משנה תורה מנוקד - ספר עבודה - הלכות פסולי המוקדשין פרק ג

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות פסולי המוקדשין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

הִלְכּוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין פֵּרֶק ג

א קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, כְּאִלּוּ שְׁחָטָן בַּצָּפוֹן: שֶׁנֶּאֱמָר "וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת-עֹלֹתֶיךָ וְאֶת-שְׁלָמֶיךָ" (שמות כ,כ)--מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמִּזְבֵּחַ רָאוּי לִשְׁחִיטַת הָעוֹלָה, וּשְׁחיִטַת הַשְּׁלָמִים.

ב עוֹלָה שֶׁשְּׁחָטָהּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, אוֹ שֶׁשְּׁחָטָהּ לְמַטָּה וְהֶעֱלָה אוֹתָהּ לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ--יַפְשִׁיט אוֹתָהּ וִינַתַּח אוֹתָהּ בִּמְקוֹמָהּ, וּמוֹרִיד הַקְּרָבַיִם, וּמְדִיחָן לְמַטָּה, וְחוֹזֵר וּמַעֲלֶה אוֹתָן; וּמוֹרִיד הָעוֹר, וְנוֹתְנוֹ לַכּוֹהֲנִים.

ג וְכֵן זְבָחִים שְׁחוּטִים שֶׁעָלוּ לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ--מַפְשִׁיט וּמְנַתֵּחַ בִּמְקוֹמָן, וּמוֹרִיד הַקְּרָבַיִם, וּמְדִיחָן בַּמַּיִם, וְחוֹזֵר וּמַעֲלֶה אוֹתָן; וּמוֹרִיד אֶת הָעוֹר וְאֶת הַבָּשָׂר, וְנוֹתְנוֹ לַבְּעָלִים; וְחוֹזֵר וּמַקְטִיר אֶת הַשְּׁאָר.

ד וּמִפְּנֵי מַה לֹא יוֹרִיד הַכֹּל, אֵלָא יַפְשִׁיט וִינַתַּח בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ: שֶׁכָּל הָרָאוּי לָאִשִּׁים--אִם עָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ--לֹא יֵרֵד, שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ" (שמות כט,לז). יָכוֹל, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ רָאוּי--תִּלְמֹד לוֹמַר "הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה" (ויקרא ו,ב): מַה עוֹלָה שְׁהִיא רְאוּיָה לָאִשִּׁים--אִם עָלָת, לֹא תֵרֵד; אַף כָּל הָרָאוּי לָאִשִּׁים--אִם עָלָה, לֹא יֵרֵד.

ה [ד] עוֹלָה שֶׁהֶעֱלָהּ חַיָּה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ--תֵּרֵד, שֶׁעֲדַיִן אֵינָהּ רְאוּיָה. [ה] וְכֵן קֹמֶץ הַמִּנְחָה שֶׁלֹּא נִתְקַדַּשׁ בִּכְלִי שָׁרֵת, וְכָל אִסּוּרֵי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁעָלוּ--יֵרְדוּ, לְפִי שְׁאֵינָן רְאוּיִין מִתְּחִלָּתָן. [ו] וְכֵן בֶּהֱמַת קֳדָשִׁים שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה, אוֹ שֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ, אוֹ שֶׁיָּצָא חוּץ לָעֲזָרָה--אִם עָלָת, תֵּרֵד.

ו [ז] אֲבָל קֳדָשִׁים שֶׁלָּנוּ, בֵּין שֶׁלָּן הַדָּם אוֹ הַבָּשָׂר אוֹ הָאֵמוּרִים, וְזֶבַח שֶׁיָּצָא חוּץ לָעֲזָרָה, אוֹ שֶׁנִּטְמָא, אוֹ שֶׁנִּפְסַל בְּמַחְשֶׁבֶת הַזְּמָן אוֹ בְּמַחְשֶׁבֶת מָקוֹם אוֹ בְּמַחְשֶׁבֶת שִׁנּוּי, אוֹ שֶׁקִּבְּלוּ הַטְּמֵאִים וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ, הוֹאִיל וּרְאוּיִין בַּעֲבוֹדַת קָרְבָּן הַבָּא בְּטֻמְאָה, וְשֶׁנִּתַּן דָּמוֹ חוּץ לִמְקוֹמוֹ, אוֹ קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּדָּרוֹם אוֹ שֶׁנִּתְקַבַּל דָּמָם בַּדָּרוֹם--אַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֵלּוּ פְּסוּלִין--אִם עָלוּ לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, לֹא יֵרְדוּ: [ח] כָּל שֶׁפְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ, הַקֹּדֶשׁ מְקַבְּלוֹ.

ז וּכְשֵׁם שְׁאִם עָלוּ, לֹא יֵרְדוּ--כָּךְ אִם יָרְדוּ, לֹא יַעֲלוּ שְׁנִיָּה: שֶׁהֲרֵי פְּסוּלִין הֶם. [ט] וְאִם מָשְׁלָה בָּהֶם הָאוּר--אַף עַל פִּי שֶׁיָּרְדוּ, יַעֲלוּ שְׁנִיָּה וְיַשְׁלִים הַקְטָרָתָן. [י] קֹמֶץ שֶׁנִּתְפַּגַּל, וּמִקְצָתוֹ בָּאָרֶץ וּמִקְצָתוֹ מָשְׁלָה בּוֹ הָאוּר--יַעֲלֶה כֻּלּוֹ.

ח [יא] אֵבָרִים וַחֲלָבִים וּקְמָצִים שֶׁלָּנוּ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁלַּמִּזְבֵּחַ, כְּאִלּוּ לָנוּ בָּעֲזָרָה; וְאִם יָרְדוּ, לֹא יַעֲלוּ. אֲבָל אִם לֹא יָרְדוּ, מַקְטִירִין אוֹתָן לְעוֹלָם. [יב] וְאַוֵּיר מִזְבֵּחַ, כַּמִּזְבֵּחַ. וְאֵמוּרֵי קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֶעֱלָן קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים--לֹא יֵרְדוּ, שֶׁהֲרֵי נַעֲשׂוּ לַחְמוֹ שֶׁלַּמִּזְבֵּחַ. [יג] הִפְרִישׁ שְׁנֵי אֲשָׁמוֹת לְאַחְרָיוּת, וְשָׁחַט אֶת שְׁנֵיהֶם, וְקָדַם וְהֶעֱלָה אֵמוּרים שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶם קֹדֶם זְרִיקָה--הֲרֵי אֵלּוּ יֵרְדוּ.

ט [יד] הַזֶּבַח הַפָּסוּל וְהַנְּסָכִים הַפְּסוּלִין שֶׁעָלוּ לַמִּזְבֵּחַ--הַזֶּבַח לֹא יֵרֵד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, מִפְּנֵי שְׁהוּא רָאוּי לָאִשִּׁים; וְהַנְּסָכִים, יֵרְדוּ. וְכֵן נְסָכִים הַבָּאִים בִּפְנֵי עַצְמָן, שֶׁנִּפְסְלוּ וְעָלוּ--יֵרְדוּ. [טו] עוֹף שֶׁמְּלָקוֹ זָר, וְעָלָה--לֹא יֵרֵד. וְקֹמֶץ הַמִּנְחָה שֶׁקְּמָצוֹ זָר, וְעָלָה--יֵרֵד: אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה פָּסוּל וְזֶה פָּסוּל, זֶה כְּאִלּוּ לֹא נִתְקַדַּשׁ כְּלָל. וְאֶחָד הַזָּר, וְאֶחָד שְׁאָר הַפְּסוּלִין.

י [טז] וְאֵלּוּ--אִם עָלוּ, יֵרְדוּ: כָּל שְׁאֵינוּ רָאוּי לָאִשִּׁים, בְּשַׂר קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, בְּשַׂר קֳדָשִׁים קַלִּים, מוֹתַר הָעֹמֶר, וּשְׁיַרֵי מְנָחוֹת, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְהַקְּטֹרֶת, וְצֶמֶר שֶׁבְּרָאשֵׁי כְּבָשִׂים, וְשֵׂעַר שֶׁבִּזְקַן הַתְּיָשִׁים, וְהָעֲצָמוֹת, וְהַגִּידִים, וְהַקְּרָנַיִם וְהַטְּלַפַּיִם בִּזְמָן שְׁאֵינָן מְחֻבָּרִים--אִם עָלוּ, יֵרְדוּ. [יז] קֹמֶץ שֶׁמִּצָּה שַׁמְנוֹ עַל הָעֶצֶם, וְיָרַד הָעֶצֶם--יַחְזִירוֹ: שֶׁהַדָּבָר סָפֵק שֶׁמֶּא חִבּוּרֵי עוֹלִין, כְּעוֹלִין הֶם חֲשׁוּבִין.

יא [יח] מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי מְקַדֵּשׁ פְּסוּלִין, בֵּין רְאוּיִין לוֹ בֵּין שְׁאֵינָן רְאוּיִין לוֹ; אֲבָל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן אֵינוּ מְקַדֵּשׁ אֵלָא פְּסוּלִין הָרְאוּיִין לוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. כֵּיצַד: מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן שֶׁעָלוּ לוֹ זְבָחִים שֶׁנִּפְסְלוּ, לֹא יֵרְדוּ; עָלָת לוֹ קְטֹרֶת זָרָה--תֵּרֵד, שְׁאֵין הַקְּטֹרֶת רְאוּיָה לְמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. אֲבָל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי שֶׁעָלָה לוֹ קֹמֶץ מִנְחָה, בֵּין כָּשֵׁר בֵּין פָּסוּל--לֹא יֵרֵד. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יב כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ אֶת הָרָאוּי לוֹ--כָּךְ הַכֶּבֶשׁ וּשְׁאָר כְּלֵי הַשָּׁרֵת מְקַדְּשִׁין אֶת הָרָאוּי לָהֶם, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר בַּכֵּלִים "כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהֶם, יִקְדָּשׁ" (שמות ל,כט); וּמִשֶּׁיַּגִּיעַ לַכֶּבֶשׁ דָּבָר הָרָאוּי לוֹ--לֹא יֵרֵד, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּפְסַל. וְכֵן מִשֶּׁיַּגִּיעַ לַכְּלִי, דָּבָר הָרָאוּי לוֹ--נִתְקַדַּשׁ; וְלֹא יִפָּדֶה לְעוֹלָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּפְסַל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּאִסּוּרֵי הַמִּזְבֵּחַ.

יג [יט] אֵין כְּלֵי הַלַּח מְקַדְּשׁוֹת אֶת הַיָּבֵשׁ, וְלֹא כְּלֵי הַיָּבֵשׁ מְקַדְּשׁוֹת אֶת הַלַּח. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמִדּוֹת הַלַּח וְהַיָּבֵשׁ שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ; אֲבָל הַמִּזְרָקוֹת מְקַדְּשׁוֹת הַלַּח וְהַיָּבֵשׁ, וּכְלֵי שָׁרֵת מְקַדְּשִׁין דַּם הַפָּסוּל לִקָּרֵב.

יד [כ] כָּל כְּלֵי הַשָּׁרֵת--אֵין מְקַדְּשִׁין אֵלָא בַּמִּקְדָּשׁ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֵלָא מִדַּעַת, וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֵלָא מִתּוֹכָן, וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֵלָא שְׁלֵמִים. נִקְּבוּ--אִם עוֹשִׂין הֶן מֵעֵין מְלַאכְתָּן שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין וְהֶן שְׁלֵמִים, מְקַדְּשִׁין; וְאִם לָאו, אֵין מְקַדְּשִׁין. וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֵלָא מְלֵאִים. אֲבָל הַמִּדּוֹת, אֵין מְקַדְּשִׁין חֲסֵרִים, אֵלָא אִם דַּעְתּוֹ לְמַלֹּאותָן; וְאִם אֵין דַּעְתּוֹ לְמַלֹּאותָן, מְקַדְּשִׁין לְהִפָּסֵל אֲבָל לֹא לִקָּרֵב.

טו [כא] כְּלֵי שָׁרֵת--מְקַדְּשִׁין שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּן לְהִפָּסֵל, אֲבָל לֹא לִקַּרֵב. כֵּיצַד: דָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ בַּיּוֹם, שֶׁנִּתְקַדַּשׁ בִּכְלִי שָׁרֵת בַּלַּיְלָה--נִפְסַל וְיִשָּׂרֵף, אֲבָל אֵינוּ קָרֵב: כְּגוֹן שֶׁקָּמַץ מִנְחָה בַּלַּיְלָה, וְנָתַן קֻמְצָהּ לִכְלִי שָׁרֵת--הֲרֵי זוֹ נִשְׂרֶפֶת.

טז [כב] מִזְבֵּחַ שֶׁנִּפְגַם--נִפְסְלוּ כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁהָיוּ שָׁם שְׁחוּטִין בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִזְרַק דָּמָם: שֶׁהֲרֵי אֵין שָׁם מִזְבֵּחַ לִזְרֹק עָלָיו, וְנֶאֱמָר "וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת-עֹלֹתֶיךָ וְאֶת-שְׁלָמֶיךָ" (שמות כ,כ)--כְּלוֹמַר תִּזְבַּח, וְהוּא עוֹמֵד כְּתִקְנוֹ לֹא פָּגוּם. [כג] אֲבָל קֳדָשִׁים חַיִּים שֶׁהָיוּ שָׁם בָּעֲזָרָה כְּשֶׁנִּפְגַם, לֹא נִפְסְלוּ; אֵלָא כְּשֶׁיִּבָּנֶה הַמִּזְבֵּחַ, יִקָּרְבוּ--שְׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין. [כד] הִקְדִּישׁ בְּהֵמוֹת עַד שֶׁלֹּא נִבְנָה הַמִּזְבֵּחַ--כְּשֶׁיִּבָּנֶה, מַקְרִיבִין אוֹתָן: שֶׁהַדָּחוּי מֵעִיקָרוֹ, אֵינוּ דָּחוּי.

יז [כה] וְכֵן אֵין אוֹכְלִין קֳדָשִׁים וְהַמִּזְבֵּחַ פָּגוּם, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ" (ויקרא י,יב); וְהוּא הַדִּין לִקְדָשִׁים קַלִּים--שְׁאֵין אוֹכְלִין אוֹתָן בִּירוּשָׁלַיִם וְהַמִּזְבֵּחַ פָּגוּם, עַד שֶׁיִּבָּנֶה.

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות פסולי המוקדשין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

יש לך שאלה או הערה?