משנה תורה מנוקד - ספר עבודה - הלכות פסולי המוקדשין פרק ד

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות פסולי המוקדשין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

הִלְכּוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין פֵּרֶק ד

א וֶלֶד חַטָּאת, וּתְמוּרַת חַטָּאת, וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ, וְחַטָּאת שֶׁאָבְדָה וְנִמְצֵאת אַחַר שֶׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים--הֲרֵי אֵלּוּ יָמוּתוּ. נִמְצֵאת אַחַר שֶׁנִּשְׁחֲטָה הַחַטָּאת הַשְּׁנִיָּה שֶׁהִפְרִישׁ, קֹדֶם שֶׁיִּזָּרֵק דָּמָהּ--הֲרֵי זוֹ סְפֵק אִם תָּמוּת, אוֹ תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם; לְפִיכָּךְ תָּמוּת. וְכֵיצַד הֶן מֵתוֹת: לֹא שֶׁיַּהְרֹג אוֹתָן בִּכְלִי אוֹ בְּיָדוֹ; אֵלָא יַכְנִיס אוֹתָן לַבַּיִת, וְנוֹעֵל עֲלֵיהֶם עַד שֶׁיָּמוּתוּ. וּדְבָרִים אֵלּוּ, כֻּלָּם מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נִשְׁמְעוּ.

ב אֵין כָּל הַדְּבָרִים אֲמוּרִים, אֵלָא בְּחַטַּאת יָחִיד בִּלְבָד; אֲבָל חַטַּאת צִבּוּר שֶׁאָבְדָה וְנִמְצֵאת אַחַר כַּפָּרָה, בֵּין רְאוּיָה בֵּין אֵינָהּ רְאוּיָה--תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם, וְתִמָּכֵר וְיִפְּלוּ דָּמֶיהָ לִנְדָבָה. וְאֵי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר בְּחַטַּאת צִבּוּר, וֶלֶד אוֹ תְּמוּרָה אוֹ שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ--שֶׁכָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר זְכָרִים, וְאֵין הַצִּבּוּר עוֹשִׂין תְּמוּרָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.

ג [ב] פָּר וְשָׂעִיר שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאָבְדוּ וְהִפְרִישׁ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן, וְכֵן שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאָבְדוּ וְהִפְרִישׁ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן--יִרְעוּ עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, וְיִפְּלוּ דְּמֵיהֶן לִנְדָבָה: שְׁאֵין חַטַּאת הַצִּבּוּר מֵתָה. וְלָמָּה לֹא יִקָּרְבוּ עַצְמָן נְדָבָה, שֶׁהֲרֵי זְכָרִים הֶם--גְּזֵרָה לְאַחַר כַּפָּרָה, מִשּׁוֹם לִפְנֵי כַּפָּרָה.

ד [ג] הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְנִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת--מָשַׁךְ אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן, וְנִתְכַּפַּר בָּהּ--הָאַחֶרֶת תָּמוּת. בָּא לְהִמָּלֵךְ, אוֹמְרִין לוֹ שֶׁיִּתְכַּפַּר בְּזוֹ שֶׁהִפְרִישׁ בָּרִאשׁוֹנָה; וְהַשְּׁנִיָּה תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם, וְיִפְּלוּ דָּמֶיהָ לִנְדָבָה.

ה הָיְתָה אַחַת מֵהֶן תְּמִימָה, וְאַחַת בַּעֲלַת מוּם--תְּמִימָה תִּקָּרֵב, וּבַעֲלַת מוּם תִּפָּדֶה; נִשְׁחֲטָה בַּעֲלַת מוּם קֹדֶם שֶׁיִּזָּרֵק דַּם הַתְּמִימָה, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה בַּהֲנָיָה. הָיוּ שְׁתֵּיהֶן בַּעֲלֵי מוּמִין--יִמָּכְרוּ שְׁתֵּיהֶן, וְיָבִיא מִדְּמֵיהֶם חַטָּאת; וְהַשְּׁאָר יִפֹּל לִנְדָבָה.

ו [ד] הִפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת, וְנִמְצְאוּ הָאוֹבְדוֹת, וַהֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן עוֹמְדוֹת--נִתְכַּפַּר בָּרִאשׁוֹנָה, שְׁנִיָּה מֵתָה וּשְׁלִישִׁית רוֹעָה; נִתְכַּפַּר בַּשְּׁלִישִׁית, שְׁנִיָּה מֵתָה וְרִאשׁוֹנָה רוֹעָה; נִתְכַּפַּר בָּאֶמְצָעִית, שְׁתֵּיהֶן מֵתוֹת.

ז [ה] הַמַּפְרִישׁ שְׁתֵּי חַטָּאוֹת לְאַחְרָיוּת, מִתְכַּפֵּר בְּאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה; וְהַשְּׁנִיָּה תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם, וְיִפְּלוּ דָּמֶיהָ לִנְדָבָה. [ו] הִפְרִישׁ חַטָּאת מְעֻבֶּרֶת, וְיָלְדָה--הֲרֵי הִיא וּוַלְדָהּ כִּשְׁתֵּי חַטָּאוֹת שֶׁנִּתְפָּרְשׁוּ לְאַחְרָיוּת.

ח [ז] הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ, וְעָבְרָה שְׁנָתָהּ--תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם, וְתִמָּכֵר וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ אַחֶרֶת; וְכֵן אִם הִפְרִישׁ חַטָּאתוֹ, וְנָפַל בָּהּ מוּם--יָבִיא בְּדָמֶיהָ אַחֶרֶת.

ט [ח] כָּל חַטָּאת שֶׁאָבְדָה, וְנִמְצֵאת קֹדֶם כַּפָּרָה--אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם, אוֹ שֶׁנִּמְצֵאת אַחַר שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ--אֵינָהּ מֵתָה אֵלָא תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם, וְיִפְּלוּ דָּמֶיהָ לִנְדָבָה; נִמְצֵאת אַחַר כַּפָּרָה--אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם, אוֹ עָבְרָה שְׁנָתָהּ--הוֹאִיל וְהָיְתָה אֲבוּדָה בְּשָׁעַת כַּפָּרָה, הֲרֵי זוֹ תָּמוּת.

י [ט] הָיְתָה גְּנוּבָה אוֹ גְּזוּלָה בְּשָׁעַת כַּפָּרָה, וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה--אֵינָהּ מֵתָה אֵלָא תִּרְעֶה: לֹא שָׁמְעוּ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, אֵלָא אֲבוּדָה. הָיָה עִיקַר אֲבֵדָתָהּ בַּלַּיְלָה--אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה אֲבוּדָה בְּשָׁעַת כַּפָּרָה, אֵינָהּ מֵתָה אֵלָא תִּרְעֶה. [י] אָבְדָה מִמֶּנּוּ לֹא מִן הָרוֹעֶה, אוֹ שֶׁאָבְדָה מִן הָרוֹעֶה וְאֵינָהּ אֲבוּדָה מִבַּעְלָהּ--אֵינָהּ מֵתָה אֵלָא רוֹעָה. [יא] וְכָל אֵלּוּ שֶׁרוֹעוֹת--רוֹעוֹת עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, וְיִפְּלוּ דְּמֵיהֶן לִנְדָבָה.

יא [יב] הָיְתָה אֲבוּדָה מִמֶּנּוּ וּמִן הָרוֹעֶה, וְאַחֵר מַכִּירָהּ אַפִלּוּ בְּסוֹף הָעוֹלָם--הֲרֵי זוֹ סָפֵק, לְפִיכָּךְ תָּמוּת. [יג] הָיְתָה נֶחְבֵּאת אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, אוֹ בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה--הֲרֵי זוֹ אֲבוּדָה, שֶׁהֲרֵי אֵין אָדָם רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּשָׁעַת כַּפָּרָה. הָיְתָה בַּשָּׂדֶה, אוֹ בָּאֲגַם--הֲרֵי זוֹ סְפֵק אֲבֵדָה, שֶׁמֶּא יֵשׁ שָׁם אָדָם רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּשָׁעַת כַּפָּרָה; לְפִיכָּךְ תָּמוּת מִסָּפֵק.

יב [יד] הַשּׁוֹלֵחַ חַטָּאתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם, מַקְרִיבִין אוֹתָהּ בְּחֶזְקַת שְׁהוּא קַיָּם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּחַטַּאת הָעוֹף, אוֹ בְּחַטַּאת בְּהֵמָה שֶׁלְּאִשָּׁה, שְׁאֵינָהּ בַּת סְמִיכָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יג אָשָׁם וַדַּאי שֶׁמֵּתוּ בְּעָלָיו, וְשֶׁכִּפְּרוּ בְּעָלָיו--יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם, וְיִמָּכֵר וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה: שֶׁכָּל שֶׁבַּחַטָּאת תָּמוּת--בָּאָשָׁם יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם, וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה. [טו] וְכָל אָשָׁם שֶׁנִּתַּק לִרְעִיָּה--אִם הִקְרִיבוֹ עוֹלָה, כָּשֵׁר. וְלָמָּה לֹא יִקָּרֵב הוּא עַצְמוֹ עוֹלָה לְכַתְּחִלָּה--גְּזֵרָה לְאַחַר כַּפָּרָה, מִשּׁוֹם לִפְנֵי כַּפָּרָה.

יד [טז] הַמַּפְרִישׁ נְקֵבָה לַאֲשָׁמוֹ--תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם, וְתִמָּכֵר וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ אָשָׁם. וְאִם הִקְרִיב אֲשָׁמוֹ, יִפְּלוּ דָּמֶיהָ לִנְדָבָה; וְכֵן וַלְדָהּ. [יז] הִפְרִישׁ נְקֵבָה לְעוֹלָתוֹ, וְיָלְדָה זָכַר--יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם, וְיָבִיא בְּדָמָיו עוֹלָה.

טו [יח] אֲבָל הִדְיוֹט שֶׁהִפְרִישׁ זָכָר לְחַטָּאתוֹ, וְנָשִׂיא שֶׁהִפְרִישׁ שְׂעִירָה לְחַטָּאתוֹ, וְכוֹהֵן מָשִׁיחַ שֶׁהִפְרִישׁ פָּרָה לְחַטָּאתוֹ--הֲרֵי אֵלּוּ אֵין מִתְקַדְּשִׁין, לֹא קְדֻשַּׁת הַגּוּף וְלֹא קְדֻשַּׁת דָּמִים; לְפִיכָּךְ יִמָּכְרוּ שֶׁלֹּא בְּמוּם.

טז [יט] הַמֵּבִיא אָשָׁם תָּלוּי, וְנוֹדַע לוֹ שֶׁלֹּא חָטָא, אוֹ שֶׁחָטָא וַדַּאי--אִם עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחַט--יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם, וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה: מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ שֶׁלָּאָדָם דָּווּי עַל עֲווֹנוֹתָיו, וְהוֹאִיל וְעַל סָפֵק הִפְרִישׁוֹ, גָּמַר בְּלִבּוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ. אַפִלּוּ הִפְרִישׁוֹ עַל פִּי עֵדִים וְהוּזָמוּ, יִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה. וְאִם אַחַר שֶׁנִּשְׁחַט נוֹדַע לוֹ--הַדָּם יִשָּׁפֵךְ וְהַבָּשָׂר יִשָּׂרֵף, כִּשְׁאָר פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. נוֹדַע לוֹ אַחַר שֶׁנִּזְרַק הַדָּם--הַבָּשָׂר יֵאָכֵל לַכּוֹהֲנִים, כְּכָל הָאֲשָׁמוֹת.

יז [כ] אָשָׁם וַדַּאי, אֵינוּ כֵּן: אִם עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחַט נוֹדַע לוֹ שֶׁלֹּא חָטָא--יֵצֵא וְיִרְעֶה בָּעֵדֶר כִּשְׁאָר הַחֻלִּין, וְאֵין בּוֹ קְדֻשָּׁה כְּלָל; וְאִם מִשֶּׁנִּשְׁחַט, הֲרֵי זֶה יִקָּבֵר; וְאִם מִשֶּׁנִּזְרַק הַדָּם--הַבָּשָׂר יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה, כִּשְׁאָר פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין.

יח [כא] מִי שֶׁנִּתְחַיַּב בְּאָשָׁם תָּלוּי, וְהִפְרִישׁ שְׁנַיִם לְאַחְרָיוּת--מִתְכַּפֵּר בְּאֶחָד; וְהַשֵּׁנִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם, וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּוַּדַּאי שְׁהוּא כֵּן.

יט [כב] כָּל הָאֲשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה--בָּאִין בְּנֵי שְׁתַּיִם, וּבָאִין בְּכֶסֶף שְׁקָלִים: חוּץ מֵאֲשַׁם מְצֹרָע וַאֲשַׁם נָזִיר--שְׁהֶם בְּנֵי שָׁנָה, וְאֵין לִדְמֵיהֶם קִצְבָּה. אָשָׁם תָּלוּי, בַּפֵּרוּשׁ שְׁהוּא מִן הַגְּדוֹלִים; וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שְׁאֵינוּ בָּא אֵלָא בְּכֶסֶף שְׁקָלִים. [כג] הוּזְלוּ אֵילִים, וְלֹא יִמָּצֵא אַיִל בִּשְׁתֵּי סְלָעִים--אֵין לוֹ תַּקָּנָה, אֵלָא יִשְׁהֶה עַד שֶׁיּוּקְרוּ וְיָבִיא בִּשְׁתֵּי סְלָעִים, שֶׁהֲרֵי הִקְפִידָה תּוֹרָה עַל דָּמָיו, וְנָתְנָה לוֹ קִצְבָּה.

כ [כד] הִפְרִישׁ אֲשָׁמוֹ, וְהָיָה בְּשָׁעַת הַפְרָשָׁה יָפֶה סֶלַע, וּבְשָׁעַת כַּפָּרָה יָפֶה שְׁתַּיִם--כָּשֵׁר: שֶׁהַדָּחוּי מֵעִיקָרוֹ אֵינוּ דָּחוּי, וַעֲדַיִן לֹא נִרְאָה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה שׁוֹוֶה שְׁתַּיִם; וְאַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁבִּיחַ מֵאֵלָיו, אָדָם מִתְכַּפֵּר בִּשְׁבָח הֶקְדֵּשׁ.

כא הָיָה בְּשָׁעַת הַפְרָשָׁה יָפֶה שְׁתַּיִם, וּבְשָׁעַת כַּפָּרָה יָפֶה סֶלַע--הֲרֵי זֶה פָּסוּל. חָזַר וְנַעֲשָׂה יָפֶה שְׁתַּיִם, יַחְזֹר לְכַשְׁרוּתוֹ--שְׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמוּם שֶׁנָּפַל וְעָבַר.

כב [כה] הִפְרִישׁ שְׁתֵּי סְלָעִים לְאָשָׁם, וְלָקַח בָּהֶם שְׁנֵי אֵילִים לְאָשָׁם--אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים, יִקָּרֵב לַאֲשָׁמוֹ; וְהַשֵּׁנִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם, וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה.

כג [כו] הָיָה חַיָּב בְּאָשָׁם בֶּן שָׁנָה וְהֵבִיא בֶּן שְׁתַּיִם, אוֹ בְּבֶן שְׁתַּיִם וְהֵבִיא בֶּן שָׁנָה, אוֹ שֶׁשְּׁחָטוֹ מְחֻסַּר זְמָן בַּבְּעָלִים--פָּסוּל; וְתַעֲבֹר צוּרָתוֹ, וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. זֶה הַכְּלָל, כָּל הַפָּסוּל בְּחַטָּאת פָּסוּל בְּאָשָׁם: חוּץ מִן הָאָשָׁם שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ--שְׁהוּא כָּשֵׁר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.

כד [כז] עוֹלַת נָזִיר, עוֹלַת יוֹלֶדֶת, עוֹלַת מְצֹרָע, שֶׁשְּׁחָטָן בְּנֵי שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד, אוֹ מְחֻסְּרֵי זְמָן בַּבְּעָלִים--כְּשֵׁרִים, וּטְעוּנִין נְסָכִים. זֶה הַכְּלָל: כָּל שְׁאֵינוּ פּוֹסֵל בְּעוֹלַת נְדָבָה, אֵינוּ פּוֹסֵל בְּעוֹלַת חוֹבָה--בֵּין עָלָת לַבְּעָלִים, בֵּין שֶׁלֹּא עָלָת לָהֶם.

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות פסולי המוקדשין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

יש לך שאלה או הערה?