין לָךְ חַטָּאת מִן הַכְּבָשִׂים אֵלָא נְקֵבָה. [יז] וְכָל אֵלּוּ הַמִּתְעָרְבִין בַּחַיִּים--אִם הִקְרִיב, הֻרְצָה: שְׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין.

יד [יח] בְּהֵמָה שֶׁנִּמְצֵאת מִירוּשָׁלַיִם וְעַד מִגְדַּל עֵדֶר, וּכְמִדָּתָהּ לְכָל רוּחַ--אִם נְקֵבָה בַּת שְׁנָתָהּ הִיא, כּוֹנְסָהּ לַכִּיפָה עַד שֶׁתָּמוּת: שֶׁמֶּא חַטָּאת הִיא. הָיְתָה בַּת שְׁתַּיִם, יָבִיא אוֹתָהּ שְׁלָמִים; וְיָבִיא עִמָּהּ לֶחֶם, שֶׁמֶּא תּוֹדָה הִיא.

טו מָצָא זָכָר בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים, אֵין לוֹ תַּקָּנָה--שֶׁמֶּא אָשָׁם הוּא, וַעֲדַיִן לֹא כִפְּרוּ בְּעָלָיו. מָצָא זָכָר בֶּן שָׁנָה--מַנִּיחַ אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם, וּמֵבִיא שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת תַּחְתָּיו; וּמַתְנֶה וְאוֹמֵר אִם עוֹלָה הָיָה, זֶה עוֹלָה תַּחְתָּיו, וְאִם שְׁלָמִים הָיָה, זֶה שְׁלָמִים תַּחְתָּיו; וּמַקְרִיב הָאֶחָד עוֹלָה, וּנְסָכָיו מִשֶּׁלַּצִּבּוּר, וְהָאַחֵר שְׁלָמִים עִם הַלֶּחֶם, שֶׁמֶּא תּוֹדָה הָיָה.

טז וּמַה יַעֲשֶׂה בְּזֶה הַנִּמְצָא, יֵאָכֵל בְּמוּמוֹ--שֶׁאַפִלּוּ הָיָה בְּכוֹר אוֹ מַעֲשֵׂר, בְּמוּמוֹ הוּא נֶאֱכָל; וְאִם פֶּסַח אַחַר זְמַנּוֹ הוּא, הֲרֵי זֶה שְׁלָמִים; וּבִזְמַנּוֹ, הַכֹּל נִזְהָרִין בּוֹ. וְאִם תֹּאמַר שֶׁמֶּא אֲשַׁם נָזִיר, אוֹ מְצֹרָע הוּא--אֵינָן מְצוּיִין תָּמִיד; לְפִיכָּךְ לֹא חָשׁוּ לָהֶן.

יז [יט] נִתְעָרְבוּ קֳדָשִׁים בִּקְדָשִׁים, אַחַר שֶׁנִּשְׁחֲטוּ--יֵאָכְלוּ כֶּחָמוּר שֶׁבָּהֶן; נִתְעָרְבוּ בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין, אוֹ בְּחֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה--תַּעֲבֹר צוּרָתָן, וְיֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.

יח [כ] אֵבַרֵי חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּאֵבַרֵי עוֹלָה--מַנִּיחִין הַכֹּל, עַד שֶׁיִּפָּסְדוּ וְתַעֲבֹר צוּרָתָן; וְשׂוֹרְפִין אוֹתָן בָּעֲזָרָה, בִּמְקוֹם שֶׁשּׂוֹרְפִין פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין.

יט [כא] אֵבֶר שֶׁלְּבַעֲלֵי מוּמִין שֶׁנִּתְעָרַב בְּאֵבַרֵי קֳדָשִׁים, אַפִלּוּ אֵבֶר בְּאֶלֶף אֵבָרִים--יֵצְאוּ הַכֹּל לְבֵית הַשְּׂרֵפָה; וְאַפִלּוּ קָרְבוּ כֻּלָּן חוּץ מֵאֶחַד מִן הַתַּעֲרֹבֶת--הֲרֵי זֶה יִשָּׂרֵף בָּעֲזָרָה, בִּמְקוֹם שֶׁשּׂוֹרְפִין פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין.

כ [כב] חֲתִכּוֹת קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּחֲתִכּוֹת קֳדָשִׁים קַלִּים, אוֹ הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד בַּנֶּאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים--יֵאָכְלוּ כֶּחָמוּר שֶׁבָּהֶן.

כא [כג] חֲתִכָּה שֶׁלְּחַטָּאת טְמֵאָה, שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה חֲתִכּוֹת שֶׁלְּחַטָּאת טְהוֹרָה, וְכֵן פְּרוּסָה שֶׁלְּלֶחֶם הַפָּנִים שֶׁנִּטְמָא, שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה פְּרוּסוֹת שֶׁלְּלֶחֶם הַפְּנִים הַטָּהוֹר--הֲרֵי זוֹ תַּעֲלֶה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

כב [כד] אֲבָל חֲתִכָּה שֶׁלְּחַטָּאת טְהוֹרָה, שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה חֲתִכּוֹת שֶׁלְּחֻלִּין, וְכֵן פְּרוּסָה שֶׁלְּלֶחֶם הַפָּנִים הַטָּהוֹר, שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה פְּרוּסוֹת שֶׁלְּחֻלִּין--הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יַעֲלוּ, אֵלָא יֵאָכֵל הַכֹּל לַכּוֹהֲנִים כְּכָל הַמְּדֻמָּעוֹת.

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות פסולי המוקדשין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

יש לך שאלה או הערה?