משנה תורה מנוקד - ספר עבודה - הלכות תמידין ומוספין פרק ד

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות תמידין ומוספין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

הִלְכּוֹת תְּמִידִין וּמוּסָפִין פֵּרֶק ד

א כָּל הָעֲבוֹדוֹת הָאֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל יוֹם, בִּפְיָס הָיוּ עוֹשִׂין אוֹתָן. וְכֵיצַד הָיוּ עוֹשִׂין: כָּל כּוֹהֲנֵי בָּתֵּי אָבוֹת שֶׁלַּיּוֹם נִכְנָסִין לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית, אַחַר שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר; וְהֶן מְלֻבָּשִׁין בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה. וְהַמְּמֻנֶּה שֶׁעַל הַפְּיָסוֹת עִמָּהֶן, וְהֶן עוֹמְדִין בְּהַקָּפָה; וְהַמְּמֻנֶּה נוֹטֵל מִצְנֶפֶת מֵעַל רֹאשׁוֹ שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶן וּמַחְזִירָהּ, וְהוּא הָאִישׁ שֶׁמַּתְחִילִין לִמְנוֹת מִמֶּנּוּ.

ב וּמְפִיסִין כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר, [ב] וְיוֹצְאִין לָעֲבוֹדָה אֲנָשִׁים שֶׁעוֹבְדִין. וּשְׁאָר הַכּוֹהֲנִים--מוֹסְרִין אוֹתָן לַחַזָּנִין, וּמַפְשִׁיטִין אוֹתָן אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִין עֲלֵיהֶן אֵלָא הַמִּכְנָסַיִם בִּלְבָד, עַד שֶׁלּוֹבְשִׁין בִּגְדֵי חֹל; וְחוֹזְרִין וּפוֹשְׁטִין אֶת הַמִּכְנָסַיִם שֶׁלַּקֹּדֶשׁ, וּמַחְזִירִים הַחַזָּנִים אֶת הַכֵּלִים לַחַלּוֹנוֹת.

ג כֵּיצַד מְפִיסִין: עוֹמְדִין בְּהֶקֵּף, וּמַסְכִּימִין עַל מִנְיָן שֶׁמּוֹנִין מֵאָה אוֹ אֶלֶף, אוֹ כָּל מִנְיָן שֶׁיַּסְכִּימוּ עָלָיו. וְהַמְּמֻנֶּה אוֹמֵר לָהֶם הַצְבִּיעוּ, וְהֶן מוֹצִיאִין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם; וְאִם הוֹצִיא שָׁלוֹשׁ, מוֹנִין לוֹ שָׁלוֹשׁ. וְאֵין מוֹצִיאִין גֻּדָּל בַּמִּקְדָּשׁ, מִפְּנֵי הָרַמָּאִים, שֶׁהַגֻּדָּל קָצֵר, וְנוֹחַ לְהוֹצִיאוֹ וְלִכְפּוֹתוֹ; וְהַמּוֹצִיא גֻּדָּל, אֵין מוֹנִין אוֹתוֹ לוֹ.

ד וּמַתְחִיל הַמְּמֻנֶּה לִמְנוֹת, מִן הָאִישׁ הַיָּדוּעַ שֶׁהֵסִיר מִצְנַפְתּוֹ תְּחִלָּה; וּמוֹנֶה עַל אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן, וְחוֹזֵר חֲלִילָה עַד שֶׁיַּשְׁלִים הַמִּנְיָן שֶׁהִסְכִּימוּ עָלָיו. וְהָאִישׁ שֶׁשָּׁלַם הַמִּנְיָן אֵצֶל אֶצְבָּעוֹ, הוּא שֶׁיָּצָא בִּפְיָס רִאשׁוֹן לָעֲבוֹדָה.

ה [ד] וְלָמָּה מוֹנִין הַמִּנְיָן שֶׁהִסְכִּימוּ עָלָיו עַל הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁהוֹצִיאוּ, וְלֹא הָיָה מוֹנֶה עַל הָאֲנָשִׁים עַצְמָן--לְפִי שֶׁאָסוּר לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל אֵלָא עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמָר "וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים" (שמואל א טו,ד).

ו [ה] אַרְבָּעָה פְּיָסוֹת הָיוּ מְפִיסִין בְּכָל יוֹם, בַּשַּׁחְרִית: הַפְּיָס הָרִאשׁוֹן, מִי תּוֹרֵם אֶת הַמִּזְבֵּחַ; הֵפִיסוּ, וְזָכָה מִי שֶׁזָּכָה לִתְרֹם. וְהוּא מְסַדֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה, וְהוּא מַעֲלֶה שְׁנֵי גִּזְרֵי עֵצִים לַמִּזְבֵּחַ; וְהוּא מַכְנִיס מַחְתָּה מְלֵאָה אֵשׁ מִן הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן לְמִזְבַּח הַזָּהָב, לְהַקְטִיר עָלֶיהָ קְטֹרֶת.

ז [ו] הַפְּיָס הַשֵּׁנִי, זוֹכִין בּוֹ שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר עַל סֵדֶר עֲמִידָתָן. כֵּיצַד: הַמְּמֻנֶּה אוֹמֵר לָהֶם הַצְבִּיעוּ, וּמוֹנֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְזֶה שֶׁיָּצָא בִּפְיָס רִאשׁוֹן, הוּא שׁוֹחֵט תָּמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר; וְהַשֵּׁנִי שְׁהוּא עוֹמֵד בְּצִדּוֹ, הוּא מְקַבֵּל אֶת דַּם הַתָּמִיד וְהוּא זוֹרְקוֹ; וְהַשְּׁלִישִׁי הַסָּמוּךְ לַשֵּׁנִי, מְדַשֵּׁן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי שְׁהוּא מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת; וְהָרְבִיעִי שֶׁבְּצִדּוֹ, מְדַשֵּׁן אֶת הַמְּנוֹרָה וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת; וְהַחֲמִישִׁי, מַעֲלֶה רֹאשׁ הַתָּמִיד וְרַגְלוֹ לַכֶּבֶשׁ; וְהַשִּׁשִּׁי, מַעֲלֶה שְׁתֵּי הַיָּדַיִם; וְהַשְּׁבִיעִי, מַעֲלֶה הָעֹקֶץ וְהָרֶגֶל; וְהַשְּׁמִינִי, מַעֲלֶה הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה; וְהַתְּשִׁיעִי, מַעֲלֶה שְׁתֵּי הַדְּפָנוֹת; וְהָעֲשִׂירִי, מַעֲלֶה הַקְּרָבַיִם; וְהָאַחַד עָשָׂר, מַעֲלֶה סֹלֶת הַנְּסָכִים; וְהַשְּׁנֵים עָשָׂר, מַעֲלֶה הַחֲבִתִּין; וְהַשְּׁלוֹשָׁה עָשָׂר, מַעֲלֶה הַיַּיִן שֶׁלַּנְּסָכִים.

ח [ז] הַפְּיָס הַשְּׁלִישִׁי--אוֹמֵר לָהֶן הַמְּמֻנֶּה לְכָל אַנְשֵׁי בֵּית אָב שֶׁלְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, מִי שֶׁלֹּא הִקְטִיר קְטֹרֶת מִיָּמָיו, יָבוֹא וְיָפִיס. יִתְקַבְּצוּ אֵצֶל הַמְּמֻנֶּה, וְיָפִיסוּ; וּמִי שֶׁיָּצָא בִּפְיָס זֶה רִאשׁוֹן, הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לְהַקְטִיר קְטֹרֶת.

ט [ח] הַפְּיָס הָרְבִיעִי--מִתְקַבְּצִין כֻּלָּן, וּמְפִיסִין לֵידַע מִי מַעֲלֶה אֵבָרִים מִן הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ; הֵפִיסוּ, וְזָכָה מִי שֶׁזָּכָה.

י תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם--אֵין מְפִיסִין לוֹ פְּיָס אַחֵר, אֵלָא כָּל כּוֹהֵן שֶׁזָּכָה בָּעֲבוֹדָה מִן הָעֲבוֹדוֹת שַׁחְרִית, יִזְכֶּה בָּהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם: חוּץ מִן הַקְּטֹרֶת, שְׁהֶן מְפִיסִין לָהּ פְּיָס אַחֵר בֵּין הָעַרְבַּיִם; וְיָבוֹאוּ כָּל מִי שֶׁלֹּא הִקְטִיר קְטֹרֶת מֵעוֹלָם מֵאַנְשֵׁי אוֹתוֹ בֵּית אָב, וְיָפִיסוּ עָלֶיהָ. וְאִם כְּבָר הִקְטִירוּ כֻּלָּן מִיְּמֵיהֶן, מְפִיסִין לָהּ כֻּלָּן בַּשַּׁחְרִית בִּפְיָס שְׁלִישִׁי; וְזֶה שֶׁזָּכָה בָּהּ שַׁחְרִית, מַקְטִירָהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם.

יא [ט] בַּשַּׁבָּת, שֶׁיֵּשׁ שָׁם תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּשְׁנֵי בָּזִכֵּי לְבוֹנָה, כֵּיצַד הֶם עוֹבְדִין: מְפִיסִין בַּשַּׁחַר אַנְשֵׁי אוֹתוֹ בֵּית אָב שֶׁלְּמִשְׁמָר הַיּוֹצֶא, וּמַקְרִיבִין תָּמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר וּשְׁנֵי כִּבְשֵׂי עוֹלָה שֶׁלַּמּוּסָפִין; וְכָל שֶׁזָּכָה בָּעֲבוֹדָה מֵעֲבוֹדוֹת הַתָּמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר, הוּא זוֹכֶה בָּהּ בִּשְׁנֵי כִּבְשֵׂי מוּסָף.

יב וְהַמִּשְׁמָר הָאַחֵר שֶׁיִּכָּנֵס בַּשַּׁבָּת, מְפִיסִין פְּיָסוֹת אֲחֵרוֹת לַתָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם. וְאֵלּוּ וְאֵלּוּ, חוֹלְקִין בְּלֶחֶם הַפָּנִים. [י] וְאֵין אוֹכְלִין אֶת הַלֶּחֶם, עַד שֶׁיַּקְטִירוּ שְׁנֵי בָּזִכֵּי לְבוֹנָה עַל הָאֵשׁ; וְהַלְּבוֹנָה טְעוּנָה מֶלַח, כִּשְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת. [יא] וְאַחַר קָרְבַּן הַמּוּסָפִין, מַקְטִירִין שְׁנֵי הַבָּזִכִּין; וּשְׁנֵי כּוֹהֲנִים מַקְרִיבִין אֶת שְׁנֵי הַבָּזִכִּין.

יג [יב] כֵּיצַד חוֹלְקִין לֶחֶם הַפָּנִים בְּכָל שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה--הַנִּכְנָס נוֹטֵל שֵׁשׁ חַלּוֹת, וּמִשְׁמָר הַיּוֹצֶא נוֹטֵל שֵׁשׁ: הַנִּכְנָסִין חוֹלְקִין בֵּינֵיהֶם בַּצָּפוֹן, שֶׁהֲרֵי הֶן מוּכָנִים לָעֲבוֹדָה; וְהַיּוֹצְאִין חוֹלְקִין בַּדָּרוֹם. וּבִזְמָן שֶׁיִּהְיֶה יוֹם טוֹב שֶׁלְּאֶחָד מִשָּׁלוֹשׁ רְגָלִים בַּשַּׁבָּת, וְכֵן בַּשַּׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג--חוֹלְקִין כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת בְּשׁוֹוֶה בְּלֶחֶם הַפָּנִים.

יד וְכֵן אִם חָל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת--חוֹלְקִין כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת בְּשׁוֹוֶה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב שְׁהוּא שַׁבָּת, בְּלֶחֶם הַפָּנִים: מִפְּנֵי שֶׁהִקְדִּימוּ לָעֲבוֹדָה. וְכֵן אִם חָל יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת--חוֹלְקִין כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת בְּשׁוֹוֶה בְּלֶחֶם הַפָּנִים, בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת שְׁהִיא מוֹצָאֵי הֶחָג. וְדָבָר זֶה תַּקָּנָה, מִפְּנֵי שֶׁנִּתְאַחֲרוּ הַכּוֹהֲנִים בִּשְׁבִיל חִלּוּק לֶחֶם הַפָּנִים; וְאִם נִתְאַחַר אֶחָד מִבַּעֲלֵי מִשְׁמָר וְלֹא בָא, יִמָּצֵא אַחֵר.

טו [יג] חָל יוֹם אֶחָד לְהַפְסִיק בֵּין הַשַּׁבָּת וּבֵין יוֹם טוֹב, כְּגוֹן שֶׁהָיָה יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג בַּשֵּׁנִי אוֹ יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן בַּחֲמִישִׁי, אוֹ יוֹם טוֹב שֶׁלָּעֲצֶרֶת שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁנִי אוֹ בַּחֲמִישִׁי--מִשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת, נוֹטֵל עֶשֶׂר חַלּוֹת, וְזֶה הַנִּכְנָס, נוֹטֵל שְׁתַּיִם: שֶׁהֲרֵי לֹא נִשְׁאָר לָהֶם לָעֲבוֹדָה הֶם לְבַדָּם אֵלָא יוֹם אֶחָד, שְׁהוּא עֶרֶב שַׁבָּת אוֹ אֶחָד בַּשַּׁבָּת; וּמִתְעַצְּלִין, וְאֵין בָּא מֵהֶן אֵלָא מְעַט.

טז [יד] כּוֹהֵן גָּדוֹל, לְעוֹלָם נוֹטֵל מִכָּל מִשְׁמָר חֲצִי הַחַלּוֹת שֶׁזָּכָה בָּהֶן: שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו" (ויקרא כד,ט)--מֶחְצָה לְאַהֲרוֹן, וּמֶחְצָה לְבָנָיו; וְאֵין כּוֹהֵן גָּדוֹל נוֹטֵל פְּרָס, שְׁאֵין זֶה כְּבוֹדוֹ.

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות תמידין ומוספין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

יש לך שאלה או הערה?